סרטן הריאות

כמוניסרטן הריאותמדריכיםאיך אפשר למצוא מחקר קליני מתאים לחולי סרטן?

איך אפשר למצוא מחקר קליני מתאים לחולי סרטן?

איך מחקר קליני עשוי לסייע לחולי סרטן? באילו מצבים מומלץ לחולי סרטן להצטרף למחקרים קליניים? איך ניתן למצוא מחקרים? ואם בחרתם להשתתף במחקר – מה חשוב לבדוק? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

ההתמודדות עם מחלת הסרטן כרוכה לרוב בטיפולים תרופתיים יקרים, שבמקרים מסוימים אינם כלולים בסל הבריאות הממלכתי. לעתים גם הפרוטוקול הטיפולי הסטנדרטי המיועד לגידול הסרטני ממנו סובל החולה אינו מתאים לו, והתרופות המקובלות אינן מסייעות לו או כרוכות בתופעות לוואי שאינן מאפשרות את המשך הטיפול. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש גם הבדיקות הגנומיות לסרטן המבצעות סריקה גנטית של תאי הגידול לאיתור מוטציות שיוכלו בקרב חלק מהחולים לאפשר הכוונה של טיפול תרופתי ייעודי למוטציה, בניגוד לטיפול הסטנדרטי למחלה. במצבים אלו מומלץ לחולה הסרטן להיוועץ עם הרופא המטפל על מידת התאמתו למחקר קליני ולנסות ולחפש מחקרים קליניים על טיפולים שטרם אושרו, המאפשרים לקבל את התרופה המבוקשת ללא עלות.

 

מחקר קליני מוגדר כמחקר הבודק טיפול רפואי בבני אדם באמצעות תרופה, מכשיר, תוסף מזון או הליך רפואי כלשהו. ההשתתפות במחקר קליני נעשית תמיד על בסיס התנדבותי וללא כפייה.

 

היתרונות והחסרונות של השתתפות במחקר קליני

 

למחקרים קליניים בסרטן חשיבות ככלי מרכזי בפיתוח טיפולים חדשים לריפוי ומניעה של מחלת הסרטן. ההשתתפות במחקרים תורמת להרחבת הידע המדעי אודות מחלת הסרטן ומסייעת בקידום המאבק במחלה וכן מנגישה לנבדקים טיפולים רפואיים יקרים.

 

עם זאת, יש לדעת כי במחקר קליני אין הבטחה שהמטופל יקבל בהכרח את התרופה הניסיונית - יתכנו מצבים בהם ישובץ הנבדק חולה הסרטן באופן אקראי דווקא לקבוצת ביקורת ויקבל את הטיפול הסטנדרטי או תרופת דמה (פלסבו).

 

מעבר לקבלת הטיפול התרופתי המבוקש במסגרת מחקר קליני – שכאמור אינה מובטחת, להשתתפות במחקר קליני יתרון נוסף. "ההשתתפות במחקר מאפשרת מעקב צמוד אחר החולה במסגרת מחקרית ומדובר לרוב בליווי רפואי הדוק", מסבירה מירב דמארי, מנהלת מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

 

עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מעקב הדוק אינו מהווה יתרון לכלל החולים ודורש לעתים התייצבות לבדיקות מעקב תקופתיות בתדירות גבוהה, מילוי יומן אלקטרוני בין הביקורים, תיעוד מדדים רפואיים באמצעות מכשור אלקטרוני ועוד. על חולה שמצטרף למחקר להכיר בכך שהוא מתחייב לקחת על עצמו להופיע במעקבים הרפואיים הנדרשים ממנו בהתאם למחקר אליו נכנס.

 

כמו כן, על המצטרף למחקר להכיר כי הוא עלול להיות מושפע מתופעות לוואי לטיפול התרופתי הניסיוני, לרבות תופעות בלתי צפויות מראש (מאחר ומחקרים קליניים משמשים לאיסוף מידע אודות תופעות לוואי שלא היו ידועות), שחלקן תופעות לא נעימות, קשות ואף מסכנות חיים.

 

בנוסף, יש להכיר בכך כי הטיפול עלול להימצא כלא יעיל עבור המטופל ואף כלא יעיל באופן כללי – בתום המחקר. גם במידה והטיפול מועיל בסופו של דבר – התועלת עלולה להתברר רק בחלוף פרק זמן מסוים, אשר לעתים הוא ארוך יותר מהזמן שהיה חולף לשיפור לו היה מקבל החולה את הטיפול השגרתי לגידול הסרטני ממנו הוא סובל.

 

מתי מומלץ לחולי סרטן לשקול השתתפות במחקר קליני?

 

ככלל, המטרה הטיפולית עבור חולי סרטן היא לטפל בהם בפרוטוקול הטיפולי המקובל, מאחר ופרוטוקולים לטיפולים בגידולים הסרטניים השונים עברו שלבי הוכחות במחקרים מבוקרים ונחשבים ליעילים עבור רוב החולים. במצבים מסוימים מומלץ לבחון כניסה למחקר קליני:

 

סרטן בשלבים מתקדמים: המחקרים הקליניים לחולי סרטן מיועדים בעיקר עבור חולים בשלבי סרטן מתקדמים, כשהסרטן כבר מפושט בגוף וחדר את הרקמות השטחיות (שלב 3) או שפרץ את האיבר שבו החל להתפתח ושלח גרורות לאיברים אחרים (שלב 4). בשלבים אלה, מחקר קליני יועיל בעיקר לחולים שמיצו כבר את הפרוטוקול הטיפולי המקובל ומצבם לא השתפר או שפיתחו תופעות לוואי קשות שאינן מאפשרות להם את המשך קבלת הטיפול המסורתי המותאם לשלב המתקדם.

 

סרטן בשלבים התחלתיים: לחולה סרטן בשלבים התחלתיים, כשהסרטן עדיין נחשב ל'ממוקד', בשלבים 0, 1 או 2, מחקר קליני יועיל במידה ומוצו כל קווי הטיפול הקיימים ואלה לא היו יעילים עבור המטופל או שהוא פיתח תופעות לוואי קשות לכל הטיפולים המקובלים. הצטרפות למחקר עשויה להיות רלוונטית גם במצבים בהם נבחן טיפול חדשני שנראה כי עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה מסרטן בהשוואה לטיפול המקובל. מאחר ובשלבים ההתחלתיים הטיפולים המקובלים נותנים מענה מקיף למרבית הגידולים הסרטניים, ברוב המקרים נשקלת הצטרפות למחקר בשלבים אלה כשמדובר בטיפול המוגדר 'פורץ דרך'. 

 

גידול סרטני שנמצאו בו מוטציות ייחודיות: כיום - כשהבדיקות הגנומית לסרטן מקדמות את הטיפול לעבר רפואה מותאמת אישית - ניתן להתאים תרופות המכוונות כנגד מוטציות שאותרו בגידול, שיש סיכוי גבוה שהחולה יגיב להן. אבל גם אם אותרו בגידול מוטציות שיש תרופות שהוכחו יעילות כנגדן, במקרים מסוימים התרופה אינה כלולה בסל עבור אותו החולה ומחירה עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים. במצבים אלה - חיפוש של מחקר קליני על אותה תרופה הופך להיות רלוונטי, מאחר שהשתתפות במחקר תעלה את הסיכויים לקבלת התרופה המבוקשת ללא תשלום.

 

בחלק מהחברות המשווקות בדיקות גנומיות מקבל המטופל לצד תוצאות הבדיקות גם מידע על מחקרים קליניים בארץ ובעולם שיכולים להתאים לו, בהתאם לפרופיל הגנטי של הגידול שאובחן עבורו.

 

בדיקות גנומיות כלשעצמן מומלצות כיום על ידי ארגוני בריאות רבים לחולי סרטן בשלבים מתקדמים. הדבר אף הפך רלוונטי יותר במאי 2017 לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר לראשונה טיפול תרופתי לחולים בגידול סרטני מוצק (סולידי) מכל סוג שהוא על פי קיומו של ממצא גנטי מסוים בבדיקות הגנומיות, וזאת כשתרופה אימונותרפית אושרה לטיפול בחולים עם גידולים מוצקים מכל סוג שאובחנו אצלם אי יציבות גנטית גבוהה (MSI-H) או מנגנון די.אנ.איי פגום בתאי הגידול (dMMR).

 

סוגי המחקרים הקליניים

 

בעת ההחלטה להצטרף למחקר קליני, יש לבחון במחקר אליו ביקשתם להצטרף את סוג המחקר ולהבין את מטרתו העיקרית. רוב המחקרים הקליניים הם מחקרים שנעשים על תרופות חדשות.

 

לניסויים הקליניים מספר דרגות:

 

מחקר פאזה ראשונה

 

במחקר פאזה ראשונה (שלב ראשון) ניתן התכשיר הרפואי בפעם הראשונה לבני אדם לאחר שנבדק בבדיקות מעבדה ובדיקות על בעלי חיים. מחקר מסוג זה יקיף לרוב מספר קטן של נבדקים.

 

מחקר פאזה ראשונה בוחן את בטיחות התרופה וכן תכונות שונות הקשורות לתרופה – לרבות קצב פיזור התרופה וקצב פינוייה מהגוף, ואינו בוחן את יעילותה. במחקרים על תרופות לסרטן ניתן בשלב זה דגש מיוחד על בטיחות הטיפול במינונים גבוהים, תוך כדי ניסיון להגיע למינונים הולכים וגדלים של התרופה.

 

"מטרתו של מחקר מסוג זה לבחון את המינון האופטימאלי של הטיפול המותאם לחולים ולוודא שהטיפול אינו כרוך בתופעות לוואי מסוכנות", מסבירה נילי קידר, האחראית על עדכון מאגר המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

 

מחקר פאזה שנייה

 

במחקר פאזה שנייה (שלב שני) בודקים, על מספר יחסית מצומצם של חולים, האם התכשיר אכן עושה מה ששוער שיעשה. מחקר פאזה שנייה בוחן את השפעת הטיפול התרופתי על המחלה ובעיקר בוחן את יעילות התרופה. במסגרת מחקר מסוג זה נבחן האם היקף הגידול הסרטני הצטמצם בעקבות הטיפול והאם מצבו של החולה השתפר במדדים שונים, לרבות תסמיני המחלה ובדיקות דם והדמיה.

 

מחקר פאזה שלישית

 

מחקר פאזה שלישית (שלב שלישי) מבוצע לאחר שהתרופה הנבדקת נמצאה יעילה ובטוחה בפאזות הראשונה והשנייה, והוא כולל כמות משתתפים גדולה בהרבה – מאות עד אלפי משתתפים מכמה מרכזים רפואיים, ומטרתו להשוות את הטיפול התרופתי החדש לטיפול המקובל כיום או לתרופת דמה (פלסבו). במסגרת מחקר זה נבחנת יעילות הטיפול, האם היקף הגידול הסרטני הצטמצם, האם מצבו של החולה השתפר במדדים שונים, לרבות תסמיני המחלה ובדיקות דם והדמיה, וכן נבדקות תופעות הלוואי של התרופה.

 

בתום הפאזה השלישית, אם הושלמה בהצלחה, התרופה לרוב מאושרת על ידי רשויות הבריאות הרשמיות, בראשן מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) וסוכנות התרופות האירופית (ה-EMA), ובעקבות אישורים אלה ניתנים אישורים גם במדינות רבות נוספות, ובכללן ישראל.

 

מחקרי פאזה שלישית מבוצעים לרוב במספר זרועות – שבחלקן ניתנת התרופה שתחת מחקר ובחלקן ניתן הטיפול המקובל או שניתנת תרופת דמה (פלסבו), כשהשיבוץ לכל אחת מהזרועות נעשה באופן אקראי-רנדומאלי.

 

בפאזה שלישית ישנם מחקרים 'גלויי תווית', המהווים לרוב את השלב ההתחלתי של מחקר פאזה שלישית, ובמסגרת זו יודעים החולים הנבדקים והרופאים המטפלים לאיזו קבוצה שובצו מבעוד מועד – והאם הם מקבלים את הטיפול הניסיוני או את הטיפול המקובל/ תרופת הדמה. עם זאת, רוב מחקרי פאזה שלישית על תרופות לסרטן הם 'סמויי תווית'- ובהם החולים הנבדקים אינם יודעים לאיזו קבוצה שובצו עד תום המחקר. מטרתם של מחקרים 'סמויי תווית' לנסות ולנטרל את ההשפעה שיש לידיעה של החולה איזה טיפול הוא מקבל - על התוצאות.

 

המחקרים העיקריים על תרופות לסרטן שמקודמים במימון החברות המפתחות תרופות אלה הם 'כפולי סמיות' (double blind) – מחקרים שבמסגרתם הן הנבדקים והן רופאיהם אינם יודעים לאיזו קבוצה שובץ כל חולה במהלך תקופת המחקר, וישנם רק מספר מצומצם בקרים מקרב צוות החוקרים שיודעים לאיזו קבוצה שויך כל חולה. ישנם גם ניסויים קליניים עם 'תלת סמיות' (triple blind) שבהם המידע לאיזו קבוצה שובצו החולים מוסתר הן מהחולים, הן מרופאיהם והן מהסטטיסטיקאים שמעבדים את הנתונים.

 

במחקרים סמויי תווית – בתום המחקר לרוב מועבר המידע לחולה באיזו קבוצה השתתף, והאם קיבל את התרופה הניסיונית או טיפול מקובל/ תרופת דמה. מאחר ובכל מחקר שלב חשיפת המידע לחולה שונה – יש לבדוק עוד בטרם ההצטרפות למחקר מתי יועבר מידע זה ובאיזה אופן.

 

ישנם מחקרים שבהם הוכחת יעילותו של טיפול תרופתי חדש מחייבת את חברת התרופות מבחינה אתית לתת את הטיפול גם לחולים ששובצו בקבוצת הביקורת – משהוכרז על סיום המחקר. מומלץ לבדוק מראש האם תנאי זה מופיע בטפסי ההצטרפות למחקר.

 

מחקר פאזה רביעית

 

מאחר ותופעות הלוואי של תרופה מתבררות לעתים רק לאחר כמות מטופלים גדולה ונרחבת, חברות התרופות מבצעות לעתים גם מחקרי פאזה רביעית (שלב רביעי) לאחר שהתרופה אושרה כבר לשיווק כללי, וזאת באמצעות מעקב תצפיתי אחר המטופלים בתרופה ואיסוף מידע על תופעות לוואי וסיבוכים חריגים שנלוו לטיפול באוכלוסייה נרחבת ובתנאים לא מבוקרים (תנאי "העולם האמיתי").

 

מעבר למחקרים על תרופות חדשות, ישנם מחקרים תצפיתיים בלבד, שבודקים את הטיפול המקובל במטרה לבחון את אופן התגובה של המטופלים, ואלו נעשים לרוב לחולים עם סרטן בשלבים מוקדמים (שלבים 0, 1 ו-2). כמו כן, ישנם מחקרים לחולי סרטן הבוחנים את יעילותן של טכנולוגיות שונות המבקשות לקדם את הטיפול במחלה, וכך למשל קיימים מחקרים על מכשור רפואי לביצוע בדיקה הקרויה 'ביופסיה נוזלית' (ctDNA), שהיא למעשה אינה ביופסיה, אלא בדיקה לנוכחות מוטציות סומאטיות בתאי הגידול הסרטני לחולים שלא ניתן לשאוב מהם תאי גידול נוספים בביופסיה, וזאת על סמך ביצוע בדיקת דם.

 

היכן אפשר לחפש מחקרים קליניים?

 

קיימים מספר מאגרים מקוונים המיועדים לחיפוש מחקרים קליניים לחולי סרטן. מומלץ לבחון את מגוון המחקרים המופיעים במאגרים גם במידה והומלץ לכם על מחקר בבית החולים בו אתם מטופלים. בתי חולים לרוב חתומים על הסכמים פיננסיים עם חברות תרופות מסוימות, ומעודדים את מטופליהם להצטרף למחקרים קליניים של אותן החברות, ולעתים אינם מעבירים מידע על מחקרים חלופיים רלוונטיים הנערכים בישראל במימון חברות אחרות/ גופים אחרים. ישנם גם רופאים שאינם מכירים את כלל המחקרים הקליניים הנערכים בישראל לאותו סוג של סרטן ממנו סובל החולה. לכן, לפני קבלת החלטה סופית על הצטרפות למחקר – מומלץ לבחון את כלל המחקרים הזמינים, כדי לוודא שהצטרפתם למחקר הטוב ביותר עבורכם.

 

ישנן חברות המפעילות מאגרים בתשלום לחיפוש מחקרים קליניים, אך מומלץ להסתייע במאגרים חינמיים המפורטים להלן:

 

  • אתר חדש של משרד הבריאות מאגד את כלל הניסויים הקליניים המבוצעים בישראל, הממוינים לפי תחומים - בקישור הבא.
  • אתר האגודה למלחמה בסרטן המאפשר חיפוש בחינם למחקרים קליניים לחולי סרטן לפי מיקום וסוג גידול - בקישור הבא. האגודה למלחמה בסרטן מפעילה גם קו מידע המאפשר הכוונה כוללנית של מידע על המחלה ומחקרים רלוונטיים, בטלפון: 1-800-599-995
  • אתר של האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, המאגד את כל המחקרים הקליניים בישראל לחולי סרטן, וממוין לפי מיקום הגידול ומטרת הטיפול (טיפול משלים לאחר ניתוח – אדג'ובנטי, טיפול טרום ניתוחי – נאואדג'ובנטי, טיפול תומך, טיפול חמלה, ועוד) - בקישור הבא.
  • אתר המחקרים הקליניים של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), המאגד את כלל המחקרים הקליניים המבוצעים בארה"ב וכן בישראל - בקישור הבא.
  • המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) השייך למכון הלאומי לבריאות מפעיל אתר ייעודי לחיפוש מחקרים קליניים לחולי סרטן - בקישור הבא.
  • אתר המחקרים הקליניים המבוצעים באירופה של סוכנות התרופות האירופית (EMA) - בקישור הבא.

 

מספר חברות המשווקות בדיקות גנומיות לסרטן מוסרות עם ממצאי הבדיקות רשימת מחקרים רלוונטיים בהתאם לפרופיל הגנטי של המטופל. עם זאת, מומלץ למי שאותר עם מוטציות ספציפיות בגידול הסרטני להוסיף ולבחון האם קיימים מחקרים על תרופות המכוונות לאותן המוטציות גם במאגרים הכלליים.

 

איך אפשר להצטרף למחקרים בחו"ל?

 

הצטרפות למחקר קליני שנערך בחו"ל היא מורכבת, אך לעתים מהווה אפשרות טיפול רלוונטית עבור חולה הסרטן. "הצטרפות למחקר בחו"ל רלוונטית בעיקר למקרים של גידולים סרטניים נדירים או חולה בשלבים מתקדמים שמיצה את כל הטיפולים הקיימים ואין עבורו מחקר בישראל, או כשהגידול הסרטני הוא ממקור לא ידוע והחולה נתקל בקושי לטפל בו בארץ", מסבירה קידר.

 

על המבקשים להצטרף למחקר במרכז רפואי כלשהו בחו"ל לוודא שצוות החוקרים יהיה בקשר עם הרופאים המטפלים בחולה בישראל. כמו כן, יש להכיר בעלויות הרבות שאינן קשורות ישירות למחקר שעל החולה לשאת בהן, לרבות טיסה ושהות בחו"ל (בית מלון), ומדובר בהוצאות שעשויות להגיע לעשרות אלפי שקלים. ישנן פוליסות ביטוח בריאות פרטיות מסוימות שמכסות הוצאות להשתתפות במחקר בחו"ל ומומלץ לבדוק תנאים אלו בפוליסה עליה אתם חתומים או במידה ותבקשו להצטרף לפוליסת בריאות חדשה (עוד בטרם חליתם בסרטן).

 

מעבר לכך, מחקרים לרוב מוגבלים להצטרפות במדינה כלשהי רק לאזרחיה, ופתיחת המחקרים לאזרחים זרים כרוכה בבקשה מצוות החוקרים או חברת התרופות המממנת, ואין ערובה כי הבקשה תאושר. חולי סרטן אזרחי מדינה אירופית יוכלו להצטרף למחקרים באירופה, אולם ישנן מדינות – גם באיחוד האירופי – שאינן מאפשרות לכלל תושבי האיחוד להצטרף למחקרים קליניים המבוצעים בתחומן, אלא רק לתושבי המדינה, ויש לברר זאת פרטנית לגבי כל מחקר. לאזרחים אמריקאים פתוחה האפשרות להצטרף למחקרים קליניים בארה"ב.

 

מה הדרישות מחולי סרטן המצטרפים למחקר?

 

חולה המבקש להצטרף למחקר נדרש:

 

  • לחתום על טופס הסכמה מדעת שבו הוא מכיר שקיבל את כל המידע הרלוונטי אודות המחקר והבין את תוכנו, ושאלותיו נענו.
  • למלא אחר ההנחיות למעקב הנדרש לאורך תקופת המחקר, שעשוי לכלול בדיקות מעקב תקופתיות, עדכון של צוות המחקר בין הביקורים וביצוע בדיקות מעקב שונות בקופת החולים ומסירת תוצאותיהן לחוקרים.
  • לעדכן את רופא המשפחה אודות ההצטרפות למחקר. ישנם מחקרים בהם מוסר הצוות לחולים המשתתפים מכתבים המיועדים לרופא המשפחה, ובאחריות המטופל להעבירם.
  • לעדכן כל גורם רפואי המטפל בו על השתתפותו במחקר, וזאת כדי למנוע מצב של מתן טיפול רפואי שנוגד את השפעות הטיפול הניתן במסגרת המחקר.

 

מי מממן מחקרים רפואיים?

 

מחקרים רפואיים ממומנים לרוב על ידי חברות מסחריות, ומחקרים לחולי סרטן – לרוב על ידי חברות בינלאומיות המפתחות תרופות לסרטן. בתי החולים בהם מבוצעים המחקרים חתומים לרוב על הסכמים עם החברות המסחריות, המאושרים על ידי משרד הבריאות. 

.

כמו כן, קיימים מחקרים שהם פרי יוזמה של רופאים ומדענים במימון קרנות מחקר אוניברסיטאיות ושל גופים חיצוניים, לרבות עמותות ללא מטרות רווח, כמו האגודה למלחמה בסרטן בישראל שמממנת מחקרים קליניים, בסיסיים ופסיכוסוציאליים, ואף המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) המממן מחקרים רבים.

 

האם ניתן להפסיק את ההשתתפות במחקר רפואי?

 

בכל המחקרים הקליניים המאושרים כיום, שמורה לחולים המצטרפים למחקר האפשרות לעזוב את המחקר בכל שלב, והדבר אף אמור להיות מודגש במסגרת טופס ההסכמה, וזאת ללא כל הפעלת קנס או סנקציה כלשהי על החולה ומבלי שהדבר אמור להשפיע על המשך הטיפול הרפואי בו. תנאי זה מהווה מרכיב יסודי באישור מחקרים קליניים על ידי הוועדות המאשרות ניסויים במוסדות רפואיים (ועדות הלסינקי).

 

מה צריך לבדוק כשמצטרפים למחקר חדש?

 

לפני הצטרפות למחקר חדש חשוב לבדוק כמה מאפיינים כלליים של המחקר:

 

  • באיזה סוג מחקר מדובר? (פאזה ראשונה/ שנייה/ שלישית/ רביעית ומחקר גלוי תווית/ סמוי תווית/ כפול סמיות וכו').
  • האם האינדיקציה של החולה תואמת את האינדיקציה למחקר (למשל, אם מדובר בחולת סרטן השד – האם היא מתאימה לחולות שמגייס המחקר, למשל חולות חיוביות לחלבון HER-2 וכדומה).
  • מהי מטרת המחקר?
  • כמה משתתפים יכללו במחקר?
  • מהם הטיפולים המכוסים במסגרת המחקר?
  • מהן תופעות הלוואי הצפויות למטופל במחקר?
  • מהי התועלת הצפויה למטופל במחקר?
  • מהו משך הזמן הצפוי למחקר?
  • תנאי המחקר: תנאי המחקר הם בעיקרם מגבלות לכניסה למחקר קליני כלשהו, ולכל מחקר מגבלות משלו. המגבלה יכולה להיות השתייכות לקבוצת גיל מסוימת, מין, מוצא, נשאות של מוטציה גנטית ספציפית ועוד. ישנם מחקרים המוגבלים רק לחולים שעברו טיפול קודם מסוים, למשל טיפול בכימותרפיה מבוססת פלטינום. לעתים הכניסה למחקר מוגבלת רק לחולים עם תוצאות מסוימות בבדיקות הדם, ובמקרים אלה, המקובלים בעיקר לחולים עם סרטן המטולוגי (בעיקר סרטן הדם וסרטן לימפומה) – תנאי מחקר קשיחים עשויים לפסול מהצטרפות למחקר על רקע רמה גבוהה או נמוכה מהנדרש במדד אחד מסוים בבדיקות דם ביום בו בוצעה הבדיקה הרלוונטית. גם במצבים מסוג זה - אין לומר נואש וניתן לבדוק אפשרות להצטרף למחקרים אחרים.

 

נוסף על כך, חשוב לבדוק פרטים מסוימים עם מתאמי המחקר. מתאמי המחקר המופיעים עם מספרי הטלפון ליצירת קשר במאגרים השונים יוכלו לסייע בהכוונה ועזרה בשאלות שעולות לחולה המבקש להצטרף למחקר. מול מתאמי המחקר מומלץ לברר בין השאר:

 

  • המשך קבלת התרופה לאחר המחקר: חשוב מאוד לברר האם המחקר אליו מבקש החולה להצטרף כולל מתן אפשרות להמשך הטיפול בתרופה גם בתום תקופת המחקר – במידה והועילה. עקרונית, חברות תרופות המממנות לרוב את תרופות המחקר מחויבות לספק לחולי הסרטן שמשתתפים בניסויים קליניים את התרופה החדשה גם לאחר תום תקופת המחקר ללא תשלום, במידה והתרופה נמצאה מועילה עבורם. לפי ההתחייבות הנדרשת מיזמי מחקרים רפואיים, על פי נוהל ניסויים רפואיים בבני אדם של משרד הבריאות משנת 2016, במידה וטובת המשתתף בניסוי מחייבת את המשך הטיפול בתום המחקר, כפי שמוכיחים ממצאי המחקר, ואין עבורו טיפול רפואי חליפי אחר, מתחייבת חברת התרופות להמשיך לספק לחולה את הטיפול המוצא ללא תשלום גם לאחר המחקר לתקופה של שלוש שנים, וזאת פרט למצבים שבהם פיתוח המוצר הופסק או שהמחקר לא נחל הצלחה; מתן התרופה לתקופה ממושכת זו עלול לפגוע בבריאות החולה ואין מספיק מידע על בטיחותו למתן ממושך; או אם התרופה אושרה לשיווק בישראל וניתן לקבלה מקופת החולים בה מבוטח החולה. המשך אספקת התרופה לשלוש שנים ייעשה במסגרת פרוטוקול מסודר שיאושר על ידי ועדת הלסינקי של בית החולים, ובאחריות החוקר להמשיך לעקוב באופן שוטף אחר מצבם הבריאותי של המטופלים לתקופה זו ולתעד אירועים חריגים, אפילו שהמחקר למעשה הסתיים. כיום בפועל אין כלל גורף לגבי אופן אספקת תרופת המחקר לחולים גם לאחר תום המחקר, ומומלץ לבדוק מראש תנאי זה עם החוקר/ת הראשי/ת ו/או מתאמי המחקר לגבי כל מחקר ומחקר.
  • קבלת התרופה הנחקרת לחולים בקבוצות הביקורת: פרט נוסף שחשוב מאוד לבדוק הוא האם התרופה המבוקשת ניתנת בתום המחקר גם לחולים ששובצו באקראי לקבוצת הביקורת. חולים ששובצו במחקר לקבוצת ביקורת וקיבלו את הטיפול המקובל או תרופת דמה (פלסבו) במקום את התרופה הנחקרת, יכולים במצבים מסוימים לקבל את התרופה שעומדת במרכז המחקר בתום המחקר, במידה וזו הוכחה כיעילה. במצבים מסוימים גם רשויות הבריאות מפסיקות באמצע מחקרים שבהם נמצא כי תרופה מסוימת הועילה בהרבה מהטיפול המקובל, ואז החברה עשויה לאפשר לחולים שקיבלו טיפול מקובל בקבוצת הביקורת – את תרופת המחקר, לתקופה כלשהי. תנאים אלו אינם גורפים לכלל המחקרים, ומומלץ לבדוק אותם לפני תחילת כל מחקר מול החוקר/ת הראשית ו/או מתאמי המחקר.
  • מהן המחויבויות המצופות מהמשתתף במחקר מבחינת המעקב הרפואי הנדרש ממנו – כל כמה זמן נדרש מעקב? היכן הוא מבוצע? האם הנבדק יוכל לעמוד בכל בדיקות המעקב? מי המטפלים המבצעים את המעקב (רופא/אחות/מתאם מחקר וכו')? והאם תוצאות המעקבים נמסרות בהמשך למטופל או נותרות רק בידי החוקרים? במידה והממצאים נמסרים לנבדק, הם יוכלו להועיל לו במעקב השוטף אחר מחלתו – גם אם מבוצע במסגרת מרכז רפואי אחר.
  • האם בזמן המחקר מוגבל החולה בנטילת תרופות מסוימות? או מוגבל בתזונה מסוימת?
  • כיצד השתתפות במחקר תשפיע על סדר היום של המטופל?
  • באיזה שלב במחקר בדיוק תוכלו לקבל מידע האם שובצתם לקבוצת המחקר וקיבלתם את התרופה הנחקרת או ששובצתם לקבוצת ביקורת וקיבלתם את הטיפול המקובל או תרופת דמה (פלסבו)? וכיצד המידע יועבר אליכם (על ידי מי)?
  • האם תנאי המחקר הספציפי מאפשרים לכם להצטרף למחקר נוסף ולהשתתף במספר מחקרים במקביל?
  • האם המחקר כולל נטילה של דגימה מהגידול הסרטני וביצוע ריצוף גנטי ממוקד או בדיקה גנומית לאיתור מוטציות גנטיות בגידול? ממצאי בדיקות אלה עשויים לסייע בהמשך הטיפול. במידה שהמחקר דורש דגימה מהגידול הסרטני, יש לקחת בחשבון כי בגידולים שניתן לשאוב מהם ביופסיה קטנה, הדבר עלול לפגוע ביכולת לבצע בהמשך סריקה גנומית נרחבת של הגידול. יש לציין כי כיום כל החברות המבצעות בדיקות גנומיות מעבירות מידע שנאסף באופן אנונימי בבדיקות (ללא זהות שם המטופל) למאגרים המשמשים בהמשך לצרכי מחקר.
  • האם המחקר כולל ביצוע בדיקות גם בקופת החולים? ישנם מחקרים שמבוצעים במסגרתם כלל הבדיקות לחולים, וישנם מחקרים הדורשים ביצוע חלק מבדיקות המעקב דרך קופת חולים – למשל בדיקות דם מסוימות וצילומי הדמיה כגון סי.טי או MRI, או שהנבדק מתבקש להציג תוצאות בדיקות שבוצעו דרך הקופה כתנאי להצטרפות למחקר.
  • האם צוות החוקרים מעדכן את רופא המשפחה בקופת חולים בדבר הצטרפות החולה למחקר (או שעל המטופל עצמו להעביר עדכון לרופא הקופה)?
  • האם נדרשת התחייבות מקופת החולים? ישנם בתי חולים המבקשים טופס 17 (התחייבות) מהקופה עבור מפגש ראשון עם צוות המחקר ולעתים גם לצורך בדיקות שגרתיות. יש לברר מה על החולה להביא עמו למפגש עם צוות החוקרים ולהתארגן בהתאם.
  • האם ממצאי המחקר מדווחים בתום המחקר למטופלים? ישנם מחקרים שבהם מתחייב צוות החוקרים לעדכן את המטופלים בממצאים העיקריים.
  • האם המטופל יקבל הוצאות נסיעה/חניה בבית החולים בתקופת המחקר?
  • למי יוכל לפנות המטופל בעת הצורך, במידה ומופיעות תופעות לוואי חריגות? מחקרים על תרופות לסרטן דורשים אנשי קשר/ אפשרות למענה של 24 שעות לטיפול בסיבוכים רפואיים שעלולים להיווצר, לרבות תופעות לוואי וסיבוכים רפואיים/ תגובות חריגות לטיפול או במצבים בהם שכח המטופל ליטול מנת תרופה וכדומה.

 

חתימה על טופס הסכמה: כל הצטרפות למחקר מחייבת החתמה של הנבדק על טופס הסכמה מדעת, האמור לפרט את מטרות המחקר ותנאיו ואת מתכונת המחקר. על צוותי המחקר חלה חובה לפרט לחולים את כל המידע הרלוונטי עבורם אודות המחקר לפני חתימה על טופס ההסכמה. טופס הסכמה מכיל לרוב את מטרות המחקר, מספר המשתתפים במחקר (בקירוב), תקופת המחקר המתוכננת, שיטות המחקר, היתרונות הצפויים למשתתפי המחקר, הסיכונים הידועים שניתן לחזותם לפני תחילת המחקר, נסיבות שדורשות את הפסקת ההשתתפות במחקר, פיצוי לחולה או החזר הוצאות נסיעה (אם קיים), פרטי איש קשר למתן מענה לשאלות בכל עת. יש לוודא כי טופס ההחתמה כולל סעיפים המבהירים את חובת שמירה על אנונימיות הנבדקים על ידי צוות המחקר בכל עת. יש לוודא קבלת עותק מטופס ההסכמה, כמתחייב, ולשמור אותו בבית לעת הצורך.

 

 

בהכנת הכתבה סייעו מירב דמארי - מנהלת מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן ונילי קידר - מידענית רפואית האחראית על עדכון מאגר המידע באגודה.

 

 

עדכון אחרון: יולי 2017

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: