פסוריאזיס

כמוניפסוריאזיסמדריכיםטיפולים סיסטמיים לפסוריאזיס

טיפולים סיסטמיים לפסוריאזיס

מתי נעזרים בטיפולים סיסטמיים (מערכתיים) לפסוריאזיס? איזה טיפולים קיימים? ומה הן תופעות הלוואי?

מאת ד"ר פליקס פבלוצקי
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בכך שתאי העור (קרטינוציטים), תחת בקרה פגומה של מערכת החיסון, מתחלקים בקצב מהיר במיוחד. המאפיין המרכזי של המחלה הוא היווצרות של נגעים על פני העור, העלולים אף לגרד או לכאוב.

 

כיום אין תרופה המרפאת את המחלה, אך קיים מגוון של טיפולים שיכולים להקל על התסמינים, לשפר בצורה משמעותית את איכות החיים של המטופלים ולהביא לנסיגה זמנית של המחלה. הטיפולים מתחלקים לטיפולים מקומיים, טיפולים על בסיס קרינה אולטרה סגולה, טיפולים סיסטמיים (מערכתיים) וטיפולים ביולוגיים. במדריך הזה נתרכז בטיפולים הסיסטמיים.

 

טיפולים סיסטמיים לפסוריאזיס הם טיפולים הניתנים בדרך כלל בכדורים לבליעה והם מתאימים לחולים עם מחלה בדרגה בינונית או קשה. קיימים שלושה סוגים מרכזיים של טיפולים סיסטמיים:

 

נגזרות של ויטמין A (רטינואידים)

 

תרופות ממשפחה זו משפיעות על ההתמיינות של התאים, אך מנגנון הפעולה המדויק שלהן אינו ידוע. התרופה ניתנת בכדורים לבליעה באופן יומיומי. באופן כללי רטינואידים נחשבים לבטיחותיים ביותר מכל הטיפולים הסיסטמיים לפסוריאזיס, אך מבחינת נעימות השימוש טיפול זה הוא הכי פחות נעים. 

 

התרופה מתחילה להשפיע לפחות ארבעה שבועות אחרי שמתחילים ליטול את הטיפול ולפעמים לוקח לה זמן רב עוד יותר להתחיל לפעול. היעילות של הטיפול גבוהה אך התרופה עוזרת כל עוד היא ניטלת והשפעתה פגה עם הפסקת השימוש בה.

 

תופעות הלוואי של הטיפול כוללות נשירת שיער, כאבי שרירים ויובש קשה בעור ובשפתיים. הטיפול עלול להעלות רמות שומנים וקיימת גם תופעת לוואי נדירה של פגיעה בכבד, ולכן נדרש מעקב בדיקות דם הכוללות תפקודי כבד, רמות שומנים בדם וספירת דם, בהתחלה בתדירות גבוהה ואז אחת לכמה חודשים.

 

הבעיה המשמעותית ביותר עם התרופה היא שמדובר באחד התכשירים שגורם למומים הכי משמעותיים בעובר ונדרש להפסיק את הטיפול מינימום שלוש שנים לפני כניסה להריון. מסיבה זו נוטים לא לתת את התכשיר לנשים בגיל הפריון.

 

מטוטרקסט

 

מטוטרקסט הוא אנטגוניסט של חומצה פולית. בפסוריאזיס יש ריבוי יתר של תאים, בדומה למה שקורה במחלת הסרטן. הטיפול מדכא את הריבוי וכך משפיע לטובה גם על התמיינות התאים. מדובר בתרופה אונקולוגית במקור, כאשר לטיפול בפסוריאזיס משתמשים במינונים נמוכים הרבה יותר.

 

הטיפול נחשב לטיפול נוח במיוחד מאחר והוא ניתן בכדורים לבליעה שיש ליטול רק פעם בשבוע. התרופה מתחילה להשפיע לפחות ארבעה שבועות אחרי שמתחילים ליטול אותה. היעילות של הטיפול גבוהה אך התרופה עוזרת כל עוד היא ניטלת והשפעתה פגה עם הפסקת השימוש בה.

 

רוב המטופלים בתרופה לא מרגישים תופעות לוואי ובמקרים המעטים בהם מורגשות תופעות לוואי מדובר בעיקר באי-נעימות בבטן ונשירת שיער. הדאגה העיקרית היא שבמקרים נדירים עלולה להיווצר פגיעה בכבד. עם השימוש בתרופה יש צורך בביצוע בדיקות דם מסוג ספירת דם ותפקודי כבד. כאשר התרופה ניטלת במשך תקופות ארוכות לפעמים נדרשת גם ביופסיה של הכבד או בדיקת אולטרה סאונד מיוחדת של הכבד שאינה כלולה בסל הבריאות. 

 

ציקלוספורין

 

תרופה זו, הניתנת בכדורים, מדכאת את פעילות המערכת החיסונית באמצעות עיכוב תאי מערכת חיסון מסוג T. הטיפול התגלה במקרה אחרי שנצפה כי במושתלי איברים, שמקבלים טיפול דומה לדיכוי מערכת החיסון למניעת דחייה של השתל, הפסוריאזיס נעלמה.

 

הטיפול יקר יותר מהטיפולים הסיסטמיים האחרים. היתרון של ציקלוספורין טמון בכך שהתרופה עובדת מהר יותר. החיסרון - תופעות לוואי משמעותיות יותר. הסיכון העיקרי הוא פגיעה בכליות שבעקבותיו מגבילים את משך השימוש המותר בטיפול ובדרך כלל לא משתמשים בו יותר משנה ברצף.

 

 

*ד"ר פליקס פבלוצקי הוא מנהל המערך לפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה, מחלקת עור, במרכז הרפואי שיבא, תל השומר

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: