מצב השיניים משפיע על הסיכון לשבץ מוחי
מחקר אמריקאי חדש מצא: לאנשים עם מחלת חניכיים וחורים בשיניים יש סיכון מוגבר לפתח שבץ מוחי איסכמי. מה יכול להסביר את הקשר?
שבץ מוח, או אירוע מוחי, מוגדר כחוסר תפקודי נוירולוגי בגוף על רקע פגיעה בזרימת הדם למוח. לשבץ מוחי שורה ארוכה של גורמי סיכון, רובם סביבתיים, הדומים לגורמי הסיכון למחלות לב, ובין השאר עישון סיגריות, חוסר פעילות גופנית, השמנה, שתיית אלכוהול מופרזת, לחץ ומתח נפשי, דום נשימה בשינה, כולסטרול גבוה ורמות גבוהות של סוכר בדם.
בשנים האחרונות עולה המודעות לבריאות הפה והחניכיים – ולקשר בינה לבין מחלות לב וכלי דם. מחקרים חדשים מחדדים את החשיבות עבור מטופלים עם מחלת חניכיים בדרגת חומרה בינונית עד חמורה למעקב לב צמוד והערכה לקיום ואף התערבות מניעתית מפני טרשת עורקים.
עתה מצאו חוקרים אמריקאים קשר ישיר בין מחלות חניכיים לעלייה בסיכון לשבץ.
מחלות חניכיים ועששת
החוקרים מאוניברסיטת דרום קרוליינה התבססו על נתונים ממחקר ARIC (קיצור של Atherosclerosis Risk in Communities) במטרה לבחון את הקשר בין מחלת חניכיים ועששת (חורים בשיניים) לבין שבץ מוחי.
מתוך 5,986 משתתפים שנכללו במחקר, 1,640 סווגו כבעלי בריאות פה טובה, 3,151 היו עם מחלת חניכיים בלבד ו-1,195 היו עם מחלת חניכיים בשילוב עששת בשיניים. כל הנבדקים היו ללא רקע של מחלות לב וכלי דם בתחילת המעקב, בשנים 1998-1996.
במהלך מעקב שנמשך לתקופה חציונית של 21 שנים, מבין האנשים עם בריאות פה טובה 4.1% חוו שבץ איסכמי (76 נבדקים 1,640); בקרב משתתפים עם מחלת חניכיים בלבד שכיחות השבץ האיסכמי עמדה על 6.9% (216 נבדקים מתוך 3,151); ובקרב אלו שהיו להם גם חורים בשיניים וגם מחלת חניכיים שכיחות השבץ האיסכמי עמדה על 10% (119 נבדקים מתוך 1,195).
ניתוח הנתונים העלה כי מחלת חניכיים מעלה ב-47% את הסיכון לשבץ מוחי, ואילו לאנשים עם חורים בשיניים ועם מחלת חניכיים סיכון גבוה ב-88% לשבץ איסכמי.
לאחר שהחוקרים נטרלו משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, חורים בשיניים ומחלת חניכיים במשולב נותרו גורם סיכון שהעלה ב-36% את הסיכון לאירוע מוחי. מכאן שטיפול נכון בשיניים עשוי למנוע לא רק פגיעה בשיניים ומחלות חניכיים, אלא גם להפחית סיכון לשבץ מוחי איסכמי.
הממצאים מדווחים בגיליון אוקטובר 2025 של כתב העת Neurology Open Access.
שיננית תפחית סיכון לשבץ
המחקר מחזק ממצאים שעלו ממחקרים שנערכו בעבר על הקשר בין בריאות הפה לבין הסיכון למחלות לב ושבץ. כך למשל ביוני 2011 חוקרים מאוניברסיטת הירושימה פרסמו בכתב העת Gerontology כי מצאו שבקרב אנשים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם שעברו שבץ, מספר השיניים שנותרו בפה היה נמוך באופן משמעותי. לאחר מכן החוקרים ניתחו תוצאות מארבעה מחקרים קודמים בנושא. הם לקחו בחשבון מגוון גורמי סיכון אחרים הקשורים לשבץ כמו עישון, השמנה ושימוש באלכוהול וחישבו שאנשים עם 24 או פחות מהשיניים המקוריות שלהם (למבוגרים אמורות להיות 32 שיניים בפה), מצויים בסיכון גבוה ב-57% לשבץ בהשוואה לאלה שנותרו בפיהם 25 שיניים או יותר.
במחקר אחר שהוצג בשנת 2011 בכנס איגוד הלב האמריקני (AHA), חוקרים מטאיוואן מצאו כי בהשוואה לנבדקים שלא עברו ניקוי שיניים מקצועי אף פעם, אצל אלו ששיניהם נוקו מאבנית וצוחצחו באופן מקצועי על-ידי שיננית או רופא שיניים הסיכון להתקף לב היה נמוך ב-24% והסיכון לשבץ היה נמוך ב- 13%. בקרב אלו שעברו ניקויי שיניים תכופים (לפחות פעמיים בשנתיים), הסיכון למחלות לב ושבץ היה נמוך יותר מאשר באלו שעברו ניקוי שיניים רק מידי פעם.
אחד ההסברים האפשריים לקשר בין בריאות השן לבריאות הלב וכלי הדם הוא שחיידקים שנכנסים לזרם הדם עלולים להפעיל את מערכת החיסון, לגרום לדלקתיות בדפנות העורקים ולכן להצרתם, וכן להוביל להתפתחות קרישי דם מסוכנים. בנוסף, מחלת חניכיים הוכחה בהשפעתה על עלייה ברמות חלבונים-ציטוקינים מעודדי פעילות דלקתית פתולוגית בגוף. בנוסף, אנשים עם דלקת חניכיים כרונית נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות כרוניות נוספות שנקשרות לעלייה בסיכון לשבץ, לרבות סוכרת, יתר לחץ דם ועודפי כולסטרול בדם.
