דיכאון וחרדה

כמונידיכאון וחרדהחדשותשימוש בנוגדי דיכאון עשוי להוביל לעלייה במשקל

שימוש בנוגדי דיכאון עשוי להוביל לעלייה במשקל

מחקר נרחב בבריטניה העלה כי שימוש ארוך טווח בנוגדי דיכאון מעלה הסיכון לצבור משקל עודף. הסיכון היה גבוה במיוחד בתרופות מירטאזאפין, ציטלופרם, דולוקסטין ואסציטלופרם

מאת דן אבן
13/06/18
תגובות 2

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות זינק שיעור המשתמשים בתרופות נגד דיכאון, כשמחקרים מרמזים על קשר בין שימוש בתרופות אלה ובתרופות פסיכיאטריות בכללן לבין עלייה במשקל. התרופות לדיכאון מהדור החדש אמנם נחשבות היום ליעילות יותר, וכן ככאלו המערבות מיעוט של תופעות לוואי בהשוואה לתרופות מדורות ישנים, אולם עדויות ממחקרים מצביעות על קשר אפשרי גם בין התרופות הפופולאריות ביותר כיום לטיפול בדיכאון מקבוצת SSRI – מעכבי הספיגה החוזרת של הסרוטונין במוח – לבין מספר תופעות לוואי מורכבות, לרבות עלייה במשקל. 

 

עתה מצא צוות חוקרים מבריטניה ראיות לכך שהתרופות לדיכאון עשויות להוביל לעלייה משמעותית במשקל ומעלות את הסיכון לעודף משקל והשמנה – מצבים שמלווים עם סיכון לסיבוכים רפואיים רבים.

 

החוקרים מהקינגס קולג' בלונדון בחנו נתונים מתוך מאגר בריטי המונה מעל ל-2 מיליון מטופלים (UK Clinical Practice Research Datalink) שנאספו בין השנים 2004 ל-2014. במחקר נכללו 136,762 גברים ו-157,957 נשים, אשר בתיקיהם הרפואיים לפחות שלושה תיעודים למדד ההשמנה BMI. מבין הנבדקים, 13% מהגברים ו-22.4% מהנשים נטלו תרופות נוגדות דיכאון על בסיס קבוע.

 

עלייה משמעותית במשקל נצפתה בחלק מהמטופלים. ככלל, נמצא כי מטופלים שצרכו נוגדי דיכאון זמן ממושך היו בסיכון גבוה ב-21% לעלות לפחות 5% במשקל הגוף. לאנשים שמשקלם היה תקין לפני שנטלו את התרופות היה סיכון גבוה ב-29% לפתח עודף משקל או השמנת יתר לאחר שהחלה נטילתן.

 

שיא העלייה במשקל – שנתיים אחרי תחילת הטיפול

 

העלייה במשקל הגיעה לשיאה כעבור שנתיים של שימוש רציף בתרופות, והמשיכה באופן עקבי לפחות עד ל-6 שנים לאחר שהחלה נטילת התרופות, ואולי אף מעבר לכך. לפי החוקרים, לא ברור מדוע הצבירה במשקל אינה ניכרת כבר בחודשים הראשונים לנטילת התרופות. בשנה השנייה לטיפול, הסיכון לצבור לפחות 5% תוספת במשקל היה גבוה ב-46.3% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

 

בניתוח פרטני לפי סוגי נוגדי הדיכאון – נמצא כי מירטאזאפין (רמרון, מירו, מירטאזאפין טבע) העלה ב-50% את הסיכון לצבור לפחות 5% נוספים במשקל, ציטלופרם (רסיטל, ציפרמיל, ציטאלופרם טבע) העלה את הסיכון ב-26%, דולוקסטין (סימבלטה, דולוקסטין טבע, יינטריב) העלה את הסיכון ב-23%, אסציטלופרם (ציפרלקס, אסציטאלופרם טבע, אסטו) העלה את הסיכון ב-23%, פלואוקסטין (פרוזק, פריזמה, פלוטין) העלה את הסיכון ב-21%, סרטרלין (לוסטרל, סרנדה) העלה את הסיכון ב-20%, טרזודון (טרזודיל) העלה את הסיכון ב-19%, אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט, טריפטל) העלה את הסיכון ב-17%, ונלפקסין (אפקסור, וונלה, ונלפאקסין טבע, ויפאקס) העלה את הסיכון ב-15%, נורטריפטילין (נורטילין) העלה את הסיכון ב-10%, ואילו פרוקסטין/ פקסיל (סרוקסט, פאקסט, פרוטין, פרוקסטין) העלה ב-5% בלבד את הסיכון לעלות לפחות 5% במשקל.

 

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי למחקר ברפואה בבריטניה (NIHR), והממצאים מדווחים בגיליון מאי 2018 של כתב העת British Medical Journal.

 

קשר סטטיסטי 

 

החוקרים מבהירים כי המחקר מזהה קשר סטטיסטי בלבד בין התרופות נוגדות הדיכאון לעלייה במשקל, אך לא בהכרח מוכיח כי הסיבה הישירה לצבירת משקל עודף היא נטילה של תרופות לדיכאון. 

 

בראיון לתקשורת הדגישו החוקרים כי לצד הממצאים, אין להפסיק את הטיפול בנוגדי דיכאון או לשנות את מינונם ללא היוועצות עם הרופא המטפל. עבודות הראו כי הפסקת תרופה פסיכיאטרית או שינוי במינון שלא במסגרת מבוקרת עלולים להוביל להחמרה במצב הנפשי.

 

הקשר בין צריכת נוגדי דיכאון ועלייה במשקל תועד במחקרים בעבר, אם כי הממצאים לא היו חד משמעיים. במחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת JAMA Psychiatry נמצא כי שימוש בנוגדי דיכאון עשוי אומנם להוביל בחלק מהמקרים לעלייה קטנה במשקל, אך גם אחרי שנה של טיפול לרוב מדובר בעלייה צנועה. 

 

 

British Medical Journal, DOI:10.1136/bmj.k1951

 

ענתת
29/07/18 7:22
אני עליתי עם לוסטרל 14 קג בחצי שנה המליצו לי לעבור לטופמאקס האם יש למישהו ניסיון עם תרופה זו? מה תופעות הלוואי המסוכנות שלה?
daniel100
30/06/18 15:16
נכון מאוד עליתי17קילו בשנה וחצי
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: