האם גלישה ברשתות החברתיות הפופולאריות פוגעת בבריאות הנפשית?
מחקר בארה"ב מצא כי צמצום זמן הגלישה ברשתות חברתיות פופולאריות, רק לשבוע אחד, מפחית תסמיני חרדה, דיכאון ובעיות שינה אצל צעירים. השיפור הגדול ביותר – אצל מי שנוטים להתמודד עם דיכאון עמוק במיוחד
בשני העשורים האחרונים חוללו הרשתות החברתיות מהפך משמעותי בעולם, אך בחלוף הזמן החלו להצטבר ראיות להשפעתם לרעה על בריאותם הנפשית של ילדים וצעירים.
הסערה הציבורית הגדולה בתחום, שהובילה לפתיחת חקירה רשמית בבית המחוקקים בארה"ב, קשורה בחשיפה של מנהלת מוצר לשעבר באחת מחברות הרשתות החברתיות, שהעבירה בשנת 2021 לקונגרס האמריקאי ולעיתון "וול סטריט ג'ורנל" אלפי מסמכים פנימיים המעידים על מחקרים פנימיים לפיהם משתמשים מעידים על פגיעה בבריאות הנפשית ובדימוי הגוף כתוצאה מחשיפה לתכנים מזיקים, לצד עדיפות נמוכה לסוגיות בטיחות ומתן עדיפות להגדלת זמן מסך מצד מנהלים ברשת.
לאור החשיפה תוארו מרכיבים רבים ברשתות החברתיות שעלולים לסכן את בריאותם הנפשית של הגולשים – ובייחוד הצעירים שבהם, ובכללם עומס מידע, עומס חושי, פגיעה באיכות השינה, חשש "להישאר בחוץ" לא מעודכנים הזוכה בעגה העממית לכינוי FOMO (קיצור של Fear Of Missing Out), וכל אלה לצד בריונות רשת וכן אלגוריתמים שמחזקים תוכן שלילי.
עתה מציגים חוקרים מארה"ב ובריטניה ראיות ולפיהן שבוע אחד בלבד שבו מצומצמת החשיפה לרשתות חברתיות למינימום מוביל לירידה ברמות החרדה ושיפור בתסמיני דיכאון והפרעות שינה.
"שבוע הגמילה" ותוצאותיו
החוקרים מהמרכז הרפואי בית ישראל דיקונס בבוסטון ומאוניברסיטת באת' בבריטניה גייסו למחקר באמצעים מקוונים 373 בוגרים צעירים אמריקאים בגילי 18 עד 24. קבוצת גיל זו ידועה בשימוש אינטנסיבי מאוד ברשתות חברתיות ורגישה מאוד לשינויים בתחום. משתתפים במחקר קיבלו 150 דולר אמריקאי עבור השתתפות במחקר.
בשבועיים הראשונים עקבו החוקרים אחר הנבדקים כדי ללמוד את החשיפה שלהם לחמש הרשתות החברתיות הפופולאריות כיום בארה"ב: פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט, טיקטוק ו-X (לשעבר טוויטר). החוקרים לא הסתמכו על דיווחי הנבדקים, אלא השתמשו באפליקציה מיוחדת שמדדה את השימוש באותן חמש פלטפורמות כדי לקבל תמונת מצב אובייקטיבית ומדויקת באשר לשימוש ברשתות חברתיות.
בשבוע השלישי שכונה "שבוע הגמילה" (דיטוקס, detox), הוצע לנבדקים להפחית את השימוש ברשתות החברתיות למשך שבוע. הם לא התבקשו להפסיק לגמרי שימוש ברשתות החברתיות, אלא לצמצם באופן משמעותי ומודע את משך הזמן בו הם מבלים ברשתות חברתיות כמה שניתן.
295 נבדקים (79%) הסכימו להגביל את השימוש שלהם ברשתות חברתיות למשך שבעה ימים. רבים מהם עדיין השתמשו מעט ברשתות, למשל לבדוק הודעות או לצרכים חיוניים כמו קבוצות לימוד. באותו שבוע ממוצע הזמן שבילו הנבדקים בפלטפורמות של רשתות חברתיות ירד בממוצע משעתיים לכ־30 דקות ביום.
בתום שבוע הגמילה, המשתתפים השלימו שאלוני בריאות נפש מתוקפים. נמצא כי בממוצע תסמינים של הפרעת חרדה כללית ירדו ב-16%, תסמיני הדיכאון צנחו ב-25% ותסמינים של אינסומניה (נדודי שינה) פחתו ב-14.5%. השיפורים הגדולים ביותר נצפו אצל נבדקים שהתמודדו מראש עם תסמיני דיכאון חמורים יותר. עם זאת, צמצום החשיפה לרשתות החברתיות לא הוביל לשינויים ברמת הבדידות.
המחקר נתמך על ידי קרן McChord, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2025 של כתב העת JAMA Network Open.
שווה לנסות
לחוקרים התברר כי לא ניתן להבטיח שאסטרטגית צמצום זמן ברשתות החברתיות תוביל לשיפור במצבם הנפשי של כלל הנבדקים. החוקרים דיווחו על שונות גדולה בין המשתתפים במחקר, שחלקם חשו הרבה יותר טוב, בעוד שאחרים לא הבחינו בשינוי משמעותי בבריאותם הנפשית.
למחקר גם חסרונות רבים. כך למשל, אנשים התנדבו להשתתף ב"שבוע הגמילה", וייתכן שעשו זאת כי מראש ציפו לשיפור במצבם. בנוסף, לא מדובר במחקר קליני עם קבוצת ביקורת אליה ניתן להשוות את תוצאות קבוצת המחקר. גם תקופת המעקב שנמשכה שבוע בלבד של התערבות מקשה להסיק מסקנות על השפעות ארוכות טווח של צמצום זמן ברשתות החברתיות.
מחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין שימוש ברשתות החברתיות להשפעה על בריאות הנפש, הגיעו לתוצאות מעורבות – כשחלקם הבחינו בשינוי לטובה במצבם הנפשי של הנבדקים וחלקם לא זיהו השפעה מובהקת. הסיבה לכך קשורה ככל הנראה למורכבות של גורמים רבים הקשורים לשימוש ברשתות חברתיות, ובהם מטרת ואופן השימוש ברשתות, לצד גורמים הקשורים לאנשים שמשתמשים בהן.
לצד זאת, החוקרים מדגישים כי הפסקות מרשתות חברתיות מהוות אפשרות פשוטה וחינמית שעבור חלק מהאנשים עשויה להוביל לשיפורים מהירים – כך שלטענתם בהחלט שווה לנסות זאת.
בישראל היקף נרחב של שימוש ברשתות חברתיות. לפי נתוני סקר איגוד האינטרנט הישראלי, נכון לקיץ 2025, 99% משתמשים באפליקציית וואטסאפ, 97% ביוטיוב, 88% בפייסבוק, 81% באינסטגרם, 71% בטלגרם ובפייסבוק מסנג'ר, 57% בטיקטוק, 44% בפינטרסט, 31% בלינקאדיןן ו-32% ברשת X (טוויטר). לצד זאת קיימת מגמה בשנים האחרונות של שימוש בתוכנות מבוססות בינה מלאכותית שמפחיתות בחלק מהמקרים מזמן החשיפה לרשתות חברתיות.
ממצאי המחקר מעלים למודעות גם את תופעת ההתמכרות לרשתות חברתיות שנפוצה בעיקר באוכלוסייה הצעירה. בארה"ב מדווחים צעירים על זמן שימוש ממוצע של 6.54 שעות ליום בחיבור לרשתות חברתיות מסוגים שונים. בישראל מתועדת בשנתיים האחרונות עלייה בהיקף השימוש ברשתות החברתיות לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". באביב 2024 דיווחו חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב על היקף נרחב של מעל למחצית מהישראלים שהתמכרו לחדשות, בין השאר דרך רשתות חברתיות, לצד עלייה בדיווחים על מחשבות חרדתיות והפרעות שינה.
