סרטן השחלות

כמוניסרטן השחלותמדריכיםהסוגים של סרטן השחלות

הסוגים של סרטן השחלות

מסרטן שחלות אפיתליאלי וסרטן שחלות של תאי סטרומה ועד סרטן שחלות של תאי נבט. מדריך מקיף לסוגי סרטן השחלות השונים

מאת ד"ר דניאלה כץ *
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סרטן השחלות (ovarian cancer) הוא גידול סרטני שמתחיל בשחלות. לכל אישה שתי שחלות שכל אחת - גודלה כשקד. השחלות ממוקמות משני צידי הרחם. בשחלות ממוקמות הביציות, ובנוסף הן מייצרות הורמונים נשיים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון.

 

לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בפברואר 2016, בשנת 2013 אובחנו 361 חולות חדשות עם סרטן השחלה. גם שיעורי התחלואה וגם שיעורי התמותה של סרטן השחלות נמצאים במגמת ירידה מתמשכת בנשים יהודיות מאמצע שנות ה-90. תמונת המצב בישראל דומה למצב בעולם - היארעות סרטן השחלה נמצאת במגמת ירידה המשוייכת לירידה חדה בצריכת טיפול הורמוני חלופי, לעלייה השימוש בגלולות למניעת היריון, כמו גם אולי לכריתה המונעת של השחלות בקרב נשאיות המוטציות הגנטיות.

 

גידול סרטני בשחלות לרוב אינו מאובחן בשלבים ראשוניים, ובהעדר בדיקה לאבחון מוקדם של המחלה, מתגלה במקרים רבים רק כשהגידול כבר התפשט לחלל הבטן ולרצפת האגן. לפי משרד הבריאות, כשני שליש מהחולות בסרטן השחלה מאובחנות בשלב גרורתי, ולכן שיעורי התמותה מסרטן זה גבוהים יחסית לשיעורי התחלואה. בשנת 2013 נפטרו מהמחלה 276 נשים. עם זאת, במידה שהגידול הסרטני מאותר כשהוא עדיין תחום בתוך השחלות, סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד. הטיפולים המרכזיים בסרטן השחלות כוללים ניתוח ותרופות כימותרפיות שונות, כשלעיתים מתלוות לטיפול גם תרופות ביולוגיות חדשניות.

 

גידולים סרטניים המאובחנים בשחלות מסווגים בכללותם לשלוש קטגוריות: גידולים אפיתליאליים (Epithelial Tumors), גידולים של תאי הסטרומה (Stromal Tumors) וגידולים של תאי נבט (Germ Cell Tumors). הסוגים השונים של סרטן השחלות נבדלים אחד מהשני במוצא התאים הסרטניים, אותו ניתן לזהות בבדיקה פתולוגית של הגידול.

 

גידולים מסוג סרטן שחלות אפיתליאלי

 

הרוב המכריע של הגידולים הסרטניים בשחלות – כ-90% מתוכם – הם גידולים מסוג סרטן שחלות אפיתליאלי. למרות השוני הקיים בין הסוגים השונים במשפחת הגידולים הזו, כל הגידולים האפיתליאליים בשחלה מטופלים באופן דומה. תאי אפיתל הם התאים המצפים את שטח הפנים של השחלות הבריאות וגידולים אפיתליאליים מקורם בתאים אלו. קיימים מספר תתי סוגים של סרטן שחלות אפיתליאלי:

 

סרטן נסיובי (Serous Cancer)

 

זהו סרטן השחלות השכיח ביותר שמאובחן בקרב כשני שליש מהמאובחנות עם סרטן שחלות אפיתליאלי. כיום מתגבשת ההכרה בקהילה הרפואית והמדעית כי גידולים אלה מתחילים להתפתח בקצה החצוצרות, ומשם גדלים אל עבר השכבה החיצונית של השחלות. לאחר שהגידול מעוגן בשחלה הוא ממשיך לגדול ותאים מהגידול מושלים ומתפזרים לחלל הבטן. ב-85% מהמקרים מאובחן סרטן שחלות נסיובי בשלב מתקדם, לאחר שהתקדם אל מחוץ לשחלה.

 

סרטן דמוי רירית הרחם (Endometroid Cancer)

 

זהו סרטן השחלות השני בשכיחותו, המופיע בקרב 15% עד 20% מהחולות עם סרטן אפיתליאלי. סרטן זה לרוב בעל סיכויי ריפוי גבוהים יותר בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן השחלות, והוא לרוב מאובחן לצד מחלת האנדומטריוזיס המתבטאת בכאבי בטן הנגרמים מהדבקויות הקשורות להתפתחות רקמת רירית רחם שפירה מחוץ לרירית הרחם (Endometrial Cancer).

 

סרטן של תאים צלולים (Clear Cell Cancer)

 

סוג זה של סרטן השחלות מאובחן בקרב 5% עד 10% מהחולות עם סרטן אפיתליאלי. גם הוא עשוי להופיע לצד אנדומטריוזיס, ולרוב מגיב פחות טוב לטיפולים כימותרפיים.

 

סרטן רירני (Mucinous Cancer)

 

היבט היסטולוגי נוסף דרכו ניתן לאפיין את הגידול הוא היותו רירני, כאשר גידולים רירניים מהווים כשליש (36%) מכלל הגידולים שמאובחנים בשחלות. גידולים אלה לרוב מתפתחים בצד אחד של השחלות בלבד, וכשאר הסוגים, כשסרטן שחלות רירני מאובחן בשלבים הראשונים – סיכויי ההחלמה גבוהים.

 

לעיתים רחוקות, בקרב עד כעשירית ממקרי סרטן השחלות האפיתליאלי הרירני, לא מדובר בגידול ראשוני בשחלות, אלא בגרורות של סרטן במעי או בתוספתן. במקרים אלו קיימת הצטברות חומר רירי דמוי ג'לטין בחלל הבטן והאגן (abdominopelvic cavity) – תופעה הקרויה בעגה הרפואית Pseudomyxoma Peritonei. 

 

סרטן בלתי ממוין או בלתי מסווג (Undifferentiated Cancer)

 

כעשירית ממקרי סרטן השחלות האפיתליאלי אינם ניתנים לסיווג באשר לסוג התאים הסרטניים שמרכיבים את הגידול, כשלרוב מדובר בגידולים עם תאים בשלבי התפתחות ראשוניים, ובמקרים אלה מקוטלג הסרטן כ'בלתי ממוין' או במילים אחרות בלתי ניתן לסיווג.

 

סרטן שחלתי גבולי (Borderline Tumors)

 

אבחנה של סרטן שחלתי גבולי נעשית במצבים בהם מאובחן גידול בשחלות שאינו מתפתח לכיוון רקמת הסטרומה המייצבת את השחלות. כעשירית מהגידולים של סרטן שחלות אפיתליאלי הם גבוליים, ובמצבים אלה לרוב הפוטנציאל הממאיר של הגידול נמוך, והסיכויים להתפשטות קטנים יותר. גידולים גבוליים בשחלות לרוב מאובחנים בשלבים מוקדמים ומתפתחים באיטיות. גידולים גבוליים לרוב מטופלים בגישה שמרנית מזו של סרטן שחלות סטנדרטי, וברוב המקרים הסרתם באמצעות ניתוח מהווה טיפול מספיק.

 

סרטן שחלות מסוג 'גידול ברנר' (Brenner Tumor)

 

גידולי ברנר מהווים סוג נדיר של סרטן השחלות האפיתליאלי, והם אינם ממאירים. גידולים אלה קרויים על שמו של המדען פריץ ברנר (Fritz Brenner) שאפיין אותם לראשונה בשנת 1907.

 

סרטן שחלות של תאי סטרומה

 

הסוג השני בשכיחותו של סרטן השחלות הוא סרטן תאי סטרומה (Stromal Ovarian Cancer), שמתפתח מרקמת הסטרומה, הרקמה עצמה שמייצבת את השחלות ומייצרת את ההורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון. גידול זה עלול להתפתח בכל גיל. סוג זה מהווה כ-7% מהגידולים הסרטניים שמאובחנים בשחלות, ולרוב מאובחן בשלבים מוקדמים יותר בהשוואה לסרטן השחלות האפיתליאלי.

 

בין תת-הסוגים השונים של סרטן שחלות של תאי סטרומה ניתן למנות גידולים שמקורם בתאי גרנולוזה ברקמת החיבור של השחלות שמייצרים אסטרוגן (Estrogen-Producing Granulosa Cell Tumors); סרטן מסוג טקומה (Benign Thecoma); גידול מסוג תאי סרטולי-ליידיג (Sertoli-Leydig Cell Tumor) המהווה גידול נדיר של השחלות ומתבטא בתופעה הקרויה 'הירסוטיזם' (hirsutism) המאופיינת בסממני גבריות לרבות שיעור יתר על רקע השפעה של הורמוני מין גבריים. גידול זה מהווה כחצי אחוז מכלל הגידולים הסרטניים שמאובחנים בשחלות ואופייני לנשים צעירות; וגידול הקרוי Arrhenoblastoma אשר עלול לגרום להפרעות הורמונאליות שבאות לידי ביטוי בהגדלה של הדגדגן, תופעה המכונה בעגה הרפואית 'קליטורומגאלי' (Clitoromegaly).

 

סרטן שחלות של תאי נבט

 

הסוג הנדיר ביותר של סרטן השחלות הוא סרטן של תאי נבט (Germ Cell Ovarian Cancer) שמתפתח מהתאים בשחלות שאחראים לייצור הביציות, והוא לרוב מאובחן בקרב נשים בגיל צעיר יחסית, ובשיעור של עד 2% מהגידולים הסרטניים בשחלות. רוב הגידולים שמתפתחים בתאים שאחראים על ייצור הביציות בשחלות הם למעשה ציסטות שאינן סרטניות, ואלו מהוות כ-30% מכלל הגידולים שמאובחנים בשחלות.

 

בין תת-הסוגים של סרטן השחלות של תאי הנבט נכללים גידולי 'דיסג'רמינומה' (Dysgerminoma) – המהווים שליש מגידולי סרטן השחלות של תאי נבט. גידולים אלה מאובחנים בקרב נשים צעירות ובשחלה אחת בלבד. לחולות סיכוי גבוה להחלמה; גידולים מסוג 'אנדודרמל סינוס' (Endodermal Sinus) המכונים גם גידולים מסוג Yolk Sac – 'גידול שק החלמון', גידול אגרסיבי שלרוב מתפתח בקצב מואץ, מסתמן עם כאבי בטן עזים, ומהווה את אחד הגידולים הסרטניים שמתפתחים במהירות הגבוהה ביותר; 'טרטומה של השחלה' (Ovarian Teratoma), שעשויה להיות 'בשלה' או 'לא בשלה', כשטרטומה בשלה מהווה את הגידול הסרטני השכיח ביותר שמאובחן בקרב נשים הרות, לרוב בשנות השלושים לחייהן; וגידול הקרוי 'קרצינומה אמבריונאלית', 'כוריאוקרצינומה', 'גונדובלסטומה' או 'פוליפיברומה', המופיע לרוב בקרב נערות לפני גיל הווסת ומאופיין בהתבגרות מינית מוקדמת/מדומה; וכן גידול מעורב של תא נבט (Mixed Germ Cell tumor) המהווה כעשירית מכלל המקרים של סרטן שחלות של תאי נבט.

 

 

על השלבים השונים של סרטן השחלות וסיכויי הריפוי בכל שלב

 

* ד"ר דניאלה כץ היא אונקולוגית בכירה במכון שרת בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים

 

עדכון אחרון: פברואר 2016 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: