הידרדניטיס סופורטיבה HS

כמוניהידרדניטיס סופורטיבה HSמדריכיםהידרדניטיס סופורטיבה: כל הטיפולים

הידרדניטיס סופורטיבה: כל הטיפולים

מתרופות מקומיות, דרך תרופות לטיפול מערכתי ועד טיפולים פולשניים – איך מטפלים בהידרדניטיס סופורטיבה? מדריך מקיף

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

הידרדניטיס סופורטיבה ((HS היא מחלת עור דלקתית כרונית שמתבטאת בנגעים נפוחים וכואבים מתחת לעור שמתפתחים לאורך הזמן ואף עשויים להיות מוחמרים עם השנים.

 

נכון להיום לא פותח טיפול יעיל לצורך ריפוי מלא מהמחלה, אך ישנם אמצעים טיפוליים מגוונים שמטרתם להוביל להפוגה ולמנוע את התקדמות המחלה, לרבות שיטות טיפוליות להקלה על העור ולמניעת התלקחויות, מגוון של תרופות מקומיות וכן תרופות לטיפול מערכתי (טיפול סיסטמי) ואף טיפולים פולשניים – לרבות ניתוחים לניקוז המוגלה והסרת נגעים קשים.

 

קיימות כיום אף קיימות מרפאות עור מיוחדות במרכזים רפואיים ברחבי הארץ שמתמחות בטיפול במחלה, לרבות במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), במרכז הרפואי שיבא, בבית החולים בילינסון, במרכז הרפואי רמב"ם, מרכז רפואי לין, מרכז רפואי העמק ובית החולים הדסה עין כרם. 

 

שיטות טיפוליות להקלה על העור ומניעת התלקחויות

 

מספר המלצות הנסמכות על מחקרים ותיאורי מקרים נועדו להקל על התסמינים שמאפיינים את נגעי הידרדניטיס סופורטיבה ולמנוע התלקחויות של הנגעים המאופיינות בכאבים, נפיחות, תחושות גרד וצריבה וסיבוכים נלווים לרבות מצוקה נפשית. בין השאר מומלצים הצעדים הבאים:

 

  • שימוש בקומפרסים חמים: במידה והנגעים התפתחו לכדי מורסות דלקתיות המכילות מוגלה, קומפרסים חמים עשויים להקל על המוגלה להתנקז החוצה.
  • הקפדה על היגיינה ושימוש בסבונים אנטיספטיים כדי להפחית את הריח שנידף מההפרשות
  • מאחר ועישון מהווה את אחד הגורמים להתפרצות מחלה ולהחמרתה – גמילה מעישון מומלצת כאמצעי טיפולי.
  • שמירה על משקל תקין: מאחר והשמנה נקשרה במחקרים להתפתחות המחלה ולהחמרתה, הקפדה על משקל תקין (מדד השמנה BMI תקין) מומלצת כאמצעי טיפולי במקרה של הופעת נגעים.
  • כדי להקל על נגעים ולמנוע התפתחות נגעים חדשים, מומלץ להקפיד על לבוש שמפחית את החיכוך באזורים מועדים, לרבות בחירת תחתונים, חזיות וחגורות שאינם צמודים מדי לעור הגוף. 
  • מומלץ להימנע מגירוד נגעי המחלה מאחר וישנן עדויות לפיהן הפעלת לחץ מכאני על הנגעים עלול להוביל להחמרתם.

 

עוד המלצות לשמירה על העור ומניעת התלקחויות

עוד המלצות תזונה ואורח חיים למתמודדים עם הידרדניטיס סופורטיבה

 

תרופות להידרדניטיס סופורטיבה

 

טיפולים מקומיים

 

משחות אנטיביוטיות למריחה על העור עשויות להועיל כנגד נגעים שטחיים של הידרדניטיס סופורטיבה. אמנם המחלה לא נגרמת כתוצאה מזיהומים, אולם שימוש במשחות אנטיביוטיות שנמצא כי יש להן השפעה אנטי דלקתית עשוי לסייע במקרים אלה. בין השאר נעשה שימוש במשחה האנטיביוטית 'קלינדמיצין'.

 

משחות אנטיביוטיות כלולות בסל הבריאות הממלכתי, קלות לשימוש וללא תופעות לוואי נרחבות, אולם הן מתאימות בעיקר למקרים הקלים, וכשהמחלה מסווגת בשלבי הארלי 2 ו-3 של המחלה – יש צורך בהתאמת טיפול תרופתי מערכתי.

 

טיפולים מערכתיים (סיסטמיים)

 

קו ראשון: אנטיביוטיקה

 

תרופות אנטיביוטיות הניתנות דרך הפה שיש להן השפעה אנטי דלקתית משמשות לטיפול גם באנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה, ומוגדרות כקו טיפולי ראשון למחלה.

 

התרופות האנטיביוטיות לטיפול מערכתי (סיסטמי) לנגעי המחלה הן בעיקר קלינדמיצין בכדורים (Clindamycin) וריפאמפיצין (Rifampicin) המוכרת גם כריפאמפין וטטרציקלין (Tetracycline). לעתים מותאם שילוב של שתי התרופות האנטיביוטיות – קלינדמיצין וטטרציקלין. הטיפול מותאם לרוב ל-15 ימים עד 3 חודשים ולעתים אף מעבר לכך, וניתן במחזורי טיפול בהתאם להתפתחות המחלה.

 

סל התרופות: התרופות האנטיביוטיות כלולות בסל הבריאות הממלכתי.

 

תופעות לוואי: בעת מתן טיפול אנטיביוטי לנגעי הידרדניטיס סופורטיבה יש לשקול עם הרופא את יתרונות הטיפול לצד תופעות הלוואי האפשריות, לרבות כאבי בטן, שלשולים והקאות, פגיעה בהרכב החיידקים הטובים במעי (הפלורה) שעשויה להיות בעייתית בעיקר לחולים עם מחלות כרוניות נלוות וכן סיכוי מוגבר להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים או להידבקות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

 

קו ראשון: סטרואידים

 

במצבים מסוימים נשקלת האפשרות לטפל בנגעי הידרדניטיס סופורטיבה באמצעות קורטיקוסטרואידים ובייחוד בסטרואיד הנפוץ 'פרדניזון'.

 

סטרואידים משמשים כטיפול למחלות רבות בעלות מנגנון דלקתי. הם דומים במבנה הכימי להורמון סטרואיד מסוג קורטיזול שמופרש באופן טבעי על ידי בלוטת האדרנל ותורמים לטיפול בדלקתיות ולשיכוך התלקחות דלקתית, ומשמשים כיום גם לטיפול בהתלקחויות של חולים במחלות דלקתיות נוספות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית. מנגנון הפעולה של הסטרואידים אינו ידוע לאשורו, אך מדובר במנגנון מורכב ורב מערכתי המשפיע על תהליכים דלקתיים שונים בגוף במקביל, וכך מאפשר השראת הפוגה.

 

הטיפול בסטרואידים להידרדניטיס ניתן בכדורים ולעתים בזריקות ומשמש בעיקר כטיפול קצר טווח להרגעת התלקחות.

 

סל התרופות: הטיפול בסטרואידים כלול בסל הבריאות הממלכתי.

 

תופעות לוואי: למרות יעילותם, הטיפול בסטרואידים להידרדניטיס סופורטיבה ניתן לרוב לתקופה קצרה של 3-2 שבועות לכל היותר, ולא ניתן ליטול אותם לטווח ארוך עקב הסיכון לתופעות לוואי נרחבות, לרבות יתר לחץ דם, עלייה במשקל על רקע אגירת נוזלים ומלחים בגוף ואגירת נוזלים ושומנים בפנים ("פני ירח"), עלייה בסיכון לזיהומים, מצוקה נפשית והפרעות שינה, עלייה בשיעור הפנים, קטרקט וסימני מתיחות בעור וכן סיכון מוגבר לסוכרת ואוסטיאופורוזיס ופגיעה בגדילה אצל ילדים. מאחר ומדובר בטיפול קצר טווח, במידה ולא מורגשת רגיעה תוך שבוע – יש לפנות לרופא ולשקול את החלפת התרופה. לפי מאמר שפורסם בנובמבר 2016 בכתב העת JAAD של האקדמיה האמריקאית לרפואת עור, הטיפול בסטרואידים עשוי להשרות הקלה בהתלקחויות של נגעי הידרודיניטיס סופורטיבה, אולם לרוב הנגעים חוזרים ומוחמרים לאחר הפסקת הסטרואידים הניתנים לתקופה מוגבלת.

 

קו שני: תרופות ביולוגיות

 

במידה ונגעי הידרדניטיס סופורטיבה אינם שטחיים ומתמשכים והטיפול בסטרואידים מאפשר הקלה זמנית בלבד, קו הטיפול השני במחלה הוא באמצעות תרופות ביולוגיות, ובעיקר הוכחה יעילותן של תרופות מקבוצת חוסמי/ מעכבי TNF אלפא (TNF alpha Inhibitors) שחוסמות את פעילותו של חלבון דלקתי בשם TNF אלפא ומשמשות לטיפול במחלות המאופיינות בפעילות דלקתית כגון דלקות מפרקים אוטואימוניות, פסוריאזיס ומחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית.

 

יומירה

 

מכלל התרופות מקבוצת חוסמי TNF אלפא, התרופה היחידה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בספטמבר 2015 כתרופת יתום להידרדניטיס סופורטיבה בדרגה מתונה עד חמורה היא יומירה (הומירה) שמכילה את החומר הפעיל אדלימומאב (Adalimumab). בישראל התרופה רשומה לטיפול במתבגרים ובוגרים מגיל 12 בשלבים 2 ו-3 של המחלה (מתוך שלבי הארלי).

 

שאר התרופות מקבוצת חוסמי TNF אלפא הראו תוצאות סותרות באשר לטיפול בהידרדניטיס סופורטיבה: מחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2010 בכתב העת JAAD מצא כי התרופה רמיקייד עשויה להקל על נגעי הידרדניטיס סופורטיבה, אולם התרופה איננה רשומה כיום להתוויה זו. מחקר אמריקאי נוסף שפורסם במאי 2010 בכתב העת Archives of Dermatology העלה כי התרופה אנברל לא הביאה לשיפור בנגעים.

 

יעילותה של יומירה להידרדניטיס סופורטיבה הוכחה במספר מחקרים, ובעיקר שני מחקרים בשם PIONEER I ו-PIONEER II שנערכו בקרב 633 מטופלים עם הידרדניטיס סופורטיבה בדרגה מתונה עד חמורה, שסווגו אקראית לקבוצה שטופלה בתרופה הביולוגית וקבוצה שטופלה בתרופת דמה – מחקרים שמצאו כי התרופה יעילה בהפחתת כמות הנגעים המוגלתיים והדלקתיים בקרב המטופלים.

 

יומירה משמשת לטיפול במחלות דלקתיות נוספות לרבות דלקות מפרקים אוטואימוניות, פסוריאזיס, ומחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית.

 

סל התרופות: יומירה היא התרופה היחידה שכלולה בסל הבריאות הממלכתי בישראל באופן מפורש להידרדניטיס סופורטיבה הכלולה כקו טיפול מתקדם - לחולים בדרגת חומרה בינונית עד קשה (שלב 2 ו-3) לחולים שלא הגיבו לשני מחזורי טיפול שונים של אנטיביוטיקה או עם הישנות מהירה לאחר הפסקת טיפול אנטיביוטי ומיצוי טיפול ברטינואיד מסוג נאוטיגאזון (אציטרטין).

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של יומירה כוללות תגובות מקומיות של רגישות וכאבים במקום ההזרקה, פריחות, כאבי ראש, סינוסיטיס וזיהומים בדרכי נשימה עליונות וזיהומים בדרכי השתן. סיבוכים נדירים הם התלקחות של שחפת סמויה. לאור זאת, רופאים ממליצים לחולים שמיועדים לטיפול בתרופה לבצע בדיקת נשאות לשחפת לפני תחילת הטיפול, כדי לוודא שאין בגוף שחפת לא פעילה שעלולה להתפתח. סיכון נדיר נוסף הוא לזיהום בדם (ספסיס). בנוסף, באופן נדיר תוארו מקרים של ממאירות בקרב מבוגרים שנוטלים את התרופה.

 

קו שלישי: רטינואידים

 

במקרה שהתרופות הביולוגיות אינן מועילות לנגעי הידרדניטיס סופורטיבה, כקו טיפול שלישי במחלה מותאם כיום טיפול יומיומי בכדורים מסוג 'רטינואידים' המשמשים גם לטיפול סיסטמי בפסוריאזיס. רטינואידים מהווים למעשה נגזרות של ויטמין A ומשפיעות על ההתמיינות תאי הגוף, כשמנגנון הפעולה המדויק שלהן אינו ידוע. התרופה ממשפחה זו שמשמשת לטיפול בהידרדניטיס סופורטיבה בעיקר אציטרטין (Acitretin) שמכילה את החומר הפעיל ניאוטיגאזון (Neotigason).

 

הרטינואידים לרוב מתחילים להשפיע רק החל מחודש לאחר נטילתם ולעתים אף מעבר לכך, ויעילותם מוגבלת רק לתקופה בה הם ניטלים ואינה נמשכת מעבר לכך.

 

אחת הבעיות המשמעותיות לגבי התרופה ממשפחת הרטינואידים הוא הסיכון הגבוה למומים עובריים, ומאחר והרטינואידים מוגדרים כתרופות 'רעילות מאוד בהיריון' יש להפסיקן לפחות 3 שנים לפני כניסה להיריון ולכן נמנע השימוש בהן בקרב נשים בגיל הפריון שמהוות אוכלוסייה מרכזית להתפתחות הידרדניטיס סופורטיבה. השימוש ברטינואידים ניתן כיום רק לגברים חולים ולנשים לאחר גיל הבלות.

 

שיעורי היעילות של רנטינואידים להידרדניטיס סופורטיבה עומדים על 30% עד 40% בלבד.

 

סל התרופות: רטינואידים כלולים בסל הבריאות הממלכתי להידרדניטיס סופורטיבה.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי של הרטינואידים כוללות נשירת שיער, כאבי שרירים ויובש קשה בעור ובשפתיים. הטיפול עלול להעלות רמות שומנים וקיימת גם תופעת לוואי נדירה של פגיעה בכבד, ולכן נדרש מעקב בדיקות דם הכוללות תפקודי כבד, רמות שומנים בדם וספירת דם, בהתחלה בתדירות גבוהה ואז אחת לכמה חודשים. כאמור, התרופה רעילה בהיריון

 

טיפול הורמונאלי

 

לנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה שמאובחנות עם סיבוכים הורמונאליים או כשיש חשד להשפעה של המחזור החודשי של האישה על דפוס ההתלקחויות – מותאם לעתים טיפול בתרופות הורמונאליות שמכוונות לעצירה או האטה של פעילות הורמונאלית עודפת. 

 

בטיפולים ההורמונאליים נכללות בין השאר תרופות למניעת היריון שמכילות הורמונים ותרופות נוספות הנוגדות את פעילות ההורמונים הנשיים.

 

עם זאת, ההנחה כי לרמות הורמונים בגוף יש השפעה על התפתחות של הידרדניטיס סופורטיבה או על חומרת הנגעים טרם הוכחה ברפואה באופן חד משמעי.

 

סל התרופות: הטיפולים ההורמונאליים כלולים בסל הבריאות הממלכתי.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי של הטיפולים ההורמונליים משתנות בהתאם לטיפול הספציפי, וכוללות בין השאר גלי חום, הזעות בלילה ויובש בנרתיק, ובמקרים קשים דלדול עצם ואוסטיאופורוזיס  והיווצרות קרישי דם.

 

טיפולים תרופתיים נוספים

 

מספר מחקרים מצביעים על ראיות שעדיין מוגדרות כחלקיות ליעילות אפשרית של טיפולים נוספים להידרדניטיס סופורטיבה, אולם אלה לא מוצעים כיום כטיפול שגרתי למחלה, וניתנים במסגרת מחקרים במרכזים רפואיים מסוימים בעולם:

 

כך, למשל, נחקר טיפול במחלה בתרופות מקבוצת 5-ARIs (קיצור של 5-alpha reductase inhibitors) שקרויות גם בשם 'חוסמי דיהידרוטסטוסטרון' או DHT (קיצור של DiHydroTestosterone). תרופות אלה חוסמות את פעילותו בגוף של האנזים 5-אלפא רדוקטאז ומשמשות בין השאר לטיפול בהגדלה של הערמונית ובסרטן הערמונית ובמינונים נמוכים יותר בקרחת, וכוללות בין השאר את התרופות אבודרט (Avodart), ג'אלין (Jalyn), ופרוקיור (Procure) לערמונית מוגדלת (וכיום קיימות גם תרופות גנריות בקבוצה זו) ופרופסיה (Propecia) להתקרחות.

 

טיפולים פולשניים להידרדניטיס סופורטיבה

 

בשלבים מתקדמים, כשנגעי הידרדניטיס סופורטיבה לא מגיבים לטיפול התרופתי וגורמים לנזק אנטומי ופוגעים קשות באיכות חיי המטופלים, לרבות על ידי מגבלה תנועתית – יש צורך בטיפולים פולשניים המוצעים להסרת נגעי הידרדניטיס סופורטיבה.

 

ניתוחים להידרדניטיס סופורטיבה

 

במקרה של התפתחות נגעים בשלב השלישי והמתקדם של הידרדניטיס סופורטיבה, ולעתים אף בשלב השני של המחלה – ניתוח עשוי להוות את האפשרות הטיפולית הטובה ביותר.

 

ניתוח עשוי להיות מוגבל או נרחב: התערבות ניתוחית מוגבלת כוללת ניקוז מקומי של המוגלה מתוך הכיס המוגלתי והסרה מקומית של הכיס השלפוחיתי, ואילו ניתוחים נרחבים כוללים הסרה נרחבת של כל רקמת העור הפגועה, למשל הסרה נרחבת של העור מבית השחי במקרה שהתפתחו בו נגעים. 

 

לפי מחקרים – ניתוחים מקומיים לניקוז מוגלה והסרת הנגע אינם מבטיחים את היעלמותו המוחלטת, ונגעים רבים נוטים לחזור עם השנים. כמו כן, הניתוחים אינם מועילים לנגעים באזורים בגוף שלא נותחו.

 

ניתוחים להידרדניטיס סופורטיבה כלולים בסל הבריאות הממלכתי. עם זאת, ניתוחים נרחבים למחלה אינם מבוצעים כדרך קבע בישראל, מאחר והם כרוכים בהתאוששות ממושכת ובסיכון להתפתחות זיהום משני.

 

הסרת תעלות בלייזר

 

טיפולים לכריתת תעלות באמצעות לייזר ניתנים לאחרונה גם להידרדניטיס סופורטיבה ואף הוכחו כמוצלחים לחולים עם נגעים בשלב 2 ו-3 של המחלה בהשוואה לטיפול במשחות אנטיביוטיות.  לרוב לאחר ההסרה בלייזר של הנגע מותיר המטפל את שכבת העור של החולה חשופה לצורך החלמה טבעית – מה שלפי עבודות מפחית את הסיכון להתפתחות נגע חוזר.

 

טיפולי הסרת תעלות בלייזר כלולים בישראל בסל הבריאות הממלכתי ומבוצעים במספר מרכזים רפואיים, לרבות המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ורמב"ם בחיפה. טיפולים בלייזר להעלמת צלקות על רקע הידרדניטיס סופורטיבה אינם כלולים בסל הבריאות.

 

טיפול פוטודינמי

 

מספר עבודות זיהו יעילות לטיפול פוטודינמי (PDT, קיצור של PhotoDynamic Therapy) בנגעי הידרדניטיס סופורטיבה. במסגרת הטיפול מוזרק למטופלים חומר מסוג 'פוטוסנסיטייזר' שמתרכז באזור בו התפתחו הנגעים ובהמשך מוקרן על האזור אור באורך גל מסוים שגורם לתגובה בשילוב עם החומר שמרוכז באזור ומוביל ליצירת רדיקאלים חופשיים במטרה להרוס את הנגע. סקירת ספרות שפורסמה בינואר 2015 בכתב העת Dermatology Online Journal מפרטת על 8 מחקרים בהשתתפות 64 נבדקים המוכיחים את יעילותה של שיטה זו, לעתים בשילוב עם טיפול תרופתי.

 

טיפול פוטודינמי להידרדניטיס סופורטיבה אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי, אך מבוצע בתשלום במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). 

 

הטיפול הפוטודינמי אינו מחליף ניתוח: בעוד שנגעים שהתפתחו לכדי תעלות עמוקות וצלקות דורשים ניתוח, טיפול פוטודינמי מיועד למצבים של מחלה דלקתית פעילה ומאפשר לעתים להימנע מטיפול ממושך באנטיביוטיקה.

 

הקרנות

 

בספרות הרפואית מתואר גם טיפול בהקרנות לנגעים של הידרדניטיס סופורטיבה, אם כי השימוש בטיפול זה חריג, מאחר ולא ידוע כיום לרפואה האם הסיכונים בחשיפה לקרינה מייננת גדולים מהתועלת שעשוי הטיפול להעניק לחולים.

 

עוד על ניתוחים להידרדניטיס סופורטיבה

 

טיפולים בסיבוכים נלווים של הידרדניטיס סופורטיבה

 

הטיפול בהידרדניטיס סופורטיבה כולל גם התאמת טיפולים בתסמיני המחלה הנלווים, ובעיקר בכאבים, באמצעים שונים לשיכוך כאב.

 

תרופות מקבוצת NSAIDs

 

לעתים מותאמים למטופלים משככי כאבים נוגדי דלקת מקבוצת NSAIDs שאינם סטרואידים (קיצור של NonSteroidal Anti-Inflammatory Drugs), שנמכרים בחלקם ללא מרשם רופא כמו החומר הפעיל איבופרופן (נורופן, אדוויל ואדקס) ובחלקם במרשם כמו נפרוקסן (נקסין).

 

לעתים מומלץ למטופלים על נוגדי דלקת לא סטרואידים מהדור החדש של מעכבי האנזים COX-2 שנמכרים במרשם רופא, למשל תרופה המכילה את החומר הפעיל סלקוקסיב (סלקוקס, סלברקס וסלברה).

 

מחקרים העלו כי תרופות מקבוצת NSAIDs עשויות להקל על הכאבים והנפיחויות המאפיינים את נגעי המחלה, אולם אין עדויות כי הן מסייעות לטיפול בנגעים והעלמתם.

 

אופיאטים

 

במצבים של כאבים קשים שמלווים את המחלה ניתן לטפל באמצעות משככי כאבים מסוג אופיאטים. עם זאת, השימוש באופיאטים צריך להיעשות לצד ליווי רפואי ובאופן מבוקר – עקב סיכון להתמכרות. מחקר אמריקאי נרחב שפורסם במארס 2018 בכתב העת JAAD, ונערך במדגם גדול של 32,625 אנשים בוגרים עם הידרדניטיס העלה כי 4% מתוכם נוטים להתמכרויות – סיכון גבוה ב-50% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כאשר מחציתם נוטים להתמכר לאלכוהול (47.9%), כשליש לאופיאטים (32.7%) וכשליש לקנאביס (29.7%).

 

קנביס רפואי

 

מטופלים שסובלים מכאב כרוני בעוצמות גבוהות על רקע המחלה מעידים על תועלת בעקבות נטילת קנביס רפואי לכאב. עם זאת, הידרדניטיס סופורטיבה כשלעצמה אינה מהווה התוויה לקבלת אישור לקנביס רפואי, והטיפול בקנביס מתאפשר רק באמצעות פנייה למרפאת כאב ובהתאם להתוויות הרגילות הנהוגות בחולים עם כאבים כרוניים: זכאים לקנביס חולים המטופלים במרפאת כאב במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה, ולאחר מיצוי אפשרויות טיפול מקובלות ובהמלצת מרפאת הכאב. כמו כן, כיום אין מחקרים מקיפים על התועלת של קנביס למטופלים עם הידרדניטיס.

 

טיפולים עתידיים בהידרדניטיס סופורטיבה

 

טיפולים נוספים להידרדניטיס סופרטיבה נמצאים עדיין בשלבי מחקר, ומטרתם של מדענים ורופאים לפתח טיפולים שיקדמו את החלמת הנגעים וימנעו הופעה חוזרת של נגעים במקומות בהם הופיעו לראשונה ובאזורי גוף מועדים.

 

מספר מחקרים בספרות הרפואית העלו כי למקרופאגים – חומרים המגרים יצירת תאי דם לבנים – עשוי להיות תפקיד בהידודריניטיס סופורטיבה, ומכאן שלטיפולים המכוונים לאותם מקרופאגים עשויה להיות תועלת. כך, למשל, באוקטובר 2011 פורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לרפואת עור כי חלבונים/ציטוקינים מסוג אינטרלוקין 12 ו-23 מתבטאים במקרופאגים שמעודדים התפתחות נגעי הידרדניטיס סופורטיבה, ובהמשך נמצא כי תרופה ביולוגית המכוונת כנגד אותם חלבונים המכילה את החומר הפעיל יוסטקינומב, המשמשת כיום לטיפול בקרוהן וקוליטיס ופסוריאזיס - עשויה להועיל בחלק מהמקרים.

 

מאמר של חוקרים מהולנד וגרמניה שמתפרסם בגיליון יולי 2018 של כתב העת British Journal of Dermatology סוקר טיפולים עתידיים להידרדניטיס סופורטיבה שנחקרים בימים אלה, הכוללים  ניסיונות להתחקות אחר חלבונים בגוף שעשויים להיות בעלי תפקיד בהתפתחות הנגעים והחמרתם, לרבות חלבונים ציטוקינים (שיש להם חלק בבקרה על תגובות בגוף, לרבות במערכת החיסונית) מקבוצת האינטרלוקינים – הפועלים בחלקם להגברת פעילות דלקתית ובחלקם לדיכוי דלקת. בין אלה ישנם מחקרים בתרופות ביולוגיות שבוחנים את המעורבות של אינטרלוקין 17A/F, אינטרלוקין 12, אינטרלוקין 23, אינטרלוקין 1a אינטרלוקין C5a בנגעי הידרדניטיס סופורטיבה – מחקרים שעשויים לפתוח אופקים טיפוליים חדשים למחלה.

 

בנוסף נחקרת יעילותה של התרופה פלקווניל (Plaquenil) – תרופה שמשמשת במקור לטיפול במלריה וברבות השנים הוכחה יעילותה גם כנגד מחלות דלקתיות, ובין השאר היא הוכחה כיעילה לטיפול בדלקות מפרקים אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים שגרונתית וזאבת. כמו כן ישנם מחקרים לבחינת היעילות של טיפולים בקרינה במינון נמוך וצריבה (אבלציה) באמצעות גלי מיקרו אלקטרומגנטיים (Microwave Ablation) לטיפול בנגעי הידרדניטיס סופורטיבה.

 

 

סייעה בהכנת הכתבה ד"ר אריאלה הפנר, מנהלת המרפאה להידרדניטיס סופורטיבה ומנהלת המרפאה לכיבים כרונים ופצעים קשיי ריפוי במערך העור במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2018

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: