מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותדו''ח: עלייה בשיעור הנפגעים מהרעלות בישראל

דו''ח: עלייה בשיעור הנפגעים מהרעלות בישראל

כמחצית מהפגיעות כתוצאה מהרעלות בשנת 2012 אירעו כתוצאה משימוש בתרופות. מה עוד מרעיל אותנו?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

דו"ח חדש של המרכז הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות, הפועל במרכז הרפואי רמב"ם, מצביע על עלייה בשנים האחרונות בשיעור הנפגעים מהרעלות בישראל. בין הגורמים להרעלות: סוגים רבים של תרופות, אך גם מריחואנה, סיגריות, תוספי תזונה, טיפולי רפואה משלימה, משלשלים, מי פה, סטיק לייט זוהרים ואפילו בשמים. 

 

בשנת 2012 תועדו בישראל 31,519 מקרים של הרעלות שדווחו למרכז, המהווים שיעור של 3.9 הרעלות לכל אלף תושבים - עלייה של 39% לאורך עשור מאז 2002 (2.8 לאלף), ועלייה של 56% מאז 1995. עם זאת, שיעור ההרעלות המדווח בארץ עדיין נמוך משמעותית מזה המתועד בארה"ב (7.2 לאלף בשנת 2012).

 

כמחצית מההרעלות בישראל בשנת 2012 (50.6%) היו כתוצאה משימוש בתרופות, בחלק מהמקרים על רקע טעויות במינון התרופות ובחלקם על רקע ניסיונות אובדניים. מתוך 15,953 הרעלות מתרופות שנמנו בשנת 2012, חלק גדול היו משימוש במשככי כאבים (2,934 הרעלות, 18.3% מכלל ההרעלות מתרופות), ובעיקר הרעלות מתרופות ממשפחת פרצטמול המשווקות בישראל בין השאר כאקמול, דקסמול ורוקמול (1,220 הרעלות) והרעלות מתרופות ממשפחת איבופרופן המשווקות בישראל בין השאר כנורופן ואדוויל (844 הרעלות). אחריהן בסדר יורד מדורגות הרעלות מתרופות ממשפחת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים פרט לאיבופרופן (265 הרעלות), דיפירון המשווק כאופטלגין (222 הרעלות), אופיאטים (133 הרעלות), שילוב של משככים מסוגים שונים (106 הרעלות) ואספירין (68 הרעלות).

 

בדו"ח נמנו עוד 443 הרעלות מתרופות לטיפול במערכת העיכול, ובהן 92 הרעלות מתרופות ממשפחת מעכבי משאבות פרוטונים המשמשות בין השאר לטיפול בכיב קיבה (אולקוס) ו-62 הרעלות משימוש במשלשלים; 406 הרעלות מתרופות נוגדות דיכאון - בהן 288 הרעלות מהתרופות הפסיכיאטריות השכיחות כיום לטיפול בדיכאון, חרדה ופוסט טראומה המעכבות ספיגה מחדש של כימיקל הסרוטונין במוח ו-35 הרעלות מליתיום המשמש לטיפול בהפרעה פסיכיאטרית דו קוטבית; 311 הרעלות מתרופות למחלות לב ולחץ דם גבוה, בהן 104 הרעלות מתרופות ממשפחת חוסמי בטא המשמשות לטיפול בהפרעות בקצב הלב וביתר לחץ דם ומומלצות גם עבור חלק מחולי הסוכרת ו-73 הרעלות מתרופות ממשפחת מעכבי ACE המשמשות לטיפול באי ספיקת לב ויתר לחץ דם; 282 הרעלות מתרופות נוירולוגיות נוגדות התכווצויות המשמשות בין השאר למניעה וטיפול בהתקפי אפילפסיה; 237 הרעלות מסטרואידים, ובהן 78 הרעלות מסטרואידים נשאפים המשמשים בין השאר לטיפול במחלות בדרכי הנשימה; 125 הרעלות מתרופות ממשפחת אנטיכולינרגים המשמשים בעיקר לטיפול בשלפוחית רגיזה לשליטה על סוגר השלפוחית; 104 הרעלות משימוש במפחיתי שומנים בדם; 44 הרעלות משימוש בנוגדי קרישה המשמשים בין השאר למניעת מחלות לב ושבץ מוחי; ו-24 הרעלות מטיפול בתרופות לגידולים סרטניים.

 

כמו כן נמנות בדו"ח 1,389 הרעלות משימוש בתרופות שונות נגד זיהומים; 1,079 הרעלות משימוש בתוספי תזונה מסוג ויטמינים ומינרלים, לרבות 579 הרעלות משימוש בוויטמין D ו-117 הרעלות משימוש במולטי ויטמין; 663 הרעלות מתרופות לטיפול בעיניים, אוזניים, אף וגרון; 579 הרעלות משימוש בהורמונים; 459 הרעלות מתרופות לטיפול בצינון והתקררות שאינם משככי כאבים; 389 הרעלות מתרופות מסוג אנטי היסטמינים לטיפול באלרגיות; 249 הרעלות מחומרי ריפוי שניתנו במסגרת רפואה משלימה; 197 הרעלות מסמים, לרבות 49 הרעלות משימוש חורג במריחואנה; 128 הרעלות מתרופות מדכאות מערכת החיסון הניתנות בין השאר למושתלים; 70 הרעלות מחיסונים; 70 הרעלות משימוש במי פה; 64 הרעלות משימוש בחומרי הרדמה; ו-22 הרעלות ממשתנים.

 

סטיק לייט זוהרים, סבונים ומטפי כיבוי אש

 

פרט להרעלות מתרופות וחומרים תרופתיים נמנו בשנת 2012 גם 11,580 הרעלות מחשיפה חורגת לכימיקלים שונים, שהיוו 36.7% מכלל ההרעלות. ברשימה זו נכללו בין השאר הרעלות מחשיפה לחומרי הדברה (973), חומרי הלבנה (838), אלכוהול (338), עקרבים (253), דיו (215), סבונים (195), ארס נחשים (184) - ברוב המקרים מנחש הצפע (115), מוצרי קוסמטיקה (164), בשמים (101), ארס עכבישים (91) - ובמקרים רבים מעכביש מסוג ששן חום (26), מתכות כבדות (84) - ובהן עופרת (14) וכספית (16), דבק מגע (73), דבק פלסטי (37), צבעים (39) ואסבסט (3).

 

כמו כן תועדו בדו"ח הרעלות מחשיפה לסיליקון (526), סטיק לייט זוהרים (413), חרקים (116), סיגריות (52), עוקץ דבורים (57), מטפי כיבוי אש (49), דגים (47), פטריות רעל (11) ועוקץ של מדוזות (7).

 

כמחצית מכלל ההרעלות היו ללא השפעה רפואית כלשהי (54.8%), ובהן מרבית ההרעלות בקרב ילדים עד גיל 6 (77.9%). כמו כן, כרבע מההרעלות הובילו לסיבוכים רפואיים קלים (28.3%), 2.7% לאשפוז במצב בינוני, 0.7% לאשפוז במצב קשה ו-4 מההרעלות בשנת 2012 הובילו למות הנפגעים. בנוסף, ב-13.5% מההרעלות לא ידוע על תוצאות ההרעלה.

 

הדו"ח החדש מדגיש את הסיכון הטמון בשימוש שגוי בתרופות. מחקר אמריקאי מאוקטובר 2010 שבוצע בנתיחות שלאחר המוות העלה כי ישנם יותר מקרים של מוות משימוש חורג בתרופות מרשם מאשר מקרי תמותה משימוש בסמים לא חוקיים.

 

מחברי הדו"ח מבהירים כי העלייה בהיקפי הרעלות מסמנת אמנם מגמה מדאיגה, אולם גם עלייה חיובית במודעות ובערנות האוכלוסייה לדווח על הרעלות. דיווח למרכז הארצי למידע בהרעלות מאפשר במקרים מסוימים התאמת טיפול רפואי בבית לנפגע תחת מעקב רפואי, באופן שמונע בדיקות מיותרות ואשפוזים מיותרים. הדו"ח החדש מתפרסם בגיליון נובמבר של כתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית.

 

 

IMAJ 2014: 16: November: 686-692

 

מינרבה1
10/12/14 9:58

גם חוליו ויינשטיין התיחס לתרופות, חפשו בקהילת סכרת