טראומה מטרור ומלחמה

כמוניטראומה מטרור ומלחמהמדריכיםכך תמנעו פוסט טראומה אחרי חשיפה לאירוע טראומטי

כך תמנעו פוסט טראומה אחרי חשיפה לאירוע טראומטי

האם יש דרך להפחית את הסיכון להתפתחות PTSD לאחר אירוע טראומתי? בדקנו מה אומרים המחקרים

מאת דן אבן
תגובות 1

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בשנים האחרונות מתפתח מחקר רב סביב מניעת התפתחות עתידית של תסמונת פוסט טראומה (PTSD) לאחר חשיפה לאירוע טראומטי. התחום נחקר רבות בעיקר על ידי צבאות בעולם, במטרה למנוע מבעוד מועד נזקי פוסט טראומה בקרב חיילים, לאחר חשיפה למראות קשים בשדה הקרב.

 

פוסט טראומה מוגדרת בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM) כשורת תסמינים המתפתחים או נמשכים מעבר לחודש לאחר האירוע הטראומטי, ובהם רמות גבוהות של חרדה, הימנעות ממצבים מעוררי זיכרונות טראומטיים ופלאשבקים.

 

לא כל אדם הנחשף לאירוע טראומטי יפתח בהכרח הפרעה פוסט טראומטית והסיכויים לכך משתנים בהתאם לנסיבות האירוע והאדם שנחשף לו. ככלל, מחקרים מעלים כי קרוב ל-30% מהגברים והנשים הנמצאים באזורי לחימה מפתחים בהמשך פוסט טראומה וכ-25%-20% נוספים מפתחים פוסט טראומה חלקית בהמשך חייהם.

 

לוחמים מיומנים בצבא חסינים יותר, אולם גם אצלם קיימת סכנה להתפרצות פוסט טראומה על רקע חשיפה לאימת המלחמה: מקרב החיילים האמריקאים שלחמו במלחמת אפגניסטן שלאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001, 6% עד 11% פיתחו פוסט טראומה עד כה.

 

גם לאחר פגיעה מינית ואונס, ההערכות הן שכשליש מהנשים (31%) מפתחות בהמשך פוסט טראומה הנותרת לאורך זמן. באשר לאסונות טבע, ההערכות כי 25% מהעדים לצונאמי הקטלני של 2004 בדרום מזרח אסיה לקו בפוסט טראומה. ובאשר לתאונות דרכים, מחקרים מצביעים על סימני פוסט טראומה בקרב 9% עד 57% מבין פצועי תאונות.

 

התרופות שכנראה עושות יותר נזק מתועלת

 

בעבר נהוג היה לתת לנחשפים לאירועים טראומטיים תרופות הרגעה ממשפחת ה'בנזודיאזפינים', כגון ואליום, לוריבל וקסנקס, בין השאר בחדרי מיון ובתחנות לטיפול בנפגעי הלם. אולם מעבר להשפעתן המרגיעה, תרופות אלו מעכבות את הפרשת ההורמון קורטיזול בגוף, ומחקרים בבעלי חיים העלו כי נטרול ההורמון עלול לפגוע בהגנה של הגוף מפני פוסט טראומה.

 

מחקר שהתפרסם ב-1996 בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry, ובוצע על ידי חוקרים מבית החולים הדסה הר הצופים, העלה כי בניגוד למצופה, למתן בנזודיאזפינים לאחר חשיפה לאירוע טראומטי בקרב 13 נבדקים לא הייתה השפעה מיטיבה על התמודדותם ועל סיכוייהם לפתח פוסט טראומה.

 

נייר עמדה של ארגון הבריאות העולמי מאוגוסט 2013 התריע לאחרונה מפני שימוש בבנזודיאזפינים בחודש הראשון לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי כטיפול מונע, מאחר ואין עדויות על יתרונות הטיפול בתרופות אלו, ואלה אף עלולות להאט את ההחלמה הפוטנציאלית מהאירוע. בנוסף מתריע נייר העמדה, כי אנשים מסוימים - למרות שאינם משיגים תועלת משמעותית מתרופות ממשפחת הבנזודיאפינים -מפתחים כלפיהן תלות ובהמשך מתמכרים להן, ואינם יכולים להפסיק ליטול אותן.

 

מחקר נוסף שבוצע בישראל, במרכז הרפואי שיבא, ניסה לבחון את השפעותיה של תרופת הרדמה מסוג קטמין, כטיפול מונע פוסט טראומה. קטמין גם מוכר לרעה כסם הידוע בין השאר בכינוי special K, ובעל השפעות פסיכודאליות המתבטאות באיבוד תחושת המציאות. במחקר, כשניתנה התרופה לחולדות שעה לאחר שנחשפו לאירוע טראומטי למשך שלושה ימים, לא נמצא כי זו השפיעה על הפחתת הסיכון להתפתחות פוסט טראומה, ואף להפך - נמצא כי היא מפעילה מנגנון פיזיולוגי העלול לעודד התפרצות פוסט טראומה. הממצאים התפרסמו ב-2013 בכתב העת European Neuropsychopharmacology.

 

גלולת קסם

 

עדויות ראשונות כיום מצביעות על אפשרות למנוע התפרצות פוסט טראומה באמצעות גלוקוקורטיקואידים - תרופות על בסיס הורמונים סטרואידים. לאלו משויכת "גלולת היום שאחרי למניעת התפרצות פוסט טראומטית", כפי שכונתה התרופה שעל פיתוחה בישראל דיווחו לראשונה לפני שנתיים וחצי חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא. החוקרים בראשות פרופ' יוסף זהר, מנהל מחלקה פסיכיאטרית בשיבא ויו"ר הקונסורציום הישראלי לפוסט טראומה, ביקשו לבחון את האפשרות לפתח טיפול המונע התפרצות פוסט טראומה לאחר אירועים טראומטיים, בדומה לטיפולים הניתנים כיום לאחר אירוע מוחי בהזרקה או לאחר אירוע לב בצנתור.

 

בניסוי מקדים שנערך בחיות בראשות פרופ' חגית כהן, ראש היחידה לחקר החרדה והלחץ בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון, והתפרסם בנובמבר 2008 ב-Biological Psychiatry, נחשפו חולדות לריח של חתול וחלקן פיתחו סימני חרדה. בהמשך, כשקיבלו זריקה של הורמון קורטיזול במינון גבוה, נמצא כי הזריקה הפחיתה את הסיכון שיפתחו פוסט טראומה.

 

בהמשך בוצע פיילוט בשיבא באמצעות מתן טיפול מונע בזריקות קורטיזול בבני אדם, בקרב 24 נפגעי תאונות דרכים שהציגו סימני חרדה במיון. נמצא כי מתוך 12 נבדקים שטופלו בקורטיזול במינון של 100 מ"ג בזריקה חד פעמית, 10% בלבד פיתחו פוסט טראומה במעקב שבוצע כעבור שלושה חודשים, בהשוואה ל-50% בקרב 12 נבדקים שלא טופלו בהורמון - ירידה של 80% בסיכון לפתח פוסט טראומה. הממצאים הופיעו ב-2011 בכתב העת European Neuropsychopharmacology.

 

הרחק מהטיפה המרה

 

גם אלכוהול נבחן בעבר כאמצעי אפשרי למניעת פוסט טראומה, למשל באמצעות לגימת משקה אלכוהולי בסמוך לאירוע הטראומטי, וזאת על רקע ממצאים הקושרים בין שתיית אלכוהול להפחתת לחץ. ואולם, מחקרים שבחנו את הסברה העלו כי לאלכוהול גורם מגן מפני לחץ רק כשהוא נצרך לפני אירוע טראומטי, ולא אחריו, כפי שמצא למשל מחקר שפרסמו חוקרים אמריקאים ב-2002 ב-Journal of Traumatic Stress. מעבר לכך, החשש מפני פיתוח תלות באלכוהול והתמכרות לטיפה המרה הוריד את החומר כמועמד פוטנציאלי למנוע פוסט טראומה.

 

טיפולים פסיכולוגיים מונעי פוסט טראומה

 

לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, עיקר הטיפול הנדרש לאחר טראומה בניסיון למנוע התפתחות PTSD, מתמקד בתמיכה פסיכו סוציאלית על ידי צוותים של עובדי בריאות, לרבות עזרה ראשונה נפשית, ניהול לחצים וסיוע לנפגעים בזיהוי וחיזוק דפוסי התמודדות חיוביים ותמיכה חברתית.

 

אמצעי טיפול מוכרים המועילים להפחתת פוסט טראומה לאחר התפרצותה, לפי ארגון הבריאות העולמי, כוללים טיפול נפשי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול נוסף לעיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים (EMDR), כשיטות שהוכחו כמפחיתות את הזיכרון המחודש של האירוע הטראומטי בקרב נפגעים.

 

אמנם סקירת מחקרים שפורסמה בשנת 1998 מטעם מכון המחקר Cochrane קבעה כי התערבויות פרטניות לאחר חשיפה לאירוע טראומטי אינן יעילות במניעת התפרצות פוסט טראומה, אולם בשנים האחרונות כבר רווחת ההנחה כי ככל שנפגעי טראומה פונים לטיפול נפשי סמוך יותר למועד החשיפה לאירוע, כך הם מקטינים את סיכוייהם לפתח פוסט טראומה בהמשך.

 

בהנחה זו תומך טיפול קצר טווח קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), הממוקד ב-5-4 פגישות בלבד, שפותח על ידי צוות חוקרים בראשות הפסיכולוגית הישראלית פרופ' עדנה פואה מאוניברסיטת פנסילבניה. טיפול זה - הכולל חינוך, שיטות הרפיה, חשיפה חוזרת לגורם מעורר הטראומה (למשל לרכב כשמדובר בתאונת דרכים) וטיפול בהבניה קוגניטיבית של דפוסי חשיבה - נמצא מועיל במניעת פוסט טראומה בקרב נבדקים שעברו אירוע טראומטי, לרבות אירועי אונס ופגיעה מינית, כשהוא ניתן שבועות ספורים לאחר הטראומה.

 

עבודות נוספות תומכות בשנים האחרונות בתועלת שבטיפול קוגניטיבי-התנהגותי גם כטיפול לפוסט טראומה, תוך הפחתה של 80%-60% בתסמינים, בייחוד בקרב קורבנות אונס.

 

גנטיקה

 

לאחרונה עולות עדויות לכך שהגנים שלנו עשויים להשפיע על הנטייה לפתח פוסט טראומה. בפברואר 2013 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מחקר בכתב העת JAMA Psychiatry, בשיתוף חוקרי המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב והמחלקה לבריאות הנפש בחיל הרפואה בצה"ל, שמצא כי 6% מהחיילים המשרתים ביחידות מבצעיות בשטחים מפתחים סימני תסמונת פוסט טראומה.

 

דגימות רוק נאספו מהחיילים לצורך הפקת בדיקות גנטיות, ונמצא כי גן הקרוי 5-HTTLPR שקשור לפעילות תקינה של כימיקל הסרוטונין במוח, משפיע באחד ממופעיו על חוסנו של החייל לפוסט טראומה. דווקא הביטוי הפחות מקובל של הגן - כששני האללים המרכיבים אותו קצרים ופעילותו בוויסות הסרוטונין במוח נמוכה ב-50% בהשוואה לגן עם שני אללים ארוכים - הוא זה שמגן על חיילים מפני פוסט טראומה. תובנה זו עשויה להוליד בעתיד תרופה המשפיעה על ביטויים של גנים, כאמצעי למניעת פוסט טראומה.

 

חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי Howard Hughes פרסמו ב-2013 בכתב העת Science Translational Medicine כי זיהו ביטוי מסוים של גן בשם Oprl1 הקשור בסיכון גבוה לפתח פוסט טראומה לאחר חשיפה לאירוע טראומטי. כעת עמלים במעבדת המחקר בבדיקת בטיחותה של תרופה המשפיעה על גן זה, שפותחה במקור כדי להתמודד עם בעיות של פגיעה בזיכרון בקרב נפגעי חרדה.

 

תוכנת מחשב מניעתית

 

בשנים האחרונות עמלים בצבאות של מדינות המערב על שיטה חדשה לחיסון חיילים מפני התפרצות פוסט טראומה לפני היציאה אל שדה הקרב, באמצעות תוכנת מחשב מניעתית.

 

אחד המחקרים מבוסס על ממצאי מחקרים שבוצעו בישראל על ידי פרופ' תלמה הנדלר, מנהלת המרכז לתפקודי המוח במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ומרצה בפקולטה לרפואה ובבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, במהלכם נבחנה הפעילות המוחית של 50 פרמדיקים שחוו לחץ נפשי במהלך השירות הצבאי, באמצעות צילומי MRI תפקודי.

 

ממצאי המחקר שהתפרסמו ב-2009 בעיתון PNAS ובהמשך ממצאי מחקר מעקב שפורסמו בנובמבר 2013 בכתב העת Human Brain Mapping, העלו אזורים ספציפיים בעומק המוח שעשויים לרמוז על פגיעות של חיילים ואזורים אחרים המשתנים בתגובה לאירוע טראומטי, לרבות מבנה האמיגדלה ומעטפת המוח הפרה פרונטאלית. בשנים האחרונות על סמך ממצאים אלו מפותח מודל טיפולי במטרה לשלוט על אותם אזורי מוח מראש, כדי להפחית משמעותית את הסיכון לפוסט טראומה, באמצעות תוכנת מחשב המופעלת בשיטת ביו-פידבק.

 

התוכנה המפותחת בסיוע חוקרים מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, מאפשרת לחוקרים לזהות שינויים בפעילות המוחית אצל הנבדק, באזורים שהראו שינוי בתגובה לאירוע טראומטי, ובהמשך באמצעות חשיפת הנבדקים לגירויים שמיעתיים, מאפשרת ללמד את הנבדק בהדרגה לשנות פעילות המוחית באזורים המעלים סיכון לפגיעות, במידה וייתקל באירוע טראומטי.

 

בין השאר כבר זיהה המחקר כי בעת חשיפה לאיום בקרב, הסתכלות של החייל בעיניים היישר לאיום לפני הסתערות מהווה דפוס התנהגות התואם את הפעילות המוחית הרצויה לשם מניעת פוסט טראומה, להבדיל מהסטת המבט הצידה.

 

למרות העידוד שניתן לשאוב מכיוון תוכנות המחשב, חוקרים מהולנד דיווחו באוגוסט 2013 בכתב העת Journal of Medical Internet Research כי בחנו את השפעתה תוכנת מחשב מקוונת בשם Trauma TIPS, הכוללת תמיכה נפשית, חשיפה ממוקדת לאירוע הטראומטי ושיטות ניהול לחצים בקרב נפגעי טראומה ומצאו כי אין לה תועלת בירידה בסיכון להופעת תסמינים פוסט טראומטיים. בנוסף ציינו החוקרים כי בדיקתם העלתה שחמישית מהנבדקים נפגעי הטראומה כלל לא גלשו לתוכנה כפי שהודרכו.

 

תוכנות מחשב נוספות למניעת התפרצות פוסט טראומה נבחנות בעולם בשנים האחרונות, לרבות תוכנה הכוללת משחקי מחשב ככלי למניעת פוסט טראומה בקרב ילדים הנזקקים לטיפול רפואי בבית החולים.

 

רמי-יולזרי
19/01/14 12:56

השיטה של פרופסור פואה כוללת 10 עד 15 מפגשים  שתי השיטות PE של פרופסור פואה ו EMDR הן היחידות בינתיים שהוכח קלינית כי נן מפחיתות סיפטומים.   

 

רוב שיטות המ...

השיטה של פרופסור פואה כוללת 10 עד 15 מפגשים 

שתי השיטות PE של פרופסור פואה ו EMDR הן היחידות בינתיים שהוכח קלינית כי נן מפחיתות סיפטומים. 

 



 



רוב שיטות המניעה המוקדמת הן שיטות שמפותחות על ידי צבאות או במימון מדינה ברוב המקרים ומה הפלא. למערכות אלה יש אינטרס ברור לחסן לוחמים ונושאי תפקידים.  לא הוזכרו בכתבה תרופות המפותחות בכדי למחוק זכרונות 

לא בטוח שזה עומד במבלן המציאות מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו כי גם מפעילי מזל"טים סובלים מפוסט טראומה למרות שהם הרגו / פצעו מטרות מרחוק באמצעות גוי'סטיק. 

 


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: