טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
התקדמות בתאי גזע לטרשת נפוצה
הטיפול בתאי גזע לטרשת נפוצה נמצא תחת מחקר מתקדם ועל סף פריצת דרך לקראת יישום בבני אדם
האם בקרוב ניתן יהיה לחדש תאים שנהרסו בגלל טרשת נפוצה? בסקירה שמתפרסמת בכתב העת המדעי Science מציינים הכותבים מאוניברסיטת רוצ'סטר שכעת חוקרים נמצאים על גבול יישום הידע הקיים בתחום תאי הגזע גם בבני אדם עם פגיעה במיאלין בשל מחלות כמו טרשת נפוצה.
במחלות הפוגמות במיאלין - השכבה השומנית המגינה על תאי העצב - מתייחסים אל תאים חשובים הנקראים אוליגודנדריציטים, מהם מורכבת מעטפת המיאלין. תאים אלו נוצרים על-ידי תאים אחרים הנמצאים במערכת העצבים המרכזית אשר נקראים תאי אב מסוג גליאה או תאי גליאה קדמוניים (glial progenitor cell).
גם האוליגודנדריציטים וגם "אחיהם" - תאים הנקראים אסטרוציטים, הם בניו של אותו אב מקור ולשניהם תפקיד קריטי בתפקוד מערכת העצבים המרכזית.
כאשר האוליגודנדריציטים נפגעים או לא מתפקדים כראוי, כפי שקורה במחלת הטרשת הנפוצה או פגיעות בחוט השדרה, המסרים החשמליים העוברים בתאי העצב - שבזכותם אנו חושבים ומתפקדים - נחלשים או אפילו נאבדים.
האסטרוציטים משחקים גם הם תפקיד חשוב במוח. לאחר שנים של חוסר וודאות ומחקר באשר לתפקידם, גילו כי הם חיוניים לתפקודם של האוליגודנדריציטים ותאי העצב עצמם.
תאי הגליאה הקדמוניים ו"הצאצאים שלהם" - האוליגודנדריציטים והאסטרוציטים - מהווים מטרה לטיפול בתאי גזע, זאת מכיוון שבניגוד לשאר התאים במערכת העצבים המרכזית, הם הומוגניים באופן יחסי, וקל יותר לבצע עליהם מניפולציות ולהשתילם. במקרה של אוליגודנדריציטים, מחקרים רבים בקרב חיות הראו שברגע שהם מושתלים הם מתפזרים ומתחילים לייצר מיאלין, המשמש לתיקון האזורים הפגועים.
התקדמות משמעותית
לדברי כותבי המאמר, ההתקדמות בתחום זה נובעת ממספר סיבות. הראשונה היא השימוש בסריקות MRI מתקדמות. אלו מאפשרות לצפות בבירור בפגיעות במיאלין במערכת העצבים המרכזית ויותר מכך, טכנולוגיה זו מאפשרת לעקוב באופן מדויק אחר תוצאות המחקר.
התקדמות יותר חשובה, הושגה ביכולת החוקרים לבצע מניפולציות על תאי אב. תאי האב של כל התאים נקראים תאי גזע, אלו תאי המקור מהם בנוי גופנו, אשר ביכולתם להתמיין לסוגים שונים של תאים. חוקרים הצליחו לפצח את המסרים הכימיים אותם צריכים תאי האב לקבל בכדי להפוך לתאי גליאה ובהמשך כיצד לכוונם להתמיין לאוליגודנדריציטים או אסטרוציטים.
חוקרים אחרים מצאו כיצד משתלבים תאים אלו במערכת העצבים המרכזית ועקבו אחר התהליכים בעזרת אמצעי הדמיה. המחקרים האלה יחד יצרו מודל לייצור והשתלת תאי גליאה, המוכן בתיאוריה ליישום בבני אדם.
בעוד שהמעבדות מכוונות את מחקרן לכל המחלות בהן יש פגיעה במיאלין, החל משבץ ועד תהליכים הקשורים בזקנה, יותר מחקרים בחיות ובבני אדם מתמקדים במחלת הטרשת הנפוצה, בשל הפוטנציאל הטיפולי הגדול. טיפול תאי שיינתן לאנשים עם טרשת נפוצה, יכול לתקן נזקים קבועים במערכת העצבים המרכזית.
"הצלחנו להגיע לידע עצום באשר לתאים והדרך שבה נכון לייצר אותם" מסכם ד"ר סטיב גולדמן "אנחנו מבינים את ההבדלים בין אוכלוסיות התאים השונות, הפרופיל הגנטי שלהם ואיך הם מתנהגים בתרביות ובמודלים של חיות. יש לנו הבנה לגבי הסביבה שנוצרת בעקבות המחלה ויש לנו את האמצעים הטכנולוגים לעקוב אחר מטופלים והשלבים אותם עוברים לאחר ההשתלה. המדע מוכן לעבור לניסויים בבני אדם ובשלב זה ההתקדמות תלויה במשאבים שיהיו בכדי לבצעם".
יש לציין שכבר עכשיו נמצאים בעיצומם מחקרים הבוחנים את יכולת השימוש בטיפול תאי (השתלה של תאי גזע או תאים ספציפיים יותר, כמו תאי הגליאה או האוליגודנדריציטים) בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. ההנחה המקובלת הנשמעת בכנסים ומוצגת במאמרים היא כי זה רק עניין של זמן, עד שיצליחו לגלות כיצד ניתן לשחזר את ההצלחה הנצפית במודלים של חיות גם בבני אדם.