סרטן השד: שאלות לשאול את הרופאים
השאלות שמומלץ שנשים עם סרטן השד ישאלו את הכירורג, האונקולוג, המנתח הפלסטי ואנשי צוות אחרים בכל הצמתים: מקבלת תוצאות הביופסיה ועד למעקב בסיום הטיפולים
תוכן העניינים
קישורים פנימיים
שאלות למומחים בשלבי האבחון של סרטן השד
* ממצאי הביופסיה תקינים
* ממצאי הביופסיה אינם תקינים
* שאלות לשאול את הכירורג במקרה שממצאי הביופסיה מצביעים על גידול:
* שאלות לשאול את האונקולוג במקרה שממצאי הביופסיה מצביעים על גידול ממאיר:
שאלות למומחים בשלבי הטיפול בסרטן שד
* שאלות לכירורג לקראת ניתוח:שאלות לכירורג פלסטי לקראת ניתוח
* שאלות לשאול את האונקולוג לקראת טיפול תרופתי
* שאלות לקראת הקרנות – לרופא, אחות מתאמת שד או אחות קרינה
שאלות למומחים בסיום הטיפול בסרטן השד
* שאלות לאונקולוג עם סיום הטיפולים:
מידע הוא כלי יקר ערך בהתמודדות הגופנית והנפשית עם סרטן השד. מעבר למידע כללי שניתן ללמוד ממנו כאן באתר ובאתרים הרפואיים המהימנים, הצוות המטפל הוא מקור המידע העיקרי והטוב ביותר בכל הנוגע למידע המותאם לך.
לכל פגישה עם הרופאים מומלץ שתגיעי מוכנה: שתדעי מה המידע שאת מצפה לקבל ומה השאלות שמעסיקות אותך – ואת כל זה מומלץ לכתוב ולהביא לפגישה, כדי לא לפספס שום דבר.
כדי לעזור לך לגבש את רשימת השאלות האישית שלך לרופאים בתהליך האבחון, הטיפול והמעקב עם סרטן השד ריכזנו שאלות לדוגמה, בסיוע פאנל נשים שהתמודדו עם סרטן השד ומומחים: האונקולוגית ד"ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת השירות לסרטן שד בצעירות במרכז הרפואי שיבא ומנהלת בקהילת סרטן השד ב'כמוני', הכירורג ד"ר דב זיפל, מנהל מרכז מירב לבריאות השד במרכז הרפואי שיבא והכירורג הפלסטי ד"ר ערן בר מאיר, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי פוריה.
מומלץ להדפיס את השאלות הרלוונטיות לפגישה ולהוסיף לרשימה שאלות נוספות שברצונך לשאול. במהלך הפגישה מומלץ לרשום (את או המלווה שלך) את התשובות של הרופא ולוודא שהן ברורות לך. אל תחששי לשאול ולבקש הסברים נוספים.
בשל תחושת הלחץ שפעמים רבות מלווה את הפגישות עם הרופאים, את עשויה לשכוח דברים רבים שנאמרו. לכן חשוב להגיע לפגישה עם מלווה שתפקידו יהיה לרשום כל מה שנאמר.
שאלות לשאול את עצמך
היחסים שלך עם הרופא שילווה את שלבי הטיפול והמעקב ישפיעו על התחושה שלך, הביטחון שלך וכנראה גם על תוצאות הטיפול. כדי לדעת אם את אצל הרופא המתאים, מעבר לניסיונו המקצועי בטיפול בסרטן שד, חשוב לשאול את עצמך:
– האם את יכולה לשאול שאלות ולקבל תשובות שאת מבינה לשאלותייך?
– האם חששותייך נענים בכבוד מצד הרופא?
– האם את מכירה ומתמצאת בשלבי הטיפול שהותאם לך?
*השאלות נוסחו על ידי האגודה הלאומית למלחמה בסרטן בארה"ב (NBCF)
שאלות למומחים בשלבי האבחון של סרטן השד
במקרה של חשד לגוש ממאיר בשד, אם בעקבות תסמינים כמו גוש או שינויים אחרים בשדיים או אם בעקבות בדיקות סקר שגרתיות (ממוגרפיה או כירורג שד) יש לפנות לכירורג שד שעוסק בנושא של סרטן השד או למרכז לבריאות האישה/השד במרכזים רפואיים גדולים. רופא המשפחה יכול לסייע לנווט למקום הנכון.
חשוב שתדעי: גוש בשד אינו נחשב לתופעה חריגה, וכ-80% מהגושים שמתפתחים בשד הם שפירים. עם זאת, אין לדחות את הבדיקות המתאימות, מאחר שאבחון מוקדם של סרטן השד מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה ל-90% ויותר.
תהליך האבחון ימשיך על ידי אמצעי הדמיה נוספים. כשהחשד אינו מוסר בבדיקות ההדמיה, נדרש לבצע ביופסיה של השד. הביופסיה מסייעת לבחון אם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, להעריך את חומרת המחלה, סוג הגידול וגודלו. כמו כן, הבדיקה מאפשרת לבחון מאפיינים נוספים בגידול, לרבות הימצאותם של קולטנים (רצפטורים) להורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון בגידול וקולטנים מסוג HER-2 – בדיקות בעלות משמעות קלינית לצורך התאמה של הטיפול התרופתי לגידול.
ד"ר זיפל, מסביר כי לבדיקת הביופסיה תתקבל אחת מארבע תשובות: תשובה שפירה לחלוטין, שפירה חלקית (ממצא אטיפיקלי), גידול שאינו חודרני ((DCIS שדורש ניתוח וטיפול אך אינו סרטן ממש או סרטן חודרני שדורש טיפול בהתאם לאיפיון הספציפי של גידול.
חשוב שמסירת תשובה של ביופסיה תהיה בפגישה אישית עם הכירורג. אם בכל זאת התקבלה תשובה שלא בפגישה עם הרופא, חשוב להיפגש עם הכירורג לאחר קבלת התוצאות – גם אם התשובות תקינות. "לפעמים יש תשובות שפירות ובכל זאת יש משהו שדורש מעקב או התערבות כל שהיא" אומר ד"ר זיפל.
תוצאות בדיקת הביופסיה מתקבלות לרוב תוך שבוע. במידה שמדובר בגידול סרטני לרוב יהיה צורך להמתין כשבוע נוסף עד לקבלת תשובה לגבי הימצאות הקולטנים. "באופן מעשי בלי מידע על רצפטורים התשובה של הביופסיה חלקית ולא יודעים בדיוק באיזה מסלול נלך" מסביר ד"ר זיפל.
ממצאי הביופסיה תקינים
במידה שהתקבלה תשובה בביופסיה לפיה אין גידול ממאיר, יש לבדוק עם כירורג השד אם יש צורך בבדיקות נוספות ומהו המעקב המומלץ.
שאלות לשאול את הכירורג במקרה שתוצאת הביופסיה תקינה
- האם ממצאי הביופסיה תואמים לבדיקות ההדמיה?
- האם יש צורך בבדיקה פתולוגית נוספת? (חוות דעת נוספת על האבחנה הפתולוגית של הדגימה שהוצאה בביופסיה, המבוססת על פרשנות הפתולוג)
- האם יש צורך בביופסיה חוזרת?
- האם יש צורך בבדיקות הדמיה נוספות בשלב זה?
- מתי עליי לעבור בדיקות הדמיה נוספות בהמשך?
- מתי לחזור אלייך למעקב?
- יש משהו שלא שאלתי שכדאי שאדע?
ממצאי הביופסיה אינם תקינים
הדיון על תשובות ביופסיה שאינן תקינות יבוצע עם כירורג שד. במקרים בהם מדובר בגידול חודרני, בשלב זה יש צומת דרכים משמעותי – האם המטופלת מופנית קודם לניתוח ואחר כך תקבל טיפול תרופתי או שיש טעם לטפל קודם באמצעות תרופות (טיפול נאו-אדג'ובנטי) ורק אחר-כך להגיע לניתוח. "בשלב זה הכירורג צריך להחליט אם דרוש ניתוח כשלב ראשון בטיפול או להפנות את המטופלת לייעוץ אונקולוגי – וזאת כי לפי הבנת הכירורג ייתכן מצב שבו טיפול קדם-ניתוחי (טיפול נאו-אדג'ובנטי) עשוי להועיל". מסביר ד"ר זיפל שמדגיש שוב את התלות בשלב זה בהבנה של הכירורג בתחום. "אומנם בפועל כל כירורג במדינת ישראל יכול לנתח שד, אך באופן מעשי הטיפול בסרטן השד יכול להיות מורכב ולכן כדאי שכירורג שמטפל בנשים עם סרטן שד יהיה כזה שמבין ומכיר את החידושים בתחום. לפעמים קורה שייעוץ אונקולוגי בעיתוי נכון יכול לשנות תוכנית טיפול מניתוח לטיפול מקדים, וחבל אם הדברים יעשו אחרת " אומר ד"ר זיפל.
"רצוי בשלב זה שיהיה לפחות דיון בין כירורג לאונקולוג לפני קבלת החלטות, כך שתהיה הערכה מדויקת לגבי הצורך בייעוץ אונקולוגי לפני ניתוח" מסכימה ד"ר פאלוך.
התייעצויות שכאלה נעשות בשגרה במרכזי שד רב מקצועיים, לרוב בישיבות מולטי-דיספלינאריות – פורום של מומחים, כל אחד במקצועו, בדרך כלל כירורגים, אונקולוגים ורדיולוגים, שדנים יחד על כל מקרה ומקבלים החלטות בקונצנזוס.
"בבית חולים ציבורי זה קל, אבל כשכירורג רואה מטופלת בקופת חולים בדרך כלל הוא קצת מנותק ולפעמים מקרים כאלה לא עוברים דיון מפורט, שזה חיסרון יחסית של רפואה בקהילה. לכן חשוב במיוחד שהכירורגים בקהילה מבינים ויודעים את החומר" אומר ד"ר זיפל.
שאלות לשאול את הכירורג במקרה שממצאי הביופסיה מצביעים על גידול
- האם הגידול שלי טרום סרטני או חודרני?
- מהו סוג הגידול? (על הסוגים השונים של סרטן השד תוכלי לקרוא כאן). יש לציין כי הכירורג בשלב זה לא יוכל לדווח על שלב המחלה, מאחר שקביעה זו לא מתבססת על הביופסיה בלבד, אלא על הערכה כללית של המטופלת.
- האם יש צורך במידע נוסף מהפתולוגיה?
- האם הוזמנו בדיקות ER, PR, HER (שלושת הסמנים – מידע קריטי לתכנון המשך הטיפול) ו-ki67? (מדד לשגשוג הגידול שעוזר בקבלת החלטות)
- האם יש צורך בבדיקה פתולוגית נוספת? (האבחנה הפתולוגית של הדגימה שהוצאה בביופסיה, המבוססת על פרשנות הפתולוג)
- האם אתה חושב שיש צורך בבדיקות נוספות?
- האם יש מקום לייעוץ ובדיקות גנטיות?
- האם כדאי שאפנה לייעוץ אונקולוגי?
- איזה ניתוח אני אעבור?
- אם הכירורג אומר שאין ברירה ונדרשת כריתה מלאה – האם נלקח בחשבון טיפול מקדים?
- מה היתרונות והחסרונות של ניתוחים מסוגים שונים?
- האם ניתן לשמור על הפטמה ועטרה?
- האם הניתוח מחייב כריתת עור של השד או שניתן לשמור על כל העור של השד?
- האם מומלץ שאבצע שחזור בעת הניתוח או שחזור מאוחר? (צריכה להיות סיבה טובה בכדי שהכירורג ימליץ נגד ביצוע שחזור מיידי תוך כדי ניתוח הכריתה)
- גם במקרה בו מתבצעת כריתה חלקית של הגידול בלבד – האם מומלץ לשלב מנתח פלסטי שיבצע שחזור אונקופלסטי תוך כדי?
- האם מומלץ שאבצע שחזור בעת הניתוח או שחזור מאוחר?
- בנשים צעירות: מה עלי לדעת ולעשות בהקשר לשימור פריון?
- יש משהו שלא שאלתי שכדאי שאדע?
- שאלות נוספות לכירורג לקראת הניתוח תמצאי בפרק הטיפולים
שאלות לשאול את האונקולוג במקרה שממצאי הביופסיה מצביעים על גידול ממאיר:
חלק מהשאלות שכבר שאלת את הכירורג מומלץ לשאול גם את האונקולוג, יחד עם שאלות נוספות:
- האם יש מקום לייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות? והאם יש חשיבות כעת לתשובה באשר לנשאות מוטציות?
- האם יש צורך בבדיקות הדמיה נוספות?
- האם יש את כל המידע הנדרש מהפתולוג?
- מה המשמעות של המאפיינים הביולוגיים של הגידול ואיך זה משפיע על בחירת הטיפול התרופתי?
- במידה שבוצע MRI (לא כל אישה צריכה MRI) – האם יש אזורים נוספים שצריך לבצע בהם ביופסיה?
- האם צריך להתחיל בניתוח או לקבל קודם טיפול תרופתי טרום ניתוחי?
- איזה ניתוח מומלץ שאעבור?
- מה היתרונות והחסרונות של ניתוחים מסוגים שונים?
- האם הבחירה בסוג הניתוח שאעבור (כריתה מלאה או חלקית) משפיעה על סיכויי ההחלמה שלי?
- האם יש צורך לבחון את בלוטות הזקיף?
- תוך כמה זמן צריך לבצע את הניתוח?
- במידה שהוחלט להתחיל בטיפול כירורגי: מתי להגיע אלייך שוב?
- במידה שהוחלט על טיפול טרום ניתוחי: האם יש עוד בדיקות שצריך לבצע כגון סימון של בלוטות?
- האם יש מקום לבדיקות חדשות שמסייעות לקבל החלטות טיפוליות לגבי הטיפול התרופתי הנדרש?
- האם יש מקום לקרינה תוך ניתוחית?
- האם מומלץ שאבצע שחזור בעת הניתוח או שחזור מאוחר?
- האם יש מחקר קליני שיכול להתאים?
- בנשים צעירות: מה עלי לדעת ולעשות בהקשר לשימור פריון?
- בנשים צעירות: באילו אמצעי מניעה ניתן להשתמש?
- יש משהו שלא שאלתי שכדאי שאדע?
שאלות למומחים בשלבי הטיפול בסרטן שד
הטיפול העיקרי בסרטן שד הינו ניתוח להסרת הגידול. קיימים סוגים שונים של ניתוחי שד וסוג הניתוח נקבע בעיקר בהתאם לגודלו של הגידול, גודל השד, מיקום הגידול בשד ומידת התפשטותו. הסוגים המרכזיים של הניתוחים הם ניתוחים לכריתה מלאה של כל השד (מסטקטומיה) וניתוחים משמרי שד בהם מתבצעת כריתה חלקית של השד (למפקטומיה) רק לאזור בו התפתח הגידול הסרטני במטרה לשמר עד כמה שניתן את מבנה השד.
במצבים מסוימים מומלץ למטופלות המאובחנות עם סרטן השד לבחון את האפשרות לקבל טיפול תרופתי טרום ניתוחי, הקרוי 'טיפול נאו-אדג'ובנטי'. טיפול זה, הניתן לרוב בתרופות ביולוגיות ולעתים בכימותרפיה ו/או בהקרנות, נועד להקטין את הגידול. הטיפול נדרש במקרים מסוימים להקטנה של גידול מפושט בשד כדי לאפשר ניתוח כריתה מלאה, ומיועד במקרים מסוימים לכווץ את הגידול כדי להימנע מהצורך בכריתה מלאה של השד ולהסתפק בכריתה חלקית.
בשלב בו מוחלט על סוג הניתוח הנדרש, מומלץ להיפגש עם כירורג פלסטי, כדי לדון באפשרויות לשחזור השד. "כבר מהשלב הראשון, כאשר ידוע אם האישה תעבור כריתה מלאה או חלקית, כדאי שהיא תגיע לייעוץ, מאחר שאם מבוצע ניתוח ונדרש תיקון, הרבה יותר פשוט כשהפלסטיקאי מעורב כבר בניתוח הראשון" אומר ד"ר בר מאיר.
באשר לבחירת בית החולים לביצוע הניתוח וטיפולי הכימותרפיה וההקרנות, קופות החולים כיום מאפשרות ברוב המקרים בחירה לחולי סרטן לעבור את הטיפול בבית החולים המועדף עליהם.
בכל מוסד רפואי אליו מגיעים לטיפול, מומלץ לשאול אילו שירותים נוספים ניתן לקבל במקום. במקומות רבים מופעלים שירותים שעשויים להקל עלייך, כגון שירותי רפואה משלימה.
שאלות לכירורג לקראת ניתוח
לאחר שהוחלט על סוג הניתוח, כחלק מההכנה לניתוח ולתקופה שאחריו, מומלץ לשאול את הכירורג:
- מה משך האשפוז הצפוי לאחר הניתוח?
- כמה זמן צפוי להימשך תהליך ההחלמה ומתי אחזור לתפקוד מלא?
- מה צפוי במהלך תקופת ההחלמה? מה יהיו המגבלות הגופניות ואיך ניתן להיערך אליהן? (לדוגמה – האם אזדקק לחזייה מיוחדת? לכמה זמן?)
- מה מומלץ שאכין לקראת הניתוח לימים בבית החולים ולימים שלאחר מכן בבית?
- כיצד צפוי להיראות השד לאחר הניתוח? מומלץ לשאול על הימים שלאחר הניתוח וכן על הטווח הארוך.
- לאילו כאבים ניתן לצפות ואיך ניתן להקל עליהם?
- האם צפויים נקזים וכיצד עלי להתנהל איתם?
- מה הסיבוכים האפשריים של הניתוח?
- על אילו תופעות עליי לדווח לצוות המטפל? ואילו תופעות עשויות להוות מקרה חירום רפואי?
- כיצד עליי לטפל בעצמי כדי להפחית סיכון לסיבוכים?
- האם כדאי לעשות שחזור?
- האם ניתן ומומלץ לעשות שחזור מיידי (במהלך הניתוח להסרת הגידול) או שחזור עתידי?
- האם ניתן לשמר את הפטמה והעטרה?
- האם יהיה צורך לכרות עור בניתוח? (מידע שהמנתח הפלסטי יזדקק לו).
- האם יהיה צורך בפיזיותרפיה אחרי הניתוח?
- האם אוכל להתקשר או לשלוח הודעה לטלפון הנייד שלך או של מישהו אחר מהצוות במקרה שעולות שאלות או חששות כשאני בבית? / מי הכתובת במקרה שעולות שאלות או בעיות?
- מתי לחזור לביקורת אצלך אחרי הניתוח? ובאיזו תדירות יהיו פגישות מעקב לאחר הניתוח?
- מתי לראות אונקולוג?
- יש משהו שלא שאלתי שכדאי שאדע?
שאלות לכירורג פלסטי לקראת ניתוח
חשוב שהמנתח הפלסטי שיטפל בך יהיה כזה שעוסק בשחזורי שד באופן תדיר – מישהו שזו המומחיות שלו. בפגישה, לפני שהפלסטיקאי יוכל לענות על השאלות שלך, הוא יזדקק למספר תשובות שקיבלת מהכירורג. ד"ר בר מאיר מבהיר כי המנתח הפלסטי יצטרך לדעת:
- האם מדובר בכריתה חלקית או מלאה?
- אם עושים כריתה מלאה – האם שומרים על הפטמה והעטרה?
- האם כירורג השד ייאלץ לכרות עור?
- האם צפויות הקרנות? (הקרנות עלולות לפגוע באלסטיות של העור ויכולות לפגוע בתוצאה הסופית של השחזור)
ואלה השאלות שחשוב לוודא שהפלסטיקאי עונה עליהן:
- מה הן האפשרויות המתאימות עבורי לשחזור?
- מה הם היתרונות והחסרונות של כל אפשרות?
- מה הם הסיבוכים האפשריים של השחזור?
- על אילו סיבוכים / תופעות עליי לדווח?
- מה אני יכולה לעשות כדי להפחית סיכון לסיבוכים?
- מה משך האשפוז הצפוי לאחר הניתוח?
- כיצד השחזור צפוי להשפיע על התפקוד שלי? והאם יש דברים שאצטרך להימנע מהם לאחר הניתוח? ד"ר בר מאיר ממליץ לשאול על הצפוי במספר נקודות זמן: בשבוע שלאחר הניתוח, לאחר שישה שבועות ובחלוף שלושה חודשים, וכן בחמישה תחומים מסוימים: בעבודה, בבית עם הילדים, בבית עם עבודות בית, פעילות גופנית ונהיגה.
- כיצד צפוי להראות השד לאחר הניתוח (עם או ללא שחזור)? מומלץ לבקש לראות תמונות של נשים שעברו שחזורים וכאלה שלא. "חשוב שיראו לך ממש איך את יוצאת מהניתוח – כהכנה נפשית, ובנוסף – איך החזה צפוי להראות אחרי שבוע, אחרי חודשיים-שלושה, אחרי שנה וחצי ואפילו חמש שנים אחרי הניתוח" אומר ד"ר בר מאיר. "בקשי מהרופא שיראה לך תמונות של נשים שיש להן מבנה גוף וכן גודל ומבנה שד דומה לשלך היום – אחרת המראה הצפוי של השד לא רלוונטי עבורך".
- במקרה שמבחינה אונקולוגית ניתן לשמר את הפטמה והעטרה – האם גם מבחינה פלסטית ניתן לשמרן?
- אם לא ניתן לשמר את הפטמה והעטרה – כיצד ניתן לשחזרן?
- האם השחזור עלול להעלות את הסיכון לסיבוכים בעקבות טיפולים שאעבור בעתיד?
- יש משהו שלא שאלתי שכדאי שאדע?
שאלות לשאול את האונקולוג לקראת טיפול תרופתי
הטיפול התרופתי בסרטן השד, בין אם ניתן לפני הניתוח או אחריו, עשוי לכלול כימותרפיה, תרופות ביולוגיות ותרופות הורמונליות. לפני שמתחילים ליטול תרופות לטיפול בסרטן השד, מומלץ לשאול את האונקולוג את השאלות הבאות:
- כיצד פועל הטיפול?
- האם יש בדיקות מסוימות או טיפולים שעליי להשלים לפני תחילת הטיפול? (לרבות בדיקות נשאות לזיהומים שונים וטיפולי שיניים)
- איך ניתן הטיפול? והאם יש אפשרויות נוספות לאופן נטילת הטיפול?
- כמה זמן צפוי להימשך הטיפול?
- אם הטיפול ניתן במרכז רפואי – האם להגיע עם מלווה?
- איך ומתי נדע אם יש תגובה לטיפול? ומה המשמעות של תגובה לטיפול?
- מה הן תופעות הלוואי האפשריות ואיך ניתן להתמודד איתן?
- על אלו תסמינים ותופעות לוואי עליי לדווח? ומתי המצב דורש פנייה מיידית לטיפול?
- למי עלי לפנות במקרה של סימנים ותופעות לוואי אלה?
- האם אני יכולה להמשיך בשגרה? וממה עליי להימנע (המגבלות) בתקופת הטיפול? (לרבות: האם אוכל לנהוג לאחר קבלת הטיפול? האם יש להימנע ממאכלים מסוימים, תוספי תזונה וצמחי מרפא או תרופות מסוימות? האם עליי להימנע מחשיפה לשמש?)
- האם אני בסיכון מוגבר להידבקות בזיהומים ומה עלי לעשות כדי להפחית את הסיכון?
- האם אוכל להתקשר או לשלוח הודעה לטלפון הנייד האישי שלך או של מישהו אחר מהצוות במקרה שעולות שאלות או חששות כשאני בבית?
- האם מומלץ לבצע פעילות גופנית במהלך הטיפול?
- האם אוכל לעשות טיפולי פיזיותרפיה במהלך הטיפול?
- אילו בדיקות מעקב עליי לעבור במהלך הטיפול?
- האם ידוע על טיפולים משלימים שיכולים לסייע?
- יש משהו שלא שאלתי שכדאי שאדע?
שאלות לקראת הקרנות – לרופא, אחות מתאמת שד או אחות קרינה
- האם נדרשות הכנות מיוחדות לטיפול?
- האם הקרינה עשויה להשפיע על ההחלטה אם לבצע שחזור שד?
- כמה זמן נמשך כל טיפול?
- כמה טיפולים עליי לעבור במשך כמה זמן?
- האם עליי להגיע עם מלווה לטיפולים?
- מה הן תופעות הלוואי האפשריות?
- כיצד ניתן להקל על תופעות הלוואי?
- ממה עליי להימנע בתקופת הטיפול?
- מה הן ההנחיות לשמירה על העור המוקרן?
- יש משהו שלא שאלתי שכדאי שאדע?
שאלות למומחים בסיום הטיפול בסרטן השד
שאלות לאונקולוג עם סיום הטיפולים
- אילו בדיקות הדמיה מומלץ שאעבור ומתי?
- אילו רופאים נוספים צריכים לראות אותי באופן קבוע? (לדוגמה – כירורג, גניקולוג)
- האם עלולות להופיע תופעות לוואי מאוחרות לטיפולים?
- על אילו שינויים ותסמינים עליי לדווח?
- מה הן ההמלצות לגבי אורח החיים שלי?
- מי שסובלת מתופעות לוואי של גיל המעבר: מה יכול לעזור לי ומותר לי לעשות כדי להקל על התסמינים?
- האם ומתי אני צריכה לעשות בדיקה של צפיפות העצם?
- במקרה של בעיות בתפקוד המיני, דכדוך או חרדה קשים – מה ניתן לעשות?
- יש משהו שלא שאלתי שכדאי שאדע?
