מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותריצת מרתון עשויה לפגוע בלב

ריצת מרתון עשויה לפגוע בלב

פעילות אירובית קיצונית, כמו ריצת מרתון, עלולה להזיק ללב. בחלק קטן מהמקרים – הנזק עשוי להיות קבוע


בחלק קטן מהספורטאים היו סימנים להצטלקויות של רקמת הלב (צילום: Shutterstock)
בחלק קטן מהספורטאים היו סימנים להצטלקויות של רקמת הלב (צילום: Shutterstock)

 

סריקות MRI של 40 אתלטים מקצועיים המתאמנים לקראת אירועי ספורט תחרותיים ואינטנסיביים כמו טריאתלון או מרוצי אופניים קשים, הראו כי ברובם שריר הלב היה מתוח. למרות שליבם של רובם השתקם לחלוטין לאחר שבוע, בחמישה יש חשש לנזקים קבועים.

 

החוקרים מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה בחנו את מצבם של הספורטאים כשבועיים לפני המרוצים שלהם, מיד לאחר המרוצים, ואז שוב כשבוע לאחר מכן.

 

נמצא כי מיד לאחר המרוץ, הצורה של לבבות הספורטאים השתנתה. החדר הימני של הלב נראה מורחב והוא לא עבד כפי שהיה בשבועות שלפני המרוץ. גם הרמות של כימיקלים המופקים על-ידי הלב בתגובה למתיחות מופרזות עלו. לא נצפו שינויים בחדר השמאלי של הלב.

 

שבוע לאחר מכן, ליבם של רוב הספורטאים חזר לכפי שהיה לפני המרוץ. אבל, בחמישה מתוך ארבעים הספורטאים, אלו שהתחרו והתאמנו זמן רב יותר מהאחרים, היו סימנים להצטלקויות של רקמת הלב – נזק שעשוי להיות תמידי, ותפקוד החדר הימני נותר פגום בהשוואה למצבו לפני המרוץ.

 

החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת European Heart Journal, מסבירים כי השינויים הללו עלולים לגרום לבעיות לבביות כמו הפרעת קצב.

 

יחד עם זאת, הם מדגישים כי אין לפרש את הממצאים כאילו שפעילות אירובית אינה בריאה. חשוב להבין כי היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית אירובית מוכחים מעבר לכל ספק. הספורטאים שנבדקו במחקר התחרו באירועים למרחקים ארוכים והתאמנו במשך יותר מעשר שעות בשבוע. לדברי החוקרים, ברוב האתלטים, שילוב של אימונים ראויים ותקופת התאוששות נאותה אמורים לשפר את תפקוד הלב. בנוסף, הם מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים בתחום, בעיקר מחקרים ארוכי טווח.

 

זהו לא המחקר הראשון שקושר בין ריצת מרתון לנזק לבבי. במחקר שפורסם בשנה שעברה חוקרים בדקו באמצעות MRI את תפקוד הלב של 20 רצים חובבנים בריאים לפני ואחרי ריצה של 26 מיילים ומצאו כי ריצת מרתון עלולה לפגוע בליבם של רצים שאינם מספיק בכושר, באופן שידרשו שלושה חודשים עד שישתקם.

 

 

Eur Heart J 2011; DOI: 10.1093/eurheartj/ehr397