תאי העצב החסינים
המושג טרשת נפוצה שפירה benign multiple sclerosis, מיוחס לאנשים שיש להם נכות קלה בלבד או ללא נכות כלל לאורך שנים רבות לאחר תחילת המחלה. כיום ניתן למדוד את הפגיעה באקסון (חלק מתא העצב) בעזרת אמצעי הדמיה מתקדמים.
במחקר הנוכחי הצליחו החוקרים למדוד ולכמת את חומרת הפגיעה באקסון באנשים עם טרשת נפוצה שפירה ובאנשים עם טרשת נפוצה מסוג התקפי-הפוגתי, בכדי להבין את הקשר בין הפגיעה באקסון למהלך מחלה שפיר (ללא התדרדרות משמעותית במצב הנוירולוגי).
במחקר השתתפו 37 נבדקים עם טרשת נפוצה שפירה ו- 17 נבדקים עם שלב מוקדם של טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. לשני הקבוצות מדדו את רמת הפגיעה באקסון, בנוסף למדידות שגרתיות המוערכות במהלך סריקת MRI.
תוצאות המחקר הראו שכמות הנגעים באנשים עם טרשת נפוצה שפירה גבוהה מן כמות הנגעים באנשים עם שלב התחלתי של טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. עוד מצאו במחקר שאין הבדל משמעותי ברמת הפגיעה באקסון בין הנבדקים עם טרשת נפוצה שפירה לבין הנבדקים עם שלב מוקדם של טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. המשותף לשתי הקבוצות, כי בשתיהן אין האנשים עם טרשת נפוצה סובלים מנכות. מסקנת החוקרים כי רמת הנכות תלויה בהתקדמות הפתולוגיה שניתן לראותה לפי כמות הפגיעה באקסון וכי פגיעה זו היא בלתי תלויה בכמות הנגעים הנראים בסריקת MRI רגילה. החוקרים משערים כי מהלך שפיר של טרשת נפוצה אינו מתאפיין בחוסר נגעים, אלא בכך שלמרות הנגעים, אין פגיעה באקסון, בתא העצב.
Multiple Sclerosis 2009; 15: 789–794
תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.
