חוט שדרה

כמוניחוט שדרהמדריכיםהטיפול בנפגעי חוט שדרה – כל הפרטים

הטיפול בנפגעי חוט שדרה – כל הפרטים

איך מייצבים את מצבו של נפגע חוט שדרה לאחר הפגיעה? כיצד מותאם הטיפול השיקומי? ומה הצפי להחלמה בחוט שדרה שנפגע? מדריך מקיף

מאת מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: פרופ' עמירם כ"ץ
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

פגיעה בחוט השדרה גורמת לניתוק הקשר בין המוח לבין האברים והמערכות בגוף אליהם מגיעים עצבים דרך האזור שנפגע בחוט השדרהכתוצאה מאובדן שליטת המוח באברים האלה, יתכנו שיתוק שרירים ואיבוד תחושה תחת גובה הפגיעה, וכן איבוד השליטה בשתן וביציאות והפרעות בתפקוד אברי גוף רבים. אלה עלולים לגרום לתחלואה קשה ובעבר גרמו גם לתמותה שכיחה.

 

באופן מצער, עדיין לא קיים טיפול שמסוגל לרפא פגיעות בחוט השדרה, כך שישוחזר התפקוד שנפגע. אך כיום, לאחר שהבינו את החשיבות של מניעת סיבוכים של הנזק לחוט השדרה ושיפור תפקוד ופיתחו אמצעים לכך, תוחלת החיים של נפגעי חוט שדרה התארכה בלמעלה משלושים שנה וקרובה לזו של כלל האוכלוסייה, נחשף כי מתרחשת החלמה טבעית של החוט הפגוע בשיעור גבוה מאוד, ורבים מהנפגעים מגיעים לרמת תפקוד גבוהה ולאיכות חיים טובה, בלי טיפול שמרפא את חוט השדרה עצמו.

 

הטיפול בנפגעי חוט שדרה ממוקד במספר מטרות, ובמרכזן מניעת נזק מתמשך לנפגע במידת האפשר, השגת תפקוד מיטבי והעצמת הנפגעים לשוב לחיים פעילים, יצרניים ומלאי סיפוק. לטיפול בנפגעים, שבעיקרו ניתן כיום במערכת רפואת-השיקום, מסייעים התערבויות ניתוחיות ומגוון של עזרים רפואיים ותרופות, כששילוב כל האמצעים מאפשר לשמר ככל שניתן את התפקודים שנותרו במערכת העצבים בעקבות הפגיעה, למנוע הפרעה להחלמה הטבעית והתפתחות סיבוכים של פגיעות חוט שדרה ולשחזר פעילות יומיומית ומורחבת והנאה מהקיום.

 

מגוון הטיפולים שמוצעים לנפגעי חוט שדרה לשיפור תוחלת ואיכות החיים הולך ומתרחב, ובמקביל מדענים עמלים מזה שנים על פיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך שעשויות בעתיד לצמצם משמעותית את הנכויות שנגרמו על רקע פגיעות בחוט השדרה ואף לעודד צמיחה מחדש של עצבים פגועים

 

טיפול חירום בנפגעי חוט שדרה בסמוך לפגיעה

 

(תמונה: shutterstock)

 

לאחר פגיעה בחוט שדרה נדרשת פעולה מיידית של קיבוע – טיפול חירום שמטרתו לצמצם ככל שניתן את היקף הפגיעה. לכן, הטיפול בנפגעי חוט שרה מתחיל לרוב עוד בשטח, מיד בסמוך לפגיעה.

 

נהוג לקבע את עמוד השדרה עוד בשטח לפני הפינוי לבית חולים בעדינות אך גם במהירות – באמצעות אלונקה ולעתים עם מקבע לצוואר. הסיבה לכך נעוצה בצורך שלא לאפשר תזוזה של חוליות בעמוד השדרה שעלולה להרחיב את הפגיעה בחוט השדרה ולהחמיר את הנזק לנפגע.

 

הטיפול בבית חולים כללי לאחר פגיעה בחוט השדרה 

 

(תמונה: shutterstock)

 

לאחר פינוי נפגע חוט השדרה לבית חולים כללי – מוצע לו תחילה טיפול מייצב במחלקה לרפואה דחופה שמתמקד בשימור יכולת הנשימה, קיבוע הצוואר כשנפגע עמוד השדרה הצווארי, כדי למנוע את החמרת הפגיעה בחוט השדרה ומניעת סיבוכים מידיים – לרבות תמט וזיהום בריאות, עצירת שתן ומניעת פצעי לחץ, והפרעות של קצב הלב ויתר לחץ הדם.

 

לאחר טיפול מייצב ראשוני בחדר המיון – נפגעי חוט שדרה לרוב יפונו בשלב הבא לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים. הטיפול בנפגע בשלב זה מכוון להמשך ייצובו ומניעת הסיבוכים המוקדמים, ביניהם גם זיהומים בדרכי השתן והיווצרות קרישי דם בכלי הדם ברגליים ובריאות.

 

קיבוע

 

הטיפול כולל לרוב קיבוע של עמוד השדרה באמצעות צווארונים מותאמים או אביזרי מתיחה, חלקם כאלה שמתחברים למיטת האשפוז.

 

תרופות 

 

בעבר היה מקובל לטפל בנפגעי חוט שדרה למשך 48-24 שעות לאחר הפגיעה בתרופה סטרואידית בעירוי לווריד, זאת לאחר שנמצא כי התרופה, שמכילה את החומר הפעיל מתילפרדניזולון עשויה להפחית את הנזק לתאי העצבים (נוירונים) ולהפחית דלקת באזור הפגיעה. עם זאת, מחקרים חדשים מצאו כי לתרופה תועלת מועטה, אם בכלל, ותופעות לוואי שעלולות להיות חמורות, כך שלרוב הנזקים מהתרופה גוברים על התועלת. אי לכך, ככלל, כיום אין המלצה, לתת טיפול בתרופה, אם כי יש הממליצים לתת אותה, למבוגרים בלבד, למשך 24 שעות בלבד, בתנאי שלא עברו 8 שעות מהפגיעה ועד תחילת המתן. נעשו מחקרים בתרופות נוספות שעשויות לגרום החלמה של חוט שדרה, אולם פרט לסטרואידים אין כיום תרופה שהוכנסה כטיפול שגרתי לריפוי חוט שדרה.

 

ניתוחים 

 

במקרים רבים, נפגעי חוט שדרה עוברים ניתוחים שמיועדים להסיר רקמות שלוחצות על חוט השדרה, ביניהם ניתוח שקרוי 'למינקטומיה' (Decompression laminectomy) בו מוסרת קשת החוליה (למינה), ניתוחים לסילוק רסיסי עצמות ורכיבים זרים, לאיחוי סדקים ושברים בעצמות חוליות עמוד השדרה ולטיפול בפריצות דיסק שנגרמו כתוצאה מחבלה שהובילה לפגיעה בחוט השדרה. לעתים נדרש ניתוח לקיבוע עמוד השדרה, כדי להבטיח את יציבותו ואולי למנוע עיוותים וכאבים.  אחרי הניתוח יופנה הנפגע להמשך טיפול במסגרת שיקומית.

 

הטיפול בנפגעי חוט שדרה במסגרת שיקומית

 

(תמונה: shutterstock)

 

אחרי הטיפול בבית החולים הכללי, הטיפול השיקומי בנפגעי חוט שדרה מתקיים לרוב באשפוז, ורצוי שיהיה במחלקה שמתמחה בשיקום שדרה. במחלקת השיקום הטיפול יתמקד בארבעה תחומים: השלמת הטיפול בעמוד השדרה בו הוחל בבית החולים הכללי, כמו המשך קיבוע או מתיחה, או טיפול בסיבוכי ניתוח כמו זיהום בפצע או הפרעות בליעה. בשני, במניעת סיבוכים הנזק לחוט השדרה, שרובם מופיעים בתקופת האשפוז השיקומי והמיומנות לאבחן אותם, למנוע אותם ולטפל בהם היא בעיקר של הרופאים המומחים ברפואת-שיקום. בשלישי - בצמצום הפער בין התפקוד הקיים של הנפגע לתפקוד המרבי שאפשרי בנתוני הפגיעה. ברביעי, בהכנת המטופל וקרוביו להתמודדות עם המצב אליו יגיע בסוף האשפוז השיקומי, במקום בו ימצא אחרי האשפוז.

 

הצוות המטפל במחלקות השיקום 

 

הצוות שמטפל בנפגעי חוט שדרה במערכת רפואת השיקום כולל רופאים מומחים ומתמחים ברפואת שיקום. לרופאים דרושה היכרות טובה עם הפגיעות בעמוד השדרה והטיפול בהן ומומחיות במניעה וטיפול של סיבוכי הנזק לחוט השדרה. כמו כן, עליהם לדעת להעריך את פוטנציאל התפקוד של המטופל בהתאם לפלס הפגיעה ולחומרתה ואת הפער בין התפקוד הפוטנציאלי לנצפה, כדי לקבוע את תכנית השיקום, לבחון את יעילות הטיפול ולקבל החלטות בהתאם. 

 

הצוות הסיעודי מיישם את ההנחיות הרפואיות, מוודא יישום תפקודים שהיו ושנלמדו בחיי היומיום ומספק את עזרת הזולת הנדרשת. צוות הפיזיותרפיה אחראי לטיפול פיזיקלי ותרגול לשיפור ניידות ומניעת סיבוכי נשימה ואנשי הריפוי בעיסוק, לשחזור תפקודי ידיים ותפקודי יום-יום כמו אכילה, התלבשות, רחצה וטיפוח הפנים. קלינאיות תקשורת יטפלו בהפרעות בליעה, אם יופיעו, אנשי הפסיכולוגיה מכוונים את כל המטפלים, כיצד לנהוג באינטראקציות היומיומיות המרובות עם כל מטופל ואת המטופלים, להתמודדות מיטבית עם נכות ועם בעיות רקע נפשיות. העובדת הסוציאלית תומכת נפשית במטופלים וקרוביהם ועוסקת בייעוץ וסיוע למיצוי זכויות ובהכוונה להתארגנות לתקופה שאחרי האשפוז השיקומי. במחלקות שמתמחות בשיקום שדרה, לצוות כולו יש מיומנויות וידע נרחבים במיוחד בתחום. 

 

סיבוכים באשפוז שיקומי 

 

הסיבוכים השכיחים ביותר שעלולים לבוא לביטוי באשפוז השיקומי, ואשר בעבר גרמו למרבית התמותה בקב נפגעי חוט שדרה, הם סיבוכי הנשימה, השתן ופצעי לחץ.

 

סיבוכי הנשימה מופיעים בפגיעות של חוט השדרה הגבי העליון והצווארי, ורובם נובעים משיתוק שרירי הבטן שמונע שיעול ונשיפה יעילים. לכן, הטיפול הנשימתי במחלקת השיקום מתמקד בעיקר בסיוע לשיעול ובתרגול להגדלת נפחי הנשימה.

 

ההפרעה בשליטה בשתן, שהיא בעיקרה הפרעה בהתכווצות או בהרפיה הרצונית של שלפוחית השתן, מופיעה כמעט בכל נפגעי חוט השדרה ועלולה לגרום הפרעה באגירת השתן ובהתרוקנות השלפוחית, זיהום בשתן, חזרת שתן לכליות ונזק לכליות ולשלפוחית השתן. למניעתם וכדי לאפשר חיים חברתיים סבירים למרות ההפרעה בשליטה, מתן השתן מוסדר תוך תהליך של צנתור לסירוגין, שמלווה בשימוש בתרופות לוויסות התכווצות השלפוחית, התאמת כמויות השתייה ותזמונה והסתייעות בפעולות ידניות לגירוי השלפוחית או ללחץ עליה ("קרדה" או "טריגר").

 

פצעי לחץ עלולים להעמיק עד העצם ולגרום זיהום מסוכן ולמניעתם נדרשים שינויי תנוחה תדירים וסדירים, השכבה והושבה נכונה ושימוש במכשירי-עזר (כמו כסא גלגלים, קביים, סדים) באופן שמונע פגיעה בעור. כדי להקטין הסיכון לפצעי לחץ, לאפשר ריפוי טוב יותר שלהם ולהקל על חיזוק השרירים.

 

רצויה התאמה תזונתית שנעשית על-פי ייעוץ דיאטני. מחקרים שונים העלו כי נפגעי חוט שדרה נמצאים בסיכון לפתח תת תזונה, עקב מצבם הרפואי, תזונה לקויה ושינויים מטבולים שמתרחשים בגוף לאחר הפגיעה. לפי הנחיות האגודה האמריקאית לתזונה (ADA) לנפגעי חוט שדרה מומלץ להקפיד על צריכת אנרגיה בשלב האקוטי לאחר הפגיעה ובשלב הזה, שכולל שכיבה ממושכת, דרושה תזונה עשירה בקלוריות ובחלבונים. מצד שני, מאוחר יותר, דרושה הערכה תזונתית למניעה וטיפול בעודף משקל והשמנת יתר, שעלולים להופיע עקב מיעוט פעילות גופנית.

 

הסיבוכים הנוספים יימנעו או יטופלו בסיוע מגוון אמצעים: הטיפול למניעת היווצרות קרישי דם מבוסס בעיקר על תרופות מדללות דם למשך כ-6 שבועות, לחץ הדם וקצב הלב יווסתו לרוב באמצעות תרופות מתאימות ותרגול העמדה הדרגתי, התכווצות שרירים לא רצונית (ספסטיות) מטופלת באמצעים פיזיקליים כמו מתיחות ובעיקר בתרופות ולפעמים בסיוע הזרקות או התערבויות ניתוחיות וכאב אופייני מטופל גם הוא באמצעים פיזיקליים ובעיקר בתרופות מותאמות. 

 

קידום לתפקוד מרבי 

 

לצמצום הפער בין התפקוד הקיים לתפקוד המרבי האפשרי, במטרה לאפשר למטופל שיפור באיכות החיים וחיזוק של יכולות להתנהלות עצמאית – נעשות בשלב הראשון פעולות לצמצום סיבוכי הליקוי הגופני שמפריע לתפקוד, לרבות שימור ושיפור טווחי התנועה, הפחתת ספסטיות ותרגול לשיפור שיווי המשקל וחיזוק שרירים, לפיתוח מחדש של יכולות מוטוריות.

 

בהמשך ניתנת הדרכה שוטפת למטופל, למשפחה ולמטפל העיקרי, ללמידת שיטות לביצוע משימות הנדרשות בחיי היומיום עם הפגיעה הגופנית והמשימות האלה מתורגלות כדי לרכוש מיומנות בביצוען, לעיתים קרובות תוך התאמת אביזרי עזר. תרגול הפעולות היומיומיות כולל תרגול פעולות של טיפול באדם עצמו, כמו אכילה, רחצה, התלבשות וטיפוח הפנים, פעולות שנדרשות להבטחת נשימה תקינה ולהסדרת מתן השתן והיציאות ופעולות ניידות, כמו גלגולים במיטה, מעבר בין כסא גלגלים למיטה או אסלה, עמידה והליכה. לתרגול המשימות היומיומיות עשויים לסייע אמצעים טכנולוגיים מגוונים, ובהם מערכות מכאניות, ממוחשבות ורובוטיות וגם הידרותרפיה, פעילות במים, תוך ניצול היעדר כוח הכבידה, החום מרגיע והגירוי התחושתי שהמים יכולים לתת.

 

הפעולות לשיפור התפקוד ואיכות החיים כוללות גם תמיכה נפשית, שנדרשת כדי לתמוך בתהליך השיקומי, מעורבות מטפל מיני שייעץ כדי לסייע להפרעות בתפקוד המיני על רקע פגיעה בחוט השדרה, לפעמים, בעיקר אם הפגיעה בחוט השדרה לוותה גם בחבלת ראש, תעשה הערכה קוגניטיבית ויתכן שיינתן גם טיפול קוגניטיבי וכן הדרכה לארגון סביבת החיים והתאמתה למגבלה הגופנית, כהכנה לעתיד. 

 

הטיפול לאחר תום האשפוז

 

(תמונה: shutterstock)

 

עם סיום השלב הראשון של הטיפול השיקומי שניתן לרוב באשפוז, מתחיל שלב הטיפול ארוך הטווח, אשר נמשך כל חיי הנפגע. כל משך השלב הזה, נדרשים מעקב רפואי ארוך טווח וטיפול בהתאם לממצאיו. ביחידות לשיקום שדרה נהוג להזמין נפגעי חוט שדרה לבדיקות מעקב תקופתיות, תחילה כל שנה, וכשלא מתגלות בעיות ברווחי זמן של 5-2 שנים.

 

המעקב נדרש למניעת סיבוכים מאוחרים שעלולים להיווצר בעקבות הפגיעה בחוט השדרה, לטיפול בהם אם הופיעו ולצורך הבטחת מימוש מרבי של הפוטנציאל התפקודי, בכל תקופה. בין השאר, יתכנו אצל נפגעי חוט שדרה סיבוכים מאוחרים של מערכת השתן וסיבוכים מיוחדים כמו סירינגומייליה פוסט-טראומטית, שהיא חלל מלא נוזל בצורת צינורית שנוצר בתוך חוט השדרה ועלול לגרום להחמרה בחסר העצבי, או שברים שעלולים להיווצר, עקב הידלדלות העצמות.

 

בעקבות הבדיקות ניתנות המלצות לפעולות מניעה או טיפול, כדי למזער תחלואה, להאריך חיים ולאפשר תפקוד מיטבי לאורך זמן. הבדיקות מאתרות גם שינויים נוירולוגיים ותפקודיים שחלו ובעקבותיהן יתכן שיינתנו המלצות לטיפול שיקומי להשגת תפקוד נוסף שאפשרי עקב שיפור נוירולוגי מאוחר, או לשחזור תפקוד שאבד מאז הטיפול השיקומי שהיה. הבדיקות נעשות בחלק מהמקומות במרפאה, או באשפוז יום. במחלקה לשיקום שדרה של בית החולים לוינשטיין נהוג לעשותן באשפוז מלא של יממה אחת, במהלכו ניתן לתצפת על תפקוד נפגעי חוט שדרה משך כל שעות היממה, על-ידי צוות שנמצא במחלקה משך כל אותן שעות.

 

תהליך השיקום, שמלווה נפגעי חוט שדרה בצורות שונות כל חייהם – כלול בישראל בסל הבריאות הממלכתי והוא מאפשר לנפגע חוט השדרה לשוב ככל האפשר לחיים מלאים, הכוללים שילוב במסגרות תעסוקתיות או לימודיות, חיי חברה ועיסוק בתחביבים.

 

תרופות

 

הטיפול התרופתי בנפגעי חוט שדרה במסגרת התהליך השיקומי נועד לחזק יכולות מוטוריות, לסייע לתפקוד ולמנוע סיבוכים, וכולל בין השאר את התרופות הבאות:

 

* משככי כאבים, לרוב תרופות שמתאימות לשיכוך כאב נוירופטי (עצבי). 

 

תרופות לטיפול בספסטיות – עלייה חריגה במתח השריר או בנוקשות שרירים כתוצאה מהפגיעה. לרוב יינתנו דנטריום או בקלופן דרך הפה ולעיתים רחוקות הזרקות לשרירים של בוטוליניום טוקסין, או פנול בהזרקה לרקמות העצב סביב השרירים ('נוירוליזיס') או בהזרקה ישירות לשריר ('בלוק מוסקולרי').

 

תרופות לשיפור תפקוד שלפוחית השתן על רקע פגיעות עצביות בשלפוחית – שלפוחית נוירוגנית.

 

* תרופות אנטיכולינרגיות שמקטינות התכווצות חזקה מידי של השלפוחית, וניתנות כשבמקביל ריקון השלפוחית נעשה, לעיתים קרובות, באמצעות החדרת קטטר (צינתור) לסירוגין.

 

תרופות להסדרת היציאות, בדרך כלל משלשל בערב ופתילות בבוקר.

 

* תרופות למניעת צניחת לחץ הדם (בדרך כלל 'גוטרון' או 'פלורינף').

 

תרופות לשיפור התפקוד המיני של נפגעי חוט שדרה, כיום לרוב תרופות לשיפור האון המיני מקבוצת חוסמי PDE5 (ויאגרה, סיאליס, לויטרה), ולפעמים תרופות להזרקה לפין להרפיית שרירים המקיפים את כלי הדם.

 

טכנולוגיות 

 

אחד התחומים המרתקים ברפואה בשנים האחרונות עוסק בפיתוח טכנולוגיות לשיקום נפגעי חוט שדרה שמטרתן להשיב לנפגע יכולות ביצוע שאבדו לגופו ולאפשר לו עצמאות בהתנהלות היומיומית ככל האפשר. בין העזרים השיקומיים בשימוש רווח לשיקום נפגעי חוט שדרה נכללים:

 

כיסאות גלגלים

 

כיסאות גלגלים המותאמים לנפגעי חוט שדרה, כולל כסאות גלגלים חשמליים, שנדרשים לחלק קטן מהנפגעים, ומאפשרים מרחב תמרון רב יותר, בנוחות גדולה יותר. בעולם מפותחות טכנולוגיות מתקדמות של כיסאות גלגלים מהדור השלישי שיכולים לאפשר עמידה, טיפוס מדרגות, תנועה בדרכים עקלקלות וכן להרים את הנפגע לגובה כדי לאפשר לו להגיע לאובייקטים גבוהים. בשווייץ אף דווח בשנת 2010 על פיתוח כיסא גלגלים רובוטי שמאפשר שליטה מוחית, ומתוכנת בהתבסס על עקרונות הבינה המלאכותית.

 

אורתוזות

 

הטיפול בנפגעי חוט שדרה דורש לעתים התאמת אורתוזות לקיבוע עמוד השדרה או הגפיים. האורתוזות של עמוד השדרה הן למעשה מחוכים שמייצבים אותו ואלה של הגפיים הן סדים שלרוב מייצבים מפרקים ומסייעם לפעילות ידיים או להליכה למרות שיתוק הגפיים. גם בהקשר זה קיימות טכנולוגיות חדשניות, כמו שלד חיצוני עם מערכת ממוחשבת שמאפשר הולכת משותקים.

 

עזרים חשמליים לחיי היומיום

 

במסגרת התהליך השיקומי מותקנים בביתם של נפגעי חוט שדרה עזרים חשמליים שמאפשרים הפעלה על ידי נפגעים משותקים, למשל מכשירי חשמל שמופעלים בלחיצה בלבד או באמצעות הקול.

 

בעשרות השנים האחרונות נכנסו אמצעי עזר טכנולוגיים מגוונים למניעת סיבוכים ושיפור תפקוד, שמשמשים נפגעי חוט שדרה. יש לציין במיוחד את אלה שנועדו למניעת הסיבוכים הנשימתיים, הקרדיווסקולריים, האורינריים ופצעי  הלחץ, לטיפול בספסטיות, להסדרת היציאות ולשיפור התפקוד המיני והפוריות. ביניהם, חגורת בטן אלסטית להגברת הלחץ התוך בטני בתנוחה אנכית, לסיוע לנשיפה, מכשירי תרגול להגדלת נפחי נשימה, משעל שמכניס אוויר לריאות, משעל חדשני שפועל באמצעות גירוי חשמלי לשרירי הבטן, שמווסת באמצעות חיישן של זרם האוויר באף, לסינכרוניזציה עם השיעול הטבעי השרידי, מכשיר העמדה שגם מניע רגליים, משולב במערכת הנעה רובוטית ובהפעלת שרירים באמצעות גירויים חשמליים, מערכות חדישות של וידיאואורודינמיקה, מזרונים וכריות מחומרים מתוחכמים חדשים, מחומרים ויסקואלסטיים ועם מערכות ממוחשבות, משאבות בקלופן מסוגים שונים, חוקנים חדשניים, מכשירי ואקום וויברטורים ליצירת זקפה והפקת זרע וטכנולוגיות של הפריה חוץ גופית.

 

כמו כן יש לציין, מערכות עצמאיות עם אלקטרודות שטח וכאלה שמושתלות בשרירים ונותנות גירויים חשמליים להפעלת השרירים, סדים סטטיים ודינמיים לשיפור תנוחות ותנועות, מערכת רובוטית לתרגול של ידיים חלשות וטכנולוגיות ממוחשבות או רובוטיות מגוונות, לתרגול ולשחזור ניידות.

 

הצפי להחלמה בחוט שדרה שנפגע

 

צפי הריפוי של פגיעת חוט שדרה (הפרוגנוזה להחלמת העצבים) תלוי בזמן שעבר מרגע הפגיעה ובחומרת הפגיעה. בשבועיים הראשונים אחרי הפגיעה, כאשר אין תנועה ותחושה תחת פלס הפגיעה - הסיכוי להחלמה מלאה או כמעט מלאה הוא קרוב ל-10%, כאשר אין תנועה ויש תחושה - הסיכוי הוא כ-45% וכאשר יש תנועות, אפילו אם אינן תפקודיות כלל - כ-75%.

 

ככל שעובר זמן, הסיכוי שתחול החלמה שלא קרתה קודם הולך וקטן. הסיכוי להחלמה נוספת גדול בחודש הראשון, קטן יותר אחרי 2-3 חודשים, נמוך אחרי חצי שנה וקרוב לאפס אחרי שנה, אם כי לעיתים נדירות מתרחשת החלמה עצבית נוספת גם בחלוף שנה או שנתיים מהפגיעה.

 

תמיכה במהלך הטיפול

 

פגיעה בחוט השדרה שמובילה לשיתוק משנה את חייו של הנפגע לעתים לצמיתות ודורשת התמודדות נפשית עם מצב של נכות, התמודדות המלווה ברוב המכריע של המקרים במצוקות נפשיות, בלבול, חרדה ותקופת הסתגלות ממושכת. חשוב בכל שלבי הטיפול לדעת כי הרבה נפגעי חוט שדרה שנותרים משותקים יכולים לשוב ליכולת תפקודית שמאפשרת להם חיים מלאי סיפוק.

 

בשלבי ההתמודדות הראשונים שעשויים לערב רגשות של עצבות וצער הן אצל הנפגע והן בקרב בני משפחתו – חשוב להציב מטרות כדי להתקדם בתהליך הטיפולי ככל האפשר. לנפגעי חוט השדרה ולקרוביהם מומלץ לשקול שיטות תומכות שעשויות להועיל לשיפור התהליך הטיפולי:

 

לימוד עצמי על אופי הפגיעה מסייע להבין לעומק את היכולות שנפגעו ואת האפשרות לשוב ולנהל חרף הפגיעה חיים עצמאיים.

 

תמיכה נפשית חיונית כדי להימנע מבידוד חברתי ומהתמכרות לתרופות, סמים ואלכוהול.

 

התאמת סביבתו של הנפגע באמצעות עזרים שמאפשרים הפעלה בקלות רבה יותר תוכל להקל בשלבי הטיפול.

 

מומלץ לפנות לעמותות כדי לסייע בתהליכי מיצוי זכויות של נפגעי חוט שדרה מול הרשויות השונות, לרבות הכרה בנכות לצורך קבלת קצבה בביטוח לאומי, הוצאת תו נכה, הנחות במיסים וכן מיצוי זכויות בתשלומים לקופות החולים ובמימון טיפולים שיקומיים בקהילה מעבר לאלו שניתנים בסל הבסיסי – באמצעות ביטוחים המשלימים והפרטיים.

 

תמיכה מצד קרובי משפחה וחברים משפרת משמעותית את העצמאות התפקודית של הנפגע.

 

חשוב לטפל גם בצדדים של אינטימיות, מיניות ותפקוד מיני שנפגעו בעקבות הפגיעה בחוט השדרה. קשר זוגי רגשי ופיזי שיש בו סיפוק הוא אפשרי, ודורש סבלנות, תקשורת וסיוע בעזרת טיפולים שונים.

 

תקווה ואופטימיות מסייעים בטיפול בנפגעי חוט שדרה. הודות לטכנולוגיות החדשות שפותחו ואלו שמצויות בתהליכים מחקר ופיתוח – אנשים עם פגיעות בחוט השדרה עשויים להשתלב כמעט בכל פעילות ותחביב, לצייר ולצלם, לשחק כדורסל, להתחתן ולגדל ילדים ולעבוד בעבודות שיש עמן סיפוק רב. הטיפולים הניסיוניים החדשים אף יכולים להפיח תקווה בנפגעי חוט שדרה לאפשרות לריפוי מהפגיעה, גם בחלוף הזמן, בעזרת טכנולוגיות וטיפולים נוספים. אמנם לא ידוע מתי טיפולים ניסיוניים יהפכו לזמינים, אולם ניתן לחזק את התקווה אצל הנפגעים, תוך המשך חיים מלאים.

 

טיפולים מחקריים-עתידיים לריפוי חוט שדרה

 

המחקר שנועד לפתח טיפולים חדשים לריפוי חוט השדרה פועל בכיוונים אחדים: הגנה על עצבי חוט השדרה מפני פגיעה נוספת אחרי החבלה, עידוד צמיחה מחדש של עצבים שנפגעו, עקיפה של מקום הנזק והפעלה של מנגנונים עצביים שלא נפגעו ונותרו רדומים.   

 

לצורך צמצום הנזק לעצבים או עידוד צמיחתם, נוסו בשני העשורים האחרונים טיפולים בהשתלה לאתר הפגיעה בחוט השדרה של חומרים בעלי פעילות ביולוגית ושל תאים שונים, כמו תאים של מערכת החיסון ושל מח העצם, תאי גזע, תאים שמצפים את עצב ההרחה או תאי שוואן שמצפים את שלוחות העצבים, וכן הזרקה של תרופות, ביניהן פמפרידין, צטרין, מינוציקלין ורילוזול.

 

טיפולים שנחקרו לצורך הגנה על העצבים, כפי שדווחו ביוני 2017 בכתב העת Neurological Aspects of Spinal Cord Injury, כוללים גם היפותרמיה (תת חום), הורדה מבוקרת של טמפרטורת הגוף באמצעות עירוי לווריד של תמיסת מלח, הכנסה לתא לחץ, וניקוז נוזל השדרה CSF.

 

לעקיפה של מקום הנזק והפעלת מנגנונים עצביים רדומים נוסו גירוי חשמלי למעטפת חוט השדרה, בלי או עם העברת פעילות חשמלית שנקלטה מהמוח לחלק חוט שדרה שמתחת לפגיעה ותרגול הליכה פסיבית (רובוטית או על מסוע).

 

הזרקת תאי גזע היא אחד הטיפולים המפורסמים ביותר לעידוד צמיחת עצבים. בתחילת 2009 התיר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) ניסוי קליני באמצעות תאי גזע עובריים לטיפול בחולים עם פגיעות בחוט השדרה. בשנת 2010 תואר ניסוי בדרום קוריאה של השתלת תאי גזע בוגרים שהופקו מרקמות שומן לשיקום עצבים פגועים בעקבות פגיעה בחוט השדרה.

 

לטיפולים השונים הודגמו מידות הצלחה שונות בבעלי חיים. מכרסמים שחוט השדרה שלהם נחתך, הצליחו בעקבות טיפול להניע את הגפיים האחוריות אולם מבלי לשאת את משקל הגוף. חלק מהטיפולים נבדקים כיום בבני אדם בניסויים קליניים. אף אחת משיטות הטיפול לא הוכיחה, בינתיים, יעילות כטיפול לשחזור תפקוד בבני אדם וגם כשתוכח יעילות קלינית של טיפול חדשני, הכרח יהיה לשלב אותו בטיפול השיקומי המקובל כדי למנוע סיבוכים, עד להתאוששות חוט השדרה ולהשגת תפקוד אופטימאלי.

 

אחד הפיתוחים המחקריים שזכה בשנת 2018 לשני דיווחים בספרות הרפואית הוא טיפול פורץ דרך בגירוי חשמלי לחוט השדרה. בספטמבר 2018 דווח בכתב העת Nature Medicine כי באמצעות מתן גירוי חשמלי מבוקר לחוט השדרה בשילוב עם פיזיותרפיה הצליחו חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי מאיו קליניק במינסוטה ומאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס להשיב לנפגע חוט שדרה בן 29 המשותק ברגליו (עם פראפלגיה) את יכולת ההליכה. האלקטרודה שסיפקה את הגירוי החשמלי הוחדרה בניתוח לחלל האפידורלי שסמוך לתעלת השדרה – זו שכוללת את חוט השדרה ונוזל השדרה, וזאת לאחר טיפולי הכנה באמצעות פיזיותרפיה. באוקטובר 2018 דווח כתב העת Nature על צוות חוקרים נוסף מאוניברסיטאות לוזאן ופריבורג בשוויץ ומאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה שפיתח קוצב חשמלי שסייע לשלושה משותקים בתהליכי שיקום בהשבה של יכולת ההליכה (gravity-assist and spatiotemporal EES - Epidural Electrical Stimulation). המכשיר משגר אותות חשמליים לשרירי הגוף שהמשותקים מבקשים להזיז, באופן שמחקה את פעילות מערכת העצבים שהשתתקה. עם הזמן הצטברו עדויות כי אצל שלושת הנפגעים נצפתה עם הזמן הנעה של הרגליים גם ללא עזרת הקוצב – מה שעשוי לספק עדות ליכולת שיקום עצמית של פגיעות בדרכי העצבים. עם זאת, עיון מדוקדק במאמרים מגלה כי המחקרים בהם השתמשו בקוצבים לא הוכיחו החלמה נוירולוגית וצמיחת עצבים אמיתית, ולא בטוח שתנועות רצוניות שהופיעו במחקרים אלה הן תוצאה של השימוש בקוצבים ולהישגים הקליניים שהוצגו בפרסומים האלה אין נכון להיום יתרון משמעותי על אלה שניתן להשיג מזה שנים עם טיפול שיקומי.

 

 

בהכנת הכתבה סייע פרופ' עמירם כ"ץ, מומחה לרפואה שיקומית ומנהל המחלקה לשיקום שדרה בבית החולים לוינשטיין וממנהלי קהילת חוט שדרה באתר כמוני 

 

 

עדכון אחרון: מאי 2019

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: