מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםסי.טי לב / צנתור וירטואלי

סי.טי לב / צנתור וירטואלי

מהו סי.טי לב? מתי נדרשת הבדיקה? איך מבוצע הצנתור הווירטואלי? ומה ההכנה הנדרשת לבדיקה? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סי.טי לב (Cardiac CTA) מהווה בדיקה אבחנתית לזיהוי פתולוגיות שונות בלב ובעיקר חסימות בכלי הדם המקושרים בלב, וברבות השנים זכתה לכינוי העממי המוכר "צנתור וירטואלי", על אף שאין מדובר בצנתור, כלומר שלא נדרשת החדרת צנתר לאבי העורקים ו/או לפתחי הלב.

 

מתי מבצעים סי.טי לב? 

 

לפי האיגוד הקרדיולוגי הישראלי, הבדיקה מומלצת לחולים עם הסתברות של עד 50% למחלת לב כלילית הנובעת מסתימה בכלי הדם עקב הצטברות טרשת עורקים על רקע תסמינים שונים, לרבות כאבים בחזה ובדיקת אק"ג / בדיקת מאמץ ובדיקות מעבדה שיצאו תקינות, וכן בנוכחות גורמי סיכון למחלת לב, לרבות רמות שומנים גבוהות בדם, יתר לחץ דם, סוכרת, היסטוריה משפחתית של מחלות לב ועישון סיגריות. הבדיקה גם משולבת בחלק מבדיקות הסקר היחידניות המבוצעות למטופלים עם סיכון נמוך למחלת לב. כמו כן, הבדיקה מיועדת לאנשים שמאובחנים עם רמות גבוהות של סידן בעורקים, וכן בחולים הנזקקים להערכה לפני ניתוח מעקפים.

 

עם זאת, במידה ובדיקה אחרת כבר זיהתה חשד לסתימה בכלי דם, למשל מבחן מאמץ, ההסתברות לסתימה בכלי דם עולה ל-70%, ואין צורך בצנתור וירטואלי – ועל המטופל לבצע מיד צנתור רגיל שיאפשר גם פתיחה/ הרחבה של כלי דם סתומים, במידה ויזוהו.

 

איך מבוצע סי.טי לב? 

 

במהלך הבדיקה מוזרמת לנבדק בעירוי תרופה להורדת דופק הלב מתחת ל-60 פעימות בדקה. לעתים התרופה מסופקת למטופל טרם הבדיקה על ידי רופא משפחה או קרדיולוג. 

 

בהמשך, הנבדק מושכב על מיטת הבדיקה, כשידיו מורמות מעל הראש, ומוזרק לו חומר ניגוד על בסיס יוד לווריד ההיקפי כדי לאפשר סריקה של העורקים. לאחר מכן הוא עוצר את נשימתו למשך חצי דקה בלבד (30 שניות) במהלכה מתבצעת הסריקה. עיבוד ממצאי הבדיקה אורך מספר דקות.

 

בשנים האחרונות פותחו מכשירי סי.טי לב מתקדמים המציעים מיפוי רב פרוסתי של הלב. כמו כן, בשנה החולפת פותחו מכשירי סי.טי לב מתקדמים המיועדים לשימוש בבתי חולים בקרב אנשים שפונים עם חשד לאירוע לב, כדי לבצע מיון ראשוני ולמנוע את התופעה הגוברת של צנתורים מיותרים. אחד המכשירים שפותח בישראל ונכנס השנה לשימוש במספר מרכזים רפואיים במדינה, מאפשר צילום של הלב משני צדדים במהירות ובהדמיית תלת מימד, ונחשב למדויק יותר מאשר מבחן מאמץ או מיפוי לב בזיהוי חסימות בעורקים וההחלטה האם לבצע צנתור.

 

איך מתכוננים לסי.טי לב?

 

הבדיקה דורשת צום של 4 שעות, לרבות אי שתייה, וכן הימנעות משתיית משקאות המכילים קפאין ביממה שלפני הבדיקה. הכנה מקדימה נדרשת לחולי אסתמה וקדחת השחת ואנשים עם רגישות ליוד. 

 

מהם הסיכונים של סי.טי לב?

 

במהלך ביצוע הבדיקה, הזרקת חומר הניגוד עשויה ליצור תחושת חום אצל הנבדק. כמו כן, הבדיקה אינה מיועדת למטופלים עם בדיקות דם המעידות על הפרעה בתפקוד הכליות. בהבדל מבדיקות המבוססת על טכנולוגיות אולטרה סאונד ו-MRI, בדיקת "צנתור וירטואלי" כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת, ולפי חוזר משרד הבריאות מנובמבר 2011, הבדיקה פולטת קרינה ברמה כזו שעלולה לגרום ל-0.5 עד שני מקרי סרטן לכל אלף איש, ושוות ערך מבחינת הקרינה ל-250 עד 1,000 צילומי רנטגן חזה.

 

מהן מגבלות הבדיקה? 

 

במצבים מסוימים בדיקת צנתור וירטואלי אינה יעילה, למשל כשקצב הלב לא סדיר או מהיר מדי, כשהמטופל עם השמנת יתר קיצונית או אי ספיקת כליות, ו/או כשהוא מחובר לקוצב לב המכיל מתכות שמשבשות את תוצאות בדיקת הסי.טי. כמו כן, במידה והסיכון המוערך לכלי דם חסומים גבוה, בדיקה זו רק תזהה את החסימות, ויידרש צנתור טיפולי לפתיחת כלי הדם הכרוך בקרינה נוספת. לכן במצבים אלה מומלץ מראש לבצע צנתור אבחנתי רגיל ולא את הבדיקה הזו. לאנשים בסיכון גבוה בדיקה זו אינה מתאימה, ולרוב אלו מופנים ישירות למיפוי לב או אקו לב במאמץ.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

 

עדכון אחרון: אפריל 2017 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: