מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותלכמה קרינה אתם נחשפים בבדיקות ההדמיה?

לכמה קרינה אתם נחשפים בבדיקות ההדמיה?

CT, צנתור ומיפוי לב עם תליום כרוכים בכמות גדולה מאוד של קרינה. הבדיקות העדיפות: MRI ואקו לב


כמות הקרינה ב- CT של העורקים הכליליים שוות ערך ל-250 עד 1,000 צילומי רנטגן (צילום: Shutterstock)
כמות הקרינה ב- CT של העורקים הכליליים שוות ערך ל-250 עד 1,000 צילומי רנטגן (צילום: Shutterstock)

 

בדיקות הדמיה שונות עשויות להציל חיים, אך בד בבד הן גם עלולות לסכן אותם. משרד הבריאות פרסם לאחרונה חוזר חדש, החושף את כמות הקרינה בבדיקות ההדמיה השונות ומפרט המלצות לצמצום החשיפה.

 

מהחוזר עולה כי הבדיקות הכרוכות בסיכון הגבוה ביותר לגידולים ממאירים הן CT, צנתורים, ומיפוי לב שמבוצע עם חומר הניגוד תליום.

 

קבוצות הסיכון העיקריות הן תינוקות, ילדים, קשישים ונשים בהריון. הסיכון להתפתחות גידול סרטני עולה מתחת לגיל 20 וגדול יותר בקרב נשים. למרות שהסיכון לגידולים סרטניים פוחת עם הגיל, הוא מצטבר ככל שמתבצעות יותר בדיקות הדמיה שונות.

 

מיפוי לב עם חומר הניגוד תליום

 

הבדיקה פולטת קרינה ברמה כזו שעלולה לגרום לשניים עד שלושה מקרי סרטן לכל אלף איש. הבדיקה שוות ערך מבחינת הקרינה ל 1,000-1,500 צילומי חזה.

 

צנתור

 

צנתור לב וכלי דם שמבוצע למטרות אבחון וטיפול עלול להביא ל 2 -3 מקרי סרטן לכל אלף איש. גם בדיקה זו שוות ערך לכ 1,000-1,500 צילומי חזה.

 

צנתור לב וכלי דם שהוא רק אבחנתי עלול להביא למקרה אחד עד שניים של סרטן לכל אלף איש. במקרה זה הבדיקה שוות ערך ל500-1,000 צילומי חזה.

 

CT

 

CT של העורקים הכליליים עלול להביא ל-0.5 עד שני חולי סרטן לכל אלף איש, והוא שווה ערך ל-250 עד 1,000 צילומי רנטגן.

 

CT בטן ואגן עלול להביא ל- 0.8-1.4 חולי סרטן לכל אלף איש, והוא שווה ערך ל- 400 עד 700 צילומי חזה מבחינת הקרינה.

 

כמות הקרינה ב- CT חזה שוות ערך ל- 250 עד 350 צילומי חזה ובדיקת ההדמיה עלולה להביא ל- 0.5 עד 0.7 חולי סרטן לכל אלף איש.

 

ב- CT ראש כמות הקרינה נמוכה יותר מאשר בבדיקות CT אחרות, אך היא עדיין שוות ערך ל 100 עד 150 צילומי חזה ועלולה לגרום לסרטן ב- 0.2-0.3 מקרים לכל אלף איש.

 

ממוגרפיה

 

הבדיקה בטוחה יחסית לבדיקות האחרות. כמות הקרינה בה שווה ל- 20 צילומי חזה, והיא עלולה לגרום ל – 0.04 מקרי סרטן לכל אלף איש.

 

צילום חזה

 

הבדיקה הבטוחה ביותר, עם הקרינה הנמוכה ביותר. הסיכון לממאירות לכל אלף איש עומד על 0.002 מקרים.

 

בשל הנתונים קורא ד"ר חזי לוי, ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, לצמצם את מספר בדיקות ההדמיה לאלה הנחוצות בלבד, וכשאפשר, להעדיף בדיקות הכרוכות בפחות קרינה כמו אקו במאמץ או MRI.

 

השנה פורסם מחקר ישראלי שמצא כי ניתן לבצע מיפוי לב באיכות גבוהה תוך שימוש בחצי מכמות הקרינה המקובלת כיום. 

 

 

לחוזר המלא