כמוניכאבמדריכיםכל הסיבות לכאבי ראש

כל הסיבות לכאבי ראש

מכאב ראש מתחי, דרך מיגרנות ועד כאב ראש מקבצי. ברפואה כ-150 סוגים שונים של כאבי ראש. מה הסיבות להתפתחותם? ואיך מתמודדים עם כל סוג? מדריך

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: ד"ר אלכסנדר חלבטובסקי
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כאב ראש הוא כאב שעשוי להופיע בצד אחד או בשני צידי הראש, להיות ממוקד לאזור מסוים, להתפשט בין אזורים או להשרות תחושת כאב בראש כולו. כאב ראש עשוי להתבטא ככאב חד, בפעימות הולמות חוזרות או בתחושה עמומה. הוא עלול להתפתח בהדרגה או להופיע בפתאומיות, ולהימשך לזמן קצר, לפעמים דקות, או לחילופין להישאר לאורך זמן.

 

ברפואה כ-150 סוגים שונים של כאבי ראש, ולסוגים שונים יש גורמים, תסמינים וטיפולים אופייניים. לדברי ד"ר אלכסנדר חלבטובסקי, נוירולוג בכיר במרכז הרפואי בילינסון מקבוצת שירותי בריאות כללית, "כדי לזהות מהו סוג כאב הראש המדובר, במקרים רבים צריך לאתר מה הגורם המוביל להתפתחותו. יש כאבי ראש שכיחים יותר ויש שנחשבים לנדירים מאוד, ולכל כאב ראש מותאם טיפול ייעודי".

 

בין הסיבות המרכזיות לכאבי ראש ניתן למנות מחלות (זיהומים מסוגים שונים או מצבים רפואיים מורכבים יותר, לרבות שבץ מוחי או גידול סרטני); חבלה בראש; שינויים הורמונאליים; לחץ, מצוקה נפשית ומצבים פסיכיאטריים שונים כגון דיכאון; גורמים הקשורים לאורח חיים - לרבות עישון, דילוג על ארוחות, שינויים בהרגלי השינה, עייפות מוגברת ואפילו יציבה לא נכונה; תרופות מסוימות; גורמים שונים בסביבה - לרבות עישון פסיבי, חשיפה לריח חריף מכימיקלים שונים (זיהום אוויר, אלרגנים ובשמים), חשיפה מוגברת לרעש, אור, שינויים במזג האוויר ואף מזונות שונים וישנם כאבי ראש שמתפתחים על רקע גנטי ועוברים בתורשה במשפחה. 

 

במדריך זה תוכלו למצוא מידע על כאבי ראש מהסוגים הבאים:

 

כאב ראש מתחי

מיגרנות 

כאב ראש מקבצי 

כאב ראש יומי חדש עקשן

כאב ראש חצי גולגולתי התקפי 

כאב ראש חצי גולגולתי מתמשך

סינוסיטיס

כאב ראש פוסט טראומטי

כאב ראש הקשור בפעילות גופנית

כאב ראש הקשור בפעילות מינית

כאב ראש הורמונאלי

כאב ראש משימוש יתר בתרופות

כאבי ראש מאלרגיות

כאב ראש מדלקת מפרקים

כאב ראש בגמילה מקפאין

כאב ראש מאלכוהול

כאב ראש מעייפות העיניים

כאב ראש מחום

נוירלגיה אוקסיפיטלית

דלקת עורק הרקה

כאב ראש מרעב

כאב ראש מיתר לחץ דם

כאב ראש הקשור בתסמונת הלסת

כאב ראש מגידול

כאב ראש נוירלגיפורמי 

כאב ראש לילי בשינה

כאבי ראש דוקרניים

כאבי ראש ספינאליים

כאבי ראש רועמים

 

כאב ראש מתחי

 

כאב ראש מתחי (Tension Headache) הוא הסוג השכיח ביותר של כאבי ראש בקרב מבוגרים ומתבגרים, ומאופיין לרוב בכאב קל עד מתון שבא וחולף באופן קבוע ולאורך זמן, לרוב ללא תסמינים נלווים, ובתדירות שמשתנה מאדם לאדם.

 

כאב ראש מתחי מתאפיין לרוב בלחץ בשני צדי הראש ולעתים גם בתחושות לחץ מאחורי העיניים ובשרירי הצוואר. הכאב לרוב מתגבר בעוצמתו במשך היום, ולרוב נמשך מספר שעות, אולם לא מונע לחלוטין את יכולת התפקוד. כאב ראש מתחי אינו מוחמר על ידי פעילות גופנית, ואינו גורם לתחושות בחילה או הקאה.

 

סיבות: ברוב המקרים הסיבות להתפתחות כאבי ראש מתחיים אינן ידועות. לפי אחת ההנחות המקובלות, הכאב נגרם מהתכווצויות בשרירי הפנים, הצוואר, הקרקפת והגולגולת כולה, כשחיישני מתח על גבי שרירים אלה שולחים אותות לאזורי עיבוד הכאב במוח. לפי עבודות אחרות, הגורם המעורר המוביל לכאבים (טריגר) הוא לחץ נפשי. לפי תיאוריה נוספת, לאנשים עם כאב ראש מתחי יש סוף רגישות גבוה לכאבים ורגישות מוגברת בשרירי הגוף. לעתים כאב ראש מתחי קשור גם בחשיפה לגירויים סביבתיים כמו רעש חריג או תאורה מוגברת.

 

אבחון: כשכאב ראש מתחי מופיע באקראי, לרוב אין צורך לפנות לרופא. כשהוא מטריד באופן תכוף או מוחמר, מופיע בפתאומיות, או כשמדובר בכאב ראש המלווה בתחושות בחילות, הקאות, סחרחורת, בלבול ו/או קישיון עורף, כשהוא נגרם כתוצאה מחבלה או כשהוא מלווה בחולשה וקשיי דיבור – יש לפנות לאבחון רפואי.

 

כאב ראש מתחי מאובחן כשהוא נמשך 30 דקות לפחות ועד שבעה ימים ברציפות, אינו מלווה בבחילות והקאות ומאופיין על ידי שניים מהמאפיינים הבאים: מופיע בשני צידי הראש, מייצר תחושת לחץ/מתח, בעוצמה קלה עד בינונית ואינו מוחמר על ידי פעילות גופנית. כשכאב ראש מתחי מופיע מעל ל-15 פעמים בחודש, מעל לשלושה חודשים – הוא יוגדר ככאב ראש מתחי כרוני.

 

טיפול: הטיפול בכאב ראש מתחי מוצע לרוב באמצעות משככי כאבים שנמכרים ללא מרשם רופא ובשיטות הרפיה שונות, לרבות הנחת קומפרסים על המצח/הצוואר, פעילות גופנית ורפואה משלימה להפגת מתחים כמו יוגה ועיסוי הכתפיים והצוואר.

 

משככי כאבים שמכילים קודאין אינם מומלצים במקרה של כאב ראש מתחי, מאחר והם עלולים לגרום להחמרה ולעתים להתפתחות כאב ראש משימוש יתר בתרופות ואף להתמכרות.

 

במצבים של כאב ראש מתחי כרוני מותאם לעתים טיפול בתרופות מרשם מקבוצת נוגדי דיכאון טריציקליים ובייחוד בתרופות המכילות את החומר הפעיל אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט, טריפטל), תחת מעקב רפואי – ועד שהכאבים שוככים.

 

מניעה: מניעת כאב ראש מתחי מומלצת באמצעות פעילות גופנית סדירה, הפחתת לחץ ומתחים, תרגילי נשימה והרפיה והפחתת גירויים מעוררי כאבי ראש לרבות אימוץ העיניים, יציבה לקויה, רעב וצריכת מזונות מסוימים שמוכרים כמחוללי כאבי ראש כגון מזונות המכילים מונוסודיום גלוטומט, מוצרי בשר שונים, אלכוהול וקפאין.

 

מיגרנה

 

מיגרנה (Migraine) היא כאב ראש כרוני, עוצמתי והולם, שנמשך לרוב בין 4 שעות לשלושה ימים, ומופיע לרוב בתדירות של 4-1 פעמים בחודש.

 

כאבי ראש של מיגרנות מלווים במקרים רבים בתסמינים נוספים, לרבות רגישות לאור, לרעש או לריחות מסוימים, בחילות והקאות, חום גבוה, ירידה בתיאבון, כאבי בטן, מעי רגיז. מיגרנה אצל ילדים מתבטאת לרוב בחיוורון, סחרחורת, ערפול ראייה, חום ו/או מעי רגיז ולעתים גם הקאות, ומופיעה לרוב בהתקף אחד לחודש.

 

חלק מהסובלים ממיגרנות מעידים על תחושה מקדימה המהווה סימן אזהרה לפני התקף כאב ראש חזק הקרויה "אאורה" (Aura), ומאופיינת בהבזקי אור, נקודות שחורות בשדה הראייה ו/או תחושות עקצוץ בידיים וברגליים, וקיימים תיאורים גם על תחושות אאורה שמופיעות במהלך התקף מיגרנה. מיגרנות מסווגות למיגרנה קלאסית המלווה ב"אאורה" ומיגרנה נפוצה שאינה מלווה באאורה – שהיא שכיחה יותר.

 

מיגרנות מאפיינות בעיקר צעירים ורוב המאובחנים (90%) סובלים מהתקף ראשון לפני גיל 40. שכיחותן של מיגרנות גבוהה בעיקר בקרב נשים ויכולה להגיע ל-25% לאורך החיים, ואילו שכיחותה בקרב גברים נמוכה בהרבה (8.3%).

 

סיבות: לרפואה לא ברור לחלוטין מה הסיבות המובילות להתפתחות מיגרנות, אך לפי ההנחה המקובלת מדובר בשילוב של נטייה גנטית לכאבי ראש וגירויים סביבתיים שונים. אצל אלו שיש להם נטייה למיגרנות, בין הטריגרים להתפתחות מיגרנות שתועדו בעבודות נכללים:

 

  • הורמונים: לעתים מיגרנות פורצות בסמוך לווסת, ולכן יש המשערים כי אצל נשים היא קשורה לעתים להשפעתם של הורמונים ובכללם אסטרוגן.
  • גורמים רגשיים: לחץ, חרדה, דיכאון, ולחילופין גם התלהבות מוגברת – עלולים לעודד התפתחות מיגרנות.
  • גורמים פיזיולוגיים: עייפות, איכות שינה ירודה, עבודת משמרות, יציבה לקויה, לחץ על הצוואר והכתפיים, רמות נמוכות של סוכר בדם (היפוגליקמיה), שינויים בשעון הביולוגי של הגוף – בין השאר על רקע ג'ט לג וכן פעילות גופנית מאומצת – כולם תועדו כטריגרים אפשריים למיגרנה.
  • גורמים תזונתיים: מחקרים זיהו כי הרגלים תזונתיים וכן מזונות מסוימים עלולים לעורר התקפי מיגרנות, ובכלל זה דילוג על ארוחות, התייבשות, אלכוהול, קפאין (לרבות שתייה מרובה של קפה ותה), מזונות ספציפיים כמו שוקולד ומיץ תפוזים ומזונות המכילים 'טירמין' (tyramine) ובכללם בשר משומר, שמרים, חמוצים, דגים מעושנים וגבינות מסוימות כמו צ'דר וקממבר.
  • גורמים סביבתיים: התקפי מיגרנה עלולים לפרוץ על רקע חשיפות סביבתיות מסוימות, לרבות חשיפה מוגברת לאור בהיר, צפייה ממושכת במסך טלוויזיה/מחשב, עישון (ועישון פסיבי), רעש, שינויים באקלים – לרבות לחות מוגברת וחשיפה לריח חריף.
  • תרופות: תרופות מסוימות זוהו כטריגרים אפשריים להתפתחות מיגרנות, לרבות כדורי שינה, גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונאלי חלופי לגיל המעבר.
  • גנטיקה: הוכח שמיגרנות נגרמות משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. לרוב הילדים והמתבגרים שסובלים ממיגרנות – עד 90% מתוכם – יש קרובי משפחה שסובלים ממיגרנות. לפי עבודות, כאשר לשני ההורים יש היסטוריה של כאבי ראש – קיים סיכון של עד 70% שגם ילדיהם יסבלו מהתופעה, ואם רק להורה אחד היסטוריה של כאבי ראש – הסיכון להעברתם לילדים נמוך יותר – 25% עד 50%.

 

אבחון: מיגרנה כרונית מאובחנת רפואית כשכאבי ראש מתרחשים 15 ימים או יותר לחודש לתקופה של מעל לשלושה חודשים, כאשר לפחות 8 ימים בחודש כאבי הראש מלווים במאפיינים של מיגרנה. כשהתקפי המיגרנה מתרחשים עד 15 ימים בחודש – הם מוגדרים כמיגרנה אפיזודית. תהליך האבחון של מיגרנה מערב לעתים הפניה לבדיקות הדמיה.

 

טיפול ומניעה: הטיפול בהתקף מיגרנה מוצע לרוב באמצעות משככי כאבים ללא מרשם רופא ובשיטות של הרגעה עצמית, ולעתים באטופן – משכך כאבים במרשם מקבוצת NSAIDs. במצבים מסוימים כשההתקפים עוצמתיים ועמידים לטיפול במשככים ללא מרשם – ניתן לטפל בתרופות מרשם למיגרנה מקבוצת הטריפטינים, ישנן עבודות על תועלת גם לטיפול במיגרנות באופיאטים, סטרואידים ותרופות נגד בחילות.

 

בנוסף, לסובלים מהתקפי מיגרנות חוזרים מותאם במקרים רבים טיפול תרופתי מונע מיגרנות להפחתת תדירות ההתקפים וחומרתם בנוגדי דיכאון טריציקליים, תרופות להורדת לחץ דם – בעיקר מקבוצות חוסמי בטא וחוסמי תעלות הסידן ותרופות לאפילפסיה נוגדות פרכוסים. בנוסף הוכחו טיפולים למיגרנות בהזרקת חומרים מסוג לידוקאין ובוטוקס, וישנן ראיות על טיפול באמצעות גירוי חשמלי עצבי.

 

טיפול תרופתי נוסף חדש למיגרנה ניתן בזריקות אחת לחודש ומפחית עד 50% את התקפי המיגרנה ועוצמתם. טיפול זה ניתן כיום באמצעות שתי תרופות ופועל במנגנון ביולוגי של חוסם מקטע חלבון בשם CGRP שקשור בהתקפי מיגרנה.

 

טיפול נוסף חדשני המיועד בעיקר לכאב ראש מסוג נוירלגיה אוקסיפיטלית ולעתים גם לכאב ראש מקבצי או מיגרנה שאינם מגיבים לתרופות מוצע בשיטה שעדיין מוגדרת מחקרית של גירוי עצבי עורפי (ONS, קיצור של Occipital Nerve Stimulation) המבוצע על ידי השתלת אלקטרודה המשמשת כקוצב בסמוך לעצב העורפי ומשגרת אותות חשמליים לעצב, למיסוך הכאב.

 

הטיפול במיגרנה דורש גם הטמעת דפוסים של אורח חיים בריא, לרבות פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה. אחד מגורמי הסיכון המרכזיים למיגרנות הוא נטילת תרופות במינון יתר, וזיהוי התרופה שגורמת למיגרנה מאפשר בכמחצית מהמקרים לאנשים עם מיגרנה כרונית לעבור למיגרנה אפיזודית.

 

לכל המידע על מיגרנות 

 

כאב ראש מקבצי

 

כאב ראש מקבצי (Cluster Headache) הוא כאב ראש חמור, שמלווה בתחושת שריפה/צריבה וכאב עוצמתי חד צדדי מאחורי או מסביב לעין אחת. כאב ראש מסוג זה עשוי להיות קבוע או להתאפיין בפעימות הולמות. הכאב יכול להיות עוצמתי כל כך שהוא לרוב לא מאפשר לשבת באופן רגוע במהלך התקף. במקרים רבים, התקף של כאב ראש מקבצי מלווה בצניחת עפעפיים, צמצום אישונים, אדמומיות בעיניים ודמעות.

 

כאב ראש מקבצי, כשמו כן הוא – נוטה להופיע במקבצים, שנמשכים לרוב בין שבועיים לשלושה חודשים, כשבתקופה של מקבץ נוטה הכאב להופיע בתדירות של 3-1 ולצורך ההגדרה הרפואית – עד 9 התקפים ליום, כשכל התקף נמשך בין דקות ספורות למספר שעות. כשכאב ראש מקבצי מתפתח בלילה, הוא מוביל ליקיצה מהשינה. במקרים מסוימים כאבים אלו עשויים לחלוף באופן ספונטאני לתקופות ממושכות של שנים, ואז בשלב מסוים בחיים לחדש את הופעתם. לגברים סיכון גבוה פי 4-3 לפתח כאב ראש מקבצי בהשוואה לנשים.

 

כאב ראש מקבצי קרוי לעתים גם 'נוירלגיה כריסמית' (Ciliary Neuralgia), כאב ראש מסוג 'הורטון' או 'האריס הורטון' (Harris-Horton).

 

סיבות: הסיבה להתפרצותם של כאב ראש מקבציים אינה ידועה, אולם ההנחה כי התהליך המוביל להתפתחותם כולל פעילות חריגה בשעון הביולוגי של הגוף שנשלט במוח, ובאופן ספציפי בהיפותלמוס. בהבדל ממיגרנה וכאב ראש מתחי, כאב ראש מקבצי לרוב לא נקשר בגורמים מגרים (טריגרים) כמו לחץ, שינוים הורמונאליים או תזונה. עם זאת, לאחר שהתפתח – אלכוהול עלול להחמיר את כאב הראש המקבצי, ולכן יש להימנע ממשקאות אלכוהוליים במהלך התקף, וכמו כן – ישנן עבודות שקושרות בין התפתחות כאבי ראש מקבציים לבין תרופות מסוימות כמו התרופה ניטרוגליצרין למחלות לב.

 

אבחון: לפי ההגדרות הרפואיות, כאב ראש מקבצי מאובחן לאחר חמישה התקפים של כאב ראש המאופיינים בכאבים בדרגת חומרה קשה עד קשה מאוד בצד אחד בראש שנמשכים בין 15 ל-180 דקות כשאינם מטופלים, כשבצד שבו מתפתח כאב הראש מופיעים דמע, גודש באף, בצקת בעפעף, הזעה בפנים/ המצח ו/או היצרות האישונים ובמקביל/ במקום תחושת חוסר מנוח, ובתדירות של פעם אחת ליומיים לכל הפחות ועד שמונה פעמים ליום לכל היותר. תהליך האבחון של כאב ראש מקבצי דורש לעתים הפניה לבדיקות הדמיה/ בדיקה נוירולוגית.

 

טיפול: מאחר והתקף של כאב ראש מקבצי מופיע בהפתעה ויכול להעלם במהירות, להתקפים אלו מותאמים בעיקר טיפולים עם טווח פעולה קצר. בין הטיפולים המקובלים להתקפים נכללים: שאיפת חמצן 100% דרך מסכת חמצן, הזרמת חומר אילחוש מסוג לידוקאין לאף ותרופות מרשם מקבוצת הטריפטנים, הזרקת סנדוסטטין המשמש גם לטיפול בהתקפי היפוגליקמיה, חומרי הרדמה מקומיים כמו לידוקאין והתרופה דיהידרוארגוטמין המשמשת לצמצום כלי הדם במוח.

 

לסובלים מכאב ראש מקבצי מותאם גם טיפול למניעת התקפים, בין השאר בתרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן, קורטיקוסטרואידים, ליתיום שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית ומשמש לטיפול בהפרעה דו-קוטבית. במצבים של עמידות לטיפול תרופתי קיים טיפול בגירוי עצבי עורפי (ONS) באמצעות השתלת קוצב.

 

כאב ראש יומי חדש עקשן

 

כאב ראש יומי חדש עקשן (NDPH, קיצור של New Daily Persistent Headache) הוא כאב ראש כרוני ראשוני - כלומר שמתפתח באופן עצמאי ולא כתוצאה ממחלה אחרת, שמופיע לרוב באופן מפתיע, ללא רקע של כאבי ראש, כשהמטופל יכול לתאר במדויק את המועד בו פרץ הכאב ואף תנועה מדויקת או חשיפה ספציפית שהובילה להופעתו.

 

כאב זה תוקף על בסיס יומיומי, כלומר מופיע מחדש באופן כרוני מדי יום, בעוצמות משתנות, ונמשך לכל הפחות שלושה חודשים ברציפות, והכאב דומה באופיו להתקף מיגרנה – כאב פועם שבימים מסוימים פורץ על רקע רגישות יתר לקול, אור ובחילות ולעתים מחקה במאפייניו דווקא כאב ראש מתחי.

 

סיבות: הסיבות להתפתחות כאב ראש יומי חדש עקשן אינן ידועות לאשורן, ולכן הוא מוגדר ככאב ראשוני שלא נגרם כתוצאה ממחלה. בין השאר, מחקרים הצביעו על האפשרות שבחלק מהמקרים כאב זה נגרם על רקע פעילות דלקתית מוגברת בגוף, ניידות יתר של מפרק הצוואר או ריקון ורידי הצוואר ויש אף מחקרים שטענו שמדובר בכאב ראש שאינו בהכרח ראשוני, אלא כאב ראש שפורץ על רקע הפרעה אוטואימונית בנוכחות מזהמים מסוימים.

 

אבחון: תהליך האבחון של כאב ראש יומי חדש עקשן הוא אבחון קליני המבוסס על אבחנה מבדלת, כדי לוודא שהמטופל לא סובל מכאב ראש דומה מסוג אחר כגון מיגרנה כרונית, כאב ראש מתחי כרוני, כאב כתוצאה מנטילת יתר של תרופות וכאב ראש חצי גולגולתי מתמשך.

 

הקריטריונים לאבחנה של כאב ראש יומי חדש עקשן הוא כאב מתמשך שניתן לזכור את הגורמים/נסיבות להופעתו, כשהכאב מורגש מדי יום (בשעה כלשהי במשך היום), ונמשך מעל לשלושה חודשים ברציפות.

 

טיפול: הטיפול בכאב ראש יומי חדש עקשן דומה לטיפול במיגרנה כרונית או בכאב ראש מתחי כרוני (בהתאם למאפייני הכאב), וניתן לרוב במשככי כאבים ללא מרשם מקבוצת NSAIDS ובתרופות מרשם נוגדות פרכוסים, נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI, נוגדי דיכאון טריציקלים או תרופות ממשפחת הטריפטנים. עם זאת, יש לציין כי כאב זה נחשב עמיד מאוד לטיפולים תרופתיים, ולעתים יש צורך בהחלפת תרופות עד למציאת טיפול שיועיל בשיכוך הכאבים.

 

כאב ראש חצי גולגולתי התקפי

 

כאב ראש חצי גולגולתי התקפי (PH, קיצור של Paroxysmal Hermicarnia) דומה לכאב ראש מקבצי, ומופיע ככאב חד בצד אחד של הראש ובדפוס מקבצי (משמע שהוא נוטה להופיע במקבצים), אולם בהתקפים קצרים יותר - עד 20 דקות, שמופיעים בתדירות גבוהה - עד 40 התקפים ליום. בהבדל מכאב ראש מקבצי שמאפיין בעיקר גברים, רוב המאובחנים בכאב ראש חצי גולגולתי התקפי הם נשים.

 

סיבות: הסיבות להתפתחות כאב ראש זה אינן ידועות בכללותן, אך הסברה המחקרית כי הן קשורות בעצב המשולש (Trigeminal Nerve) עצב המתפצל לשלושה סעיפים ואחראי לתחושות בפנים ולתפקודים כמון לעיסה, נשיכה ובליעה. מספר גורמים מגרים (טריגרים) נקשרו במחקרים לכאב ראש מסוג זה, לרבות לחץ מוגבר, פעילות גופנית מאומצת, שתיית אלכוהול, תנועות מסוימות של הראש והצוואר ולחץ חיצוני המופעל על הצוואר – למשל בהרמת משאות כבדים.

 

אבחון: הקריטריון לאבחנה בכאב ראש חצי גולגולתי התקפי כולל 20 התקפים לפחות המאופיינים בהתקף קצר שנמשך 30-2 דקות שמלווה בדמע, גודש באף, בצקת בעפעף, הזעה בפנים/ המצח ו/או היצרות האישונים, בתחושת חוסר מנוח, ובתדירות שהיא מעל לחמישה התקפים ליום.

 

טיפול: לכאב ראש חצי גולגולתי התקפי מועיל במקרים רבים טיפול באינדומטצין – תרופת מרשם מקבוצת NSAIDs המשמשת גם לטיפול בדלקות מפרקים והתקפי שיגדון.

 

כאב ראש חצי גולגולתי מתמשך

 

כאב ראש חצי גולגולתי מתמשך (Hemicrania Continua) הוא כאב ראש נדיר המתבטא בכאב ראש כרוני עמום המלווה בהתקפים חדים של כאבי ראש עוצמתיים קצרים מסוג 'כאב ראש חצי גולגולתי התקפי'. כאב ראש זה לרוב נגרם על רקע פגיעות במערכת העצבים, וזוהו מספר גורמים שעלולים להחמיר את התסמינים, לרבות לחץ, שינויים בהרגלי השינה, חשיפה לאור בהיר, עייפות, שתיית אלכוהול ופעילות גופנית מוגברת.

 

כאב ראש זה מגיב לרוב לטיפול באינדומטאצין – תרופת מרשם מקבוצת NSAIDs המשמשת גם לטיפול בדלקות מפרקים והתקפי שיגדון.

 

סינוסיטיס

 

כאבי ראש מסוג סינוסיטיס (Sinus Headaches) מתבטאים בכאבים בעצמות הלחיים והמצח או מעל לגשר האף. כאבי ראש אלה נגרמים על רקע דלקתיות בחללים בפנים בשם 'סינוסים' (מערות הפנים). התגובה הדלקתית בסינוסים הקרויה 'סינוסיטיס' (Sinusitis) ויש לה מאפיינים נוספים פרט לכאבי ראש, לרבות נזלת, גודש באוזניים, חום, גרון כואב ופנים נפוחות. כשאינה מטופלת, סינוסיטיס עלולה להוביל להתפתחות זיהום חריף – לרבות דלקת קרום המוח, לאובדן חוש הריח ולבעיות בראייה.

 

סיבות: גורמים העלולים להגדיל את הסיכון להתפתחות סינוסיטיס, כוללים פוליפים באף, מבנה חריג של מחיצת האף/ סיבוכים במחיצת האף המובילים לחסימת הסינוסים, מחלות שמעלות את הסיכון להתפתחות דלקתיות בסינוסים, לרבות אסתמה וצרבת (רפלוקס), זיהומים בדרכי הנשימה (חיידקיים, ויראליים או פטרייתיים) ואלרגיות לרבות נזלת אלרגית (קדחת השחת), מחלה הפוגעת במערכת החיסונית של הגוף (כמו HIV וסיסטיק פיברוזיס) וחשיפה קבועה למזהמי אוויר.

 

כשכאב ראש נגרם מזיהום בסינוסים, הנזלת המופרשת החוצה מהאף תהיה לרוב בצבע צהוב או ירוק ולא בצבע לבן/שקוף כמו הנזלת האופיינית בהתקפים של מיגרנה וכאב ראש מקבצי.

 

אבחון: תהליך האבחון של סינוסיטיס כולל בדיקה קלינית במערות האף, ולעתים נדרשות בדיקות אבחון משלימות, לרבות בדיקה אנדוסקופיה לאף, סי.טי או MRI של מערות האף, נטילת תרביות מהאף ותבחיני עור לאבחון אלרגיות.

 

טיפול: הטיפול בסינוסיטיס כולל טיפולים להרגעת התסמינים, בין היתר על ידי שימוש בתרסיסים לאף המבוססים על תמיסת מלח, תרסיסים המכילים סטרואידים, ולעתים הזרקת סטרואידים וכן טיפול בחשיפה מבוקרת לאספירין – למצבים בהם מזוהה כי טיפול באספירין הוא הגורם לסינוסיטיס. בנוסף נדרש לעתים טיפול באנטיביוטיקה במקרה של זיהום חיידקי, טיפולים לאלרגיות באימונותרפיה במצבים בהם מזוהה כי מקור הבעיה באלרגיה ולעתים נדרש ניתוח לתיקון מחיצת האף.

 

לאנשים המועדים להתפתחות סינוסיטיס מומלץ לנקוט בפעולות מניעה, לרבות נקיטת מאמצים בניסיון למנוע הידבקות בזיהומים בדרכי הנשימה, טיפול באלרגיה, הימנעות מחשיפה לעשן סיגריות ולזיהום אוויר ושימוש במכשירי אדים למניעת אוויר יבש.

 

כאב ראש פוסט טראומטי

 

כאב ראש פוסט טראומטי (PTH, קיצור של Post-Traumatic Headache) הוא כאב ראש המאפיין פוסט טראומה ונגרם על רקע חשיפה לאירוע טראומטי שהיה מלווה בחבלה בראש. כאב ראש מסוג זה פורץ לרוב 3-2 ימים לאחר פגיעת ראש באירוע טראומה – לרבות פגיעה, תאונה או נפילה מגובה. כאב ראש על רקע פוסט טראומה לרוב יהיה כאב עמום שמוחמר מעת לעת, המלווה בסחרחורות, חוסר שקט ורגזנות, קשיי ריכוז, הפרעות זיכרון ועייפות, והוא עלול להוביל לקושי בתפקודי היומיום בעבודה ובלימודים.

 

כאב ראש פוסט טראומטי חולף לעתים כעבור שבוע-שבועיים, אולם במידה והוא מתמשך מעבר לכך – מומלץ לפנות לרופא.

 

סיבות: כאב ראש פוסט טראומטי נגרם כאמור בעקבות חשיפה לטראומה, אם כי הסיבה להתפתחותו אינה ידועה לאשורה. עבודות שונות מציעות כי הוא נגרם על רקע פגיעה מבנית במוח, התכווצות של מבנים במוח או שחרור מוגבר של כימיקלים מוחיים שונים. תהליך האבחון כולל לרוב בדיקה קלינית ומבדקים נוירולוגיים, ובמקרים קשים דורש הדמיית סי.טי ו-MRI בעיקר כדי לשלול דימום תוך מוחי.

 

טיפול: הטיפול התרופתי בכאב ראש פוסט טראומטי ניתן בשלב הראשון בעיקר במשככי כאבים מקבוצת NSAIDs ובתרופות מרשם מקבוצת הטריפטנים. כשהכאבים מתמשכים וקשים מומלץ על תרופות מקבוצת נוגדי דיכאון, תרופות מסוימות להורדת לחץ דם ותרופות נוגדות פרכוסים, בין השאר כדי להימנע מכאבי ראש משימוש יתר בתרופות (ראו הסבר בהמשך). מאחר ומדובר בסוג של כאב ראש שפוגע באיכות החיים, מומלץ לשלב לצד הטיפול התרופתי טיפולים נוספים כגון פיזיותרפיה, ביופידבק, טיפולים בגירוי עצבי וטיפולים נפשיים בגישה קוגניטיבית-התנהגותית. מאחר וגורמים רגשיים עלולים להביא להתפרצות התקף של כאב ראש פוסט טראומטי, תמיכה נפשית חיונית לסובלים מהתופעה. כמו כן, במידה וכאב ראש מסוג זה הופיע לאחר תאונות דרכים או אירוע טרור – ניתן לברר פרטים על קבלת הטבות מהמוסד לביטוח לאומי.

 

כאב ראש הקשור בפעילות גופנית

 

כאב ראש הקשור בפעילות גופנית (Exercise Headache) הוא כאב ראש הולם שמאופיין בפולסים שמתפתח סביב פעילות גופנית (לרוב במהלך פעילות גופנית או מיד אחריה) ומופיע לרוב לאחר ריצה, קפיצה או הרמת משקולות, אם כי עשוי להתלוות לכל סוג של פעילות גופנית. הכאבים האופייניים לפעילות גופנית מתבטאים בשני צידי הראש ונמשכים בין 5 דקות ועד יומיים. 

 

כאבי ראש הקשורים בפעילות גופנית נהוג לסווג כאבי ראש לראשוניים – כשאלה לא נגרמים על רקע סיבוך רפואי כלשהו, ולרוב אינם מזיקים וניתנים למניעה בתרופות, ולמשניים - כאלו הנגרמים על רקע סיבוך כלשהו, למשל דימום תוך מוחי או גידול ולעתים טרשת עורקים, ובמקרה זה נדרש לפנות למוקד חירום רפואי/ חדר מיון. כשמדובר בכאבים משניים, התסמינים לרוב כוללים גם הקאה, צוואר תפוס, ראייה מעורפלת ואובדן הכרה.

 

סיבות: ברמה הפיזיולוגית, בעת פעילות גופנית נדרשת אספקת דם לשרירי הגוף, וכלי הדם מתרחבים – לרבות כלי דם סביב המוח, ולפי ההנחה הרווחת זו הסיבה להתפתחות כאבי ראש ראשוניים הקשורים בפעילות גופנית. כאבי ראש משניים עלולים להיגרם על רקע סיבוכים שונים, ובכללם עיבוי כלי הדם המוחיים, דימום תוך מוחי, גידולים, חסימה בזרימת הנוזל המוחי-שדרתי, זיהום בסינוסים והפרעות מבניות בראש, הצוואר וחוט השדרה. בסיכון מוגבר לכאבי ראש הקשור בפעילות גופנית הם אנשים שמבצעים פעילות גופנית בתנאי חום קיצוני ולחות קיצונית ואנשים עם היסטוריה משפחתית של מיגרנות.

 

אבחון: אבחון התופעה מתבסס על בדיקה קלינית, ובמצבים מסוימים נדרשת בדיקת הדמיה, בעיקר כשהתופעה מתרחשת בפתאומיות, לאחר גיל 40, או שהיא מלווה בכאבים שנמשכים יותר ממספר שעות. בדיקות ההדמיה העיקריות לזיהוי התופעה כוללות סי.טי, MRI וסי.טי אנגיוגרפיה. לדברי ד"ר חלבטובסקי, "במקרה של חשד לכאב ראש זה, יש לברר שלא התפתחה מפרצת (בליטה) מסוכנת באזור העורף שעלולה להתפוצץ בעת פעילות מאומצת".

 

טיפול: הטיפול בכאב ראש ראשוני הקשור בפעילות גופנית ניתן לרוב בתרופות למניעת התקפים, לרבות אינדומתאצין מקבוצת NSAIDs או פרופראנולול מקבוצת חוסמי בטא לטיפול ביתר לחץ דם. במקרה של כאב משני – יש כאמור לפנות למוקד חירום רפואי/ חדר מיון.

 

כאב ראש הקשור בפעילות מינית

 

בדומה לפעילות גופנית – גם פעילות מינית, שהיא בפועל סוג של פעילות גופנית, עשויה להוביל להתפתחות כאב ראש במהלך המגע המיני או מיד אחריו. כאב ראש הקשור בפעילות מינית מופיע במהלך מגע מיני או אוננות או מיד לאחר מכן, ומופיע בספרות הרפואית בשמות Coital Cephalalgia, Benign Sex Headache או Benign Orgasmic Headache. קשה לאמוד את שכיחות התופעה מאחר מטופלים רבים מתביישים בה, ולפי מחקרים היא מדווחת בקרב עד 1.5% מהמטופלים הפונים למרפאות כאב, בעיקר בקרב גברים.

 

אבחון: כשמטופל מתלונן על כאב ראש עז תוך כדי מגע מיני הוא יופנה לרוב לצילום הדמיה של המוח (סי.טי מוח) ו/או דיקור מותני כדי לשלול דימום פנימי. הקריטריונים לאבחון כאב ראש שקשור בפעילות המינית כוללים כאב עמום בראש ובצוואר שמתרחש בזמן פעילות מינית ומתגבר עם הגברת ההתרגשות המינית – הקרוי 'כאב ראש פרה-אורגזמי (Pre Orgasmic Headache) וכונה עבר כאב ראש מסוג Dull Type, וכן כאב ראש פתאומי חזק שמתרחש במהלך אורגזמה או מיד אחריה – הקרוי 'כאב ראש אורגזמי' (Orgasmic Headache) וכונה בעבר כאב ראש מסוג Explosive Type. ברוב הדיווחים כאבי ראש אלה מתפתחים סביב יחסי מין עם בן זוג קבוע ופחות נוטים להופיע בעקבות יחסי מין מזדמנים. כשליש מהסובלים מכאבים אלה חווים אותם גם תוך כדי אוננות וב-2% מהמקרים הם מופיעים באוננות בלבד.

 

טיפול: הטיפול בכאבי ראש מסוג זה ניתן לרוב בשיטות של הרגעה והרפיה, ולעתים יש צורך בשילוב טיפול באינדומטאצין – תרופת מרשם מקבוצת NSAIDs המשמשת גם לטיפול בדלקות מפרקים והתקפי שיגדון; בתרופה מקבוצת הטריפטינים; או בתרופות מקבוצת האגוניסטים לדופמין (תכשירי ארגוט) המשמשות גם לטיפול בפרקינסון. לעתים ניתן להסתייע גם בתרופות להורדת לחץ דם מקבוצת חוסמי בטא ותרופות נוגדות פרכוסים.

 

כאב ראש הורמונאלי

 

כאב ראש הורמונאלי (Hormone Headache או Menstrual Headache) הוא כאב ראש שמופיע אצל נשים על רקע שינויים ברמות של הורמונים בגוף, בין השאר סביב המחזור החודשי, בהיריון ו/או בגיל המעבר. כאב ראש הורמונאלי שמופיע ביומיים לפני הווסת או בשלושת הימים הראשונים אחריה מכונים לעתים 'מיגרנה וסתית' (menstrual migraine).

 

גם גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונאלי חלופי עשויים לגרום לשינויים הורמונאליים חדים בגוף ולהוביל לכאב ראש הורמונאלי. כשהגלולות מהוות גורם להתפתחות הכאבים, אלו לרוב מופיעים בשבוע האחרון למחזור החודשי – כשהגלולות אינן מכילות הורמונים.

 

ההנחה כי שילוב של נטייה גנטית ושינויים הורמונאליים הוא שעומד בבסיס התפתחות כאבי ראש אלה, לעתים בשילוב גורמים מגרים (טריגרים) כגון דילוג על ארוחות, מחסור/ריבוי בשעות שינה, חשיפה לתאורה מוגברת, רעש או ריח חריף, שינויי אקלים קיצוניים, שתיית אלכוהול – ובעיקר יין אדום, לחץ, צריכת בשר מעובד/דגים מעושנים, צריכת מזונות המכילים מונוסודיום גלוטומט, מוצרי סויה, ממתיקים מלאכותיים וגבינות מסוימות.

 

אבחון: אבחון כאב ראש הורמונאלי נסמך לרוב על בדיקות קליניות ולעתים בדיקות דם לרמות הורמונים שונים בגוף.

 

טיפול: הטיפול בכאב ראש הורמונאלי מבוסס על טיפולים תרופתיים לשיכוך הכאב, לרבות במשככי כאבים ללא מרשם מקבוצת NSAIDs או בתרופות מרשם מקבוצת הטריפטינים. במקרים של כאבי ראש הורמונאליים חוזרים יומלץ לעתים על טיפול מניעתי הניתן על בסיס יומיומי או בימים שלפני המחזור החודשי, לרוב בתרופות נוגדות פרכוסים, נוגדי דיכאון ותרופות להורדת לחץ הדם מקבוצות חוסמי בטא וחוסמי תעלות סידן.

 

לעתים יותאם למטופלות גם טיפול הורמונאלי באסטרוגן מדי יום בכדור או מדבקה, ולעתים יומלץ על שינויים באופן נטילת הגלולות למניעת היריון ובמינונן – לרבות דילוג על השלב שלפני המחזור שבו ניתנים כדורים שאינם מכילים אסטרוגן. מטופלות שמפתחות כאב ראש הורמונאלי על רקע טיפול הורמונאלי חלופי נדרשות לעתים לשינוי במינון או להוספת טיפול באסטרוגן מדי יום (בכדור או מדבקה) למניעת שינויים חריגים ברמות ההורמון המעודדים כאבי ראש מסוג זה.

 

כאב ראש משימוש יתר בתרופות

 

כאב ראש משימוש יתר בתרופות (MOH, קיצור של Medication Overuse Headache), שבעבר כונה 'כאב ראש הנגרם מתרופות' (Drug Induced Headache), הוא כאב ראש שמופיע כתופעת לוואי על רקע נטילה קבועה של תרופות לכאבי ראש – בתרופות מרשם או תרופות ללא מרשם, והוא מתאפיין לרוב בהתקף כאב ראש מתחי או מיגרנה, שמופיעים לפחות 15 ימים בחודש, קשורים בנטילת התרופה, ומשתפרים באיטיות עם הפסקת הטיפול בתרופה.

 

כאב זה קרוי לעתים גם כאב ראש מסוג ריבאונד (Rebound Headache) מאחר והוא קשור בתופעת 'ריבאונד', דהיינו סבילות שמתפתחת למשככי כאבים שניתנו לכאב ראש, כשהגוף דורש עם הזמן מינונים גבוהים יותר של משכך כאבים כדי למנוע או לבלום את כאב הראש. כאב ראש מסוג זה לרוב עמום באופיו, מתמשך בעקביות ומוחמר בעיקר בשעות הבוקר.

 

כאב ראש זה מיוחס לרוב לנטילת יתר של תרופות לשיכוך כאבי ראש, וזאת כדי להבדילו מכאבי ראש שעלולים להיגרם כתופעת לוואי מתרופות אחרות כגון תרופות להרחבת כלי הדם או דיפירידמול למניעת קרישיות בדם.

 

לפי עבודות, התרופות העיקריות שגורמות לכאב ראש מסוג זה הן תרופות מקבוצת הטריפטנים, תרופות מקבוצת האגוניסטים לדופמין (תכשירי ארגוט) המשמשות גם לטיפול בפרקינסון ותרופות מקבוצת האופיאטים, יותר מאשר משככי כאבים ללא מרשם מקבוצת NSAIDs ואלו המבוססים על פרצטמול.

 

טיפול: הטיפול בכאב ראש מסוג זה דורש הפסקה של הטיפול התרופתי שהוביל להתפרצות כאבי הראש מלכתחילה, וזאת בתהליך גמילה (withdrawal) שמורכבותו משתנה ממטופל למטופל בהתאם לסוג הטיפול וגורמים נוספים. בחלק מהמקרים ניתן להפסיק את הטיפול בתרופה הגורמת לכאבי ראש אלה באופן מיידי, ולעתים נדרשת הפסקה מדורגת – ובמקרים חריגים אף בתנאים של אשפוז. תסמיני גמילה כוללים לרוב החמרה זמנית בכאבי הראש, בחילות, הפרעות שינה, חוסר מנוח וכאבי בטן ושלשולים – בעיקר לאחר גמילה ממשככי כאבים מקבוצת האופיאטים המכילים קודאין. תהליך הגמילה דורש תעצומות ומשאבים להתמודדות. לאחר תהליך הגמילה יש להתאים טיפול אחר הולם לכאבי הראש המקוריים מהם סובל המטופל.

 

כאבי ראש מאלרגיות

 

כאבי ראש מאלרגיות (Allergy headaches) הם כאבי ראש כלליים המלווים לרוב בגודש באף, דמע ותסמינים נוספים האופייניים לאלרגיות. כאבים אלו נגרמים לרוב מחשיפה לאלרגנים סביבתיים כמו אבקנים, עובש ופטריות ולא מחשיפה לאלרגנים במזון.

 

הטיפול ניתן לרוב בתרופות מקבוצת האנטיהיסטמינים, במשחות או תרסיסים המכילים סטרואידים ובאימונותרפיה ("זריקות אלרגיה").

 

כאב ראש מדלקת מפרקים

 

כאב ראש מדלקת מפרקים (Arthritis Headache) לרוב מלווה דלקות מפרקים, ומאופיין בכאב בגב הראש ו/או הצוואר שמתעצם בעת תנועה. הסיבה להתפתחותו היא בפעילות דלקתית מוגברת שמשפיעה על כלי הדם בראש או בשינויים במבנה עצמות הצוואר.

 

הטיפול ניתן לרוב בתרופות נוגדות דלקת ובתרופות לשחרור השרירים.

 

כאב ראש בגמילה מקפאין 

 

כאב ראש בגמילה מקפאין (Caffeine Withdrawal Headache) הוא כאב רוב שנגרם על רקע תגובת נגד (ריבאונד) של התרחבות כלי דם באזור הראש בשעות-ימים לאחר צריכה מוגברת של קפאין, בין השאר בשתייה מופרזת של קפה ותה ומשקאות עתירי קפאין (משקאות אנרגיה). לפי עבודות, צריכה של מעל ל-400 מ"ג קפאין ליום (סביב 4 כוסות קפה) עלולה לעורר כאבי ראש מסוג זה. כאב ראש בגמילה מקפאין לרוב מלווים בעייפות, קשיי ריכוז, חוסר מנוח, רגזנות ובחילות. הטיפול היעיל ביותר למצבים אלה כולל הפסקה מדורגת בצריכת קפאין.

 

לדברי ד"ר חלבטובסקי, "כשמבקשים להיגמל משתיית קפה אחרי תקופה שבה נוהגים לשתות הרבה כוסות קפה ליום, חשוב לעשות זאת באופן מדורג כדי למנוע את כאבי הראש".

 

כאב ראש מאלכוהול (האנגאובר)

 

צריכת כמות מופרזת של אלכוהול, מעבר להשלכותיה הרפואיות על עלייה בסיכון למחלות ומצבים רפואיים מורכבים – מלווה לרוב גם בכאב ראש אופייני המכונה 'האנגאובר' (Hangover Headache) שעשוי להימשך עד 72 שעות לאחר מכן. התסמינים לרוב דומים לכאב ראש מסוג מיגרנה או שמשלבים בין כאב ראש הולם לבחילות, ומפושטים בשני צדי הראש. הכאב נגרם מאחר והאלכוהול מוביל להתרחבות של כלי דם, לרבות אלה המקיפים את הרקמה המוחית.

 

הטיפול העיקרי במצבים אלה הוא ב"תרופות סבתא" להקלת ההנגאובר, בין השאר באמצעות שתייה של נוזלים (בעיקר מים ומרקים) וצריכת סוכרים (למשל כפית דבש). שתיית אלכוהול באופן מתון, שלא על בטן ריקה, ותוך שתיית מים בין המשקאות ולפני הליכה לישון – מסייעת למנוע האנגאובר.

 

כאב ראש מעייפות העיניים 

 

כאב ראש שנגרם על רקע עייפות של העיניים (Eyestrain Headache) לרוב מתאפיין בכאבים בקדמת הראש ובשני הצדדים, וזאת בעקבות עייפות ומאמץ יתר של שרירי העיניים על רקע סיבוך/ מחלה בעיניים שמתבטא בפגיעה בראייה, לרבות קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמציה. במקרים אלה יש לטפל באמצעות תיקון הראייה על ידי התאמת משקפיים או ניתוח.

 

כאב ראש מחום

 

כאב ראש שנגרם על רקע חום גבוה זוכה אף הוא בהגדרה נפרדת (Fever Headache) ולרוב מתבטא בכאב מפושט בראש, וזאת על רקע התרחבות כלי הדם בראש. כאב זה נגרם לרוב על רקע זיהום המוביל לעלייה בחום הגוף.

 

הטיפול ניתן לרוב באמצעות משככי כאבים שנמכרים ללא מרשם, לרבות תרופות המכילות פרצטמול, תרופות מקבוצת NSAIDs ואספירין.

 

נוירלגיה אוקסיפיטלית

 

כאב ראש מסוג נוירלגיה אוקסיפיטלית (Occipital Neuralgia) הוא כאב ראש המתבטא ככאב דוקר ופועם כזרם חשמלי שמתחיל באזור העורף העליון ומקרין לאזור העורף (הקרוי 'האזור האוקסיפיטלי) ומאחורי האוזניים. כאב זה נגרם על רקע לחץ מקומי שמופעל על עצבים תחושתיים שמזינים את האזורים הללו, שמקורם במעלה עמוד השדרה הצווארי. לעתים ניתן לאתר בבדיקת הדמיה מה הוביל ללחץ על העצב התחושתי, למשל פריצת דיסק, ולעתים מקור הלחץ לא ניתן לאיתור.

 

הטיפול לשיכוך כאבים אלה ניתן תחילה בתרופות ללא מרשם, נוגדי דיכאון וסטרואידים. טיפול נוסף מוצע לעתים בגירוי עצבי עורפי (ONS) באמצעות השתלת קוצב. כשמזוהה מקור הלחץ – מוצעים ניתוחים לתיקון הנזק מחולל הכאב, למשל ניתוח לפריצת דיסק.

 

דלקת עורק הרקה

 

כאב ראש עלול להיגרם מדלקת בעורק הרקה (Giant Cell Arthritis או Cranial Arthritis) ומתבטא בכאב צורב ושורף הנגרם מדלקתיות בעורק הטמפוראלי הקרוי גם "עורק הרקה", לרוב בליווי כאבים סביב האוזן ובעת לעיסה, וכן עשוי להיות מלווה בהפרעות ראייה וירידה במשקל. תופעה זו מתרחשת בעיקר בגיל המבוגר, מעל גיל 50.

 

הסיבות שמובילות להתפתחות דלקת בעורק הרקה אינן ידועות לאשורן, ולפי אחת ההנחות זו עלולה להיגרם על רקע הפרעה בתפקוד המערכת החיסונית. אבחון הדלקת מערב לרוב בדיקות דם, הדמיות מסוגים שונים ולבסוף אישור האבחנה בביופסיה שניטלת מהעורק הטמפוראלי. הטיפול מותאם לרוב במינונים גבוהים של סטרואידים כמו פרדניזון. אבחון הנדלקת דורש טיפול מהיר כדי למנוע נזק בלתי הפיך לראייה, ולכן במקרה של תסמינים אופייניים לכאב ראש זה – יש לפנות מיידית למוקד חירום/חדר מיון. 

 

כאב ראש מרעב

 

כאב ראש שנגרם מרעב (Hunger Headache) לרוב מופיע לפני זמן הארוחה בעקבות מחסור במזון, ונגרם על רקע מתח בשרירי הראש, ירידה ברמות הסוכר בדם והתרחבות כל הדם, כמו גם על רקע חסרים תזונתיים שונים. כאב זה מאפיין בעיקר מצבים של דילוג על ארוחות, והטיפול הוא באכילה מסודרת במשך היום, בחלוקה לארוחות, עם צריכה מספקת של חלבון ופחמימות. 

 

כאב ראש מיתר לחץ דם

 

כאב ראש שנגרם על רקע יתר לחץ דם (Hypertension Headache) הוא כאב ראש שנגרם אצל אנשים עם יתר לחץ דם במצבים של לחץ דם גבוה במיוחד, לרוב כשערכי לחץ הדם הסיסטולי מעל ל-200 מ"מ כספית ולחץ הדם הדיאסטולי מעל 110 מ"מ כספית. כאב זה לרוב מופיע בשני צדי הראש, חמור בעיקר בשעות הבוקר והולך ושוכך ככל שהיום מתקדם.

 

הטיפול בכאב ראש זה הוא בנטילה מסודרת של תרופות להורדת לחץ דם ומניעה תוך הקפדה על איזון לחץ הדם.

 

כאב ראש הקשור בתסמונת הלסת (TMJ)

 

תסמונת הלסת המבטאת בעיות במפרק הלסת (TMJ, קיצור של TemporoMandubular Joint) וכוללת הפרעות ביכולת הלעיסה – מלווה לעתים גם בכאב ראש (TMJ Headaches) הנגרם כתוצאה מהתכווצות שרירי הלסת, לעתים בשילוב קולות 'קנאקים' בלסת. תסמונת זו עשויה להתבטא גם בכאבי אוזניים ו/או שיניים. הטיפול בכאב מסוג זה מערב שיטות להרפית הלסת וטיפולי ביופידבק לאימוני לעיסה נכונה, ובמקרים חריגם נדרש ניתוח לתיקון מפרק הלסת.

 

כאב ראש מגידול

 

בהבדל מכאבי ראש ראשוניים שנגרמים מסיבה ראשונית, כאב ראש הנגרם מגידול (Tumor Headache) הוא כאב ראש משני (Secondary headache) שלרוב מוחמר בהדרגה, עם התקדמות הגידול, ועשוי להיות מלווה בהקאות, הפרעות בשיווי המשקל, פרכוסים , בעיות קואורדינציה, הפרעות בראייה ובדיבור ואף שינויים התנהגותיים. הכאב נגרם לרוב כתוצאה מלחץ של הגידול על מבנים מסוימים במוח.

 

הטיפול בכאב מסוג זה דורש את אבחון הגידול המוחי בשיטות הדמיה שונות, ובהמשך הסרת הגידול בניתוח נוירוכירורגי או בשיטות מתקדמות של רדיולוגיה פולשנית.

 

כאב ראש נוירלגיפורמי

 

כאב ראש נוירלגיפורמי (Neuralgiform) הוא כאב ראש שמופיע בצד אחד בלבד ונמשך לזמן קצר בלבד – לרוב שניות בודדות ועד 2 דקות לכל התקף, כשתדירות ההתקפים גבוהה, ויכולה להגיע בזמן התפרצות עד מאות התקפים ביום. כאב ראש זה קרוי לעתים גם בראשי התיבות SUNCT, קיצור שלShort-lasting, Unilateral, Neuralgiform headache attacks with Conjunctival injection and Tearing, מאחר ומדובר בכאב קצר אך עוצמתי שעלול לגרום לדמעות. כאב ראש זה נדיר וממתפתח בעיקר אצל גברים מעל גיל 50.

 

כאבי ראש נוירלגיפורמים לרוב מתפתחים באופן ספונטאני וללא סיבה ברורה, אולם מחקרים שונים מזהים כי הם עלולים להיגרם מפעילות חריגה בהיפותלמוס שבמוח.

 

מחקרים זיהו גורמים מגרים שעלולים להוביל להתפתחות התקף אצל אלו המועדים לתופעה, לרבות מגע בפנים או בגולגולת, רחצה וחפיפת הראש, לעיסה, אכילה, דיבור, שיעול, חיטוט באף, וכן חשיפה לאור בהיר ולתאורה פלואורוסצנטית, עישון וריח חריף וכן פגיעות ראש. כמו כן נמצא כי אצל חלק מהאנשים חילופי עונות עלולים להוביל להתפתחות כאבי ראש נוירלגיפורמים – כשהשכיחות גבוהה יותר בעונות מעבר ובעיקר באביב.

 

מדובר בכאב ראש נדיר שניתנים לו כיום טיפולים תומכים בתרופות לכאבי ראש ולעתים הזרקה של סטרואידים ולידוקאין לעצב הפנים. טרם זוהה טיפול ספציפי שמועיל לכאב ראש מסוג זה.

 

כאב ראש לילי בשינה

 

כאב ראש לילי בשינה או כאב ראש מעיר משינה (Hypnic Headache) הוא כאב ראש נדיר המופיע מדי יום במהלך השינה ולאורך זמן, ועוצמתו בינונית עד חמורה. כאב ראש מסוג זה מוביל ליקיצה מהשינה ונמשך בממוצע כשעה, מוביל להפרעות שינה ועייפות. הוא מאובחן לרוב לאחר גיל 50, אך ייתכן והדבר נובע מזמן ממושך בין התפתחות כאבי ראש ליליים בשינה לבין פנייה לבירור רפואי ואבחון הבעיה.

 

הסיבות להתפתחות כאב ראש מסוג זה אינן ידועות עדיין, אולם עבודות העלו כי מדובר בכאב ראש ראשוני – כלומר לא כזה שמתפתח על רקע מחלה כלשהי. מחקרים מצאו כי סוג זה של כאב ראש עשוי להיות קשור לפעילות מוחית חריגה באזורים הקשורים בעיבוד כאב וכן נמצא קשר בין כאב זה לבין שלב השינה REM המאופיין בתנועות עיניים מהירות ובייצור של הורמון המלטונין – הידוע כהורמון המשרה שינה.

 

הטיפול בכאב ראש לילי בשינה ניתן על ידי תרופות וחומרים שהוכחו כמפחיתים מעוצמת הכאב, לרבות קפאין, שאמנם מוכר כחומר מעורר אך נמצא כי הוא משכך כאבים מסוג זה, וכן בליתיום המשמש גם להפרעה פסיכיאטרית דו קוטבית.

 

כאבי ראש דוקרניים

 

כאבי ראש דוקרניים (Ice Pick Headaches) הם כאבי ראש קצרים, דוקרים ועוצמתיים שנמשכים לשניות בודדות בלבד, ולרוב מופיעים במקבצים כמה פעמים ביום. כאבים אלה עשויים להוות מצב רפואי בפני עצמו או להוות תסמין למצב רפואי אחר, למשל דלקת באזור הרקה שעלולה להיות מסכנת חיים, ולכן הם דורשים פנייה לבירור רפואי.

 

כאבי ראש ספינאליים

 

כאבי ראש ספינאליים (Spinal Headaches) הם כאבי ראש שנגרמים על רקע מכה-חבלה/חסימה או בעמוד השדרה או ברקמת האפידורל המקיפה את חוט השדרה. בפעולות רפואיות שמובילות לדליפה של נוזל השדרה המגן על חוט השדרה ועמוד השדרה עלול להיגרם כאב ראש ספינאלי.

 

כאבי ראש רועמים 

 

כאבי ראש רועמים (Thunderclap Headaches) הם כאבי ראש חמורים ביותר, המופיעים בפתאומיות ועוצמתם מחמירה במהירות רבה. כאבים אלה עלולים להיגרם ממספר סיבות בעיקר בעקבות קרע או חסימה בכלי דם, חבלת ראש, שבץ מוחי המורגי (על רקע דימום תוך מוחי), שבץ מוחי איסכמי (על רקע חסימה בכלי דם במוח), היצרות בכלי הדם המקיפים את המוח – למשל בתסמונת RCVS – קיצור של Reversible Cerebral Vasoconstriction Syndrome, תסמונת התכווצות הפיכה של כלי הדם המוחיים), דלקתיות בכלי הדם במוח או שינויים בלחץ הדם בשליש האחרון להיריון. כאב ראש מסוג זה מהווה "תמרור אזהרה" ומחייב פנייה דחופה למוקד חירום רפואי/ חדר מיון לבירור הנסיבות.

 

 

* בהכנת הכתבה סייע ד"ר אלכסנדר חלבטובסקי, נוירולוג בכיר במרכז הרפואי בילינסון מקבוצת שירותי בריאות כללית

 

עדכון אחרון: מארס 2019

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: