תרופות ההרזיה עשויות לסייע למתמודדים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף
מחקר חדש חושף כי התרופות הפופולאריות מקבוצת GLP-1 המשמשות לטיפול בהשמנה וסוכרת עשויות להפחית את הסיכון לחזרה של פוליפים באף לאחר ניתוח. איך זה קורה?
בשנים האחרונות עולה המודעות לאבחנה של סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף (CRSwNP) – גושים של רקמה רירית שמתפתחים בסינוסים ומעברי האף המלווים בתסמינים אופייניים, לרבות גודש באף, חסימה אפית, עלייה בסיכון לזיהומים ופגיעה בחוש הריח והטעם, ובמקרים חמורים הרחבה של מבנה האף עד כדי שינוי אנטומי במבנה הפנים. התופעה מתפתחת בקרב כחמישית מהאנשים עם סינוסיטיס כרונית, ומשתייכת לקבוצת מחלות המתאפיינת בדלקת סוג 2 – פעילות יתר של תאי T מסייעים מסוג 2 של המערכת החיסונית (Th2). בקבוצה זו מחלות נוספות שעשויות להופיע יחד, ובהן אסתמה המאופיינת בריבוי אאוזנופילים בדם, נזלת אלרגית ואלרגיות נוספות, אטופיק דרמטיטיס ודלקת ושט אאוזנופילית. התפתחות פוליפים באף בשילוב סינוסיטיס עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים ולהוביל בין השאר להפרעות שינה ומצוקה נפשית.
הטיפול הראשוני בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף כולל שטיפת האף במי מלח, תרסיסי סטרואידים לאף ובמקרי הצורך סטרואידים סיסטמיים וכן אנטיביוטיקה – במצבים בהם מתגלה זיהום. הטיפול המרכזי המשמש כיום להסרת הפוליפים הוא ניתוח FESS – שהוא בתרגום לעברית: ניתוח סינוסים אנדוסקופי פונקציונאלי, ובמהלכו מתוקנות גם בעיות מבניות בסינוסים. אולם רבים מהמטופלים חווים חזרה של הפוליפים באף לאחר הניתוח. לפי מחקר ישראלי שפורסם בסוף 2024, כשני שליש מהמטופלים חווים חזרה של פוליפים באף שנתיים בלבד לאחר הניתוח. בשנים האחרונות נוספו לסל הטיפולים גם תרופות ביולוגיות חדשות שפועלות כ"נוגדי דלקת סוג 2" שמיועדות לחולים עם מחלה קשה והערכה כי קיים סיכון גבוה להישנות הפוליפים לאחר ניתוח תוך זמן קצר. התרופות הוכחו כתורמות לכיווץ הפוליפים ולהפחתה משמעותית בתסמינים.
עתה מצא מחקר חדש מארה"ב כי תרופות ההרזיה החדשות מקבוצת GLP-1 עשויות להפחית את הסיכון לחזרה של פוליפים באף לאחר ניתוח.
פחות מרשמים לתרופות ביולוגיות
תרופות ההרזיה מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1 הן תרופות פורצות דרך שפותחו במקור לטיפול בסוכרת סוג 2, ובשנים האחרונות התגלתה השפעתן על דיכוי תחושת הרעב והורדה משמעותית במשקל עודף, כשהן ניתנות בשילוב אורח חיים בריא. לאחרונה מתגלה השפעתן של התרופות הללו גם על שיפור של מצבים רפואיים כרוניים נוספים, ובין השאר התגלה במחקרים כי הן יעילות להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם, מניעת הידרדרות בתפקוד הכבד והכליות, טיפול בדום חסימה בשינה ואף הוכחה יעילותן כנגד התמכרות לאלכוהול.
בעבודה הנוכחית, החוקרים מאוניברסיטת Case Western Reserve ומהמכון לראש וצוואר במרכז הרפואי קליבלנד קליניק שבאוהיו עשו שימוש בפלטפורמת TriNetX Analytics לצורך ניתוח נתונים של מעל ל-100 מיליון רשומות רפואיות מ-59 ארגוני בריאות בארה"ב. החוקרים בחנו מטופלים שקיבלו מרשמים לתרופות מקבוצת GLP-1 לפחות יום אחד לאחר שעברו ניתוח FESS להסרת פוליפים והשוו את תוצאותיהם למטופלים דומים שלא קיבלו תרופות אלו.
בסופו של דבר' החוקרים התבססו על נתונים של 1,391 זוגות מטופלים שסובלים מסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף והשמנה הדומים זה לזה גם במאפיינים נוספים.
כעבור שנה מהניתוח, בקרב נבדקים שטופלו בתרופות מקבוצת GLP-1 על רקע השמנת יתר תועד סיכון נמוך ב-36% לצורך בניתוח נוסף על רקע חזרה של פוליפים. חמש שנים לאחר הניתוח, בקרב המטופלים בתרופות להשמנה הייתה ירידה של 40% בניתוחים חוזרים וירידה של 28% במרשמים לטיפול ראשון בתרופות ביולוגיות.
החוקרים מסכמים כי "ממצאים אלו מצביעים על כך שמרשמים לתרופות GLP-1 עשויים להיות קשורים לירידה בסיכון להישנות המחלה לאחר ניתוח סינוסים בקרב מטופלים עם סינוסיטיס כרונית והשמנה אשר עברו לפחות ניתוח FESS אחד בעבר".
המחקר נתמך בין השאר על ידי פרויקט שותפות של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והמרכז הלאומי לקידום מדעי התרגום בארה"ב (NCATS), וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2025 של כתב העת Otolaryngology–Head and Neck Surgery.
השפעות נוגדות דלקתיות
החוקרים לא בחנו את המנגנון הביולוגי באמצעותו תרופות מקבוצת GLP-1 משפיעות על ירידה בצורך בטיפולים נוספים לסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף לאחר ניתוח, לרבות ניתוחים חוזרים ותרופות ביולוגיות, אך הם מספקים מספר הסברים אפשריים.
מחקרים קודמים הדגימו כי לתרופות מקבוצת GLP-1 יש השפעות נוגדות דלקתיות ברקמות דרכי הנשימה, לרבות הפחתת הייצור של החלבון-ציטוקין הדלקתי 'אינטרלוקין 33' (IL-33) בתאי אפיתל האף, אשר זוהה כגורם סיכון להישנות של פוליפים באף לאחר ניתוח. המחקרים הדגימו עוד כי התרופות מדכאות את ייצור הציטוקינים על-ידי תאים מסוג ILC-2 שבבלוטות הלימפה בתגובה לאלרגנים נשאפים, וכך משפיעות על הפחתת פעילות דלקת אאוזנופילית מסוג 2 וכן הפחתת ריור והיפראקטיביות של דרכי הנשימה. בנוסף, ההערכה כי הירידה במשקל שמושגת באמצעות תרופות ההרזיה עשויה להפחית כשלעצמה את הנטל הדלקתי הנלווה להשמנה, אשר מזוהה בשנים האחרונות כגורם סיכון לסינוסיטיס כרונית.
לצד המחקר החדש, עבודה נוספת של חוקרים מסין ומאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, שפורסמה בקיץ האחרון, מצאה כי השמנה מהווה גורם סיכון לחזרה של פוליפים באף לאחר ניתוח. בעבודה זו נמצא כי הסיכון לחזרה של פוליפים באף בתקופה של שלוש השנים לאחר הניתוח היה גבוה ב-34% יותר עבור מטופלים עם עודף משקל וגבוה פי 3.08 בקרב מטופלים עם השמנת יתר. עבודה נוספת של חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ואוניברסיטת תל אביב שפורסמה בדצמבר 2025, מצאה כי השמנה אצל מאובחנים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף משפיעה על מחלה חמורה יותר. בעוד שהשמנה לא הייתה קשורה לעלייה בסיכון לסיבוכים בניתוחי FESS או לעיכוב בהחלמה לאחר הניתוח, מטופלים עם השמנה שעברו ניתוחים השיגו שיפור מצומצם יותר בתסמינים.
עבודות חדשות גם מזהות קשר גם בין השמנה להתפתחות ראשונית של פוליפים באף. כך, לפי מחקר לאומי מדרום קוריאה שפורסם במאי 2021 בכתב העת BMJ Open, השמנה מגדילה ב-43% את הסיכון להתפתחות פוליפים באף, והשמנה ביטנית-מרכזית מעלה ב-25% את הסיכון לתופעה. יש לציין כי יש גם עבודות שלא מצאו קשר בין השמנה להתפתחות פוליפים באף.
מצאי המחקרים החדשים מחדדים את חשיבות השמירה על משקל גוף תקין למתמודדים עם פוליפים באף, כחלק מההמלצות הכלליות לאורח חיים בריא, וכן את חשיבות הפיתוח של טיפולים המותאמים לאוכלוסייה זו של מאובחנים עם פוליפים באף ומשקל עודף, במטרה להפחית את הסיכון לחזרה של פוליפים באף.
