מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניכאבמדריכיםכאבי גב תחתון – כל מה שצריך לדעת

כאבי גב תחתון – כל מה שצריך לדעת

מהן הסיבות לכאבי גב תחתון? כיצד ניתן לטפל בכאבים מסוג זה? ואיך ניתן למנוע כאבי גב תחתון? מדריך מקיף


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כאבי גב תחתון מהווים את סוג הכאב השכיח ביותר בקרב האוכלוסייה, ולפי עבודות, כ-80% מהאוכלוסייה הבוגרת צפויים לסבול מהם בשלב מסוים בחיים.

 

"הסיבות לכאבי גב תחתון הן מרובות", מסביר ד"ר ענאן שתייוי, רופא בכיר מומחה בניתוחי עמוד שדרה מורכבים, ניתוחי זעיר פולשני וגידולים של עמוד השדרה במערך האורתופדי במרכז הרפואי שיבא. "הכאב עלול להתחיל בפתאומיות, למשל, כתוצאה מתאונה, הרמת משאות או כתוצאה מתנועה חדה לא נכונה, או להתפתח לאורך זמן, למשל על רקע שינויים שחיקתיים שעובר עמוד השדרה עם ההתקדמות בגיל".

 

הכאבים יכולים להימשך לתקופה ארוכה ו/או להופיע באפיזודות חוזרות לאורך החיים. כאב גב תחתון אקוטי (חד) נמשך כמה ימים עד שבועות, ובמקרים אלה לרוב חולף באופן עצמוני, זאת מאחר והרוב המכריע של כאבי גב תחתון האקוטיים נגרמים מבעיה מכאנית שגורמת לתהליך דלקתי חד המעצים את הכאב או מתיחה של הרקמות הרכות סביב עמוד השדרה כגון שרירים.

 

עם זאת, כאב אקוטי עלול להתפתח לכאב כרוני מתמשך כשהוא נמשך 12 שבועות ומעלה, גם לאחר שהסיבה שהובילה לכאב הגב טופלה. לפי מחקרים, לכחמישית מהאנשים עם כאב גב תחתון מתפתח כאב כרוני עם תסמינים שנמשכים כשנה לפחות.

 

 

מהו הגב התחתון?

 

הגב התחתון כולל חמש חוליות מותניות (Lumbar Spine) להם ניתן השם L1 עד L5, כאשר הספירה של החוליות מהראש לכיוון הרגליים.

 

גב תחתון

(צילום: shutterstock)

 

במרווחים הבין חולייתיים נמצאים הדיסקים. הדיסק הינו מבנה אנטומי המורכב משני חלקים –  הראשון, הפנימי יותר, קרוי הגרעין (Nucleus Pulposus), והוא בעל מרקם ג'לטיני, ומכיל ברובו מים. ככל שמתקדמים בגיל, אנו מאבדים יותר מהמים בתוך הגרעין והדיסק "מתנוון" – מה שמוביל לירידה בגמישות הדיסק ואיבוד חלקי של גובהו. המרכיב השני, ההיקפי, הוא טבעת חיצונית ( Annulus Fibrosus) – רקמה המכילה סיבים מאורגנים בצורה סיבובית שעוטפת את הגרעין ושומרת עליו. במקרים של קרע במעטפת זו, הגרעין עלול "לפרוץ" החוצה ולהביא למצב שמכונה 'פריצת דיסק'.

 

פריצת דיסק

(צילום: shutterstock)

 

הדיסק נחשב לבולם זעזועים ומשתתף בנשיאת עומס ומשקל גוף המועברים דרך עמוד השדרה, וכמו כן מעניק לעמוד השדרה חלק מהגמישות והתנועתיות שלו. מחלה של הדיסק עצמו הינה סיבה שכיחה מאוד לכאבי גב תחתון.

 

מבנים ורקמות סביב עמוד השדרה שומרים את חוליות עמוד השדרה במקומן בעת תזוזה, וגידים מצמידים את השרירים המקיפים את האזור אל עמוד השדרה.

 

בתוך עמוד השדרה ממוקמת תעלת השדרה אשר בה עובר חוט השדרה וסיבי העצבים אשר שולטים בתנועות הגוף ומעבירים אותות מהמוח לכל איברי הגוף ובחזרה.

 

מה הסיבות לכאבי גב תחתון?

 

סיבות מכאניות

 

סיבות שונות עלולות להוביל להתפתחות כאבי גב תחתון. ברוב המקרים – כאב גב תחתון נגרם מסיבה מכאנית בסיסית. בין הסיבות המכאניות לכאבי גב תחתון נכללים:

 

מתיחות או התכווצויות

 

מתיחת רצועות ומתיחת גידים ושרירים מהוות את הסיבה המרכזית לכאב גב תחתון מכאני, בין השאר על רקע מתיחת יתר של עמוד השדרה המותני, למשל בעת הרמת משא כבד בצורה שגויה, הרמת משא כבד מדי או תנועה חדה/פתאומית. תנועות אלו עלולות לגרום למתיחה חדה של שרירי הגב שמגיבים בהתכווצויות חזקות שגורמות אף הן לכאבי גב תחתון.

 

שחיקת דיסקים

 

שחיקת דיסקים בין חולייתיים (Disc Degeneration) מהווה מקור שכיח נוסף לכאבי גב תחתון ומתרחשת לרוב עם ההתקדמות בגיל, בדרך כלל בעשור השישי והשביעי לחיים. דבר זה מלווה גם בשחיקה במרכיבים נוספים כמו במפרקים הפציטרים (מפרקים בין חולייתיים בחלקו האחורי של עמוד השדרה). הדיסקים חיוניים ביותר לתפקוד עמוד השדרה, ומאפשרים כיפוף וגמישות של הגב התחתון, ושחיקתם גורמת לאובדן הדרגתי של יכולות אלה.

 

פריצת דיסק

 

כשיש מחלה בדיסק, וכשעדיין אין קרע במעטפת והגרעין עוד לא פרץ החוצה וגרם ללחץ על מרכיבים עצביים – עיקר הכאב הינו כאבים בגב תחתון. כשמתרחשת פריצת דיסק – הכאב עובר להקרין בעיקר לרגל, באופן שפחות מתבטא בכאבי גב. 

 

עוד על פריצת דיסק

 

רדיקולופתיה

 

רדיקולופתיה מתבטאת בפגיעה בשורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה שבתוך עמוד השדרה, שנגרמת כתוצאה מלחץ מכאני ישיר על העצב המלווה בתהליך דלקתי מקומי שמחמיר את הבצקת באזור ומעלה את הלחץ על השורש העצבי, לעתים בעקבות פריצת דיסק.

 

כאב זה הוא לרוב כאב נוירופטי-עצבי שמאופיין בתחושות שריפה, עקצוץ וזרם חשמלי, רגישות יתר למגע או לחילופין העדר תחושת מגע שעשויים להתבטא גם באזורים אחרים בגוף המקושרים לעצב הפגוע.

 

סכיאטיקה

 

סכיאטיקה

(צילום: shutterstock)

 

סכיאטיקה (Sciatica) היא סוג של כאב רדיקולרי, תופעה רפואית שמתבטאת בנזק לעצב הסכיאטי (עצב השת) שמהווה צבר של מספר שורשים עצביים שיוצאים מעמוד שדרה מותני ומהסקרום (האגן) אשר נותנים תחושה ותפקוד מוטורי לחלק משרירי הירך, השוק וכף הרגל.

 

כאב זה יתבטא בהקרנה לאזור האגן והאזור האחורי של הגפיים התחתונות, באופן שתלוי בעצב הספציפי שנפגע.

 

לתרגילים לסכיאטיקה

 

ספונדילוליסטזיס

 

ספונדילוליסטזיס (Spondylolisthesis) הוא מונח רפואי שמתאר החלקה של חוליה אחת באופן יחסי לזאת שבאה אחריה.

 

בעמוד השדרה המותני תזוזה זו יכולה להיות משנית למספר בעיות. ספונדילוליסטזיס יכול להיות מולד כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של החוליה או של חלק ממרכיביה, והביטוי שלו מתחיל לרוב רק בגילאי העשרה המאוחרים. סיבות נוספות שיכולות לגרום לתופעה כוללות טראומה, שחיקה ותהליך פתולוגי גידולי הפוגע ביציבות המקטע. ספונדילוליסטזיס לעתים מהווה ביטוי של חוסר יציבות. בעמוד שדרה מותני בעיה זו שכיחה בעיקר במקטעים L4-L5 ו- L5-S1.

ספונדילוליסטזיס

(צילום: shutterstock)

 

טראומה

 

פגיעת חבלתית בעמוד השדרה כתוצאה מתאונה, נפילה, פציעת ספורט ועוד עשויה להוביל לכאב גב תחתון. אחד האלמנטים החשובים בהערכת עמוד השדרה לאחר חבלה הוא הערכת היציבות של והחלטה על הצורך בטיפול ניתוחי לייצוב עמוד השדרה. במקרים שהיציבות לא נפגעה, הטיפול לרוב שמרני. טיפול ניתוחי שמור בעיקר למקרים שבהם יש פגיעה עצבית ו/או פגיעה ביציבות של עמוד השדרה.

 

שברי דחיסה

 

במקרים בהם לא קיים אירוע טראומה חבלתי עלול להיווצר שבר פתולוגי, ומצב זה שכיח בקרב מטופלים עם תהליכים גידוליים ומטופלים עם אוסטיאופורוזיס, כאשר בעקבות ירידה משמעותית בצפיפות העצם והעומס על עמוד השדרה נוצרים שברי דחיסה שגורמים לכאב מקומי בגב.

 

היצירות שחיקתית של התעלה העצבית

 

היצרות תעלת השדרה המותנית – סטנוזיס (Lumbar Degenerative Spinal Stenosis) היא תופעה שמתבטאת בלחץ מוגבר על שק העצבים, ומהווה תהליך משני לתהליכי התנוונות שמתרחשים עם העלייה בגיל. תופעה זו עשויה להתבטא גם בכאבים בגב, אך בעיקר תתבטא בקושי בהליכה למרחקים, זאת בשל כאבים הגוברים ברגליים שמאלצים את המטופל לעצור ולנוח על מנת שיוכל להתקדם. הטיפול במצב כזה מצריך לרוב ניתוח לשחרור הלחץ משק העצבים אשר מוביל לשיפור ניכר בתסמינים.

היצרות תעלת השדרה המותנית

(צילום: shutterstock)

 

הפרעות מבנה

 

הפרעות במבנה השלד עלולות אף הן לגרום לכאבי גב תחתון. עקמת של הגיל המבוגר מתבטאת בדרך כלל בכאבים להבדיל מעקמת של הגיל הצעיר, שבדרך כלל לא מסבירה כאבי גב, ואם זה קיים –  לרוב נדרש המשך בירור.

 

שברי מאמץ במתבגרים

 

שברי מאמץ באזור מוגדר בחוליות עשויים להתפתח עקב הפער בין קצב גדילת העצמות לבין העומס עליהן – בעיקר בקרב ספורטאים צעירים. שברים אלו שונים משברים בעקבות טראומה משמעותית לגב, ועל כן הטיפול בהם שונה.

 

מחלות ומצבים רפואיים

 

לעתים רחוקות כאבי גב תחתון הם תסמינים למחלות או מצבים רפואיים שדורשים טיפול, ובכללם:

 

דלקות מפרקים

 

דלקות ככלל יכולות לפגוע במפרקים וברקמות בעמוד שדרה באותה מידה שהן פוגעות במפרקים וברקמות במקומות אחרים בגוף.

 

כאבי גב עשויים לבטא דלקות מפרקים, לרבות דלקת מפרקים שגרונתית ודלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות כגון דלקת חוליות מקשחת, דלקת מפרקים פסוריאטית ועוד.

 

לרוב הטיפול במחלה הבסיסית יוביל להקלה, ולצידו גם טיפול בתוצאת המחלה על עמוד שדרה.

 

זיהומים

 

זיהומים שגורמים להתיישבות של מיקרואורגניזמים בעמוד השדרה עשויים להוביל לכאבי גב. זיהום המוגבל למרווח הדיסקלי (שבין הדיסקים) שכיח יותר בקרב ילדים – מצב רפואי הקרוי 'דיסקיטיס' (Discitis), ובקרב מבוגרים שכיח יותר תהליך זיהומי שמערב גם את המרווח הדיסקלי וגם את החוליות – מצב הקרוי 'דיסקיטיס אוסטיאומיאליטיס' (Discitis Osteomyelitis). אם הזיהום מערב את המפרקים הפציטריים – מצב זה מכונה 'דלקת מפרקים זיהומית'.

 

זיהום חיידקי יכול להגיע לגב במספר מנגנונים: פיזור המטוגני – כאשר קיים זיהום במקום אחר בגוף והחיידק משתחרר לזרם הדם ומתיישב בחוליות וגורם לתהליך זיהומי; התפשטות ישירה של זיהום ממבנה אנטומי סמוך; או פעולה חודרנית בעמוד השדרה שגורמת לזיהום.

 

הטיפול בדרך כלל ניתן באנטיביוטיקה המתאימה למזהם, ולעיתים יותר רחוקות כשקיים לחץ על מרכיבים עצביים – מותאם טיפול ניתוחי.

 

גידולים

 

גידולים בגב התחתון מהווים תופעה נרחבת ושכיחה. ניתן לסווג את הגידולים בעמוד שדרה לגידולים ראשוניים במיעוט המקרים, ואילו ברוב המקרים מתפתחים תהליכים גידוליים משניים בעמוד שדרה המהווים גרורות של תהליך גידולי באיבר אחר.

 

הטיפול במקרים של תהליך גידולי ראשוני כולל כריתה מלאה של התהליך הגידולי עם גבולות נקיים ושחזור של עמוד השדרה, כשמטרת הטיפול היא החלמה. במקרים של תהליך גידולי גרורתי בעמוד השדרה – המטרה הטיפולית היא שחרור הלחץ מהמרכיבים העצביים וייצוב עמוד השדרה, וטיפול זה לא נועד לשיפור איכות חיים ומניעת פגיעה עצבית.

 

תסמונת זנב הסוס

 

'תסמונת זנב הסוס' (Cauda Equina Syndrome) מבטאת נזק חריף לשורשי העצבים בתעלת השדרה מתחת לסיום חוט השדרה בעקבות לחץ מכאני, למשל כתוצאה מפריצת דיסק חריפה או פגיעה חבלתית עם שבר שלוחץ את העצבים, תהליך זיהומים עם אבצס סביב מעטפת העצבים, דימום חריף או גידול הפורץ אל תעלת השדרה וגורם ללחץ מכאני.

 

מצב זה מתבטא לרוב בכאבים בשתי הרגליים והעדר תחושה או נימול באגן ובאיבר המין, פגיעה בסוגרים המתבטאת באצירת שתן, חסר שליטה על יציאות ופגיעה בתפקוד המיני. המדובר במצב חריף, ועל כן הטיפול בו דחוף וככל שעובר הזמן (בשעות) הסיכוי להתאוששות עצבית יורד.

 

סיבות מחוץ לעמוד שדרה שיכולות להתבטא בכאבי גב תחתון

 

אנוריזמה

 

התרחבות בעורק הראשי - אבי העורקים בחלקו הביטני עלולה להתבטא בכאב גב תחתון, ומתריעה על סיכון לקרע בעורק והצורך בטיפול מיידי על ידי מנתחי כלי דם.

 

אבנים בכליות

 

אבנים בכליות עשויות להתבטא בכאבים חדים בגב התחתון, לרוב בצד אחד של הגוף. אופי הכאב שונה בדרך כלל מכאבי גב, מגיע בהתקפים ומלווה בתלונות של צריבה במתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן ותיתכן גם נוכחות דם בשתן.

 

אנדומטריוזיס

 

אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית שמתאפיינת בפיזור של רירית הרחם לאזורים מחוץ לרחם. בזמן מחזור רקמה זו הופכת לפעילה ועלולה להתבטא בכאבי גב תחתון אצל נשים הסובלות מהתופעה.

 

בדרך כלל ההתבטאות הקלינית היא בטריאדה (שלישיה) של כאבים: כאבים בזמן או לאחר קיום יחסי מין, כאבי אגן שמתעצמים סביב המחזור ומחזורים כואבים מאוד.

 

פיברומיאלגיה

 

פיברומיאלגיה שמאופיינת בכאב כרוני מפושט בשרירים ועייפות – עשויה להתבטא גם בכאבי גב תחתון.

 

עוד על מגוון הסיבות לכאבי גב

 

גורמי הסיכון לכאבי גב

 

מעבר למחלות ומצבים רפואיים שפורטו קודם, קיימים גורמים נוספים שנקשרו במחקרים לסיכון מוגבר לכאבי גב תחתון, ובכללם:

 

גיל

 

התקף ראשון של כאב גב תחתון מתרחש לרוב בין הגילים 50-30, וכאב זה הופך שכיח יותר עם העלייה בגיל על רקע תהליכים הקשורים להזדקנות, לרבות שחיקה של עמוד השדרה, שחיקת דיסקים, היצרות תעלת השדרה ואוסטיאופורוזיס.

 

העדר פעילות גופנית

 

כאבי גב תחתון שכיחים יותר אצל אנשים שאינם פעילים גופנית, מאחר ואלו נוטים לחולשה בשרירי הגב והבטן, עד ששרירים אלה אינם יכולים לתמוך עוד כהלכה בעמוד השדרה.

 

אנשים שאינם מבצעים פעילות גופנית בימי השבוע, אולם יוצאים סופי שבוע לפעולות אינטנסיביות, אף נוטים יותר לכאבי גב תחתון בהשוואה לאנשים שמבצעים פעילות גופנית מתונה מדי יום.

 

מחקרים מעלים כי מכלל הפעילויות הגופניות – פעילות גופנית אירובית תורמת משמעותית לבריאות עמוד השדרה ומניעת כאבי גב תחתון. כך, למשל, מחקר אוסטרלי שפורסם באפריל 2017 מצא כי ריצה מועילה לחיזוק הגב ולחיזוק הדיסקים בעמוד השדרה.

 

עישון

 

עישון סיגריות נקשר במחקרים לכאבים כרוניים, לרבות כאבי גב תחתון. מחקר אמריקאי שפורסם בשנת 2012 מצא כי מטופלים עם כאבי גב תחתון הקשורים לסיבוכים בעמוד השדרה שמפסיקים לעשן – חווים ירידה בעוצמת הכאב.

 

הפסקת עישון חשובה לא פחות אצל מטופלים שמיועדים לעבור ניתוח, כך שרוב רופאי עמוד השדרה לא מוכנים להעניק טיפול רפואי ניתוחי לא דחוף אם המטופל לא הוכיח הפסקת עישון למשך שמונה שבועות לפחות לפני הניתוח, זאת בשל הפרעה שגורם עישון סיגריות לריפוי הפצע ולחיבור בין החוליות בחלק מהניתוחים.

 

הריון

 

הריון לרוב מלווה בכאבי גב תחתון כתוצאה משינויים אנטומיים באזור האגן. הכאב בדרך כלל מתפתח בשלב מאוחר יחסית בהריון (אחרי שבוע 20), כאשר גורם הסיכון העיקרי הינו כאבי גב לפני ההיריון או בהריון קודם.

 

כאבים אלה לרוב חולפים לאחר הלידה. עם זאת, חשוב במהלך הריון לוודא שהכאב הוא משני להריון ולא נגרם מהסיבות שהוזכרו לעיל כגון פריצת דיסק וכדומה.

 

עודף משקל

 

צבירת משקל עודף והשמנת יתר עלולים להעמיס על הגב התחתון ולהוביל להתפתחות כאבים. כך, למשל, מחקר נורווגי מינואר 2013 העלה כי במעקב של 11 שנים – השמנה מעלה את הסיכון להתפתחות כאבי גב תחתון כרוניים בעתיד.

 

בנוסף, העלייה במסה השומנית בגוף בכלל מביאה לעלייה במסה השומנית סביב מעטפת העצבים ובמקרים קיצוניים אף להיצרות של תעלת השדרה. ירידה במשקל תביא לירידה בשומן סביב העצבים ולשיפור בתסמינים.

 

גנטיקה

 

בעיני רבים גנטיקה משחקת תפקיד חשוב בתחלואה של עמוד שדרה, וכך ניתן  להסביר מדוע חלק מהאנשים יפתחו בעיות שקשורות לעמוד שדרה ואחרים לא יפתחו אותן למרות תנאים סביבתיים דומים. מספר מצבים רפואיים שנקשרו עם כאבי גב תחתון נקשרו גם למרכיבים גנטיים ספציפיים, למשל דלקת חוליות מקשחת המאופיינת במעל ל-90% מהמקרים בסמן הגנטי HLA-B27.

 

בריאות הנפש

 

מצוקה נפשית עלולה להשפיע אף היא על כאבי גב תחתון, לרבות דיכאון וחרדה, שמובילים לעתים להתמקדות בתחושות כאב ובהעצמתן. מצוקה נפשית גם מתבטאת בלחץ שעלול להוביל להתכווצות שרירי הגב ולכאבים. ואף להיפך, כאבי גב תחתון שהופכים לכרוניים עלולים להביא להתפתחות דיכאון וחרדה.

 

סחיבת תיקים או ילקוטים כבדים

 

נשיאה לא נכונה של תיקים ונשיאה של ילקוטים כבדים מדי לבית הספר עלולה להוביל להתפתחות עייפות והחלשות של שרירי הגב המתבטאים בכאבי גב. לפי המלצות משרד הבריאות יש להקפיד לבחור לילד ילקוט שאינו גדול יותר מהגב שלו ולוודא שמשקל הילקוט אינו עולה על 15% ממשקלו של הילד.

 

עוד על נשיאה נכונה של תיקים 

 

איך מאבחנים כאב גב תחתון?

 

תהליך האבחון של כאבי גב תחתון מתחיל לרוב מבדיקה במרפאה הכוללת 'אנמנזה רפואית' - בירור היסטוריה רפואית במטרה לבחון סיכון למחלות ומצבים רפואיים שעשויים להסביר את כאב הגב. הרופא מנסה להבין את המהלך של המחלה ואת מה שהביא את המטופל עד למצב זה. בחלק גדול מהמקרים הרופא יכול להגיע לאבחנה משמיעת הסיפור של המטופל.

 

במהלך לקיחת ההיסטוריה הרפואית מתבקש המטופל לאמוד את עוצמת הכאב – לעתים בעזרת סרגלי כאב, וכן להגדיר את מיקום הכאב ומתי הוא נוטה להתפרץ.

 

בבדיקה הגופנית, שכוללת גם בדיקה עצבית לבדיקת מידת הכוח והתחושה בגפיים, מנסה הרופא לברר מהו האזור הבעייתי בעמוד השדרה הקשור בכאב הגב.

 

לעתים נדרש גם בירור אצל נוירולוג כדי לבחון אפשרות לנזק נוירולוגי שלא כתוצאה מלחץ מכאני.

 

במקרים מסוימים קשה לקבוע את המקור לכאב גב תחתון גם לאחר אבחון רפואי מקיף.

 

בתהליך האבחון יש לשים לב ל"דגלים אדומים" – תסמינים נלווים שעלולים להתריע על נוכחות גידולים – לעתים סרטניים ו/או על זיהומים, לרבות ירידה במשקל, אובדן שליטה על סוגרים, כאבים בשינה וחולשה קיצונית ברגליים.

 

בדיקות הדמיה לאבחון כאבי גב

 

לאחר השלמת ההיסטוריה הרפואית ובדיקה פיזיקלית מלאה יש להתקדם לבדיקות הדמיה לפי הצורך. בדיקות ההדמיה מסייעות בבירור המקור לכאב הגב לצד הממצאים שנאספים באנמנזה הרפואית. כמו כן, בדיקות הדמיה משמשות כדי לשלול/ לאמת מצבים רפואיים מסוימים כגון גידולים והיצרות בתעלת השדרה. ההפניה לבדיקות השונות משתנה ממטופל למטופל בהתאם לגיל ולאופי התלונות. מטרת ההדמיה להשיב על שאלה ספציפית שהרופא שואל במסגרת תהליך הבירור.

 

בין בדיקות ההדמיה המבוצעות בתהליך אבחון כאבי גב תחתון נכללים:

 

צילומי רנטגן: צילום רנטגן הוא לרוב בדיקת ההדמיה הראשונה שמבוצעת דרך רופא המשפחה ועשויה לזהות עדות לשבר בעצמות או באחת מחוליות עמוד השדרה. צילום רנטגן מספק לרופא הרבה מידע על המבנה הגרמי של החולה, על הציר של עמוד השדרה, על תקינות המבנה הגרמי והאם קיים עיוות כלשהו במבנה החוליות, ולכן צילום רנטגן פשוט מהווה אמצעי הדמיה אבחנתי חשוב ביותר. רקמות רכות כגון שרירים, רצועות ודיסקים אינן ניתנות לראייה בצילום רנטגן רגיל.

 

בדיקות אלקטרו דיאגנוסטיות: בדיקות אלה משתמשות בקריאת אותות חשמליים מחוט השדרה, ומבוצעות לרוב במטרה לאשר חשד לרדיקולופתיה – נזק לאחד השורשים שיוצאים מחוט השדרה. בין השאר קיימות בדיקת אלקטרומיוגרפיה (EMG) המבוצעת תוך החדרת מחט המחוברת לאלקטרודה לתוך שריר באזור; בדיקת הולכה עצבית (NCS או NCT) להולכת זרם חשמלי בעצב על ידי גירוי העצב מבחוץ באמצעות פולסים חשמליים; ובדיקת "פוטנציאלים מעוררים" (Evoked Potential). בדיקות אלה מסייעות לברר קיומה ומיקומה של פגיעה עצבית פריפרית. יש לציין כי בדיקה זו יכולה לאתר את הנזק רק אם חלפו יותר משלושה שבועות מיום הפגיעה, אחרת הבדיקה עשויה להתפרש כתקינה.

 

מיפוי עצמות: בדיקת מיפוי עצמות מבוצעת תוך הזרקת כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי למחזור הדם. החומר הרדיואקטיבי נע לעבר עצמות שיש בהן פעילות מרובה של בניית או פירוק עצמות. בהמשך מבוצעת בדיקה באמצעות מצלמה מיוחדת שמאפשרת לזהות עצמות עם פעילות חריגה ולזהות מוקדים חריגים שמצביעים על הפרעה בפעילות המטבולית של העצם ובמפרקים שעשויה להוביל לכאב גב תחתון. פעילות מטבולית מוגברת עלולה להיגרם בין השאר על רקע זיהומים, תהליכים שחיקתיים, גידולים ושברי מאמץ.

 

הדמית סי.טי: הדמיית סי.טי (Computed Tomography, C.T) מאפשרת לצפות במבנים בעמוד השדרה. בדיקת סי.טי. של עמוד השדרה מספקת מידע רב לרופא מבחינת המבנה הגרמי ונוכחות פגם בחוליות ו/או באגן שעשויים להסביר כאבים. כמו כן ניתן להעריך באמצעותה קיום של מחלות דיסק ולחץ על שק העצבים ועל השורשים העצביים.

 

הדמית MRI: הדמיית תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging, MRI) משמשת לאיתור נזקים לרקמות רכות שלא ניתן לצפות בהם בטכנולוגיית רנטגן/ סי.טי וכן מיועדת למטופלים שחשובה אצלם הערכת הרקמה הרכה סביב החוליות וכשנדרשת הערכה לחוט השדרה. יש לציין כי בבדיקה זו, להבדיל מסי.טי, אין קרינה מייננת. לתינוקות ולמטופלים עם קלסטרופוביה או מחלות מסוימות מבוצעת בדיקה זו בהרדמה מלאה, מכיוון שבמקרה של תזוזה מתקבלת בדיקה באיכות ירודה שלא ניתן להסיק ממנה מסקנות. הבדיקה מאפשרת לצפות ברקמות שונות באזור עמוד השדרה, לרבות שרירים, רצועות, גידים וכלי דם.

 

סי.טי מיאלוגרפיה: בדיקת מיאלוגרפיה (Myelography) בשילוב עם בדיקת סי.טי של עמוד השדרה מבוצעת לאחר הזרקת חומר ניגוד לתעלת השדרה (באמצעות דיקור מותני), ומיד לאחר מכן מבוצעת הסריקה הממוחשבת (סי.טי). חומר הניגוד חודר לנוזל השדרה ומאפשר ניגוד לשאר הרקמות בתוך וסביב תעלת השדרה. כיום השימוש בבדיקה זו פחות שכיח, והיא מבוצעת בעיקר למטופלים שאינם יכולים לעבור הדמית MRI, למשל מטופלים עם קוצבי לב ישנים, סטנטים או התקנים מתכתיים בגוף או למטופלים לאחר ניתוח וכשבדיקתMRI  לא מספקת די מידע.

 

איך מטפלים בכאב גב תחתון?

 

הטיפול בכאב גב תחתון משתנה בהתאם לאופי הכאב – אקוטי או כרוני, אך בעיקר לסיבה שגרמה לכאב הגב. ככלל, הטיפול מתחלק לשני סוגים, טיפול שמרני (לא ניתוחי) וטיפול ניתוחי. כאשר הטיפול חייב להיות מותאם לכל מקרה לגופו ותפור באופן אישי לכל מטופל.

 

טיפול שמרני בכאבי גב תחתון

 

קור/ חום

 

שקית קרח או בקבוק חם עשויים להקל על הכאב במקרים שמקור הכאב הינו בהתכווצות של השרירים סביבי גב תחתון, וזאת לצד מנוחה זמנית וחזרה הדרגתית לפעילות.

 

פעילות גופנית ופיזיותרפיה

 

אמנם כאבי גב תחתון עשויים להיות עוצמתיים, אך מומלץ להגביל את המנוחה במיטה ולבצע מתיחות ופעילות גופנית מוקדם ככל האפשר תוך הימנעות מתנועות שמעוררות כאבים חדים כגון כיפוף או הרמת משאות כבדים. יש הוכחות ממחקרים כי אנשים פעילים גופנית משפרים את גמישות הגב, ואילו מנוחה במיטה לבדה עלולה להחמיר כאבי גב ולהוביל לתחלואה נלווית.

 

תרגילים לחיזוק השרירים מוכחים כמשפרים בעיות מבניות בשלד ובעמוד השדרה ומשפרים את יכולת התנועה והגמישות של עמוד השדרה, בין השאר באמצעות פיזיותרפיה.

 

עוד על תרגילים לכאבי גב תחתון

 

משככי כאב

 

תרופות לשיכוך כאבים מקבוצות שונות משמשות לטיפול במצבים של כאבי גב תחתון אקוטיים וכרוניים, בהן תרופות ללא מרשם רופא – בין השאר תרופות קו ראשון המכילות את החומר הפעיל פרצטמול, אופטלגין, וכן אספירין ותרופות מקבוצת NSAIDs לשיכוך כאבים והדלקתיות; תרופות מרשם מקבוצת האופיאטים כגון קודאין ומורפין – שכיום פחות מומלצות עקב חשש להתמכרות; תרופות נוגדות פרכוסים המסייעות לעתים לכאב ממקור עצבי; ותרופות נוגדות דיכאון מקבוצות מסוימות, לרבות מעכבי ספיגה של סרוטונין ונוראפינפרין ותרופות מקבוצת הטריציקליים המשמשות לעתים לטיפול בכאב גב תחתון כרוני.

 

מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא לפני נטילת משכך כאב מכל סוג, ומומלץ לקבוע רופא אחד שמנהל את הטיפול בכאב כדי לנסות להגיע לאיזון מיטבי ולהימנע מכפילות בטיפול.

 

עוד על תרופות לטיפול בכאבים ממקור עצבי

 

טיפולי מגע וכירופרקטיקה

 

טיפולים לתנועתיות עמוד השדרה, כשהם מבוצעים על ידי מטפלים מנוסים, מאפשרים באמצעות מגע/ עיסוי לגרות את עמוד השדרה ולרכך את הרקמות סביבו, וכך עשויים לסייע לאנשים עם כאב גב תחתון בין אם הכאב כרוני או אקוטי.

 

טיפולים אלה אינם מומלצים לאנשים שמאובחנים במקביל עם אוסטיאופורוזיס, לחץ על חוט השדרה, חסרים עצביים תהליכים גידוליים ו/או דלקות מפרקים.

 

חגורת גב

 

חגורת גב משמשת למתן כוח/משקל קבוע על עמוד השדרה כדי לשפר את יציבתו, וקיימות עדויות כי היא עשויה להקל בכאבי גב תחתון, אם כי לרוב הקלה זו זמנית בלבד, וכשהחגורה משוחררת – כאב הגב עשוי לחזור.

 

חגורה בשימוש לאורך זמן עלולה להביא לאפקט מנוגד בשל הירידה במסת השרירים סביב החוליות בעמוד השדרה מותני.

 

דיקור

 

דיקור סיני (אקופונקטורה) עשוי לסייע לכאבי גב תחתון לרוב בדרגה מתונה, ולפי הרפואה הסינית – השימוש במחטים מאפשר להסיר חסימות בזרימת אנרגית הצ'י בגוף שמעצימות כאבי גב. מחקרים מסוימים מצביעים על יעילותו של הדיקור הסיני בהקלה על כאבים כרוניים.

 

חסימה עצבית

 

טיפול בחסימה עצבית (Nerve Block) מאפשר לעתים הקלה בכאבים כרוניים/אקוטיים על ידי חסימת ההולכה בעצב ספציפי שמהווה מקור לכאב, בין השאר באמצעות הזרקת חומר הרדמה מקומי וסטרואידים לסביבת העצב הפגוע.

 

הזרקה אפידוראלית של סטרואידים מבוצעת לעתים לטיפול בכאב גב תחתון שמקרינים לרגל, כשבמקרים אלה החומר מוזרק לחלל סביב מעטפת העצבים, בהבדל מהזרקה לחסימה עצבית קלאסית המבוצעת לעצב ספציפי מסוים.

 

גירוי חשמלי

 

טיפול בגירוי חשמלי עצבי באמצעות מכשיר TENS (קיצור של Transcutaneus Electrical Nerve Stimulation) הכולל העברת זרמים חשמליים באמצעות אלקטרודות חיצוניות שמונחות באזור הגב התחתון – עשוי לסייע בחסימת אותות כאב מעצבים פריפריים, וכך להפחית מעוצמת הכאב כפי שמורגש במוח. עם זאת, המחקרים על שיטת טיפול זו עדיין מוגדרים שנויים במחלוקת ואינם מספקים הוכחה חותכת ליעילות השיטה.

 

טיפול בגלי רדיו

 

טיפול בגלי רדיו (Radiofrequency Denervation) הוא טיפול במתן פולסים חשמליים בגלי רדיו שמטרתו לשבש אותות כאב מעצבים ספציפיים. בטיפול המבוצע תחת שיקוף רנטגן מוחדרת מחט לאזור העצבים הפגועים. תחילה מוחדר למקום חומר הרדמה – כדי לאשש שזהו אזור היעד לכאב הגב, ובהמשך אזור זה עובר חימום בגלי רדיו להרס קצות העצבים הגורמים לכאבים. יעילותו של טיפול זה הוכחה בעיקר לטווח הקצר ויעילותו לטווח הארוך בשיכוך כאבי גב תחתון עדיין שנויה במחלוקת.

 

ניתוחים לכאבי גב תחתון

 

כשהטיפולים השמרניים בתרופות ובאמצעים לא פולשניים נוספים אינם מצליחים להקל על כאבי גב תחתון – בחלק מהמקרים יש לשקול טיפול פולשני באמצעות ניתוח.

 

הניתוחים לכאבי גב תחתון מבוצעים באינדיקציות ברורות וחדות, ולכל ניתוח יש להגדיר את מטרתו מראש, כשברוב המקרים המטרה להקל על הכאב ולשפר את איכות החיים של המטופל.

 

יש לציין כי לא כל מטופל שנכשל בטיפול תרופתי שמרני מתאים לטיפול ניתוחי. במקרים שבהם הניתוח מבוצע שלא בהוראה המתאימה אין לצפות לשיפור בתסמינים ואף עלולה להתפתח החמרה ניכרת בכאב והידרדרות נוספת באיכות החיים.

 

כמו כן, יש להכיר בעובדה שניתוחים בעמוד השדרה (כמו כל פעולה פולשנית וכל תרופה שנוטלים) כרוכים בסיכונים כבכל ניתוח, לרבות סיכון בהרדמה וכן סיכון לפגיעה/ נזק לאזורים סמוכים, לרבות נזקים הקשורים למרכיבים עצביים, וכן סיכון לזיהומים ודימומים. על הרופא המטפל תמיד לשקול מהם יתרונות הטיפול ניתוחי לעומת החסרונות והסיכונים הכרוכים בניתוח, לפרוס את המידע בפני המטופל ולהמליץ בהתאם לגבי הצורך בטיפול ניתוחי.

 

בין הניתוחים המוצעים לטיפול בכאבי גב תחתון:

 

ורטברופלסטיה או קיפופלסטיה לטיפול בשברי דחיסה פתולוגיים

 

שני טיפולים בשיטה זעיר פולשנית מיועדים לטיפול בכאבי גב כתוצאה משברי דחיסה בחוליות עמוד השדרה על רקע אוסטיאופורוזיס, במקרים שבהם השברים לא מחלימים והכאב נמשך וגם בקרב חולי סרטן לתמיכה בחוליות בעקבות נגעים שגורמים להרס המבנה התקין של החוליה.

 

טיפול בשיטת ורטברופלסטיה (Vertebroplasty) כולל הזרקת מלט גרמי ייעודי תחת הדמיה תוך כדי ביצוע הפעולה לגוף החוליה לצורך חיזוק העצם והעלמת הכאבים.

 

בטיפול שני בשיטת קיפופלסטיה (Kyphoplasty) מוחדר בלון לגוף החוליה הגורמת לכאב, ובהמשך הבלון מנופח ומייצר חלל שלתוכו מוזרק מלט גרמי לצורך שחזור וחיזוק המבנה החולייתי.

 

בשני המקרים הטיפול נועד להקלה על כאב מקומי בגב ולא על כאב שמקרין לרגליים.

 

למינקטומי מותנית

 

ניתוח למינקטומי מותנית (Lumbar Laminectomy) הוא ניתוח שכיח מאוד שמבוצע במצבים של היצרות בתעלת השדרה הגורמת לקליניקה של צליעה לסירוגין. בניתוח זה מוסרת קשת החוליה האחורית המכונה 'למינה' ומסולקים זיזי עצם ורקמות רכות באזור חלל התעלה השדרתית שתורמים להיצרות בתעלת השדרה – מה שמוביל לשחרור הלחץ משק העצבים ומהשורשים העצביים. ניתוח זה ניתן לביצוע בשיטה פתוחה או בשיטת הזעיר פולשנית תוך שימוש במיקרוסקופ במהלך הניתוח, ובמקרים אלה החתך הניתוחי קטן יותר וההחלמה מהירה יותר.

 

דיסטקטומי מותנית

 

דיסטקטומי מותנית (Lumbar Discectomy) הוא ניתוח לכריתה והסרה של מקטע דיסק מותני שפרץ החוצה וגורם ללחץ על מרכיבים עצביים ולכאב שמקרין לגפיים, בניתוח זה המטרה להביא לשחרור הלחץ שנגרם מפריצת הדיסק, ועל כן חושפים בו את שק העצבים והשורש העצבי ומסיטים אותם על מנת להגיע למקטע שפרץ ומוציאים אותו. ניתוח זה גם ניתן לביצוע בשיטת זעיר פולשנית או בשיטה נוספת אנדוסקופית..

 

הרחבת התעלה סביב השורש העצבי היוצא

 

ניתוח פורמינוטומי (Foraminotomy) הוא ניתוח לניקוי והרחבה של התעלה שדרכה יוצאים העצבים מתעלת השדרה אל כיוון הגפיים. למעשה, הניתוח מבוצע ב'פורמינה'  (Foramina) – חורים שממוקמים משני צידי עמוד השדרה שדרכם יוצאים עצבים מחוט השדרה לגפיים בתעלה.

 

אזור זה עשוי להיות מוצר עם השנים על רקע שינויים שחיקתיים במבנה הדיסק הבין חולייתי ועשוי ללחוץ על העצבים ולגרום לכאבים ולקהות תחושתית וחולשה ספציפית לעצב הפגוע. בניתוח זה מוסרים זיזי עצמות כדי להסיר את החסימה והלחץ ולהביא לשחרור העצבים ולטפל בכאב. גם ניתוח זה ניתן לביצוע בשיטה זעיר פולשנית.

 

ניתוח לאיחוי חוליות עמוד השדרה

 

ניתוח לאיחוי חוליות עמוד השדרה מותני (Lumbar Spinal fusion) הוא ניתוח שמבוצע לרוב בשילוב עם טכניקות לשחרור לחץ מתעלת השדרה. האיחוי נועד לייצב את המקטע הבעייתי ולהפוך אותו ליחידה אחת וכך להביא לשיפור/הפחתה בכאבי גב שמקורם במקטע שעובר איחוי. בחלק מהמקרים, ניתוח האיחוי מבוצע במטרה לתקן עיוות קיים במבנה הגרמי של עמוד השדרה.

 

השיטות כיום לניתוח איחוי בעמוד שדרה מותני מגוונות ומותאמות אישית לכל מטופל: הניתוח יכול להיעשות כולו בגישה אחורית לגב, בגישה קדמית או בשילוב של שתי הגישות. כמו כן, הניתוח יכול להתבצע בשיטה פתוחה או בשיטה זעיר פולשנית. בניתוח בגישה אחורית השכיחה יותר, המנתח משתמש בברגים שעוברים דרך הרגליות של החוליה עד לגוף החוליה כדי לקבען ולייצר איחוי. את הברגים בסוף הניתוח מחברים עם מוטות.

 

לאחר הניתוח מתחיל תהליך הריפוי של האזור שעבר איחוי – תהליך שנמשך מספר חודשים. איחוי ראשוני צפוי לאחר שישה שבועות עד שלושה חודשים מהניתוח, ובחלק מהמקרים עשוי לארוך עד שנה.

 

החלפת דיסק

 

בניתוח החלפה של דיסק מלאכותי (Lumbar Total Disc Replacement) המשמש כחלופה לניתוח לאיחוי חוליות עמוד השדרה – דיסק הפגוע באופן קשה מוסר ומוחלף על ידי דיסק מלאכותי העשוי חומר סינטטי כדי לשחזר את הגובה ואת יכולת התנועה בין החוליות.

 

הניתוח מבוצע בגישה קדמית דרך הבטן. בדרך כלל לגובה אחד של L5-S1, והוא פחות נפוץ בארץ ויותר נפוץ בארה"ב.  

 

עוד על הטיפולים לפריצת דיסק

 

איך ניתן למנוע כאב גב תחתון?

 

קיימות שיטות שונות למניעת כאבי גב תחתון וכאבים חוזרים, ובין השאר באמצעות:

 

יציבה נכונה

 

חשוב לשמור על יציבה נכונה ולהימנע מתנוחות ומתנועות שמייצרות לחץ על הגב התחתון ועמוד השדרה המותני. בעמידה חשוב לאזן את משקל הגוף על שתי הרגליים, ולא להלך או לשבת ברפיון/ עקמומיות של הגב. כשהגוף ישר – הגב התחתון יכול לשאת את משקל הגוף. חשוב להקפיד שהראש יהיה ממורכז מעל האגן בכל מצב, הן בישיבה והן בעמידה.

 

הרמת משאות

 

מומלץ להימנע מהרמת משאות כבדים. בעת הרמת משא – יש להרימו מהברכיים בצורת תרגיל ההתנגדות סקוואט, להכניס פנימה את שריר הבטן ולשמור על הראש למטה עם גב ישר. יש להצמיד משאות כבדים לגוף, ולא להתפתל/ להסתובב בעת הרמת המשא.

 

חגורת גב

 

חגורות גב לתמיכת הגב התחתון ושרירי הבטן עשויות להקל על כאבי גב, אם כי יעילותן עדיין מוטלת בספק בספרות הרפואית. יש עבודות לפיהן חגורות גב אף עלולות להחמיר כאבי גב תחתון מאחר והן גורמות להיחלשות שרירי הגב עקב חוסר פעילות.

 

פעילות גופנית

 

מומלץ לבצע פעילות גופנית סדירה, לפחות 30 דקות ליום, ועדיפה פעילות אירובית: הליכה מהירה, ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים – לחיזוק ולגמישות שרירי הגב. חשוב לבצע מתיחות לפני הפעילות. סקירת מחקרים מפינלנד שפורסמה בתחילת 2017 העלתה כי פעילות גופנית קבועה מגנה מפני כאבי גב תחתון והופכת כאבים לפחות חמורים ומגבילים.

 

מתיחות

 

לבצע תרגילי מתיחות לשיפור היציבה וחיזוק שרירי הגב, למשל על ידי יוגה, פילאטיס או ג'ירוקינסיס.

 

ישיבה מול שולחן

 

חשוב להתאים את סביבת העבודה לגובה השולחן (התאמת הכיסא והשולחן לגובה). במשימה הכרוכה בישיבה ממושכת, יש לשבת על כיסא עם תמיכה טובה לגב התחתון. לעתים מומלץ להצמיד כרית קטנה תומכת בין הגב למשענת הכיסא. בישיבה ממושכת במיוחד יש להגביה את הרגליים באמצעות שרפרף או ערימת ספרים.

 

עוד על ישיבה נכונה מול מחשב

 

שינויי תנוחה

 

יש לשנות את תנוחת הישיבה לעתים קרובות ולעמוד כדי להימתח מעת לעת.

 

נעליים

 

מומלץ להעדיף נעליים נוחות עם עקבים נמוכים.

 

תזונה

 

מומלץ לשמור על תזונה נכונה ובריאה ולמנוע צבירת משקל עודף, ובייחוד משקל סביב המותניים שפוגע בשרירי הגב התחתון. יש להקפיד על כמות יומית מומלצת של ויטמינים ומינרלים, ובייחוד סידן, זרחן וויטמין די אשר מעודדים בניית רקמת עצם חדשה.

 

עישון

 

מומלץ להפסיק לעשן, שכן עישון מפחית את זרימת הדם לחלקו התחתון של עמוד השדרה באופן שעלול להאיץ תהליכים ניווניים בדיסקים, וכן מעלה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס ומעכב החלמה. גם שיעול על רקע עישון כבד עלול לגרום לכאבי גב.

 

 

 

*ד"ר ענאן שתייוי הוא רופא בכיר מומחה בניתוחי עמוד שדרה מורכבים, ניתוחי זעיר פולשני וגידולים של עמוד השדרה במערך האורתופדי במרכז הרפואי שיבא

 

עדכון אחרון: פברואר 2021

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: