מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאספירין למניעה ראשונית – לתת לכל אחד?

אספירין למניעה ראשונית – לתת לכל אחד?

סקירת מחקרים מצביעה על כך שאין מקום להמלצה גורפת של שימוש באספירין למניעת מחלות לב וכלי דם


אספירין: מפחית תמותה, התקפי לב ושבץ איסכמי אך מעלה את הסיכון לדימומים (צילום: Shutterstock)
אספירין: מפחית תמותה, התקפי לב ושבץ איסכמי אך מעלה את הסיכון לדימומים (צילום: Shutterstock)

 

יותר מ-40 מיליון איש ברחבי העולם נוטלים אספירין כטיפול מניעתי ראשוני או שניוני למחלות לב וכלי דם. כעת, סקירת מחקרים חדשה מצביעה על כך שאין כל מקום להמלצה גורפת על שימוש באספירין למניעה ראשונית. ההמלצה לנטילת אספירין צריכה להיות מבוססת על פרופיל הסיכון האישי של המטופל.

 

יעילות אספירין למניעה שניונית הוכחה בספרות הרפואית, אולם יעילותו למניעה ראשונית עדיין מוטלת בספק. למרות זאת, ארגונים רפואיים רבים ממליצים ליטול אספירין כמניעה ראשונית בחולים א-סימפטומאטיים, במינונים הנעים בין 75 ל-162 מ"ג ליום.

 

מחקרים רבים נערכו בנושא, אך הם הגיעו לתוצאות סותרות. כך לדוגמא, שלושה מחקרים מהשנים האחרונות לא מצאו יתרון לטיפול באספירין כמניעה ראשונית. שני מחקרים מ-2008 בחולים סוכרתיים שהיו במעקב במשך 4-7 שנים, לא מצאו הבדל בהיארעות אירועים לבביים או מוחיים בין הקבוצה שקיבלה אספירין לבין הקבוצה שקיבלו פלצבו (תרופת דמה). מחקר נוסף מ-2009, אשר בו ניתן אספירין כמניעה ראשונית לחולים א-סימפטומאטיים בעלי היצרויות עורקיות פריפריות, לא מצא הבדל בשכיחות היארעות התקפי לב ואירועים מוחיים מול קבוצת הפלצבו.

 

לעומת ממצאים אלו, קיימים מחקרים המצביעים על מסקנות הפוכות: בסקירת ספרות של 6 מחקרי מניעה נוספים שפורסמו עד 2005, הגיעו החוקרים למסקנה כי קיימת ירידה של 22% בהיארעות התקפי לב לא-קטלניים בקבוצה שטופלה באספירין כמניעה ראשונית.

 

מכאן החשיבות הרבה של סקירת המחקרים הרחבה שפורסמה במאי האחרון בכתב העת The American Journal of Medicine. במסגרת סקירת המחקרים ביקשו החוקרים להעריך בצורה מכלילה את המשמעות הקלינית של נטילת אספירין במניעה ראשונית על תמותה ואירועים קרדיו-ווסקולאריים, אירועי שבץ מוחי ואירועים המורגיים (דימומים).

 

סקירת הספרות כללה 9 מחקרים שכללו יחד 100,076 נבדקים שנטלו אספירין כמניעה ראשונית. החוקרים בחנו את שיעורי התמותה מכל סיבה שהיא, תמותה על רקע אירועים קרדיו-ווסקולאריים, התקפי לב, שבץ ושיעור אירועי הדימום במוח ובמערכת העיכול.

 

מהנתונים עלה כי טיפול באספירין הביא להפחתה בשיעור התמותה מכל סיבה שהיא, הפחתה בשיעור התקפי הלב והפחתה בשיעור אירועים מוחיים על רקע איסכמי. לא נצפתה הפחתה בשיעור התמותה על רקע מחלות לב וכלי דם. יחד עם זאת החוקרים מצאו כי הייתה עלייה בסיכון לדימום מוחי, עלייה בסיכון לדימום משמעותי מכל סוג שהוא ועלייה בסיכון לדימום במערכת העיכול.

 

החוקרים הסיקו כי אספירין מפחית תמותה, התקפי לב ושבץ איסכמי ומעלה את הסיכון לדימומים. המחקר מראה כי ההמלצה לנטילת אספירין למניעה ראשונית צריכה להיות מבוססת על פרופיל הסיכון האישי של המטופל בשקלול היתרונות והחסרונות של הטיפול על-ידי הרופא המטפל .אין כל מקום להמלצה גורפת של שימוש באספירין למניעה ראשונית. 

 The American Journal of Medicine, 2011, 124(7), 621-629

 

מאמרים רלוונטיים בנושא
מניעת התקפי לב ושבץ