מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםבדיקה אלקטרופיזיולוגית של מערכת ההולכה

בדיקה אלקטרופיזיולוגית של מערכת ההולכה

מהי בדיקה אלקטרופיזיולוגית של מערכת ההולכה (EPS)? כיצד היא מבוצעת? ומה הסיכונים של צנתור חשמלי של הלב? מדריך


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בדיקה אלקטרופיזיולוגית של מערכת ההולכה (ובלעז EPS, קיצור של  ElectroPhysiology Studies) הקרויה לעתים גם 'צנתור חשמלי של הלב', מהווה בדומה לצנתור בדיקה פולשנית, ומבוצעת לצורך אבחון מקורן של הפרעות בקצב הלב, וזאת תוך החדרת קטטרים (צנתרים) לחללי הלב לרישום הפעילות החשמלית של הלב באזורים שונים בחדרים ובעליות הלב.

 

קוצב הלב המייצר פעילות חשמלית בלב ממוקם בעלייה הימנית, מתחת לווריד החלול העליון. רישום חשמלי בו זמנית במספר חללים, כפי שמבוצע בבדיקה, מאפשר לזהות מעגלים חשמליים היוצרים הפרעות קצב שונות ולזהות את מוקד ההפרעה, וכן להעריך האם יש צורך בהשתלת קוצב לב.

 

מתי מבוצעת בדיקה אלקטרופיזיולוגית? 

 

הבדיקה מבוצעת כשמתעורר חשד לקיומה של הפרעת קצב עקב תסמינים אופייניים, למשל התעלפויות חוזרות. הבדיקה מבוצעת גם לאנשים שאובחנו עם אי ספיקת לב, לאבחן נטייה להתפתחות הפרעות קצב מסכנות חיים, והאם נדרש לטפל בהן תרופתית באמצעות תרופות לדיכוי הפרעות קצב או להשתיל בגופם קוצבי לב מסוג דפיברילטורים.

 

בדיקה זו מאפשרת גם ביצוע פעולה טיפולית של 'צריבה' (אבלציה, Ablation) באמצעות גלי רדיו/ גלי מיקרו/ בהקפאה לאזורים קטנים במקומות לאורך מעגלים חשמליים פתולוגיים, בניסיון לבטל את הפרעת הקצב.

 

במסגרת הבדיקה מוחדרים ללב 4-3 צנתרים מאזורים שונים, לרוב מוורידים באזור המפשעה וכן גם וורידים תת בריחים בבית החזה וורידי הצוואר. בניגוד לצנתור לב רגיל, בבדיקה זו הצנתרים אינם חלולים, אלא מהווים אלקטרודות, ואין צורך בהזרקת חומר ניגוד במהלך הבדיקה. הצנתרים ממוקדים בעלייה הימנית שבה מצוי קוצב הלב ובאזור ה AV-Node -המחבר בין הפרוזדורים והחדרים, ומבצעים רישום לפעילות החשמלית בחללי הלב. לעתים מוחדר צנתר גם דרך אחד מוורידי הלב כדי להאריך הפרעות פחות שכיחות שמתפתחות בצד השמאלי של הלב.

 

הכנה לבדיקה אלקטרופיזיולוגית

 

אין לאכול או לשתות 8-6 שעות לפני הבדיקה. יש לדווח לרופא על תרופות שנוטלים לפני הבדיקה, מאחר ונדרשת הפסקה של תרופות מסוימות כחלק משלב ההכנה. לעתים ניתנים בשלב ההכנה מדללי דם כדי למנוע היווצרות קרישי דם.

 

סיכונים של בדיקה אלקטרופיזיולוגית

 

הסיכונים בבדיקה כוללים את הסיכונים הכרוכים גם בצנתור לב רגיל, ובעיקר זיהומים ודימומים וכן פגיעות באזור החדרת הקטטר ונזק לכלי דם במהלך החדרתו בגוף. נזק של ניקוב הלב (פרפורציה) מוגדר כנדיר ביותר. כמו כן, במהלך הבדיקה עלולה להתפתח הפרעה בקצב הלב (אריתמיה), ובמקרה זה הרופא שמבצע את הבדיקה עשוי לתת ללב שוק חשמלי כדי להשיבו לקצב לב סדיר. כמו כן, לעתים נוצרים קרישי דם בקצות הצנתרים המוחדרים לגוף הדורשים טיפול תרופתי להמסת קרישים.

 

מגבלות של בדיקה אלקטרופיזיולוגית

 

הבדיקה מסייעת לאבחן מסלולים חשמליים פגועים שעלולים להשפיע על התפתחות הפרעות בקצב הלב, אולם יש  להכיר בסיבות נוספות שעשויות לגרום להפרעות קצב, לרבות יתר לחץ דם.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

עודכן לאחרונה: אפריל 2017