כמה כוסות אלכוהול מעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס?
מחקר מארה"ב בחן כיצד צריכת אלכוהול לאורך החיים הבוגרים משפיעה על הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת. וגם: מה קורה כשמפסיקים לשתות?
שתייה מרובה של אלכוהול מהווה גורם סיכון מוכח לסרטן המעי הגס, כחלק מגורמי הסיכון התזונתיים למחלה, הכוללים גם בשר מעובד ובשר אדום, שומן רווי, מיעוט סיבים תזונתיים המתקבלים מפירות וירקות וכן עודף משקל כשלעצמו הקשור בסיכון גבוה יותר להתפתחות המחלה.
מחקרים מתייחסים לצריכת אלכוהול גבוהה של 30 גרם או יותר ביום כגורם סיכון לסרטן המעי הגס, בעיקר בקרב מי שכבר מצויים בסיכון גנטי למחלה, צעירים ומעשני סיגריות. מטה אנליזה בנושא של צוות חוקרים בינלאומי, שכלל גם חוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), שממצאיה פורסמו ביוני 2019 בכתב העת International Journal of Cancer, מצאה כי בהשוואה לשתייה של כוס אלכוהול אחד ביום, שתייה של עד שתי כוסות ליום הייתה מלווה בירידה של 8% בסיכון לסרטן המעי הגס, באופן שמחדד את ההמלצות לאחרונה לשתיית אלכוהול מתונה, אולם יותר משלוש כוסות אלכוהול ביום כבר היו מלווים בעלייה מובהקת של 25% בסיכון לסרטן המעי הגס. לאחרונה יש גם מחקרים שמזהים באלכוהול גורם סיכון לסרטן גם בכמויות קטנות.
לפי נתוני משרד הבריאות, סרטן המעי הגס הוא הרביעי בשכיחותו בישראל אחרי סרטן השד בקרב נשים וסרטן הערמונית וסרטן הריאות בקרב גברים.
כעת בחן מחקר אמריקאי מאיזו כמות יומית הופך אלכוהול מסוכן למערכת העיכול. המחקר מצא כי שתייה מרובה וקבועה של אלכוהול לאורך החיים מעלה משמעותית את הסיכון לסרטן המעי הגס, ובעיקר סרטן החלחולת, בעוד שעצירה או ירידה משמעותית של השתייה עשויה להפחית את הסיכון לנגעים טרום‑סרטניים (אדנומות) במעי.
14 משקאות בשבוע
בעבודה הנוכחית, צוות החוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), בחנו נתונים מתוך מחקר מעקב אמריקאי בשם PLCO (קיצור של prospective Prostate, Lung, Colorectal, and Ovarian Cancer Screening Trial) במסגרתו מתבצע מעקבו אחרי עשרות אלפי משתתפים לאורך שנים שעוברים בדיקות סקר קבועות לסרטן, ונאסף מהם מידע מפורט על הרגלי שתיית אלכוהול לאורך חייהם הבוגרים. המשתתפים מילאו שאלונים ודיווחו כמה אלכוהול נהגו לשתות בגילים שונים, אילו סוגי משקאות (יין, בירה, משקאות חריפים) ובאיזו תדירות, והמידע הוצלב עם נתוני אבחון סרטן המעי הגס והרקטום ונגעים קדם‑סרטניים (אדנומות) שנמצאו בבדיקות קולונוסקופיה.
החוקרים חישבו לכל משתתף את "ממוצע השתייה לאורך החיים" – כלומר כמה "משקאות סטנדרטיים" צרך בממוצע בשבוע בכמה נקודות זמן על פני עשרות שנים, ולא רק בשנה האחרונה. לאחר מכן נבדקה ההופעה של אדנומות וסרטן מעי גס ורקטום, תוך התאמה לגורמים אחרים כמו גיל, מין ועישון.
"משקה סטנדרטי" אחד במחקר הוגדר כ‑14 גרם אלכוהול טהור – ומקביל בערך לכוס קטנה של יין, פחית בירה אחת או שוט (כוסית) של משקה חריף.
הנבדקים לא סבלו מסרטן בתחילת המחקר. במהלך תקופת מעקב של 20 שנה אובחנו 1,679 מקרים של סרטן המעי הגס והחלחולת בקרב 88,092 משתתפים.
החוקרים מצאו כי אנשים ששותים אלכוהול כיום ויש להם צריכת אלכוהול ממוצעת גבוהה לאורך חייהם הבוגרים בהיקף של 14 משקאות ויותר בשבוע, כלומר שני משקאות ביום או יותר בממוצע – היו בסיכון גבוה ב-25% לפתח סרטן המעי הגס והרקטום ובאופן ספציפי בסיכון גבוה ב-95% לסרטן הרקטום, לעומת מי ששתו בממוצע פחות משתי משקאות ליום.
שתייה כבדה עקבית – כזו שהייתה גבוהה לא רק בתקופות מסוימות, אלא לאורך כל תקופת הבגרות – נקשרה כבר לסיכון גבוה ב-91% להתפתחות סרטן המעי הגס והחלחולת בהשוואה לשתייה קלה עקבית.
עוד נמצא כי צריכת אלכוהול מתונה בהיקף של פחות ממשקה אחד בשבוע בממוצע לאורך החיים לוותה בסיכון נמוך יותר לאדנומות במעי.
ממצא נוסף שעלה מהמחקר הוא שבקרב אנשים שהורגלו בעבר בשתיית אלכוהול והפסיקו נצפתה נטייה לסיכון נמוך יותר לנגעים קדם‑סרטניים לעומת שתיינים קבועים – אפילו אם הם שותים מעט מאוד.
המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), המכון הלאומי האמריקאי לסרטן והמחלקה לבריאות של מדינת מרילנד, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2026 של כתב העת Cancer – כתב עת בינלאומי של החברה האמריקאית לסרטן (ACS).
אצטאלדהיד, מיקרוביום ודלקתיות
המחקר מעלה הערכות ביחס למנגנונים הביולוגיים שמובילים שתייני אלכוהול כבדים לנטייה מוגברת לסרטן המעי הגס. החוקרים מסבירים כי אלכוהול מתפרק בגוף לחומר מסרטן בשם אצטאלדהיד (Acetaldehyde), אשר מגביר יצירת רדיקלים חופשיים, פוגע במטען הגנטי התאי (הדי.אנ.איי) ומשבש מנגנוני תיקון תאיים. בנוסף, שתייה כבדה לאורך שנים עלולה לשבש את תפקוד מערכת החיסון, לשנות את הרכב החיידקים הטובים שמאכלסים את המעי – המיקרוביום וכן להגביר פעילות דלקתית כרונית ברירית המעי – וכל אלה עשויים לקדם הופעת גידולים, במיוחד ברקטום החשוף ישירות לתוכנו של המעי.
ממצאי המחקר מחזקים עבודות נוספות שמזהות סיכון גבוה לסרטן המעי הגס בקרב חובבי אלכוהול – לצד סיכון גם לסוגי סרטן נוספים. מחקר שפורסם באביב 2011 מצא כי אלכוהול אחראי על 10% מכלל ממקרי הסרטן בקרב גברים וכ-3% בקרב נשים, ובאופן ספציפי ל-17% מהמקרים של סרטן מעי הגס אצל גברים ו-4% אצל נשים.
גם סקירה עדכנית נרחבת שפורסמה בדצמבר 2025, שמבוססת על נתונים שנאספו ממיליוני אנשים, בהם חולים בסרטן המעי הגס וסוגי סרטן נוספים, מזהה קשר מינון-תגובה ברור: ככל שנצפית עלייה בתדירות של השתייה והכמות של האלכוהול, כך גדל הסיכון לסרטן – ולא רק בקרב שתיינים כבדים, אלא גם אצל מי ששותים אלכוהול במתינות.
אלכוהול מסווג כחומר מסרטן מובהק על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), ונקשר במחקרים במישרין קשור לסרטן חלל הפה, הלוע, הגרון, הוושט, סרטן המעי הגס, סרטן הכבד וסרטן השד אצל נשים.
המחקר גם מעלה למודעות את הסיכון הטמון בתזונה לא בריאה להתפתחות סרטן המעי הגס – כאשר הקשר בין התזונה למחלה הדוק, מאחר ומה שאנו אוכלים עובר דרך מערכת העיכול, עד שבא במגע עם תאי המעי הגס. באביב 2025 פורסמו ממצאים מ"מחקר האחיות", מחקר מעקב אמריקאי נרחב באוניברסיטת הרווארד שנערך בקרב נשים, אשר מצא קשר בין התפתחות סרטן המעי הגס לצריכת מזונות מעובדים – מזונות שמוחדרים לתוכם רכיבים מלאכותיים מייצבים, משמרים וחומרי טעם, צבע וריח כדי להפוך אותם לאטרקטיביים יותר לאכילה ולהאריך את חיי המדף. .המחקר מצא כי הסיכון לאדנומות טרום סרטניות היה משמעותי ועלה ב-29% בצריכה גבוהה של סוכר ומשקאות דיאטטיים ממותקים.
