מושתלים

כמונימושתליםמדריכיםפעילות גופנית לאחר השתלת איברים – מה שצריך לדעת

פעילות גופנית לאחר השתלת איברים – מה שצריך לדעת

כמה פעילות גופנית מומלצת למושתלי איברים? לאלו דגשים חשוב לשים לב? אילו פעילויות אסורות למושתלים? והאם מושתלים יכולים לעסוק גם בספורט תחרותי? מדריך

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: רועי משה
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

השתלת איברים כרוכה בשינוי משמעותי באורח החיים, וככלל למושתלי איברים מומלץ לאמץ אורח חיים בריא, ובכלל זה שמירה על משקל תקין, תזונה בריאה – בדגש על הדיאטה הים תיכונית, גמילה מעישון סיגריות וכן פעילות גופנית סדירה.

 

במושתלי איברים פעילות גופנית משפרת את רמות האנרגיה, מחזקת את הגוף ומסייעת גם לשמירה על משקל גוף תקין והפחתת לחצים, וכתוצאה מאלה מפחיתה את שיעור הסיבוכים האפשריים לאחר השתלת איברים.

 

 

מה התועלת של פעילות גופנית למושתלי איברים?

 

לפי הספרות הרפואית, פעילות גופנית סדירה משפרת משמעותית את איכות חייהם ומצבם הרפואי והנפשי של מושתלי איברים, ומונעת סיבוכים הקשורים בהשתלה לרבות מחלות לב וכלי דם וסוכרת. בין השאר נמצא בעבודות כי פעילות גופנית:

 

  • משפרת את זרימת הדם ומסייעת בניצול החמצן והזרמתו לאיברי הגוף.

 

  • משפרת את רמות האנרגיה ותורמת למניעת עייפות וקוצר נשימה.

 

  • משפרת את הסיבולת.

 

  • מסייעת למנוע השמנה ולשמור על משקל גוף תקין. בעוד שמושתלי איברים נמצאים בסיכון לצבירת משקל עודף מסיבות שונות, לרבות פגיעה במסת השריר לאחר ניתוח ההשתלה, עלייה בסיכון לתנגודת לאינסולין ולסוכרת, מצוקה נפשית ועלייה בתחושת הרעב על רקע הטיפול בסטרואידים – מחקרים העלו כי פעילות גופנית מתונה תורמת למניעת השמנה אצל מושתלים. 

 

 

 

  • מפחיתה רמות שומנים מסוג טריגליצרידים וכולסטרול בדם.

 

  • משפרת את טונוס השרירים וחוזק השרירים ומסייעת בשמירה על שיווי משקל וגמישות המפרקים.

 

  • מחזקת את העצמות.

 

  • מחזקת את תפקוד המערכת החיסונית של מושתלים שמוחלשת על רקע הטיפול בתרופות האימונוסופרסנטים. מחקר מתורכיה שפורסם בשנת 2001 בכתב העת Transplantation Proceedings העלה כי תוכנית קבועה לאימונים אירוביים למושתלי כליה למשך 8 שבועות הובילה לעלייה בספירת תאי הדם הלבנים מסוג תאי T, CD4+ ו-CD8+ ותאי NK הנלחמים בזיהומים – ששכיחותם בקרב מושתלים גבוהה – וזאת מבלי לפגוע בתפקודי הכליה המושתלת.

 

  • מפחיתה לחצים ומונעת מצוקה נפשית, לרבות דיכאון וחרדה. 

 

  • משפרת את ההערכה העצמית ואת תחושת הבריאות הכוללת.

 

  • משפרת את איכות השינה.

 

  • מאריכה חיים. במחקר מהולנד שפורסם באפריל 2011 בכתב העת CJASN של החברה האמריקאית לנפרולוגיה, נמצא כי במעקב של 5.3 שנים אחר 540 מושתלי כליה, פעילות גופנית מתונה הפחיתה את הסיכון הכולל לתמותה ואת הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם.

 

חשוב לציין כי פעילות גופנית מומלצת גם לחולים הממתינים להשתלת איברים. לדברי רועי משה, פיזיותרפיסט בבית חולים בילינסון מקבוצת הכללית, מדריך קליני ואחראי קבוצות אי ספיקת לב ומושתלים, "פעילותת גופנית סדירה בהמתנה להשתלה מגדילה את הסיכויים לשרוד את שלב ההמתנה שעשוי להיות ממושך על רקע המחסור באיברים, וכן משפרת את איכות החיים בשלבי ההמתנה".

 

כמה פעילות גופנית מומלצת למושתלי איברים?

 

"למושתלים מומלץ לאמץ בהדרגה הרגלים של פעילות גופנית סדירה", מסביר משה. "בשבועות הראשונים לאחר השתלת איברים יש לאפשר לגוף מנוחה, ויומלץ בעיקר על פעילות גופית אירובית בהליכה. "מתחילים בהליכה עד כמה שמסוגלים, לפעמים 20 דקות ברציפות, ולפעמים פחות מכך. בהדרגה עולים בזמני ההליכה, עד שמגיעים ל-45 דקות עד שעה של הליכה ביום, לעתים עם הפסקות למנוחה, ככל שהמטופל מסוגל", מסביר משה.

 

בהמשך מומלץ לשלב גם פעילות אנאירובית בתרגילי התנגדות – תרגילי כוח באמצעות משקולות וגומיות כדי לחזק את כל הגוף, ובעיקר את הידיים, הרגליים, הגב העליון והתחתון והבטן. חשוב לזכור כי בשבועות והחודשים הראשונים לאחר ההשתלה מומלץ להימנע מהרמת משאות כבדים. "גם פעילות זו מומלצת בצורה מדורגת, תחילה בעומס נמוך, ובהמשך עולים בהדרגה בעומסים בהתאם ליכולות המטופל, וזאת לצד המשך הפעילות האירובית", מדגיש משה. 

 

לאחר מספר חודשים מההשתלה, כשמתייצב מצבו הרפואי של המושתל, השאיפה היא להגיע להמלצות של ארגון הבריאות העולמי לאוכלוסייה הכללית הבוגרת – לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות מתונה, ברוב ימי השבוע, או לחילופין לפחות 75 דקות של פעילות גופנית בעצימות גבוהה רוב ימי השבוע. על סמך המלצה זו, רוב המומחים ממליצים על לפחות 30 דקות פעילות גופנית מתונה כמו הליכה מהירה או רכיבה על אופניים – לפחות חמישה ימים בשבוע.

 

כיום, בהעדר הנחיות קליניות פרטניות למינון הפעילות הגופנית המומלץ למושתלי איברים, רוב מרכזי ההשתלות מאמצים גישה של התאמה אישית של מינון פעילות גופנית לכל מושתל בהתבסס על ההנחיה הכללית של ארגון הבריאות העולמי, גיל, מצב בריאותי ומחלות נלוות. 

 

מהי הפעילות הגופנית המומלצת למושתלי איברים?

 

ככלל, מושתלי איברים יכולים לבצע כל פעילות גופנית שמאפשרת גם ביצוע ברמה מתונה. סוגי הפעילות הגופנית המומלצים במיוחד למושתלי איברים כוללים:

 

מתיחות: מתיחות הגפיים – הידיים והרגליים – מסייעות למנוע פציעות, לחזק את השרירים ולשפר את יכולת הגמישות ואת טווח התנועה.

 

פעילות אירובית: פעילות גופנית אירובית מסייעת לשפר את תפקוד הלב והריאות, ובכלל זה בעיקר הליכה מהירה, ריצה קלה, רכיבה על ואופניים, קפיצה על חבל, סקטינג ורולרבליידס.

 

פעילות גופנית אנאירובית: תרגילי כוח ומשקולות מומלצים אף הם לאוכלוסייה הכללית וכן למושתלי איברים, 3-2 פעמים בשבוע.

 

פיזיותרפיסטים הפועלים במסגרת מרפאות ההשתלות מיומנים בהתאמה אישית של תוכנית פעילות גופנית למושתלי איברים שונים, בהתאם לגיל, למחלות רקע וסיבוכים נלווים ולנתונים אישיים נוספים, במטרה לשפר את איכות החיים של מושתל האיברים ותוך התאמה לצרכיו ורצונותיו של המושתל.

 

בחלק ממרפאות ההשתלות מוצעות גם תוכניות לביצוע פעילות גופנית למושתלים במסגרת קבוצתית מעשירה. כך, למשל, בבית החולים בילינסון מתקיימות מזה 19 שנים קבוצות לפעילות גופנית למושתלי ריאות בחדר כושר ייעודי והשנה (2019) נפתחו קבוצות למושתלי כבד ולחולים לקראת השתלת כבד. האימונים למושתלי ריאות כלולים בסל הבריאות בכפוף לטופס 17 מקופת החולים, כחלק משיקום ריאות לו זכאים מושתלי ריאה. בקבוצות מבוצעת פעילות גופנית אירובית במכשירים לריצה ואופניים ופעילות אנארובית באמצעות מתקני משקולות. הקבוצות מתכנסות פעמיים בשבוע לאימונים שאורכם כשעה.

 

המלצות למושתלי איברים שעוסקים בפעילות גופנית

 

למושתלי איברים שמבקשים לשפר את מצבם הבריאותי הכולל ולעסוק בפעילות גופנית מומלץ להכיר גם במגבלות הגוף לאחר ההשתלה ולפעול בהתאם להמלצות הבאות:

 

  • יש לברר עם מרפאת ההשתלות / מתאמת ההשתלות מהי הפעילות הגופנית המומלצת בהתאם לנתונים האישיים של המושתל, לרבות גיל ומחלות נלוות. מחקרים העלו כי לא תמיד רופאים וצוותים רפואיים מעלים מיוזמתם את סוגיית הפעילות הגופנית בפני מטופלים, ובכלל זה מושתלי איברים.

 

  • למושתלי איברים מומלץ שלא לעבור במהירות ממצב של מנוחה לפעילות. לפני ביצוע פעילות גופנית יש לבצע מספר תרגילי 'חימום' במתיחות ל-10-5 דקות להפחתת הלחץ על הלב והשרירים וכדי להעלות בהדרגה את קצב הנשימה וקצב הלב ואת טמפרטורת הגוף – בעיקר עבור מושתלי ריאות ולב.

 

  • ככלל, לא מומלץ לבצע פעילות גופנית על קיבה מלאה, וכך גם למושתלי איברים – מומלץ להמתין כשעה וחצי בין אכילת ארוחה לפעילות גופנית.

 

  • במהלך הפעילות גופנית יש לזכור להקפיד על שתיית נוזלים. הדבר מתיישב גם עם ההמלצה הכללית לרוב המושתלים להקפיד על שתייה מרובה כדי למנוע התייבשות שעלולה לסכן את האיבר המושתל ולהעלות את הסיכון לדחיית השתל. למושתלי כליה מומלץ לשתות 2 ליטר נוזלים ביום, בעיקר מים.

 

  • בתום הפעילות הגופנית מומלץ לשוב ולבצע מתיחות, להרגעת הגוף.

 

  • במידה והוחלט על שינוי בתמהיל תרופות האימונוסופרסנטים למניעת דחיית השתל – יש לברר עם הרופא המטפל האם השינוי משפיע באופן כלשהו על היכולת לבצע פעילות גופנית סדירה. לעתים בעת נטילה של תרופות חדשות מומלץ לאפשר לגוף מספר ימי מנוחה כדי להסתגל לשינויים הנלווים להשפעת התרופה החדשה.

 

  • במידה ומרגישים מעט עייפים – יש לתת לגוף מנוחה ולהתאמן פחות. אין לבצע פעילות גופנית כשקיימת תחושת תשישות גבוהה.

 

  • מומלץ למושתלים להימנע מביצוע פעילות גופנית בחוץ במזג אוויר חם או לח מדי. חשיפה לתנאים קיצוניים של חום/לחות עלולה להוביל לקוצר נשימה, כאבים בחזה ופגיעה בזרימת הדם בגוף. לדברי משה, "מומלץ למושתלים להימנע מפעילות גופנית בימים של חום כבד, למשל בשיאו של הקיץ, וההמלצה חשובה בעיקר למושתלי לב ריאות". כמו כן, בתנאים של אובך מומלץ להימנע מפעילות גופנית מחוץ לבית.

 

  • במידה ולא ביצעתם פעילות גופנית לתקופה מסוימת על רקע מחלה, חופשה או מזג אוויר קיצוני – יש לשוב ולבצע פעילות גופנית באופן מדורג עד לרמה לה הורגל הגוף. יש לציין כי גם בנסיעה לחו"ל ניתן להמשיך ולהקפיד על פעילות גופנית סדירה.

 

  • מושתלי איברים חשופים לסיכון מוגבר לזיהומים על רקע נטילת תרופות האימונוסופרסנטים, ולכן בעת התפתחות זיהום, בעיקר אם מלווה בחום – יש לאפשר לגוף מנוחה ואין לבצע פעילות גופנית, והמלצה זו חשובה גם למטופלים כנגד זיהומים בתרופות אנטיביוטיות שעלולות להחליש את פעילות הלב.

 

  • במקרה של קוצר נשימה חמור או דופק לב מואץ לאחר פעילות גופנית (מעל 120 עד 150 פעימות לדקה) או במקרה של כאבים עזים בחזה/ כאבי ראש ו/או סחרחורות – יש להפסיק את הפעילות הגופנית ולפנות מידית לייעוץ למרפאת ההשתלות/ מתאמת ההשתלות/ הרופא המטפל.

 

  • במקרה של עלייה פתאומית במשקל או נפיחות – יש להפסיק ביצוע פעילות גופנית ולפנות מידית לייעוץ למרפאת ההשתלות/ מתאמת ההשתלות/ הרופא המטפל.

 

מאילו סוגים של פעילות גופנית מומלץ להימנע? 

 

הגבלות פעילות גופנית לכלל המושתלים

 

אומנויות לחימה

 

למושתלים ככלל מומלץ להימנע מאומנות לחימה שכוללת ספיגת מכות, אשר עלולה לפגוע באיבר המושתל. לדברי משה, "לא הייתי ממליץ למושתל כבד להתאמן בקרב מגע כי הוא עלול לחטוף מכה בכבד, אולם אין מניעה מאימוני קראטה רגילים שלא כוללים מגע לכבד". במקרים ספציפיים מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע רלוונטי – הרופא המטפל או פיזיותרפיסט המומחה בפעילות גופנית למושתלים.

 

שחייה

 

למושתלי איברים המבקשים להתאמן בשחייה יש להכיר בסיכון להידבקות בזיהומים בבריכות ציבוריות. סיכון זה משמעותי בעיקר מאחר ומושתלים ממילא נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים על רקע נטילת תרופות האימונוסופרסנטים, לכן במידה ומתעקשים לשחות – יש לברר שהבריכה חוטאה כנדרש. פעילות גופנית בים אינה מוגבלת למושתלי איברים (למעט גלישה בשכיבה למושתלי לב כפי שיוסבר), אם כי מומלץ להמתין עד שפצעי ניתוח ההשתלה יחלימו לגמרי כדי למנוע זיהומים.

 

אקסטרים

 

למושתלי איברים המבקשים לעסוק בספורט אקסטרים – לרבות גלשני רוח, סנובורד, צניחה חופשית ומסלולי מירוץ, שעשויים להעלות באופן משמעותי את דופק הלב – מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע רלוונטי לתחום לפני הפעילות – הרופא המטפל או פיזיותרפיסט המומחה בפעילות גופנית למושתלים. לדברי משה, "אם מושתל איברים מבקש לעשות ראפטינג בירדן, לא אמורה להיות מניעה, ככל שהנהר לא סוער מדי. לעומת זאת, צניחה חופשית וקפיצות באנג'י עשויים להיות מסוכנים, במיוחד בחודשים הראשונים לאחר השתלה, אם כי אין בנושא מאמרים או המלצות רפואיות מפורשות, ומדובר בתחום אפור. מומלץ לבחון כל מקרה לגופו".

 

הגבלות נוספות למושתלי לב 

 

ספורט במגע

 

למושתלי לב מומלץ להימנע מספורט הכרוך במגע, לרבות כדורסל, פוטבול אמריקאי, רוגבי ואומנויות לחימה, ובעיקר למושתלים עם קוצב לב שקיים סיכון שהפעילות תוביל לפגיעה בקוצב.

 

ספורט בשכיבה

 

למושתלי לב מומלץ להימנע מפעילות גופנית המבוצעת בשכיבה – למשל בגלישה בים תוך שכיבה על הגלשן, מאחר והלב עלול להיפגע בעת מאמץ בשכיבה.

 

תרגילי התנגדות עם קוצב 

 

מושתלי לב שהושתל בגופם גם קוצב לב מוגבלים בביצוע פעילויות גופניות מסוימות, ומומלץ להם להימנע מתרגילי התנגדות (פעילות אנאירובית) ומפעילויות הכרוכות בהרמת הידיים מעל לגובה הכתף – בעיקר ביד שמאל.

 

האם מושתלי איברים יכולים לעסוק בספורט מקצועי?

 

מושתלי איברים אמנם מחויבים בטיפול תרופתי לכל חייהם למניעת דחיית השתל, ובעברם התמודדו עם מחלה כרונית קשה טרם ההשתלה, אך כל זאת אינו מונע מהם לעסוק לאחר ההשתלה בספורט מקצועי.

 

בעולם פועלת הפדרציה העולמית לספורט מושתלים (WTGF, קיצור של World Transplant Games Federation), שהוקמה בשנת 1978 וכוללת כיום נציגויות במעל ל-60 מדינות, ומקדמת פעילות ספורטיבית תחרותית למושתלי איברים בענפים שונים, לרבות אתלטיקה קלה, שחייה, טניס, גולף, חתירה, באולינג, רכיבה על אופניים ומיני מרתון.

 

אחד מחברי הפדרציה העולמית בעבר ומי שייסד בישראל את העמותה לספורט מושתלים הוא פרופ' ראובן פפרמן ז"ל משנת שנפטר בשנת 2004, והיה ממשתילי הכליות הראשונים במדינה בבית החולים הדסה עין כרם בשנות השבעים, וממפתחי היחידות לטיפול בטראומה בישראל, ובהמשך מנהל המחלקה הכירורגית בבית חולים קפלן.

 

עד היום פועלת העמותה לספורט מושתלים לקידום פעילות גופנית בקרב מושתלי איברים ומארגנת את המשלחת הישראלית לאירוע האולימפיאדה העולמית למושתלי איברים (World Transplant Games) שנערך על ידי הפדרציה העולמית אחת לשנתיים. באירוע משתתפים מושתלי איברים לפחות שנה לאחר ההשתלה, בכפוף לאישור מהרופא המטפל. באוגוסט 2019 נערכה התחרות העולמית האחרונה בניוקאסל שבבריטניה בהשתתפות משלחת ישראלית שכללה תשעה מושתלים.

 

לדברי חגית סימן-טוב, בת 56 שעברה לפני 18 שנים השתלת כבד, שהשתתפה באירוע בשנים 2005, 2007 ו-2017, ואף שימשה מספר שנים הנציגה הישראלית בפדרציה העולמית לספורט מושתלים, "אני אוהבת ספורט כבר שנים רבות, ועוד לפני ההשתלה הייתי שוחה להנאתי, וזה כמובן סייע לי בהתאוששות מהשתלה. יומיים לפני ההשתלה עוד הייתי בחדר כושר. יש בישראל רופאים משתילים שמבינים את חשיבות הפעילות הגופנית שמחזירה אנשים לחיים בריאים, ותורמת גם למצב הפיזי וגם המנטאלי. אפילו הליכה של 20 דקות ביום יכולה להיות משמעותית".

 

אחת המשתתפות במשלחת הישראלית לאולימפיאדת המושתלים היא רותי גלר, בת 75 תושבת כפר הס, נשואה ואם לארבעה וסבתא ל-11 נכדים, שעברה השתלת כבד בשנת 2013 בגיל 68. "נהגו אז לעשות השתלות כבד בארץ עד גיל 65 בלבד, ואני סובלת ממחלה אוטואימונית נדירה בשם PSC (קיצור של Primary Sclerosing Colungation, דלקת ראשונית צלקתית של דרכי המרה), ואחרי 30 שנות מחלה שהחלה ממחלת קוליטיס כיבית, בגיל 68 מצבי הידרדר, ועברתי בין בתי חולים", היא מספרת, "לפני ההשתלה הייתי מאוד פעילה, עבדתי, רקדתי, שרתי, ויצאתי לטיולים, אם כי לא הייתי גרופי של ספורט. אחרי ההשתלה נעשתי תשושה גם פיזית וגם מנטאלית, והצבתי לעצמי מטרה להישאר פעילה. התחלתי בצעידות, והצבתי לעצמי מטרות, לנצח את הקושי. אחרי שנתיים חזרתי גם לריקודי עם". גלר השתתפה בשנים האחרונות בשתי אולימפיאדות מושתלים כשחקנית פטאנק וזכתה בשתי מדליות זהב.

 

בחורף 2018 נוסדה עמותה חדשה הפועלת עתה לארגון המשלחת הישראלית לאולימפיאדת המושתלים הבאה שמתוכננת בשנת 2021 ביוסטון שבטקסס.

 

 

*רועי משה הוא פיזיותרפיסט M.Sc.P.T. בבית חולים בילינסון מקבוצת הכללית, מדריך קליני ואחראי קבוצות אי ספיקת לב ומושתלים

 

עדכון אחרון: דצמבר 2019

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: