מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השחלות

מנהלי קהילה

פרופ' עופר לביא
פרופ' עופר לביא
מומחה במילדות ובגינקולוגיה, מנהל היחידה לגינקולוגיה כירורגית ואונקולוגית בבית חולים כרמל שבחיפה. כמו כן, פרופ לביא מטפל בחולות סרטן גינקולוגי במסגרת המרכז האונקולוגי של קופת חולים כללית, בלין – חיפה.בנוסף על פעילותו הקלינית, פרופסור לביא הינו פרופסור חבר קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון, ושימש עד לשנת 2016 כיו"ר ועדת חינוך רפואי של הפקולטה לרפואה.על תחומי מומחיותו נמנים, בין היתר, כירורגיה גינקואונקולוגית אונקולוגית, טיפולים גינקואונקולוגים, כירורגיה גינקולוגית אנדוסקופית וגנטיקה של מחלות ממאירות גינקולוגיות. 
עו
עו"ס אורית שפירא
* מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן וחברת הנהלת 'האגודה הישראלית לפסיכואונקולוגיה'.   *מנחת קבוצות בכירה באגודה (קבוצת בוגרים צעירים, קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם סרטן, קבוצת תמיכה לזוגות שאחד מבני הזוג חלה בסרטן, קבוצת תמיכה להורים שכולים ועוד) ואחראית על עדכון המידע של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'זכויות ושירותים, מידע לחולי סרטן'.   * בוגרת תואר שני בהצטיינות בעבודה סוציאלית (MSW), אוניברסיטת תל אביב. מומחית בתחום הבריאות.   * בעבר עובדת סוציאלית, המחלקה האונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב (איכילוב) והעובדת הסוציאלית ב'הוספיס בית' של האגודה למלחמה בסרטן, תל השומר.
ד
ד"ר אורה רוזנגרטן
מומחית באונקולוגיה וברפואה פליאטיבית מנהלת היחידה לאונקולוגיה גינקולוגית רפואית, המרכז הרפואי שערי צדק, מקימה ויו"ר החוג לטפול תומך במסגרת האיגוד האונקולוגי.בוגרת הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית ירושלים.  
כמוניסרטן השחלותמדריכיםתרופות ביולוגיות לסרטן השחלות

תרופות ביולוגיות לסרטן השחלות

אילו טיפולים ביולוגיים קיימים לסרטן השחלות? איך הם פועלים? איך הם ניתנים? מהן תופעות הלוואי? ובאילו מצבים הם כלולים בסל הבריאות?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מעבר לטיפולי כימותרפיה, קיימות תרופות ביולוגיות המשמשות לצורך טיפול מכוון לסרטן השחלות (Targeted Therapy), שמאתרות את הגידול הסרטני ונלחמות בו באופן ספציפי. 

 

נוגדנים חד-שבטיים (מונוקלונליים)

 

אחד הטיפולים התרופתיים המכוונים בסרטן השחלות הוא הטיפול בנוגדנים חד שבטיים, טיפול המשתמש בנוגדנים המיוצרים בתנאי מעבדה מתאי המערכת החיסונית, אשר מסוגלים לזהות תאים של הגידול הסרטני ונלחמים בו, או לחילופין מזהים חומרים בגוף שעלולים להאיץ את התפתחות הגידול הסרטני ובולמים את פעילותם. טיפולים בנוגדנים חד שבטיים ניתנים באמצעות אינפוזיה, לעתים במנה בודדת, ולעתים בשילוב עם תרופות כימותרפיות או חומרים רדיואקטיביים שונים, ישירות לאזור התפתחותו של הגידול הסרטני.

 

אווסטין

 

התרופה אווסטין (Avastin) המכילה את החומר הפעיל בווציזומאב (Bevacizumab) היא נוגדן חד שבטי שמשמש בשילוב עם כימותרפיה לטפל בסרטן שחלות אפיתליאלי, בסרטן החצוצרות, או בסרטן ראשוני-חוזר של חלל הצפק (החלל הפריטוניאלי).

 

אווסטין פועלת באופן ממוקד כנגד כלי הדם המזינים את הגידול. על מנת לגדול ולהתפשט, גידולים סרטניים זקוקים לאספקת דם מוגברת מעבר למה שמספקים להם כלי הדם הקיימים ברקמה באופן רגיל. לשם כך, תאי הגידול מפרישים ביתר חלבון הקרוי VEGF - Vascular endothelial growth factor. חלבון זה מעודד יצירת כלי דם חדשים בתוך הגידול ובסביבתו, וכך מזין את הגידול ומאפשר את המשך צמיחתו. התרופה נקשרת ספציפית לחלבון VEGF, מעכבת את פעולתו ועל-ידי כך מונעת יצירת כלי דם חדשים המזינים את הגידול. פעילות זו של התרופה פוגעת באספקת חומרים חיוניים לצמיחת הגידול, וכך עשויה למנוע את התפשטותו ואף להביא לנסיגתו.

 

בנובמבר 2014 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את האווסטין לטיפול בסרטן השחלות בשילוב עם כימותרפיה מסוג פקליטקסל/טקסול, טופוטקאן או דוקסורוביצין.

 

סל הבריאות: אווסטין כלולה בסל הבריאות הממלכתי כטיפול קו ראשון בסרטן שחלות אפיתליאלי מתקדם (שלבים 3B, 3C ו-4) לאחר ניתוח, ובחולות המצויות בסיכון גבוה לחזרת המחלה, בטיפול שלא עולה על 12 חודשים; וכן לחולות עם סרטן שחלות אפיתליאלי מתקדם חוזר או סרטן אפיתליאלי של החצוצרות חוזר או סרטן אפיתליאלי פריטונאלי (של חלל הבטן) ראשוני חוזר כקו טיפול שני או שלישי, כשמדובר בסרטן עמיד לטיפולים בכימותרפיה מבוססת פלטינום.

 

כשאווסטין ניתנת כקו טיפול ראשון בסרטן אפיתליאלי מתקדם, היא כלולה בסל הבריאות לחולות עם מחלה בשלבים 3B ו-3C, רק במידה שנותרה שארית גידולית לאחר הניתוח ולחולות עם מחלה בשלב 4. 

 

אופן השימוש: אווסטין ניתנת בהזרקה לווריד. המינון המומלץ לסרטן שחלות מתקדם (שלבים 3 ו-4) הוא של 15 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף אחת לשלושה שבועות בשילוב עם כימותרפיה מסוג קרבופלטין או פקליטקסל למשך שישה מחזורים, ובהמשך 15 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף אחת לשלושה שבועות כתרופה בודדת למשך 22 שבועות או עד התקדמות המחלה. המינון לסרטן שחלות חוזר בגידול עמיד לכימותרפיה מסוג פלטינום הוא לרוב של 10 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף אחת לשבועיים בשילוב עם פקליטקסל, טופוטקאן או דוקסורוביצין הידרוכלוריד. המינון לגידול רגיש לכימותרפיה מבוססת פלטינום הוא לרוב של 15 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף אחת לשלושה שבועות בשילוב קרבופלטין או פקליטקסל לשישה עד שמונה מחזורים, ובהמשך כטיפול בודד במרווחי זמן זהים (כל שלושה שבועות) – עד להתקדמות המחלה.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי האפשריות של התרופה כוללות בחילות והקאות, כאבי ראש, עייפות, שלשולים, אובדן תיאבון, כאבים בפה ושינויים בחוש הטעם, לחץ דם גבוה, הורדת כמות טסיות הדם וסיכון לדימומים פנימיים וסיבוכים בתפקוד הכליות.

 

מעכבי PARP

 

קבוצה נוספת של תרופות המיועדות לטיפול בסרטן השחלות קרויות 'מעכבי PARP', קיצור של Poly Adp-Ribose Polymerase inhibitors, קבוצת תרופות שמעכבת שינויים במטען הגנטי הדי.אנ.איי, באופן שעשוי לעודד את מותם של תאים סרטניים. תרופות אלו המכוונות כנגד מוטציות גנטיות שנקשרו לסרטן השחלות ניתנות בכדורים/ טבליות לבליעה.

 

לינפארזה

 

התרופה לינפארזה (Lynparsa) המכילה את החומר הפעיל אולפריב (Olaprib) היא תרופה מכוונת לסרטן השחלות ממשפחת מעכבי ,PARP המיועדות במקור לחולות בסרטן שחלות מתקדם על רקע מוטציות באחד הגנים BRCA1 ו-BRCA2 – "המוטציה האשכנזית".

 

בשנת 2020 אושרה התרופה גם כטיפול אחזקה לחולות עם סרטן שחלה מתקדם שהגיבו לכימותרפיה מבוססת פלטינום ועם ליקוי ברקומבינציה הומולוגית – הקרוי ליקוי מסוג HRD (קיצור של Homologous Recombination Deficiency). ליקוי זה מאובחן בבדיקה גנומית של הגידול עצמו ומעיד על אי יציבות גנומית של הגידול, וזאת גם במקרים שבהם לא מאובחנת המוטציה האשכנזית בבדיקה הגנטית של החולה. לפי מאמר סקירה מברזיל, שפורסם באוגוסט 2018 בכתב העת Clinics, ליקוי מסוג HRD מופיע בקרב 41% עד 50% מהדגימות שמוצאות בביופסיה מגידולי סרטן השחלות.

 

לינפארזה מאושרת על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול אחזקה בקו שני לחולות בוגרות בסרטן שחלות אפיתליאלי מתקדם, בסרטן החצוצרות, או בסרטן של חלל הצפק (החלל הפריטוניאלי) שהן נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 עם תגובה מלאה או חלקית לטיפול קו ראשון בכימותרפיה מבוססת פלטינום; כטיפול אחזקה לחולות בוגרות עם סרטן שחלות אפיתליאלי חוזר, סרטן חצוצרות חוזר או סרטן חוזר של חלל הצפק (החלל הפריטוניאלי) לאחר תגובה מלאה או חלקית לכימותרפיה מבוססת פלטינום; ולחולות בוגרות עם סרטן שחלות מתקדם עם מוטציה או חשד למוטציה מסוג germline בלבד (מוטציות בתאי נבט) בגנים BRCA1 ו-BRCA2 שטופלו בשלושה קווי טיפול קודמים בכימותרפיה ומחלתם התקדמה.

 

במאי 2020 אושרה כאמור לינפארזה על ידי המינהל האמריקאי גם כטיפול אחזקה בשילוב עם אווסטין לחולות בוגרות בסרטן שחלות אפיתליאלי מתקדם, בסרטן החצוצרות, או בסרטן של חלל הצפק (החלל הפריטוניאלי) עם ביטוי חיובי לליקוי ברקומבינציה המולוגית (HRD) בבדיקה גנומית של הגידול ולאחר תגובה מלאה או חלקית לטיפול קו ראשון בכימותרפיה מבוססת פלטינום;

 

סל הבריאות: 

התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי כטיפול אחזקה לחולות בוגרות עם סרטן שחלה אפיתליאלי מתקדם, סרטן חצוצרות או סרטן פריטוניאלי ראשוני עם מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 לאחר תגובה מלאה או חלקית לכימותרפיה מבוססת פלטינום/

 

התרופה כלולה בסל גם כטיפול אחזקה לחולות בוגרות עם סרטן שחלה חוזר, סרטן חצוצרות חוזר או סרטן פריטוניאלי חוזר עם מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 לאחר תגובה מלאה או חלקית לכימותרפיה מבוססת פלטינום.

 

בשנת 2021 הוכללה התרופה בסל הבריאות הממלכתי גם לחולות בוגרות עם סרטן שחלה אפיתליאלי מתקדם, סרטן חצוצרות או סרטן פריטוניאלי ראשוני עם מוטציה מסוג HRD, בשילוב עם אווסטין, כטיפול אחזקה לאחר השגת תגובה מלאה או חלקית בקו טיפול ראשון מבוסס פלטינום.

 

לפי תנאי הסל, במהלך מחלתה זכאית החולה רק לתרופה אחת מבין התרופות ממשפחת 'מעכבי PARP'. 

 

אופן השימוש: התרופה ניתנת בטבליות לבליעה במינונים של 300 מ"ג ליום (שתי טבליות של 150 מ"ג). כשלינפארזה ניתנת כטיפול אחזקה לחולות בסרטן השחלה חיוביות למוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 או עם ליקוי HRD שאובחן בבדיקה גנומית של הגידול – הטיפול ניתן לשנתיים, בסופם מבוצעת בדיקה רדיולוגית, ובמידה ויש עדויות למחלה בתום התקופה ובמקביל יש אינדיקציות שהתרופה גם הועילה – הטיפול מוארך לשנתיים נוספות.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי האפשריות של התרופה כוללות תחושת קוצר נשימה, עייפות, חיוורון או דופק מהיר שעשויים להיות תסמינים של ספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות (אנמיה), וכן בחילות והקאות, קשיי עיכול או צרבת, פריחה, כאבים בפה (סטומטיטיס), כאבים בבטן העליונה/ התחתונה, אובדן תיאבון, כאבי ראש, סחרחורות, שינויים בתחושת הטעם, שיעול ושלשולים. סיבוכים אפשריים נוספים כוללים ירידה בטסיות דם (תרומבוציטופניה), עלייה ברמות הקריאטינין בדם וספירה נמוכה של תאי דם לבנים (לויקופניה ו/או נויטרופניה) שמעלה את הסיכון לזיהומים.

 

זג'ולה

 

התרופה זג'ולה (Zejula) המכילה את החומר הפעיל נירפריב (Niraparib) היא תרופה נוספת לסרטן השחלות ממשפחת מעכביPARP , המיועדות במקור לחולות בסרטן שחלות מתקדם על רקע מוטציות באחד הגנים BRCA1 ו-BRCA2 – "המוטציה האשכנזית".

 

עם זאת, בשנת 2020 אושרה התרופה גם כטיפול אחזקה לכלל החולות עם סרטן שחלה מתקדם שהגיבו לכימותרפיה מבוססת פלטינום, גם במקרים שבהם לא מאובחנת המוטציה האשכנזית בבדיקה הגנטית של החולה.

 

זג'ולה מאושרת על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול אחזקה בקו שני לחולות בוגרות בסרטן שחלות אפיתליאלי מתקדם, בסרטן החצוצרות, או בסרטן של חלל הצפק (החלל הפריטוניאלי) שהן נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 עם תגובה מלאה או חלקית לטיפול קו ראשון בכימותרפיה מבוססת פלטינום; כטיפול אחזקה לחולות בוגרות עם סרטן שחלות אפיתליאלי חוזר, סרטן חצוצרות חוזר או סרטן חוזר של חלל הצפק (החלל הפריטוניאלי) לאחר תגובה מלאה או חלקית לכימותרפיה מבוססת פלטינום; ובאוקטובר 2019 אושרה זגולה גם לחולות בוגרות עם סרטן שחלות, חצוצרות או פריטוניאלי מתקדם ) עם ביטוי חיובי לליקוי ברקומבינציה המולוגית (HRD) בבדיקה גנומית של הגידול ולאחר שלושה קווי טיפול קודמים בתרופות כימותרפיות.

 

באפריל 2020 כאמור הפכה זג'ולה לתרופה הראשונה מקבוצת PARP המאושרת כטיפול אחזקה יחיד לכלל החולות עם סרטן שחלה מתקדם שהגיבו לכימותרפיה מבוססת פלטינום, גם במקרים שבהם לא מאובחנת המוטציה האשכנזית בבדיקה הגנטית של החולה, וזאת על סמך מחקר פורץ דרך (מחקר PRIMA) שממצאיו פורסמו בדצמבר 2019 בכתב העת New England Journal of Medicine שזיהה ירידה של 57% בסיכון להתקדמות המחלה ולתמותה בקרב חולות אלה בהשוואה לטיפול דמה.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי כטיפול אחזקה לחולות בוגרות עם סרטן שחלה חוזר, סרטן חצוצרות חוזר או סרטן פריטוניאלי חוזר עם מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 לאחר תגובה מלאה או חלקית לכימותרפיה מבוססת פלטינום. 

 

כמו כן, התרופה כלולה בסל החל משנת 2021 לחולות בוגרות עם עם סרטן שחלה אפיתליאלי, סרטן חצוצרות או סרטן פריטוניאלי ראשוני עם מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 לאחר תגובה מלאה או חלקית לכימותרפיה מבוססת פלטינום. 

 

בשנת 2021 הוכללה התרופה בסל הבריאות הממלכתי גם לחולות בוגרות עם סרטן שחלה אפיתליאלי מתקדם, סרטן חצוצרות או סרטן פריטוניאלי ראשוני עם מוטציה מסוג HRD, בשילוב עם אווסטין, כטיפול אחזקה לאחר השגת תגובה מלאה או חלקית בקו טיפול ראשון בכימותרפיה מבוססת פלטינום.

 

לפי תנאי הסל, במהלך מחלתה זכאית החולה רק לתרופה אחת מבין התרופות ממשפחת 'מעכבי PARP'. 

 

אופן השימוש: התרופה ניתנת בקפסולות לבליעה במינונים של 300 מ"ג ליום (שלוש קפסולות של 100 מ"ג) לאינדיקציות השונות עד לעדות כי המחלה מוסיפה להתקדם או עד להתפתחות תופעות לוואי חמורות שמחייבות את הפסקת התרופה.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי האפשריות של התרופה כוללות חבלות ודימומים ממושכים שעשויים להעיד על ירידה בטסיות הדם (תרומבוציטופניה), קוצר נשימה, עייפות, עור חיוור או דופק מהיר – שעשויים להעיד על ספירה נמוכה של תאי דם אדומים (אנמיה), ספירה נמוכה של תאי דם לבנים (נויטרופניה וליוקופניה) שמעלה את הסיכון לזיהומים, חום, צמרמורת, חולשה או בלבול, שיעול, איבוד התיאבון, הפרעות שינה, נזלת או גודש באף, טעם ריג בפה, ברונכיט, נפיחות בבטן, אי נוחות, כאבי שרירים, כאבי גב, כאבי מפרקים, דלקת הלחמית, קצב לב מהיר, פריחה ודיכאון.

 

רוברקה

 

התרופה רוברקה (Rubraca) המכילה את החומר הפעיל רוקפריב (Rucaparib) היא תרופה מכוונת לסרטן השחלות ממשפחת מעכבי PARP המיועדות לחולות בסרטן שחלות מתקדם על רקע מוטציות באחד הגנים BRCA1 ו-BRCA2 – "המוטציה האשכנזית".

 

רוברקה מאושרת על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול אחזקה לחולות בוגרות עם סרטן שחלות אפיתליאלי חוזר, סרטן חצוצרות חוזר או סרטן חוזר של חלל הצפק (החלל הפריטוניאלי) לאחר תגובה מלאה או חלקית לכימותרפיה מבוססת פלטינום; וכטיפול לחולות בוגרות עם סרטן שחלות, חצוצרות או סרטן פריטוניאלי עם מוטציה או חשד למוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 שטופלו בשני קווי טיפול קודמים בכימותרפיה ומחלתם התקדמה.

 

במאי 2020 אושרה לינפארזה על ידי המינהל האמריקאי גם כטיפול אחזקה בשילוב עם אווסטין לחולות בוגרות בסרטן שחלות אפיתליאלי מתקדם, בסרטן החצוצרות, או בסרטן של חלל הצפק (החלל הפריטוניאלי) עם ביטוי חיובי לליקוי ברקומבינציה המולוגית (HRD) בבדיקה גנומית של הגידול ולאחר תגובה מלאה או חלקית לטיפול קו ראשון בכימותרפיה מבוססת פלטינום;

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי כטיפול אחזקה לחולות בוגרות עם סרטן שחלה חוזר, סרטן חצוצרות חוזר או סרטן פריטוניאלי חוזר עם מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2 לאחר תגובה מלאה או חלקית לכימותרפיה מבוססת פלטינום. לפי תנאי הסל, במהלך מחלתה זכאית החולה רק לתרופה אחת מבין התרופות ממשפחת 'מעכבי PARP'. המרשם לתרופה ינתן על ידי רופא מומחה לאונקולוגיה או מומחה לגינקולוגיה המטפל באונקולוגיה גינקולוגית.

 

אופן השימוש: התרופה ניתנת בטבליות לבליעה. המינון המקובל הוא 600 מ"ג ליום (בשלושה כדורים של 200 מ"ג או שני כדורים של 300 מ"ג).

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי האפשריות של התרופה כוללות קוצר נשימה, עייפות, עור חיוור או דופק מהיר – שעשויים להעיד על ספירה נמוכה של תאי דם אדומים (אנמיה), חבלות או דימום או חבלות ממושך שעשויים להעיד על ספירה נמוכה של טסיות דם (תרומבוציטופניה), ספירה נמוכה של תאי דם לבנים (נויטרופניה) שמעלה את הסיכון לזיהומים, חום, בחילות והקאות, שלשולים, עייפות, כאבי בטן, שינויים בחוש הטעם, עלייה ברמות אנזימי כבד, כאבי ראש וסחרחורות, הפרעות שינה, בצקות היקפיות, עלייה ברמות הקריאטינין בדם, חוסר תיאבון, כוויות שמש, פריחות, גרד, פצעים בחלל הפה, עלייה ברמות הכולסטרול בדם ודיכאון.

 

תרופות לחולות עם מוטציות בגן NTRK בתאי הגידול

 

מיעוט של חולות בסרטן השחלות עשויות להיות מאובחנות בבדיקה גנומית של תאי הגידול שהוצאו בביופסיה עם שינויים (מוטציות) בגן NTRK המוגדרים גם כ'איחוי גני מסוג NTRK' (Neurotrophic Tropomyosin Receptor Kinase gene fusions) – עד לשליש מהחולות בסרטן השחלות, לפי מאמר שפורסם באפריל 2018 בכתב העת Cancers.

 

קיימים טיפולים תרופתיים ביולוגיים המכוונים נגד אותם השינויים, המיועדים גם לחולות עם סרטן שחלות מתקדם ששינויים אלה זוהו אצלן.

 

רוזליטרק 

 

בין טיפולים אלה, בסל הבריאות הממלכתי כלולה כיום התרופה רוזליטרק (Rozlytrek) המכילה את החומר הפעיל אנטרסטיניב (Entrectinib) לבוגרים עם גידולים סרטניים סולידיים המבטאים איחוי גני מסוג NTRK שמחלתם מתקדמת מקומית או גרורתית, לרבות חולות בסרטן השחלות, לאחר מיצוי כל האופציות הטיפוליות למחלה.

 

רוזליטרק היא תרופה מקבוצת 'מעכבי טירוזין קינאז' הפועלת נגד גורמי גדילה מסוג 'טירוזין קינאז' שמיוצרים על ידי תאים סרטניים האחראים על מנגנוני הגדילה וחלוקת התאים בגידול הסרטני.

 

התרופה ניתנת בקפסולות במינון של 600 מ"ג חומר פעיל ליום (שלושה כדורים של 200 מ"ג או שישה כדורים של 100 מ"ג). בין תופעות הלוואי השכיחות שלה נכללות סחרחורות, עייפות, בחילות, הקאות, עצירות או שלשולים ועלייה במשקל. תופעות לוואי פחות שכיחות כוללות עלייה ברמות אנזימי כבד, סיבוכים לבביים ופגיעה קוגניטיבית (בלבול).

 

 

עוד על הטיפול בסרטן השחלות 

למידע נוסף על בדיקת תגובה לטיפול בסרטן

 

עדכון אחרון: פברואר 2022