מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםבדיקה אלקטרופיזיולוגית של מערכת ההולכה

בדיקה אלקטרופיזיולוגית של מערכת ההולכה

מהי בדיקה אלקטרופיזיולוגית של מערכת ההולכה (EPS)? כיצד היא מבוצעת? ומה הסיכונים של צנתור חשמלי של הלב? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בדיקה אלקטרופיזיולוגית של מערכת ההולכה (ובלעז EPS, קיצור של  ElectroPhysiology Studies) הקרויה לעתים גם 'צנתור חשמלי של הלב', מהווה בדומה לצנתור בדיקה פולשנית, ומבוצעת לצורך אבחון מקורן של הפרעות בקצב הלב, וזאת תוך החדרת קטטרים (צנתרים) לחללי הלב לרישום הפעילות החשמלית של הלב באזורים שונים בחדרים ובעליות הלב.

 

קוצב הלב המייצר פעילות חשמלית בלב ממוקם בעלייה הימנית, מתחת לווריד החלול העליון. רישום חשמלי בו זמנית במספר חללים, כפי שמבוצע בבדיקה, מאפשר לזהות מעגלים חשמליים היוצרים הפרעות קצב שונות ולזהות את מוקד ההפרעה, וכן להעריך האם יש צורך בהשתלת קוצב לב.

 

מתי מבוצעת בדיקה אלקטרופיזיולוגית? 

 

הבדיקה מבוצעת כשמתעורר חשד לקיומה של הפרעת קצב עקב תסמינים אופייניים, למשל התעלפויות חוזרות. הבדיקה מבוצעת גם לאנשים שאובחנו עם אי ספיקת לב, לאבחן נטייה להתפתחות הפרעות קצב מסכנות חיים, והאם נדרש לטפל בהן תרופתית באמצעות תרופות לדיכוי הפרעות קצב או להשתיל בגופם קוצבי לב מסוג דפיברילטורים.

 

בדיקה זו מאפשרת גם ביצוע פעולה טיפולית של 'צריבה' (אבלציה, Ablation) באמצעות גלי רדיו/ גלי מיקרו/ בהקפאה לאזורים קטנים במקומות לאורך מעגלים חשמליים פתולוגיים, בניסיון לבטל את הפרעת הקצב.

 

במסגרת הבדיקה מוחדרים ללב 4-3 צנתרים מאזורים שונים, לרוב מוורידים באזור המפשעה וכן גם וורידים תת בריחים בבית החזה וורידי הצוואר. בניגוד לצנתור לב רגיל, בבדיקה זו הצנתרים אינם חלולים, אלא מהווים אלקטרודות, ואין צורך בהזרקת חומר ניגוד במהלך הבדיקה. הצנתרים ממוקדים בעלייה הימנית שבה מצוי קוצב הלב ובאזור ה AV-Node -המחבר בין הפרוזדורים והחדרים, ומבצעים רישום לפעילות החשמלית בחללי הלב. לעתים מוחדר צנתר גם דרך אחד מוורידי הלב כדי להאריך הפרעות פחות שכיחות שמתפתחות בצד השמאלי של הלב.

 

הכנה לבדיקה אלקטרופיזיולוגית

 

אין לאכול או לשתות 8-6 שעות לפני הבדיקה. יש לדווח לרופא על תרופות שנוטלים לפני הבדיקה, מאחר ונדרשת הפסקה של תרופות מסוימות כחלק משלב ההכנה. לעתים ניתנים בשלב ההכנה מדללי דם כדי למנוע היווצרות קרישי דם.

 

סיכונים של בדיקה אלקטרופיזיולוגית

 

הסיכונים בבדיקה כוללים את הסיכונים הכרוכים גם בצנתור לב רגיל, ובעיקר זיהומים ודימומים וכן פגיעות באזור החדרת הקטטר ונזק לכלי דם במהלך החדרתו בגוף. נזק של ניקוב הלב (פרפורציה) מוגדר כנדיר ביותר. כמו כן, במהלך הבדיקה עלולה להתפתח הפרעה בקצב הלב (אריתמיה), ובמקרה זה הרופא שמבצע את הבדיקה עשוי לתת ללב שוק חשמלי כדי להשיבו לקצב לב סדיר. כמו כן, לעתים נוצרים קרישי דם בקצות הצנתרים המוחדרים לגוף הדורשים טיפול תרופתי להמסת קרישים.

 

מגבלות של בדיקה אלקטרופיזיולוגית

 

הבדיקה מסייעת לאבחן מסלולים חשמליים פגועים שעלולים להשפיע על התפתחות הפרעות בקצב הלב, אולם יש  להכיר בסיבות נוספות שעשויות לגרום להפרעות קצב, לרבות יתר לחץ דם.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

עודכן לאחרונה: אפריל 2017

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: