מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

כמוניפסוריאזיסמדריכיםגרד בפסוריאזיס – מה אפשר לעשות?

גרד בפסוריאזיס – מה אפשר לעשות?

להימנע ממים חמים, להחזיק את קרם הלחות במקרר, למלא אמבטיית שיבולת שועל ולהקפיד על נטילת התרופות - ריכזנו המלצות שיסייעו בהפחתת תחושת הגרד בקרב המתמודדים עם פסוריאזיס


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מקור המילה 'פסוריאזיס' בשפה היוונית, שם משמעותה "מצב של גרד", אולם רק בשנים האחרונות זוכה הגרד להתייחסות כאחד התסמינים המשמעותיים של פסוריאזיס.

 

כיום רופאים מעריכים את חומרת הפסוריאזיס בעיקר בהסתמך על מדד PASI הבוחן את אופי הנגעים ופיזורם בגוף, כך שגרד אינו מהווה אינדיקציה לחומרת המחלה. עם זאת, מחקרים חדשים מצביעים על כך שמחלת הפסוריאזיס עלולה להוביל לתחושת גרד כרונית ומתמשכת שעשויה להוות את אחד הגורמים המרכזיים בפגיעה באורח חיי המטופלים.

 

במחקר מאיטליה שבחן 90 חולי פסוריאזיס, וממצאיו פורסמו בפברואר 2009 בכתב העת Clinical, Cosmetic and Investigational Dermatology, דיווחו שיעור גבוה של 85% מהנבדקים על תחושות גרד בעוצמות שונות. במחקר אחר מאיטליה שפורסם בספטמבר 2004 בכתב העת British Journal of Dermatology נאמד היקף תחושת הגרד בקרב 64% מהמטופלים.

 

מטה אנליזה של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שפורסמה ביוני 2017 בכתב העת JAAD, מספקת עדויות לכך שגרד בפסוריאזיס קשור בסיכון גבוה יותר לפגיעות תעסוקתיות בעקבות המחלה, לדיכאון וחרדה ולפגיעה באיכות החיים הכוללת, ביכולת הריכוז, במהלך השינה, בהנאה המינית ובתיאבון.

 

גרד עלול לעורר מעגל של גרד-גירוד, שבו הגרד מוביל לגירוד ואילו הגירוד מצדו מעצים את תחושת הגרד. גרד גם עלול להחמיר את מצבם של נגעי הפסוריאזיס ואף להוביל לפציעות בעור באופן שעלול לעודד התפתחות נגעים חדשים ('תופעת קובנר').

 

חוקרים עדיין מנסים להתחקות אחר המנגנונים הביולוגיים שמובילים לתחושות גרד בפסוריאזיס. חוקרים מיפן דיווחו בנובמבר 2020 בסקירת מחקרים בכתב העת International Journal of Molecular Sciences, כי הבנת המערכות הקשורות בהתפתחות גרד בפסוריאזיס מורכבת יותר בהשוואה למחלות עור אחרות, ומתארים מספר מערכות שעשויות להיות קשורות: מערכת העצבים (במחקרים מוצגות עדויות על נוירופפטידים המעורבים בתחושות גרד ומזוהים ברמות גבוהות יותר בקרב מטופלים עם פסוריאזיס), המערכת החיסונית (מספר ציטוקינים עשויים להיות קשורים אף הם בהתפתחות תחושות גרד אצל החולים, לרבות ציטוקינים המהווים מטרות של טיפולים בילוגיים לפסוריאזיס - 'אינטרלוקין 17'  ו'אינטרלוקין 23'), המערכת האנדוקרינית (הורמונים שעשויים להשפיע על תחושת גרד), מערכת כלי הדם (סיבוכים בכלי הדם שנצפים בנגעים פסוריאטיים שונים עשויים לעורר גרד) והאפידרמיס (שיבוש בתפקוד של שכבת העור החיצונית עשוי לעודד תחושות גרד, בין השאר על ידי שגשוג יתר של תאי קרטינוציטים).

 

איך להפחית גרד בפסוריאזיס?

 

מספר פעולות עשויות לסייע להקל בתחושת הגרד, למנוע החמרה של המחלה כתוצאה מגירוד מוגבר ולהיטיב עם איכות החיים הכוללת.

 

היענות לטיפולים

 

בספרות הרפואית קיימת עדיין מחלוקת עד כמה הטיפולים התרופתיים המגוונים המוצעים לחולי פסוריאזיס מסייעים להקל בתחושת הגרד. עם זאת, ישנן ראיות ממחקרים כי טיפולים שמסייעים להפחית את כמות הנגעים וחומרתם – מקלים גם על גרד, לרבות מחקרים שבחנו משחות מקומיות שונות המכילות סטרואידים, טיפול בפסוריאזיס בתרופות סיסטמיות או ביולוגיות וטיפולי פוטותרפיה ואף קלימטותרפיה בים המלח. כך, למשל, במחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי DMZ במלון לוט, בו מבוצעים טיפולים למחלות עור במימי ים המלח, שממצאיו דווחו בשנת 2012 בכתב העת Anales de Hidrologia Medica, מוצגות ראיות כי טיפולי ים המלח מסייעים להקל בגרד של חולי עור, לרוב כבר בחלוף שבוע.

 

הראיות החזקות ביותר שנאספות כיום על ההשפעות של טיפולים רפואיים בפסוריאזיס על תחושת הגרד נוגעות לטיפולים בתרופות הביולוגיות הניתנות בישראל לחולים עם פסוריאזיס קשה או במקום רגיש, לרוב כקו טיפול מתקדם, ובמרבית העבודות הטיפול הביולוגי מוביל להקלה משמעותית בתחושות הגרד של המטופלים. 

 

מספר מחקרים מדגימים כיצד התרופות הביולוגיות שפועלות במנגנונים ספציפיים כנגד חלבונים-ציטוקינים המעודדים פעילות דלקתית – מסייעות לא רק לשיפור במצב החולים במדדי התחלואה המקובלים כמו מדד PASI, אלא גם לשיפור בתחושות הגרד. כך, מאמר סקירה של חוקרים אמריקאים שפורסם בינואר 2019 בכתב העת JEAVD של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין מספק עדויות לתועלת של רוב התרופות הביולוגיות בהקלה על תחושת הגרד, ומצביע על תועלת גבוהה במיוחד לתרופות מקבוצת מעכבי הציטוקין 'אינטרלוקין 17' (קוסנטיקס וטאלץ). מחקרים חדשים מצביעים על שיפור בתחושות הגרד גם בקרב מטופלים בתרופות הביולוגיות החדשות יותר לפסוריאזיס שמעכבות באופן סלקטיבי את הציטוקין 'אינטרלוקין 23' (סקייריזי, טרמפיה ואילומיה). כך, למשל, במחקר שפורסם באוקטובר 2020 בכתב העת JAMA Dermatology, נמצא כי הטיפול בתרופה סקייריזי הוביל לירידה במדד לתסמיני פסוריאזיס הקרוי PSS (קיצור של Psoriasis Symptom Scale) המשקלל תחושות של כאבים, אדמומיות, גרד וצריבה, כשתחושת הגרד החל מארבעה חודשים מתחילת הטיפול הייתה משמעותית נמוכה יותר בהשוואה למטופלים בקבוצות ביקורת שטופלו בתרופה ביולוגית שמשפיעה על הציטוקינים 12 ו-23 גם יחד או שלא טופלו בתרופות ביולוגיות כלשהן.

 

על רקע התועלת האפשרית של טיפולים תרופתיים בהקלה על הגרד – חשוב להדגיש את הצורך בהיענות גבוהה לטיפולים בפסוריאזיס, שמשמעותה היצמדות למשטר הטיפול התרופתי שהותאם על ידי הרופא המטפל ללא ויתור על תרופות או דילוג אקראי על מנות של תרופות. סקירה של מחקרים מאירופה שפורסמה בנובמבר 2016 בכתב העת Patient Preference and Adherence  מצביעה על שיעורי היענות משתנים שבין 20% ל-70% לטיפולים התרופתיים לפסוריאזיס שניתנים על ידי רופאי עור במדינות שונות, ומדגימה כי היענות גבוהה לטיפולים עשויה לתרום משמעותית להקלה בגרד.

 

טיפול באנטיהיסטמינים

 

במקרה של התפתחות תחושת גרד בפסוריאזיס, מומלץ לפנות לרופא העור שיכול לסייע בהתאמת טיפול תרופתי המכוון להפחתת הגרד בתרופות מקבוצת האנטיהיסטמינים, אם כי מחקרים מציגים כי יעילותם בפסוריאזיס עשויה להיות מוגבלת יחסית למחלות אחרות.

 

אנטיהיסטמינים מהווים תרופות המשמשות בעיקר נגד אלרגיה והן למצבים נוספים, לרבות כתרופות לחרדה. תרופות אלה חוסמות את קולטנים להיסטמינים בגוף מסוג H1 ו/או H2. בין התרופות האנטיהיסטמיניות המותאמות להקלה בגרד בפסוריאזיס נכללים בין השאר כלורפנירמין (אהיסטון) ודיפנהידרמין (בנדריל).

 

מחקר מפולין שממצאיו פורסמו באוקטובר 2017 בכתב העת Advances in Dermatology and Allergology מצא כי אנטיהיסמטינים מסייעים לרוב בהקלה על הגרד בקרב מאובחנים בפסוריאזיס, כשנבחנו בעבודה התרופות קלמסטין ולבוצטיריזין שאינן משווקות בישראל.

 

מריחת קרם לחות

 

למאובחנים עם פסוריאזיס שמתמודדים עם עור דלקתי ורווי נגעים וקשקשת, מריחת העור בקרם לחות על בסיס יומיומי מסייעת למנוע עור יבש ולשמר את העור במצבו הלח, וכך מקלה בתחושת הגרד.

 

מומלץ למרוח את קרם הלחות בכמות נדיבה ובשכבת עור עבה כדי למנוע גרד – הן ביום באופן שעשוי לפגוע בתפקוד בעבודה/ לימודים וכדומה, והן בלילה – כדי למנוע שיבוש במהלך השינה התקין. מומלצים בין השאר מוצרים המכילים רכיבים פעילים מסוג חומצה סיליציאלית (שמסייעת בהסרת הקשקשת מהנגעים), גליצרין ונגזרותיו, לנולין, פטרולטום, קלמין, קמפור (camphor), בנזוקאין ומנטול.

 

את קרם הלחות מומלץ להחזיק במקרר כדי לתת לו אפקט מצנן בעת מריחת העור.

 

חשוב שקרם הלחות יהיה ניטרלי ככל שניתן במרכיביו כדי למנוע גירוי של העור, ומומלץ לבחור במוצר שכל מרכיביו טבעיים ולא מיוצרים באופן כימי במעבדה כדי למנוע גירוי אפשרי של הנגעים הפסוריאטים כתוצאה מחשיפה לתרכובת כימית סינטטית.

 

הסרת הרובד הקשקשי

 

הסרה של הרובד הקשקשי הלבן-כסוף שמצטבר על גבי נגעי הפסוריאזיס עשוי להקל על הגירוי העורי ותחושת הגרד. ההסרה צריכה להיעשות בעדינות כדי לא לפצוע את העור – מה שעלול להוביל להתפתחות נגעים חדשים סביב מקום הפציעה (תופעת קובנר).

 

להסרת הקשקשת ניתן להיעזר ב'תכשירים קרטוליטים' (Keratolytic) – מוצרים שמסייעים בקילוף שכבת העור החיצונית (פילינג), וכיום מקובל השימוש בתכשירים המבוססים על חומצה סיליציאלית או אוריאה. הסרת הקשקשת, מעבר להקלה בגרד, גם משפרת את יעילותם של טיפולים חיצוניים נוספים באמצעות משחות או פוטותרפיה (יש לשים לב שלא למרוח תכשיר קרטוליטי המבוסס על חומצה סליציאלית מספר שעות לפני טיפולי פוטותרפי עקב תכונתו של החומר לסנן קרינה).

 

הימנעות מתנאי קור ויובש

 

חשיפה של העור לקור עשויה להוות טריגר לפסוריאזיס ובין השאר עלולה גם להעצים את תחושת הגרד. במחקר אמריקאי שבחן 199 מטופלים עם פסוריאזיס, וממצאיו פורסמו במארס 2013 בכתב העת Patient Preferance and Adherence, חשיפה למזג אוויר קר ו/או יבש הייתה טריגר מרכזי להתלקחות תסמיני המחלה בקרב רוב הנבדקים (61.8%), כשבין התסמינים – הרוב (87.4%) דיווחו על תחושת גרד.

 

מחקר מסין שפורסם במאי 2021 בכתב העת Clinical, Cosmetic and Investigational Dermatology ובחן 2,582 מטופלים עם פסוריאזיס – מצא כי מחציתם (53.2%) מדווחים על דפוס עונתי של התלקחויות מרובות יותר בסתיו ובחורף, כשמזג האוויר קר יותר.

 

ככלל, לחות נמוכה והיעדר חשיפה לקרינת UV מהשמש מהווים את הגורמים המרכזיים שמסבירים את הקשר בין החורף לבין החמרה בתסמינים של פסוריאזיס. כמו כן, חוקרים איטלקיים דיווחו בפברואר 2014 בכתב העת British Journal of Dermatology כי הורמון השינה מלטונין מיטיב עם שמירה על מצב עור מאוזן ותקין, ואילו בחודשי החורף חשיפה נמוכה לאור מובילה לירידה ברמת ההורמון ומעלה את הסיכון לגירוי העור ולגרד.

 

על כן, בימי החורף חשוב לשמור על עור לח תוך מריחת כמות נדיבה יותר של קרם לחות וכן להקפיד על חשיפה לאור השמש באופן סדיר ככל שניתן.

 

זהירות עם מים חמים

 

חשיפה למים חמים, למשל במקלחות חמות מדי – עשויה לגרות את העור החולה ולהעצים את תחושת הגרד. מים חמים מובילים לעור יבש מדי (תופעה המכונה 'קסרוזיס קוטיס') ומסירים מהעור שכבות שומניות טבעיות, באופן שעלול להעצים את תחושת הגרד. מסיבה זו, גם בריאים עשויים לגרד יותר אחרי מקלחת חמה. גרד תכוף לאחר חשיפה למים חמים אף עשוי להתפתח במקרים נדירים על רקע גירוי של מערכת העצבים – תופעה המכונה Aquagenic Pruritus.

 

מסיבה זו, למטופלים עם פסוריאזיס מומלץ להקפיד על מקלחות קצרות יחסית, במים פושרים עד חמימים ולא חמים מדי, ולהקפיד למרוח את העור בקרם לחות מיד עם היציאה מהמקלחת, ומוטב קרם לחות שעבר צינון במקרר.

 

במחקר מפולין שבחן דיווחים על גורמים שעלולים להעצים את תחושת הגרד בקרב 60 מטופלים עם פסוריאזיס, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2015, דיווחו כרבע (28.3%) כי מקלחת במים חמים מגרה אצלם את העור ומחמירה את הגרד.

 

הפחתת לחצים

 

לחץ מהווה טריגר מוכר להתלקחות של פסוריאזיס וקשור בין השאר גם בהחמרה בתחושת הגרד. ביולי 1988 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת JAMA Dermatology כי מתח נפשי מחמיר תחושות גרד במדגם של 82 חולי פסוריאזיס וכי יש קשר בין חומרת הגרד לבין מצבים נפשיים נלווים מהם סובלים החולים, כמו דיכאון, שעשויים להיות מלווים במתח רב. במחקר מאוניברסיטת פירנצה שבאיטליה אשר בחן 90 חולי פסוריאזיס, וממצאיו פורסמו בפברואר 2009 בכתב העת  Clinical, Cosmetic and Investigational Dermatology, דיווחו רוב המטופלים (67%) כי לחץ בחיי היומיום היה קשור בגרד חמור יותר. כמו כן, כל הנבדקים במחקר שהעידו כי סבלו מלחץ בטרם ההתפרצות הראשונית של פסוריאזיס ולפני התלקחויות – העידו כי תחושת הגרד של הנגעים מהווה תסמין מרכזי במחלה. גם עבודות נוספות מחזקות את הקשר שקיים בין לחץ לבין העצמת הגרד.

 

בעוד שהמנגנון המדויק שמוביל להתלקחות הגרד בפסוריאזיס כתוצאה מלחץ אינו ברור, ההנחה, כפי שהועלתה על ידי חוקרים בגרמניה במאמר שפורסם בשנת 2006, גורסת כי לחץ מוביל בין השאר להפרשה של נוירופפטידים שונים בגוף, במערכת העצבים המרכזית וברקמות, ויתכן כי חלק מאותם נוירופפטידים – בשילוב עם היסטמינים שמופרשים מקצוות דרכי העצבים – עשויים להוביל להשפעה משולבת שמתבטאת בגירוי יתר של העור והעצמת תחושת הגרד. 

 

שיטות שונות עשויות להפחית בלחץ, לרבות מדיטציה בשיטות שונות, לרבות שיטת מיינדפולנס, יוגה, נשימות עמוקות ועוד.

 

אמבטיית שיבולת שועל

 

מספר מחקרים מדגימים כיצד שיבולת שועל מסייעת להרגעת עור מגורה ומפחיתה תחושת גרד בקרב מטופלים עם מחלות עור שונות, לרבות פסוריאזיס.

 

בינואר 2015 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Journals of Drugs in Dermatology JDD כי הצליחו להדגים כיצד מריחת משחה המבוססת על תמצית שיבולת שועל מסייעת להקל בתחושת גרד בקרב 29 נבדקות שסבלו מגירוד ועור יבש במידה קיצונית ברגליים.

 

בין השאר הדגימו החוקרים כי שיבולת שועל היא בעלת תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקתיות, ובספיגה על ידי העור מפחיתה את רמותיהם של ציטוקינים שונים בגוף, לרבות הציטוקין 'אינטרלוקין 8' שנקשר בעבודות שונות להעצמה של תחושת הגרד.

 

לצורך הכנת אמבטיית שיבולת שועל – מומלץ לטחון שיבולת שועל בבלנדר שתהיה דקה ביותר, וניתן אף לרכך אותה באמצעות חלב, ובהמשך יש לשפוך אותה ישירות למי האמבט, או לקשור אותה בחיתול בד לברז – כך שהמים שמוזרמים למילוי האמבטיה יעברו דרך התערובת.

 

הקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת

 

אמנם המדע עדיין לא זיהה עדויות ספציפיות לרכיבים תזונתיים שעשויים למנוע גרד בפסוריאזיס, אולם ידוע כי תזונה לא בריאה בכללותה מפרה את האיזון של מערכות הגוף ועל כן היא עשויה להשפיע על החמרת תחושת הגרד – גם בקרב בריאים וגם בקרב מטופלים עם פסוריאזיס. מספר מחקרים מדגישים את יתרונותיה של תזונה בריאה על שיפור במצב הפסוריאזיס, לרבות שיפור באיכות חיי המטופלים.

 

מחקרים חדשים אף רומזים לקשר בין הרכב החיידקים הטובים במעי – המיקרוביום – לבין פסוריאזיס.

 

עוד על תזונה נכונה לפסוריאזיס

 

 

פרופ' ארנון כהן הוא מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית

 

עדכון אחרון: נובמבר 2021

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: