מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותטיסות אינן מהוות איום משמעותי ללב

טיסות אינן מהוות איום משמעותי ללב

פאנל מומחים פרסם דו"ח עם הנחיות והבהרות חדשות לגבי ההשפעה של טיסות על מחלות לב וכלי דם


רמת החמצן בדם המושפעות מטיסה אינן בעלות השפעה מזיקה (צילום: אתר panthermedia)
רמת החמצן בדם המושפעות מטיסה אינן בעלות השפעה מזיקה (צילום: אתר panthermedia)

 

טיסות אינן מהוות איום משמעותי לבריאות הלב וכלי הדם, מלבד כמה מצבים שדורשים הגבלות. כך עולה מהנחיות חדשות שפורסמו בכתב העת היוקרתי Heart.

 

הסיבה להנחיות החדשות, שנכתבו על ידי החברה הבריטית ללב וכלי דם, היא דאגה ציבורית לגבי השפעת הטיסות על הבריאות והצורך בהנחיות לחברות תעופה, רופאים וחולים, שיאפשרו להעריך את הסיכון שבטיסות לחולים הסובלים ממחלות לב וכלי דם.

 

קיימים כיום מספר מקבצי הנחיות בנושא, אך הם שונים זה מזה בהמלצותיהם, בעיקר בנוגע לפער הזמן הנדרש בין אירוע רפואי או פרוצדורה רפואית ובין הטיסה.

 

ההנחיות בדו"ח החדש מבוססות על העדויות שפורסמו עד היום בנושא ופאנל של מומחי קרדיולוגיה, מומחי מחלות דרכי הנשימה ומומחי תעופה.

 

על פי הדו"ח, לאנשים עם מחלות לב וכלי דם שאינם חולים קשים מאוד ורוצים לטוס במטוס מסחרי, הסביבה במטוס לא מהווה סיכון משמעותי לבריאות.

 

ההשפעה העיקרית של נסיעות אוויריות היא נשימה באוויר שיש בו כמות חמצן מופחתת, מה שגורם לפחות סירקולציה של חמצן בדם- בסביבה בה מווסתים את לחץ האוויר.

 

על פי ההנחיות החדשות, נוסעים שכבר נמצאים בסיכון מוגבר לתעוקת לב, התקפי לב, אי ספיקת לב או קצב לב בלתי סדיר, יכולים להיות מושפעים מהיפוקסיה (חוסר בחמצן ברקמות הגוף), אבל כפי הנראה, רמת החמצן בדם שמושפעות מטיסה, אינן בעלות השפעה מזיקה או שהן בעלות השפעה מזיקה קטנה בלבד על מחזוריות החמצן, ובטוח שכך המצב בטיסות קצרות או בינוניות.

 

הדו"ח מכיר גם בהשפעה המזיקה של "גורמי מתח של שדות תעופה" כגון אמצעי ביטחון, האיום של טרוריסטים ואפילו ההתעסקות עם מזוודות על בריאות הלב. אבל על פי ההנחיות, מרבית שדות התעופה מספקים "שירותים מצוינים" על מנת לסייע לאנשים עם בעיות בריאות.

 

על פי הדו"ח אפילו נוסעים עם מחלות לב וכלי דם חמורות יותר יכולים לטוס, בתנאי שהם נוטלים את התרופות שלהם, שהם לא מתאמצים יותר מידי ושיש להם גישה לחמצן בטיסה (מה שלעיתים דורש תיאום מראש עם חברת התעופה) וסיוע בשדה התעופה.

 

ישנם מספר מצבים ופרוצדורות רפואיות הדורשים זמן המתנה ראוי לפני הטיסה, על מנת לבדוק שאין סיבוכים ולוודא שהמצב יציב. הדו"ח מפרט את המצבים השונים ומשך הזמן שיש להמתין. כך למשל, לאחר צנתור אלקטיבי ולא מסובך, צריך לחכות רק יומיים לפני שטסים, כך גם לגבי חולים שהושתלו בהם קוצבי לב, אלא אם כן הם סבלו מפנאומותורקס (חזה אוויר), במקרה זה עליהם להמתין שבועיים לאחר שהחלימו לחלוטין.

 

עוד עולה מהדו"ח כי אומנם טיסות ארוכות מכפילות את הסיכון לפקקת ורידים עמוקה (DVT), אך מדובר באותו סיכון שקיים במהלך נסיעה ארוכה ברכב, רכבת או אוטובוס.

 

על פי הדו"ח, הסיכון ל- DVT לאדם שהוא בריא ובכושר, הוא אחד ל- 6,000 בטיסה שאורכה יותר מארבע שעות. אפילו אלה שנמצאים בסיכון מוגבר- אנשים שכבר היה להם DVT או שעברו לאחרונה ניתוח שארך יותר מחצי שעה- עדיין יכולים לטוס, בתנאי שהם שותים הרבה נוזלים (ללא משקאות המכילים קפאין ואלכוהול), יזוזו במהלך הטיסה, ילבשו גרבוני לחץ וייקחו מדלל דם- אספירין דווקא אינו מומלץ.

 

 


Heart, 2010; 96 (suppl 2): ii1 DOI:10.1136/hrt.2010.203091

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה