מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותפרצטמול – אפילו קצת יותר מידי זה מסוכן

פרצטמול – אפילו קצת יותר מידי זה מסוכן

מינוני יתר קטנטנים של משככי כאב מסוג פרצטמול עלולים להצטבר במהירות לנזק קטלני


מסוכן ליטול אפילו מעט יותר מהמינון היומי המקסימאלי המצוין בעלון (צילום: Shutterstock)
מסוכן ליטול אפילו מעט יותר מהמינון היומי המקסימאלי המצוין בעלון (צילום: Shutterstock)

 

נטילת פרצטמול בכמות מעט גבוהה יותר מהמומלץ במשך מספר ימים, עלולה להוביל למנת יתר עם השלכות קטלניות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב- British Journal of Clinical Pharmacology. 

 

פרצטמול הוא חלק ממשפחת משככי הכאבים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (מלבד האקמול שאינו נוגד דלקת) והוא משמש להורדת חום וטיפול בכאב. בין התרופות המוכרות במשפחה: אקמול ודקסמול, ותרופות לטיפול בצינון כמו דקסמול קולד, דקסמול סינוס, אקמולי צינון וקולדקס.

 

המחקר בחן מצבים של מינוני יתר קטנים בהם אדם נוטל באופן חוזר כמות הגדולה מעט מהכמות המומלצת של התרופה. זאת לעומת מנת היתר היחידה המוכרת יותר – בה אדם נוטל יותר מידי גלולות בבת אחת.

 

החוקרים מאוניברסיטת Edinburgh בסקוטלנד מצאו כי מינוני יתר קטנים ומצטברים של משככי כאב ממשפחת הפרצטמול היו קטלניים יותר מאשר מנות יתר יחידות, למרות שבאופן טיפוסי, אנשים שנטלו מינוני יתר קטנים נטלו סך הכל כמויות קטנות יותר של פרצטמול מאשר אלו שנטלו מנת יתר יחידה. 

 

לדברי החוקרים, רופאים עלולים לא לזהות מצב של מינוני יתר קטנים מייד. הסיבה היא שבאנשים שנטלו מינוני יתר קטנים עשויות להיות רמות נמוכות של התרופה בדם מאשר הרמה סטנדרטית שמצביעה על מנת יתר בבדיקת דם, זאת גם כאשר הכבד פגוע באופן קשה.

 

החוקרים בחנו מידע על 663 מטופלים עם בעיות כבד שנגרמו בשל שימוש בפרצטמול, שאושפזו בבית חולים בסקוטלנד בין השנים 1992 ל- 2008. נמצא כי כמעט רבע מהם (161 מטופלים) נטלו מינוני יתר קטנים, כאשר רובם נטלו את התרופה כדי לשכך כאבי בטן, כאבי שרירים, כאבי ראש וכאבי שיניים. 

 

בממוצע, אנשים שנטלו מינוני יתר קטנים צרכו סך הכל 24 גרם של החומר הפעיל במשך מספר ימים, בעוד שאנשים שנטלו מנת יתר חד פעמית צרכו 27 גרם. למרות זאת, כ- 37.3% מהמטופלים שנטלו מינוני יתר קטנים נפטרו, בהשוואה ל- 27.8% מהמטופלים שנטלו מנת יתר גדולה חד פעמית. במטופלים שנטלו מינוני יתר קטנים הייתה גם סבירות גדולה יותר לסיבוכי כבד ומוח, וגם לצורך בדיאליזה או סיוע בנשימה.

 

ייתכן שהתוצאות הקשות יותר בקרב נוטלי מינוני יתר קטנים קשורות לכך שהמטופלים לא קיבלו את הטיפול הראוי בשלב מוקדם מספיק, או מכיוון שהם שתו אלכוהול יחד עם נטילת התרופה.

 

החוקרים מציינים כי חשוב שאנשים שנוטלים תרופות מסוג פרצטמול יישארו בטווח המומלץ של מינון התרופה המצוין בעלון לצרכן, ולקחת פחות מהמינון המומלץ כאשר הם נוטלים גם נוגדי כאב אחרים.

 

 

Br J Clin Pharmacol. Published online November 22, 2011