שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

חדשות

חודש המודעות לסרטן השד

מדי יום מאובחנות 16 ישראליות עם סרטן השד

פחות ממחצית מהנשים בארץ עם ממצא חשוד בממוגרפיה מתחילות בבירור מעמיק תוך שבועיים מקבלת התוצאות – נתון הנמוך משמעותית מהיעד שהוצב של 90%

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

החודש (אוקטובר) מצוין חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד, המהווה את הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל, ומקיף כשליש מכלל מקרי הסרטן בקרב נשים.

לפי הערכות משרד הבריאות, לאחת מכל שמונה נשים יש סיכוי לפתח סרטן השד במהלך החיים – מלידה ועד גיל 90.

בארץ מתועד שיעור גבוה של סרטן השד על רקע צבר של מוטציות גנטיות המעלות את הסיכון למחלה, השכיחות באוכלוסייה הישראלית.

לאחר שבשנים האחרונות הוכנסה לסל התרופות הבדיקה לנוכחות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, המכונות יחד 'המוטציה האשכנזית', וזו ניתנת כיום לכלל הנשים המגדירות עצמן כאשכנזיות, מהחודש שעבר כלולה הבדיקה בסל ספציפית גם לנשים ממוצא אתיופי. בהערכה המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמיליון ישראליות זכאיות לביצוע הבדיקה לנוכחות המוטציות הגנטיות, הנדרשת פעם בחיים, מתוכן עד 47,000 נשים אתיופיות.

נוכחות המוטציה האשכנזית קשורה בעלייה של עשרות אחוזים בסיכון להתפתחות סרטן השד וסרטן השחלות. כיום מומלץ לנשים שמאובחנות כנשאיות לבצע מעקבים הדוקים לאיתור מוקדם של סרטן השד הכוללים בדיקה ידנית אצל כירורג/ית שד אחת לחצי שנה ובדיקות MRI שד אחת לשנה החל מגיל 25, במקום בדיקות המעקב הרגילות המבוצעות באמצעות ממוגרפיה מגיל 50 אחת לשנתיים. יש אף נשים שבוחרות לבצע כריתת שד ושחלות מניעתית במצבים אלה. גם לנשים שפיתחו סרטן השד שידועות כנשאיות המוטציות יש כיום טיפולים תרופתיים ייעודיים שהוכחו כמועילים עבורן.

איחור של חודשיים בבירור ממצאים חשודים

לפי סיכום ממצאי דו"ח הבקרה שנערך ביולי 2025 על התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד שביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות, בין השנים 2016 ל-2022 בוצעו בישראל כ-350,000 בדיקות ממוגרפיה בשנה בקרב אוכלוסייה של 975 אלף נשים בנות 74-50. בדיקות ממוגרפיה המבוצעות לפי ההמלצות באוכלוסייה הכללית לנשים בגילי 50 עד 75 אחת לשנתיים מובילות לירידה של 25% בסיכון לתמותה מסרטן השד.

שיעורי ההשתתפות בביצוע בדיקת ממוגרפיה אחת לפחות במהלך שנתיים היו יציבים לאורך השנים 2016 עד 2019 ונעו סביב היעד – 70% ומעלה. בשנת 2020, שבה החלה מגפת הקורונה, נצפתה ירידה בשיעור ההשתתפות בבדיקות אל מתחת ליעד (69.2%), אך משנת 2021 עלה השיעור אל מעל היעד הן בשנת 2021 (71.1%) והן בשנת 2022 (70.7%). נתוני התוכנית הלאומית לרפואת הקהילה של משרד הבריאות מצביעים על שיעורים גבוהים של היענות לממוגרפיה גם בשנים 2023 (70.5%) ו-2024 (72.3%) חרף המלחמה.

לפי נתוני סקר שערכה האגודה למלחמה בסרטן בשנה שעברה, מרבית הישראליות (86%) לא שינו את שגרת בדיקות הממוגרפיה מאז ה – 7 באוקטובר, כאשר כ-14% דחו או ביטלו בדיקות וכ-9% טרם ביצעו אותן מאז. ביטול או דחייה של בדיקות עקב המלחמה תועדו בעיקר ביחס לבדיקה אצל כירורג/ית שד (49%) וכן ביחס לבדיקות ממוגרפיה (33%) ואף בדיקות אולטרה-סאונד שד (30%) המומלצות לנשים עם מבנה שד צפוף.

עם זאת, למי שאובחנו עם ממצא חריג בממוגרפיה, משכי הזמן עד לתחילת הבירור ועד לסיומו הנמדדים בישראל ארוכים מהיעדים שנקבעו. בשנים 2022-2021 עלה כי כ-40% בלבד מהנשים החלו בירור בתוך שבועיים מבדיקת ממוגרפיית סקר עם ממצא חשוד, לעומת היעד שנקבע על 90%. ניתוח נוסף מצא כי היעד של בירור מעמיק בקרב 90% מהנשים הושג רק בתוך 80 יום, כלומר באיחור של כחודשיים (66 ימים). כ-68% מהנשים שזוהו עם ממצא חריג בממוגרפיה השלימו בירור על ידי ביופסיה תוך שבעה שבועות, לעומת היעד של 90%. ההערכה כי הפערים עשויים לנבוע משימוש יתר בבדיקות אולטראסאונד שד אצל נשים עם ממצא חריג בממוגרפיה, ו/או לחילופין גם על נגישות נמוכה לבדיקות הנדרשות להמשך בירור על רקע העומס במערכת הבריאות והתארכות התורים במרפאות.

בצפת וירושלים נבדקות פחות

בנוסף, לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה, בשנים האחרונות מתועדים פערים בביצוע ממוגרפיה בין נשים תושבות יישובים המדורגים ברמה סוציואקונומית נמוכה בהשוואה לנשים ביישובים מבוססים. בשנת 2024 ביצעו בדיקות ממוגרפיה סדירות 66.4% מהנשים תושבות יישובים ברבעון התחתון של הרמה הסוציואקונומית בהשוואה ל-76.5% מהנשים ברבעון העליון. בפריסה ארצית, שיעור הביצוע של ממוגרפיה היה נמוך במיוחד בקרב נשים מאוכלוסיית היעד תושבות נפת צפת (65.9%) ומחוז ירושלים (66.8%), ושיעורים גבוהים במיוחד באזור באר שבע והדרום (75%) וביישובי הנגב המערבי ועוטף עזה (75.5%).

לפי נתונים המתפרסמים לרגל חודש המודעות לסרטן השד, מדי יום מאובחנות בארץ כ-16 נשים עם סרטן השד. לפי הערכות האגודה למלחמה בסרטן, לאורך כל שנת 2025 ועד סופה יאובחנו בישראל כ-5,730 נשים עם סרטן השד, וכ-1,000 ככל הנראה ימותו מהמחלה.

לפי תחזית הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, בעוד כ-20 שנה, כלומר בשנת 2045, עתידות להיות מאובחנות כ-6,900 ישראליות עם סרטן השד וכ- 1,900 כנראה ימותו מהמחלה.

בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום ה-24 בעולם בשיעור ההיארעות של סרטן השד ובמקום ה-73 בשיעור התמותה מהמחלה.

לפי השוואה במדינות ה-OECD לביצוע ממוגרפיה בקרב נשים בגילי 69-50 אחת לשנתיים, ישראל (71.9%) ממוקמת במקום התשיעי והמכובד מתוך 48 מדינות, מעל הממוצע של מדינות הארגון (55.1%), כשבשיא מדינות סקנדינביה ובראשן דנמרק (83%), ומעליה ארה"ב (76.1%), אך השיעורים ברוב המדינות נמוכים מאשר בישראל, לרבות בבריטניה (64.2%), גרמניה (47.5%), אוסטרליה (47.1%) צרפת (46.9%), יפן (44.6%), ובתחתית תורכיה (20.5%) ומקסיקו (20.2%).

לקראת חודש המודעות מציין משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, כי: "ככל שסרטן השד מאובחן בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ-90%, שכן הגילוי המוקדם מאפשר לשנות את מהלך המחלה. מספר המחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם והשיפור בדרכי הטיפול".

פרסומים בנושא
V
  • User Avatar