בהתקף לב ושבץ מוחי – כמעט תמיד יש גורם סיכון מקדים בר טיפול
מחקר גדול מצא: יותר מ-99% מהתקפי הלב והאירועים המוחיים קשורים לפחות לאחד מבין ארבעה גורמי סיכון שמאפשרים טיפול מניעתי. מהו גורם הסיכון הבולט?
מחלות לב וכלי דם – ובהם התקפי לב, שבץ מוחי, הפרעות קצב לב ואי ספיקת לב – הן כיום גורם תמותה מרכזי ומוביל במדינות העולם.
מחקרים רבים בעשורים האחרונים זיהו שורה ארוכה של גורמים המשפיעים על הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, ולצד הגיל וגורמים גנטיים – רבים מגורמי הסיכון סביבתיים וניתנים למניעה ולטיפול – ובהם עישון סיגריות, עודפי כולסטרול, תזונה לא בריאה, העדר פעילות גופנית ושינה ירודה. ברבות השנים אף הוגדרה ברפואה התסמונת המטבולית – צבר של גורמי סיכון אשר יחד מעלים משמעותית את הסיכון לתחלואה ותמותה קרדיו וסקולארית, הכולל שילוב של הפרה באיזון רמות הסוכר בדם, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים מסוג טריגליצרידים בדם, רמות נמוכות מדי של כולסטרול טוב HDL והשמנה ביטנית.
עתה מצא מחקר נרחב בארה"ב וקוריאה כי כמעט לכל הסובלים מתחלואה לבבית היו לפחות אחד מבין ארבעה גורמי סיכון קרדיו וסקולאריים ניתנים למניעה לפני התפתחות האירוע הלבבי – כלומר שכמעט בכל המקרים ניתן היה למנוע או לכל הפחות לצמצם את הסיכון לנזק לבבי מבעוד מועד.
גורמי סיכון מסורתיים
החוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה״ב ואוניברסיטת סיאול בדרום קוריאה ביקשו לבחון עד כמה נפוצים גורמי סיכון קרדיו וסקולאריים בקרב אנשים שחוו מחלת לב או כלי דם. החוקרים התמקדו במה שהם מגדירים כארבעת גורמי הסיכון המסורתיים למחלות לב וכלי דם שניתנים להשפעה: לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של כולסטרול, רמות גבוהות של סוכר בדם ועישון סיגריות.
לצורך המחקר השתמשו החוקרים בהגדרות של איגוד הלב האמריקאי (AHA) לבריאות קרדיווסקולרית שאינה אידיאלית: לחץ דם של 120/80 מילימטר כספית ומעלה, או יתר לחץ דם תחת טיפול תרופתי להורדת לחץ דם; רמות סוכר בצום של 100 מיליגרם לדציליטר ומעלה המצביעות על טרום סוכרת או אבחון של סוכרת סוג 2, או מטופלים תחת טיפול תרופתי להורדת סוכר; שימוש בטבק בעבר או בהווה; ורמות כולסטרול בגובה 200 מ"ג/ד"ל ומעלה או מטופלים תחת טיפול תרופתי להורדת כולסטרול.
המחקר נערך בשתי אוכלוסיות שונות על בסיס מחקר מעקב הכולל יותר מ-9 מיליון בוגרים מעל גיל 20 בדרום קוריאה (מחקר KNHIS) ומחקר מעקב נוסף שכולל 6,803 מבוגרים בגילי 84-45 בארצות הברית (מחקר MESA). הנבדקים היו תחת מעקב במשך עד 20 שנה, מה שאפשר לחוקרים להתבסס על מדידות מרובות של לחץ דם, כולסטרול, סוכר בדם וחשיפה לעישון לפני שהנבדקים חוו לראשונה אירוע קרדיווסקולארי.
החוקרים ביקשו לבדוק בקרב נבדקים שפיתחו במהלך המעקב מחלת לב כלילית, אירוע מוחי או אי ספיקת לב את השכיחות של נוכחות לפחות אחד מתוך ארבעת גורמי הסיכון המסורתיים מעל הרמות שנחשבות אופטימליות.
במהלך המעקב תועדו 601,025 אירועי לב או כלי דם בנבדקים מדרום קוריאה ו-1,188 אירועים בקרב הנבדקים האמריקאים.
ניתוח הנתונים חשף כי בשני המדגמים ובכל הסוגים של מחלות לב וכלי דם שנבדקו הייתה נוכחות של לפחות גורם סיכון אחד בקרב יותר מ-99% מהנבדקים – וליתר דיוק 99.7% מהנבדקים במחקר הקוריאני ו-99.6% במחקר האמריקאי.
מבין ארבעת גורמי הסיכון העיקריים הללו, מדענים גילו שיתר לחץ דם הוא הגורם הבעייתי ביותר, ומשפיע על מעל ל-95% מהמשתתפים הדרום קוריאנים שחוו אירוע לב או כלי דם ומעל ל-93% מהמשתתפים האמריקאים.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי למחקר של קוריאה (NRF) והמכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2025 של כתב העת JACC של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה.
"הרוצח השקט"
החוקרים מסבירים כי הממצא שהתקבל חשוב מכיוון שיתר לחץ דם ניתן לגילוי די בקלות, אם כי הוא אינו גורם לתסמינים, ולעתים קרובות מתעלמים ממנו. ברפואה הוא זוכה לעתים בכינוי "הרוצח השקט", והממצאים הנוכחיים מראים עד כמה חשוב לזהות אותו ולטפל בו כדי להפחית את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית.
החוקרים ממליצים לוודא כי ארבעת גורמי הסיכון שזוהו כמשמעותיים במחקר יוערכו בכל ביקור רפואי, ואם ישנה אפילו עלייה קלה במדדים מעבר לאידיאלי – חשוב לעשות מאמצים לטפל בגורם הסיכון כדי למנוע התקף לב, שבץ מוחי ואי ספיקת לב.
יש לציין כי המחקר לא התייחס לגורם סיכון מרכזי ונפוץ מאוד למחלות לב וכלי דם: השמנה, וגם לא לגורמי סיכון רבים אחרים ובהם תזונה לא בריאה, אורח חיים יושבני ולחץ נפשי.
הקשר הפיזיולוגי בין לחץ דם גבוה לתחלואה קרדיו וסקולארית ברור: הוא מוביל לעלייה בסיכון לפגיעה בכלי הדם ובהם העורקים הכליליים, וכך גדל הסיכון לתחלואה לבבית. לפי מטה אנליזה מאוסטרליה, שפורסמה ביולי 2016 בכתב בעת British Medical Journal, עלייה בלחץ הדם הסיסטולי מלווה בעלייה של 18% בסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם, עלייה של 18% בסיכון לאירועים לבביים ועלייה של 10% בסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית.
המלצות כוח המשימה הישראלי לקידום בריאות ורפואה מונעת בהסתדרות הרפואית, שעודכנו לאחרונה באוקטובר 2022, מנחות על בדיקת לחץ דם במרפאות ראשוניות לכלל האוכלוסייה בגילי 29-20 אחת לחמש שנים, בגילי 39-30 אחת לשלוש עד חמש שנים, ומגיל 40 ומעלה לפחות פעם בשנה.
