מחקר חדש עקב אחר יותר מ-11,000 ילדים במשך 6 שנים ומצא כי ילדים קטנים ותינוקות עם הפרעות נשימה בשינה, נוטים יותר לפתח קשיי התנהגות כמו היפראקטיביות, בעיות קשב, אגרסיביות וסימפטומים רגשיים. כך עולה ממחקר חדש שבוצע בבית הספר לרפואה אלברט איינשטיין.

המחקר שפורסם בכתב העת Pediatrics מספק עדויות לכך שלנחירות, נשימה מהפה ודום נשימה בשינה, כבר בגיל מוקדם מאוד, עלולות להיות השלכות על התנהגותם של ילדים כשהם גדלים.

הפרעות נשימה בשינה לרוב מופיעות בגיל שנתיים עד גיל 6, אבל הן מתרחשות גם בילדים קטנים יותר. בערך ילד אחד מכל עשרה נוחרים באופן קבוע, ו- 2-4% סובלים מדום נשימה בשינה.

מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין תסמיני הפרעות נשימה בשינה ובעיות התנהגות, אך הם היו לרוב קטנים וקצרים. המחקר הנוכחי מראה כי תסמיני הפרעות נשימה בשינה קודמים לבעיות התנהגות ומעלה את האפשרות שהם גורמים לבעיות הללו.

במסגרת המחקר החוקרים ניתחו את ההשפעה המשולבת של דפוסי נחירות, נשימת פה ודום נשימה בשינה, על התנהגות של ילדים בבריטניה.

ההורים מילאו שאלונים על סימפטומי הפרעות הנשימה בשינה של הילד מידי כמה זמן החל מגיל חצי שנה ועד גיל 69 חודשים. כשהילדים הגיעו לגילאי 4 ו- 7 שנים, ההורים מילאו שאלונים שנועדו להעריך התנהגות. השאלונים העריכו בעיות קשב והיפראקטיביות, תסמינים רגשיים כמו דיכאון וחרדה, בעיות חברתיות, בעיות התנהגות כמו אגרסיביות ושבירת כללים והתנהגות חברתית כמו סיוע והשתתפות. 

 (גם כשהסימפטומים הופיעו בגיל 6-18 חודשים וחלפו היה סיכון מוגבר לבעיות התנהגות. צילום: Shutterstock)

בניתוח הנתונים, החוקרים נטרלו השפעה של 15 גורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות, בהם מצב סוציו-אקונומי, עישון של האם ומשקל לידה נמוך.

הם מצאו כי לילדים עם הפרעות נשימה בשינה היה סיכון גבוה יותר ב- 40 עד 100 אחוז לפתח בעיות נוירו-התנהגותיות עד גיל 7, בהשוואה לילדים ללא בעיות בנשימה. העלייה הגדולה ביותר בסיכון הייתה בהיפראקטיביות, אבל היו עליות משמעותיות בכל הקטגוריות של מדדי ההתנהגות.

גם ילדים שהסימפטומים שלהם הופיעו בשלב מוקדם - בגיל 6 חודשים או שנה וחצי - ומאז חלפו, היו בעלי סיכון מוגבר ב- 40% ו- 50% לבעיות התנהגות בגיל 7, בהשוואה לילדים שנשמו רגיל.

הילדים עם בעיות ההתנהגות החמורות ביותר היו אלה עם תסמיני הפרעות שינה שהמשיכו לאורך כל תקופת ההערכה והיו בשיאם סביב גיל 30 חודשים.

החוקרים מאמינים שהפרעות נשימה בשינה עלולות לגרום לבעיות התנהגות באמצעות השפעה על המוח במספר דרכים: הפחתת רמות החמצן והעלאת רמות דו תחמוצת הפחמן בקורטקס הקדם-חזתי, הפרעה לתהליכי השיקום שמתרחשים בשינה והפרעה לאיזון חומרים שונים בגוף.

לדברי החוקרים, הורים ורופאי ילדים צריכים לתת תשומת לב להפרעות נשימה בשינה בילדים קטנים ולטפל בהן במידת הצורך.

לפרטים נוספים באתר בית הספר לרפואה אלברט איינשטיין