מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמיפוי לב בחצי מכמות הקרינה

מיפוי לב בחצי מכמות הקרינה

מחקר ישראלי: ניתן לבצע מיפוי לב באיכות גבוהה תוך שימוש בחצי מכמות הקרינה המקובלת כיום בעולם


הקדמה הטכנולוגית מאפשרת קבלת הדמיה של הלב ברזולוציה משופרת גם במחצית מכמות הקרינה (צילום: Shutterstock)
הקדמה הטכנולוגית מאפשרת קבלת הדמיה של הלב ברזולוציה משופרת גם במחצית מכמות הקרינה (צילום: Shutterstock)

 

מחקר ראשון מסוגו שבוצע בבית החולים בילינסון מצא כי ניתן לבצע מיפוי לב באיכות גבוהה תוך שימוש בחצי מכמות הקרינה המקובלת כיום בעולם. למחקר השלכות משמעותיות מכיוון שצמצום גדול כל כך בכמות הקרינה בבדיקה יסייע בשמירה על בריאותם של חולי לב, הנאלצים להיחשף לקרינה רבה בשל הצורך בביצוע בדיקות כגון מיפוי לב, CT ו- צנתור לבבי, לעיתים מספר פעמים. 

 

בבדיקת מיפוי לב, מוזרק לנבדק באופן מבוקר ומדוד, חומר רדיואקטיבי המתרכז בשריר הלב. חומר זה אומנם חושף את החולה למינון מסוים של קרינה, אך הוא הכרחי כיוון שהוא מאפשר להדגים את אספקת הדם ללב באמצעות מצלמה הקולטת את החומר הרדיואקטיבי משריר הלב.

 

במסגרת המחקר הנוכחי קיבלו 64 חולים חצי מכמות הקרינה המקובלת במיפוי לב. החוקרים מצאו כי למרות ההפחתה הניכרת בחומר הרדיואקטיבי, תמונת הלב שהתקבלה הייתה באיכות גבוהה, המאפשרת אבחון והערכה של מחלת לב כלילית באופן זהה למינון המקובל. ההסבר לכך נעוץ בקדמה הטכנולוגית המאפשרת עיבוד טוב יותר של תמונה וקבלת הדמיה של הלב ברזולוציה משופרת.

 

"מיפוי לב משמש כלי מרכזי לאבחון והערכה של מחלת לב כלילית. הסיכון של תחלואה ותמותה ממחלת לב, או הסיכון של החמצת האבחון של מחלת לב, גבוה הרבה יותר מהסיכון התיאורטי של תחלואה בסרטן כתוצאה מקרינה" מסבירה פרופ' נילי צפריר, מנהלת היחידה לקרדיולוגיה גרעינית במערך לקרדיולוגיה, שהובילה את המחקר. "עם זאת, נעשים מאמצים רבים לצמצם את כמות הקרינה אליה נחשף הנבדק, למען שמירה על בריאותו. אני מקווה שתוצאות מחקר זה יהוו צעד משמעותי בכל הנוגע לשמירה על בטיחות המטופל ובריאות הציבור".

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה