מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותכולסטרול טוב גבוה מסכן אנשים עם יתר לחץ דם

כולסטרול טוב גבוה מסכן אנשים עם יתר לחץ דם

חוקרים ישראלים מצאו כי רמות גבוהות של כולסטרול טוב בדם אצל אנשים עם לחץ דם גבוה קשורות לירידה מסוכנת ברמות הנתרן בדם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

רמות נמוכות של נתרן בדם – היפונתרמיה – מהווה מצב רפואי הכרוך בסיכונים שונים, לרבות ירידה בצפיפות העצם ועלייה בסיכון לשברים, בייחוד בקרב קשישים, וכן עלול לפגוע בתפקוד התקין של מערכת השרירים ומערכת העצבים המרכזית במוח ומעלה גם את הסכנה לאובדן נוזלים והתייבשות.

 

כעת מתברר כי אנשים עם לחץ דם גבוה נמצאים בסיכון למצב זה דווקא כשיש להם רמות גבוהות של כולסטרול טוב – HDL.

 

במחקר שנערך על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא והמחלקה לרפואת משפחה במחוז ירושלים של שירותי בריאות כללית נבדקו נתונים מתוך מחקר הקרוי SPRINT שנערך בארה"ב במימון המכון האמריקאי הלאומי ללב, ריאות ודם (NHLBI)  ועסק בטיפול התרופתי ליתר לחץ דם. החוקרים בחנו מידע מעבדתי וקליני אודות 9,361 נבדקים במחקר כדי לזהות גורמי סיכון להיפונתרמיה, כפי שהיא מוגדרת ברפואה כירידה של הנתרן בדם לרמה נמוכה מ-130 מא"ק לליטר (mEq/L). המידע שנאסף על גורמי סיכון לתופעה עבר תיקוף באמצעות בחינת נתוני 16,501 נבדקים שהשתתפו במחקר לאומי אמריקאי לבריאות ותזונה (NHANES) מהשנים 2005 עד 2010.

 

החוקרים מצאו כי רמות גבוהות של כולסטרול טוב (HDL) בדם בעת ה אבחון עם יתר לחץ דם חוזות ירידה מסוכנת ברמות הנתרן בדם וכניסה להיפונתרמיה בעתיד, בחמש השנים הקרובות. לנבדקים עם לחץ דם גבוה שהיו בחמישון הגבוה ביותר בדירוג רמות הכולסטרול הטוב היה סיכון גבוה פי 2.8 לפתח התקפי היפונתרמיה מסוכנים, בהשוואה לנבדקים בחמישון הנמוך ביותר ברמות הכולסטרול הטוב. גם תיקוף הממצאים מול המחקר הלאומי האמריקאי העלה סיכון גבוה פי 2.5 לאירועי היפונתרמיה בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה שרמות הכולסטרול הטוב אצלם גבוהות במיוחד. כמו כן, אנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול טוב בדם היו בסיכון גבוה ב-60% לסבול מאירועים חריגים בעקבות הטיפול התרופתי להורדת לחץ הדם.

 

גורמי סיכון נוספים להיפונתרמיה בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה שזוהו במחקר כללו עישון בהווה (סיכון גבוה ב-76%), עישון בעבר (סיכון גבוה ב-14%), וכן נמצא כי לנשים עם לחץ דם גבוה סיכון גבוה ב-32% מגברים לפתח התקפי היפונתרמיה, ונשים גם היו בעלות נטייה גבוהה יותר לרמות גבוהות של כולסטרול טוב.

 

החוקרים מסכמים כי על רקע הממצאים, אנשים עם יתר לחץ דם שבבדיקות הדם התקופתיות מזוהים עם רמות גבוהות של כולסטרול טוב – HDL – דורשים ניטור קבוע לרמות הנתרן בדם במטרה להימנע מאירועי היפונתרמיה מסוכנים.

 

במחקר השתתפו ד"ר אריאל ישראל ופרופ' אהוד גרוסמן, וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2017 של כתב העת American Journal of Medicine.

 

איתור גורמי סיכון להיפונתרמיה בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה הפך לאחרונה למשימה חשובה, לאחר ממצאים מתוך מחקר ה-SPRINT האמריקאי, שהעלו כי טיפול אינטנסיבי להורדת לחץ דם עשוי להוביל לירידה מסוכנת ברמות הנתרן בדם.

 

תרופות להורדת לחץ הדם מקבוצת ה"משתנים" (Diuretics) מלוות בסיכון לאירועים חריגים של היפונתרמיה, וזאת על רקע פעילותן הביולוגית בחסימת משאבות הנתרן בחלק של הכלייה הקרוי "האבובית הרחיקנית", וסיכון זה קיים בעיקר בקרב מטופלים שמרבים בשתיית מים. על רקע סיכון זה וסיבוכים נוספים, השימוש בתרופות אלה צומצם לאחרונה, ונוספו לו הגבלות בשתיית מים, וכיום לפי ההנחיות המקובלות בבריטניה של המכון הלאומי הבריטי לקידום איכות ברפואה (NICE) משתנים מהווים קו טיפול שלישי אחרי תרופות מקבוצת מעכבי מערכת העצבים הסימפטטית, מעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין וחוסמי תעלות סידן. בישראל, הנחיות האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית, שנכתבו על ידי האיגודים הרפואיים הרלוונטיים, עדיין ממליצות על משתנים בשילוב עם תרופות נוספות כטיפול הבחירה בחולים עם יתר לחץ דם מעל גיל 55 ובחולים הסובלים מיתר לחץ דם בשילוב עם אסתמה.

 

היפונתרמיה כשלעצמה יכולה להתפתח ללא תסמינים ולהיות "במצב שקט", אולם עלולה להוביל לסיבוכים רפואיים שונים ואף להיות מסכנת חיים. בין השאר מחקרים מצאו כי רמות נמוכות של נתרן בדם קשורות לסיבוכים במערכות השרירים, העצמות והעצבים. נמצא כי רמות נמוכות של נתרן בדם בעת התרחשות שבץ מוחי מעלה את הסיכון לתמותה תוך שלוש שנים מהאירוע. תרופות שונות מעלות את הסיכון להיפונרציה, ולא רק כאלו המשמשות לאיזון לחץ דהדם, אלא גם נוגדי דיכאון מקבוצת חוסמי הספיגה מחדש של סרוטונין (SSRI) ותרופות מסוימות נוגדות פרכוסים (כגון קרבמזפין).

 

בעבודה הנוכחית מבהירים החוקרים כי לא ניתן לספק כיום הסבר ברור כיצד כולסטרול טוב משפיע על סיכון מוגבר להיפונתרמיה בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה. ניתן לסווג תופעה זו שאובחנה במחקר כאחת מתופעות דמויות 'פרדוקס ההשמנה' שמעלות כי דווקא מצבים רפואיים שנקשרו עם מצבי סיכון - עשויים להועיל רפואית לחלק מהאנשים, ולחילופין, כמו במקרה הנוכחי, דווקא מצבים רפואיים שנקשרו עם בריאות טובה - כמו רמות גבוהות של כולסטרול גבוה - עלולות לעתים להזיק, כפי שנמצא בעבודה זו בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה.

 

במחקר הנוכחי מומלץ כי במסגרת הניטור הקבוע לרמות הכולסטרול שעוברים אנשים עם יתר לחץ דם, כחלק מהבדיקות למניעת מחלות לב וכלי דם, במידה ומזוהות רמות גבוהות של כולסטרול טוב, יש להימנע מטיפול בתרופות מקבוצת המשתנים, ואם יש צורך דווקא בתרופות אלה – יש להתחיל בטיפול במינונים נמוכים, תוך ניטור תדיר לרמות הנתרן בדם.

 

 

Amerian Journal of Medicinedoi: 10.1016/j.amjmed.2017.05.030