מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סוכרת סוג-2

כמוניסוכרת סוג-2חדשותאכילה שמתואמת עם השעון הביולוגי עשויה לחסוך בטיפולים תרופתיים לסוכרת

אכילה שמתואמת עם השעון הביולוגי עשויה לחסוך בטיפולים תרופתיים לסוכרת

חוקרים ישראלים מצאו כי הקפדה על שלוש ארוחות בלבד ביום, ובהן ארוחת בוקר עשירה לצד ארוחת ערב קלה – עשויה לאפשר לאנשים עם סוכרת סוג 2 לרדת במשקל ולחסוך בהזרקות אינסולין. הסיבה: תזמון מוצלח יותר של התזונה - לפי השעון הביולוגי של הגוף

מאת דן אבן
09/12/19
תגובות 2

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כבר לפני למעלה מ-800 שנה כתב הרמב"ם: "בבוקר אכול כמו מלך, בצהריים כמו נסיך, ובערב כמו אביון". עתה מתברר כי דברי חוכמה אלה ניתנים להוכחה מחקרית – לפחות עבור הסוכרתיים.

 

למטופלים שמאובחנים עם סוכרת סוג 2 שאינם מצליחים להגיע לאיזון רמות הסוכר בדם באמצעים של אורח חיים בריא – תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה והורדה של 5% עד 10% במשקל – מותאמים כיום טיפולים תרופתיים לסוכרת ובהמשך לאחר החרפת הכשל בפעילות תאי בטא בלבלב הם אף עשויים להזדקק להזרקות אינסולין, לפעמים עד ארבע פעמים ביום – כדי להימצא במצב של סוכרת מאוזנת ולהימנע מסיבוכי הסוכרת שעשויים להיות קשים ואף קטלניים. אולם הזרקות אינסולין עלולות להוביל לעלייה במשקל ואף להוביל עם השנים לצורך בכמות גבוהה יותר של אינסולין כדי להשיג איזון.

 

עתה מדווחים חוקרים ישראלים כי הוכיחו שתזמון מחדש של שעות הארוחות במשך היום, באופן שמשיק להמלצתו העתיקה של הרמב"ם – עשוי לאפשר למטופלים עם סוכרת סוג 2 להימנע מהצורך בהזרקות אינסולין תכופות, וזאת הודות לסנכרון שעות האכילה לפי השעון הביולוגי של הגוף.

 

ארוחת בוקר עשירה, ארוחת ערב דלה

 

בעוד שהתזונה המסורתית שמומלצת לסוכרתיים כוללת שש ארוחות קטנות לאורך היום, בעבודה הנוכחית בחנו החוקרים דפוס תזונה אחר של שלוש ארוחות בלבד – בוקר, צהריים וערב – תוך העברת מירב המזונות העשירים בקלוריות לשעות המוקדמות של היום, בהתאמה עם תפקוד השעון הביולוגי שמסתנכרן עם שעות האור ביממה.

 

צוות החוקרים מהמרכז הרפואי וולפסון ואוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, בית החולים הדסה, מכון וייצמן ואוניברסיטת לונד שבשבדיה בחן את שינוי דפוסי התזונה בקרב 28 אנשים עם סוכרת סוג 2 עם מדד השמנה BMI ממוצע של 32 יחידות, שסווגו אקראית לשתי קבוצות: בקבוצת המחקר הותאמה לנבדקים תזונה בשלוש ארוחות ביום, כשהארוחה העיקרית היא ארוחת בוקר עם מספר המזונות בעלי הערך הקלורי הגבוה ביותר, ואילו בקבוצת ביקורת נתבקשו הנבדקים להקפיד על תזונה המבוססת על שש ארוחות קטנות לאורך היום, בהתאם להמלצה המסורתית.

 

ארוחת הבוקר העשירה לנבדקים בקבוצת המחקר כללה לחם, פירות ומזונות מתוקים, בהמשך הותאמה לחולים ארוחת צהריים משמעותית, ואילו ארוחת ערב דלה - ללא מזונות שמכילים כמויות גבוהות של עמילן וללא מזונות מומתקים ופירות.

 

החוקרים אספו נתונים מהנבדקים בחלוף שבועיים ובחלוף שלושה חודשים, לרבות מדידת משקל, בדיקות לרמות הסוכר בדם ובדיקות נוספות.

 

עיבוד הממצאים העלה כי הנבדקים בקבוצת המחקר, שהקפידו על תזונה בשלוש ארוחות בלבד בדפוס המתואר, הצליחו כעבור שלושה חודשים להפחית משמעותית במשקלם – ירידה של 5.4 ק"ג בממוצע, שלוותה גם בירידה בערכי ההמוגלובין המסוכרר HbA1C, וזאת בעוד שבקבוצת הביקורת לא נצפו ירידות תואמות מובהקות סטטיסטית. גם רמות הסוכר בדם בבדיקות בצום ובבדיקות שבוצעו בשעות הערב והלילה היו נמוכות יותר בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת.

 

ניטור קבוע לרמות הסוכר בדם שבוצע לנבדקים הצביע על ירידה במשך הזמן שהנבדקים בקבוצת המחקר שהו במצב של היפרגליקמיה – רמות גבוהות של סוכר בדם, בעוד שבקבוצת הביקורת לא זוהתה ירידה דומה.

 

לבסוף, על רקע השיפור במצבם הרפואי, נבדקים בקבוצת המחקר נזקקו לכמות קטנה יותר של אינסולין הנמוכה ב-26 יחידות אינסולין בממוצע ליום, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

 

בנוסף, שאלונים שחולקו לנבדקים הצביעו בקבוצת המחקר בלבד על ירידה בתחושות הרעב והתשוקה למזון (craving).

 

ביטוי יתר לגנים שאחראים על השעון הביולוגי

 

החוקרים ביצעו בנוסף בדיקות דם גנטיות מעבדתיות לבחינת הביטוי של גנים/חלבונים שאחראים על פעילות שעון הגוף הביולוגי – הקרוי השעון הצירקדי (circadian clock). המדובר בגנים שזוהו בעבר ככאלו שמווסתים את השעון הביולוגי הפנימי של הגוף עם שעות האור ביממה, המסומנים באותיות Per1, Cry1, Rora ו-Sirt1. התברר כי בקבוצת המחקר תועדו הנבדקים עם ביטוי יתר של גנים אלה ועם אמפליטודה גבוהה יותר של הגנים, אשר מצביעה על יציבות חלבונית מוגברת.

 

החוקרים מסיקים כי בהבדל מתזונה מסורתית שמומלצת לסוכרתיים הנסמכת על שש ארוחות קטנות ביום – לתזונה בשלוש ארוחות יש תועלת רבה יותר הן באיזון רמות הסוכר בדם והן במדדים נוספים שקשורים לתיאבון – מה שמוביל לצורך בפחות מנות יומיות של אינסולין להזרקה, וזאת ככל הנראה על רקע ביטוי טוב יותר של הגנים שאחראים לתפקוד השעון הביולוגי. השעון הביולוגי, כפי שנמצא, פועל בצורה טובה יותר ומייצר חילוף חומרים (מטבוליזם) טוב יותר כשצורכים את מירב הקלוריות בתזונה היומית בשעות הבוקר ונמנעים מאכילה בשעות הלילה שבהן אנשים אמורים לישון.

 

במחקר השתתפו פרופ' דניאלה יעקובוביץ', ד"ר זהר לנדאו, שני צמרת, פרופ' חוליו ויינשטיין, פרופ' איתמר רז, פרופ' בו אהרן (Ahren), נאוה צ'פניק, ד"ר מעיין ברנע, ד"ר טלי גנץ, מרים מנגד, ד"ר נעמי מור, ד"ר יוספה בר-דיין ופרופ' אורן פרוי, וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2019 של כתב העת Diabetes Care.

 

בהודעה לעיתונות מסרה החוקרת הראשית פרופ' יעקובוביץ', אנדוקרינולוגית בכירה ביחידת הסוכרת בוולפסון וחוקרת באוניברסיטת תל אביב, כי על פי הממצאים, "אנו מאמינים כי באמצעות 'מתכון התזונה' החדש שנחקר – נוכל להפחית באופן משמעותי ואף להפסיק לחלוטין את הצורך בהזרקת אינסולין ואת רוב התרופות לסוכרת ולהשיג איזון מצוין ברמות הסוכר בדם".

 

מחקר זה מהווה נדבך נוסף לעבודות בשנים האחרונות שמצביעות על יעילותה של התאמה תזונתית לסוכרתיים באיזון רמות הסוכר בדם – באופן שלעתים מאפשר הפחתה בטיפול התרופתי.

 

כיום, בהתבסס על מחקרים, ההמלצות התזונתיות לאנשים עם סוכרת סוג 2 קוראות בעיקר להפחית במשקל העודף ביעד של כ-5% עד 10% הורדה במשקל, לעתים תוך אימוץ אורח חיים בריא ולעתים בתוספת תרופות להרזיה, וכן להקפיד על צריכת מזונות בריאים – ובעיקר פירות וירקות ומזונות עם אינדקס גליקמי נמוך, פעילות גופנית סדירה, גמילה מעישון והגבלה בצריכת האלכוהול.

 

אחת ההמלצות המרכזיות לסוכרתיים, שאומצה על ידי האיגוד האמריקאי לסוכרת (American Diabetes Association) היא לפנות לאחר האבחון לייעוץ תזונתי אישי, להתאמה אישית של תפריט יומי, בהתאם למידות הגוף, להרגלי התזונה ולתרבות שממנה מגיע כל מטופל. לפי הארגון, אין דפוס אכילה גנרי לכלל הסוכרתיים, ועל כל מטופל שמאובחן עם סוכרת להיות מעורב באופן יזום בתכנון תזונתי בתכנון היבטים תזונתיים בשיתוף עם מטפליו.

 

בישראל, סל הבריאות הממלכתי מאפשר לסוכרתיים 14 מפגשים בשנה אצל דיאטנית, אולם במחקר ישראלי שפורסם ביולי 2013 בכתב העת Diabetes Research and Clinical Practice, דווח כי במדגם של 90,900 סוכרתיים ישראלים בוגרים, רק 25.8% קיבלו ייעוץ תזונתי קבוע אצל דיאטנית, והרוב לא ביקרו אצל דיאטן/תזונאי במשך שנתיים לפחות.

 

 

Diabetes Care, doi: 10.2337/dc19-1142

מאשה
15/12/19 11:50
קישור לספרה של פרופסור יעקובוביץ'
מאשה
15/12/19 11:49
זה כבר די ישן. פרופסור יעקובוביץ' אף כתבה על כך ספר, להלן באמזון https://www.amazon.com/Daniela-Jakubowicz-MD/e/B007AGZ2BE%3Fref=dbs_a_mng_rwt_scns_share
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: