מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמבנה גוף אגס ומבנה גוף תפוח: לא מה שחשבנו

מבנה גוף אגס ומבנה גוף תפוח: לא מה שחשבנו

מחקר מצא כי השמנה באזור הירכיים לא שונה מהשמנה באזור הבטן מבחינת הסיכון למחלות לב וכלי דם


שומן לבדו, בלי קשר למיקום שלו בגוף, מעלה את הסיכון למחלות לב (צילום: panthermedia)
שומן לבדו, בלי קשר למיקום שלו בגוף, מעלה את הסיכון למחלות לב (צילום: panthermedia)

 

במשך שנים מומחים האמינו שלאנשים שמנים עם מבנה גוף של תפוח (המאופיין בהשמנה בעיקר באזור הבטן), סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם מאשר אנשים שמנים עם מבנה גוף אחר. אבל מחקר ענק חדש מצא כי אנשים שמנים, בעלי מבנה גוף של אגס- המאופיין במותניים צרים יותר וריכוזי שומן עודפים בעיקר בירכיים ובישבן, לא יכולים להתנחם בכך שהסיכון שלהם להתקף לב ושבץ נמוך מזה של בעלי מבנה תפוח.

 

ידוע שהשמנה מעלה סיכון למחלות לב וכלי דם. מחקרים קודמים מצאו שהשמנה בטנית היא גרועה במיוחד. אבל, המחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי The Lancet עקב אחר למעלה מ- 220,000 אנשים ב- 17 מדינות שונות בעולם ומצא כי שני סוגי ההשמנה מסוכנים ללב באותה מידה.

 

בתחילת המחקר הנחקרים שהיו בגיל הממוצע של 58 היו ללא בעיות הקשורות ללב וכלי הדם. במשך תקופת מעקב של כמעט עשור אירעו 14,297 אירועים קרדיו-וסקולאריים כמו התקפי לב ושבץ. 

 

הממצאים שעלו מניתוח הנתונים סותרים את הרעיון שאנשים עם מבנה גוף בצורת תפוח נמצאים בסיכון גבוה יותר מאנשים אחרים להתקפי לב ושבץ. החוקרים מצאו כי היקף המותניים ויחס מותניים- ירכיים (שמשקף השמנה בטנית) המשמשים להערכת השמנה, אינם מדדים טובים יותר להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם מאשר ה- BMI, מדד מסת הגוף המסתמך על המשקל והגובה ומודד השמנה כללית- בלי קשר למבנה הגוף.

 

עוד מצאו החוקרים כי כאשר קיים מידע על לחץ הדם והכולסטרול, יחד עם מידע על גורמי סיכון כמו סוכרת, המידע מספיק כדי להעריך את הסיכון למחלות לב וכלי דם ואין צורך למדוד השמנה.

 

יחד עם זאת חשוב לציין כי מחקרים רבים מצאו סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בקרב בעלי מבנה גוף תפוח וקשה להתעלם מהם. בנוסף, גם אם ממצאי המחקר הנוכחי נכונים, אין משמעות הדבר ששמנים בעלי כרס גדולה לא נמצאים בסיכון להתקף לב ושבץ, אלא שההשמנה רעה ללב- ולא משנה היכן בגוף היא מרוכזת.

 


doi:10.1016/S0140-6736(11)60105-0

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה