טרשת עורקים – כל המידע

טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס, Atherosclerosis) היא תהליך המתאפיין בהצטברות שומנים וחומרים נוספים בתוך דפנות העורקים ועל פניהם. ההצטברות עצמה מכונה 'רובד' (ובלעז 'פלאק', plaque), ועלולה עם הזמן לגרום להיצרות העורקים עד כדי פגיעה בזרימת הדם התקינה. בנוסף, הרובד עלול להיקרע ולהוביל להיווצרות קריש דם שיחסום את זרימת הדם. התופעה עשויה להתרחש בעורקים בכל מקום בגוף, אך בעיקר נחשבת למסוכנת כשהיא מופיעה בעורקים הכליליים המזינים בדם את הלב עצמו ובעורקי הקרוטיד בצוואר המזרימים דם למוח.

תופעת טרשת העורקים עומדת בבסיס של מחלות רבות, ובמרכזן מחלות לב וכלי דם, וכיום מהווה למעשה את הגורם הראשון במעלה לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי.

תהליך הטרשת עשוי לערב את כלל עורקי הגוף:

• טרשת עורקים כלילית חוסמת את העורקים הכליליים המובילים דם לשריר הלב עצמו, והיא כאמור מדאיגה מיוחד, ועלולה לגרום לאנגינה פקטוריס (תעוקת חזה) ולהתקף לב.
• טרשת עורקים היקפית עשויה לפגוע בכל עורק אחר בגוף, ובסיכון גבוה מצויה באבי העורקים התחתון (בבטן), עורקי הגפיים, עורקי המוח ועורקי העיניים, והיא עלולה לגרום לקשיים בהתאם לעורק החסום, לרבות קשיי הליכה, ראייה ולעתים אף להיווצרות נמק וכן לשבץ מוחי – במקרה של חסימה של עורקי התרדמה המוליכים דם למוח.

הערכת הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם בטווח של עשר השנים הקרובות על רקע טרשת עורקים מקובלת כיום בארץ לפי מדד הקרוי SCORE האירופי, המבצע הערכה לפי גורמי סיכון של המטופל – כמו עישון, עודף משקל/השמנה, יתר לחץ דם ושומנים בדם. בנוסף קיים כיום  בשימוש בארה"ב מדד שהוכנס בשנת 2023 על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA) בשם Prevent. השימוש במדדים מאפשר לקבוע בהמשך את הצורך בטיפול תרופתי להורדת כולסטרול באמצעות סטטינים ותרופות נוספות.

כיום נתפסת טרשת עורקים כמחלה מתקדמת (פרוגרסיבית) המתפתחת מגיל צעיר, ולרוב באה לידי ביטוי בחומרתה החל מגיל 50. תהליך הטרשת מופיע אצל כולנו כחלק מתהליך ההזדקנות, אך קיימים גורמי סיכון המאיצים את התהליך וגורמים להופעת המחלות המתוארות לעיל בגיל צעיר: עודף משקל, רמת כולסטרול גבוהה בדם, סוכרת, עישון ויתר לחץ דם.

כדי למנוע התפתחות מחלות הקשורות בטרשת עורקים יש להאט את קצב התקדמות הטרשת. הורדת משקל עודף, הקפדה על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון סיגריות ואיזון יתר לחץ דם וסוכרת (במידה וקיימות בעיות כאלה) – צפויים להפחית את הסיכון להצטברות רובד טרשתי מסוכן בעורקים.

לאחרונה על רקע עלייה בהיקף הצעירים שמאובחנים עם טרשת עורקים, גוברות הקריאות בקהילה הרפואית לפתח כלים להתמודדות עם התופעה כבר מגיל צעיר.

מהו הרובד הטרשתי בעורקים ואיך הוא מתפתח?

טרשת עורקים מתפתחת בהדרגה כשחומרים שונים יוצרים רובד (פלאק) בדפנות העורקים. הרובד מורכב ממשקעים שומניים הכוללים כולסטרול, חומרים שומניים נוספים, תוצרי פסולת תאיים, סידן ופיברין – חומר קרישתי בדם.

כאשר הרובד מצטבר, דופן כלי הדם מתעבה, וכלי הדם הופך נוקשה יותר ופחות גמיש. התהליך גם מצמצם את תעלת העורק, ומפחית את זרימת הדם. כתוצאה מכך, כמות החמצן וחומרי המזון שמגיעה לגוף יורדת. בנוסף, כשדפנות העורק קשות יותר, לחץ הדם הסיסטולי (בזמן כיווץ הלב) עולה. כמו כן, היצרות העורק כתוצאה מהרובד הטרשתי מייצרת התנגדות לזרימת הדם, ובמקרה זה הלב צריך לפעול חזק יותר לדחוף את הדם ונוצרת עלייה בלחץ הדם.

שכיחות התופעה

טרשת עורקים קיימת למעשה מקדמת דנא, וחוקרים מצאו ראיות להצטברות טרשת בעורקים בשרידי גופות עוד בתקופת מצרים העתיקה.

כיום ההערכות כי בישראל כ-20 עד 25 אלף איש מאושפזים מדי שנה בבתי חולים כתוצאה מהתקפי לב על רקע טרשת עורקים כלילית, וכ-15 אלף איש בשנה לוקים בשבץ מוחי, רובם (עד 90%) בשבץ איסכמי שנגרם על ידי היצרות או חסימה של כלי דם למוח. כמו כן, לפי נתוני המועצה הלאומית לסוכרת, מדי שנה מתרחשות בישראל כ-1,400 קטיעות איברים כתוצאה מהמחלה, שמקורן למעשה בטרשת עורקים היקפית.

בחינת השכיחות של טרשת עורקים קשה – מאחר ותופעה לרוב מתפתחת ללא תסמינים מובהקים בשלביה הראשונים.

מחקרים המבוססים על נתיחות פתולוגיות של נפטרים מעלים שיעורים גבוהים של טרשת עורקים באוכלוסייה הכללית, אם כי מחקרים אלו לרוב מצומצמים בהיקפם ומכסים עשרות עד מאות נבדקים בלבד. במחקר מהודו שפורסם בנובמבר 2025 והתבסס על נתיחות לאחר המוות, זיהה היקפים נרחבים של רובד טרשתי בעורקים מרכזיים בגוף, לרבות 44.9% מדגימות העורק הכלילי היורד הקדמי השמאלי, 23.4% מדגימות העורק הכלילי הימני ו-18.8% מדגימות העורק העוקף השמאלי – שלושתם עורקים כליליים המספקים דם לשריר הלב, וכן ב-24.2% מדגימות העורק הצווארי (קרוטידי) הפנימי המספק דם למוח.

גם מחקרים המבוססים על בדיקות הדמיה מציגים היקפים גבוהים לתופעה. במחקר משבדיה, שפורסם בספטמבר 2021 בכתב העת Circulation, גויסו באקראי 25,182 משתתפים בגילי 64-50 ממרשם האוכלוסין השוודי בין השנים 2018-2013 כחלק ממחקר מעקב אחר בריאות הלב ומערכת הנשימה (מחקר SCAPIS). הנבדקים הופנו לבדיקות CT לב, מבלי שהם סובלים ממחלות לב או תסמינים לבביים יוצאי דופן, והתגלה כי מעל ל-40% מהם (42.1%) יש עדות לטרשת עורקים.  כמו כן, 5.2% אובחנו עם היצרות משמעותית של מעל ל-50% מקוטר העורק שהוצר.

ביטויים של טרשת עורקים

לטרשת עורקים שלושה ביטויים מרכזיים:

• מחלת לב איסכמית (IHD, קיצור של Ischemic Heart Disease): הפרעה בתפקוד הלב הנגרמת מירידה בזרימת הדם לשריר לב, ועשויה לבטא תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) או התקף לב (אוטם שריר הלב).
• שבץ מוחי איסכמי: שבץ מוחי הנגרם כתוצאה מחסימה של כלי דם במוח על ידי קריש דם שנוצר כתוצאה מטרשת עורקים או בעקבות פלאק טרשתי. התופעה מתבטאת בירידה באספקת החמצן למוח.
• מחלת עורקים היקפית (PAD, קיצור של Peripheral Artery Disease): מחלה שמתאפיינת בהיצרות או חסימה של עורקים מחוץ ללב ולמוח, בעיקר ברגליים, שעלולה להוביל להפרעות בהליכה (כאבים וצליעה), פצעים שאינם מחלימים, ועלולה להוביל לסיכון בקטיעה.

תסמינים אופייניים

טרשת עורקים מתפתחת בהדרגה, תחילה כמחלה שקטה. בשלב הראשון טרשת המתבטאת בהצטברות מתונה של שומנים בעורקים אינה נושאת לרוב תסמינים אופייניים. התסמינים מופיעים לרוב רק כשההיצרות חמורה במידה כזו שהיא פוגעת באספקת הדם לאיברים ורקמות בגוף, או כשרובד טרשתי חוסם לחלוטין את זרימת הדם באחד העורקים או שהרובד מתפרק והופך לקריש דם שעלול לגרום להתקף לב או שבץ מוחי.

התסמינים לטרשת עורקים כלילית כוללים לרוב תעוקה או לחץ בחזה – אנגינה פקטוריס כאמור. במקרים מסוימים, אנגינה מהווה תסמין ל'מחלת כלי הדם הכליליים' או 'מחלה כלילית רב כלית',MVD) קיצור של coronary MicroVascular Disease) – מחלה שמשפיעה על העורקים הכליליים המיקרוסקופיים, ובה הרובד הטרשתי אינו יוצר חסימות כמו במחלת לב כלילית, אך משבש זרימת דם מועשר בחמצן ללב. מחלה זו מוכרת ברפואה גם בשמות 'סינדרום X  לבבי' (Cardiac Syndrome X) ו'מחלת לב כלילית לא חסימתית' (nonobstructive CHD).

טרשת בעורקי התרדמה המעלה את הסיכון לשבץ מוחי עלולה להתבטא בחולשה בידיים/ הרגליים, קשיי דיבור או דיבור מבולבל, אובדן ראייה זמני בעין אחת או צניחה של שרירי הפנים – המהווים תסמינים לשבץ איסכמי.

טרשת בעורקי הידיים והרגליים עלולה להיות מלווה בתסמיני מחלת עורקים היקפית, לרבות כאבים ברגליים וצליעה לסירוגין בהליכה – המוגדרת ברפואה במונח 'קלאודיקציה' (Claudication).

טרשת בעורקים המובילים דם לכליות עלולה להוביל להתפתחות יתר לחץ דם ואי ספיקת כליות.

מחקרים שונים מצביעים על תסמינים גופניים נוספים שעשויים להוות עדות לטרשת עורקים. כך, למשל, סקירת מחקרים משנת 2010 העלתה כי גברים הסובלים מאימפוטנציה נמצאים בסיכון לטרשת עורקים ולאירוע לבבי. בשנים האחרונות מתפרסמות הנחיות קליניות המורות לרופאים להפנות מטופלים גברים עם פגיעה בזקפה לבדיקות הדמיה כדי לבחון האם הם מפתחים טרשת עורקים מסוכנת.

במקרה של הופעת תסמינים המעלים חשד לטרשת עורקים – חשוב לפנות לרופא כדי לאבחן טרשת עורקים ולטפל בה כדי להפחית את הסיכון למצבים רפואיים אקוטיים חמורים ומסכני חיים.

גורמי סיכון לטרשת עורקים

תהליך של הצטברות טרשת בעורקים מתחיל לרוב כבר בילדות ומחמיר עם השנים, כשקיימים גורמי סיכון שמביאים להחמרה בתהליך זה.

בעולם הרפואה והמדע עוד לא ברור לחלוטין מה מוביל לתחילתו של תהליך טרשתי בעורקים, אולם ההנחה היא כי הטרשת מתפתחת על רקע פגיעה או חבלה בשכבה הפנימית של העורק ועל גביה מתחילה הצטברות מסוכנת של חומרים הגורמים לפגיעה טרשתית מסוכנת. ברבות השנים נקשרו במחקרים גורמי סיכון גנטיים, ביולוגיים וסביבתיים לטרשת עורקים, המכונים בשפה הרפואית במונח 'גורמי סיכון אתרוגניים' (Atherogenic Risk Factors).

הפגיעה בעורקים המובילה לטרשת עורקים מתקדמת עלולה להיווצר על רקע:

• סיכון גנטי-משפחתי למחלת לב: במחקר מאיטליה שהוצג בכנס מדעי בתחילת 2025 ופורסם כתקציר בעיתונות המדעית, בוצעו בדיקות סי.טי לב (צנתור וירטואלי) למטופלים ללא מחלות לב, שלחלקם יש קרובי משפחה המוגדרים כחולי לב. נמצא כי אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית היו בסיכון גבוה פי 2.1 לפתח טרשת חמורה בעורקים הכליליים, בהשוואה לאחרים.
• מוטציות גנטיות המשפיעות על שומנים בדם: במחקרים מתועדות בשנים האחרונות מוטציות בגנים מסוימים שמשפיעות על הצטברות חריגה של שומנים בדם, שהימצאותן מעלה את הסיכון לטרשת עורקים, ובכלל זה מוטציות בגן LDLR הפוגעות בהפרשת כולסטרול רע LDL מהגוף;  מוטציות בגן-חלבון-אנזים PCSK9 שמשפיעות על עלייה ברמות הכולסטרול בדם, כאשר כיום יש תרופות ביולוגיות חדשות מקבוצת 'מעכבי PCSK9' הפועלות כנגד חלבון זה; מוטציות בגן APOB הפוגעות בהיקשרות של מולקולות כולסטרול רע לקולטנים ייעודיים; ומוטציות בגן APOE שפוגעות בתהליכי מטבוליזם השומנים בגוף באופן שמעלה את הסיכון לטרשת עורקים מתקדמת.
• יתר לחץ דם: מחקרים רבים קושרים כאמור בין טרשת עורקים ליתר לחץ דם, וגם בכיוון ההפוך: לחץ דם גבוה מעלה את הסיכון לטרשת עורקים, וזאת על רקע השפעתו על יצירת עומס מכני על דופן העורק ופגיעה באנדותל שעלולה להשפיע על חדירת שומני הדם לדופן כלי הדם; האצת תהליכים דלקתיים בכלי הדם שמשפיעים על האצת החסימה הטרשתית; ועיבוי דופן העורק המוביל להקטנת חלל העורק הפנימי והחמרה במצב הטרשתי. מחקר משבדיה שפורסם בנובמבר 2025 בכתב העת JAMA Cardiology הדגים כי לחץ הדם בגיל ההתבגרות משפיע על עלייה בסיכון להתפתחות טרשת עורקים כלילית בגיל העמידה. במעקב חציוני של 39.5 שנים, למתבגרים שאובחנו עם יתר לחץ דם בינוני היה בשנות החמישים לחייהם סיכון גבוה ב-84% לטרשת עורקים חמורה המתבטאת בחסימת יותר 50% לפחות מהיקף העורק, כאשר 10.1% מתוכם פיתחו טרשת עורקים קשה, בהשוואה ל-6.9% בקרב מי שבגיל ההתבגרות נמדדו עם לחץ דם תקין.
• כולסטרול גבוה בדם: בשנים האחרונות מצטברות הראיות כי כולסטרול גבוה בדם מוביל להתפתחות טרשת עורקים בעיקר בגילי הבגרות הצעירה ובגיל העמידה. מחקר לאומי משבדיה שפורסם בינואר 2023 בכתב העת Circulation, מצא כי כולסטרול רע LDL קשור באופן בלעדי לטרשת העורקים הכליליים בגיל העמידה לאורך כ-5 שנות מעקב. בקרב קשישים מתוארת תופעה הפוכה שמכונה לעתים בשם העממי "פרדוקס ההשמנה", ונמצא כי רמות גבוהות של כולסטרול בדם קשורות דווקא להארכת חיים.
• רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם: גם עלייה ברמות השומנים מסוג טריגליצרידים בדם נקשרת במחקרים לעלייה בסיכון לטרשת עורקים. מטה אנליזה של חוקרים אמריקאים שפורסמה עוד באפריל 1996 בכתב העת Journal of Cardiovascular Risk מצאה כי רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם מהווים גורם סיכון עצמאי שמעלה את הסיכון לאירועי לב ב-32% בקרב גברים וב-76% אצל נשים.

• עישון סיגריות וטבק: חשיפה לסיגריות וטבק נקשרה במחקרים לעלייה בסיכון לטרשת עורקים, וזהו הקשר המרכזי שמסביר את ההשפעות השליליות של הסיגריות על עלייה בסיכון לאירועי לב וכלי דם. עישון משפיע על טרשת עורקים במספר מנגנונים, ובין השאר בפגיעה בדופן כלי הדם (אנדותל) המלווה בפגיעה בייצור החומר NO המרחיב את כלי הדם ובנוקשות כלי הדם; האצת תהליכים דלקתיים והצטברות תאי דלקת באופן העורקים; עלייה ברמות השומנים בדם; הגברת יכולת היצמדות טסיות הדם וקרישיות הדם; וכיווץ כלי הדם ועלייה בלחץ הדם. מחקר משבדיה שסיכם לאחרונה ממצאי בדיקת אנגיוגרפיה של העורקים הכליליים (צנתור אבחנתי), וממצאיו פורסמו באוגוסט 2025, מצא הבדלים מובהקים בדפוסי התקדמות הפלאק הטרשתי בין מעשנים ללא-מעשנים, והעלה כי עישון קשור להתקדמות מוגברת של פלאק בעורק הכלילי הימני, בהבדל מלא-מעשנים – אצלם התקדמות הפלאק נצפתה בעיקר בעורק הכלילי הקדמי היורד.
• משקל עודף: השמנה מהווה גורם סיכון מוכר ומבוסס לטרשת עורקים. מחקר משבדיה שפורסם בדצמבר 2022 בכתב העת Atherosclerosis (מחקר SCAPIS), מצא כי אנשים עם השמנת יתר וללא תסמונת מטבולית מציגים חומרה מוגברת של היצרויות בעורקים הכליליים, אך ללא עלייה בסיכון לטרשת העורקי בקרוטיד (תרדמה) בצוואר. חוקרים מדגישים כי הממצאים מדגישים את חומרת ההשמנה גם כשהיא אינה מלווה במאפייני התסמונת המטבולית, ומחזקים את הנטייה הגוברת בשנים האחרונות לראות בהשמנה מחלה עצמאית.
• אי סבילות לאינסולין וסוכרת: מצב של אי סבילות לאינסולין וסוכרת סוג 2 מהווים גורם סיכון להתפתחות טרשת עורקים תוך שילוב מנגנונים ביולוגיים שונים, ובהם פגיעה בתפקוד דופן כלי הדם – האנדותל, עלייה ברמות שומני הדם, עקה חמצונית ודלקתיות כרונית וקרישיות מוגברת בדם כתוצאה מרמות סוכר גבוהות בדם. הקשר בין סוכרת לטרשת עורקים מתחזק גם על רקע הקשר בין השמנה לטרשת עורקים – מאחר וסוכרת והשמנה הן תופעות רפואיות שקשורות מאוד זו לזו. לאחרונה הוכיחה קבוצת התרופות לסוכרת מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1, המשמשות גם כתרופות הרזיה מצליחות, כי מנגנון פעילותן משפיע גם על ירידה בסיכון לטרשת עורקים ותחלואה קרדיו וסקולארית.
• כבד שומני: מחקרים מזהים קשר בין כבד שומני שאינו נגרם משתייה מופרזת של אלכוהול (NAFLD) לבין טרשת עורקים. לפי סקירה שבחנה את הנושא ופורסמה בשנת 2022, כבד שומני עלול לשנות את איזון המטבוליזם של שומנים וגלוקוז ולהגדיל את הסיכון ליתר לחץ דם ודלקת מערכתית, ומצב זה מלווה בעלייה בסיכון לטרשת עורקים ואירועי לב וכלי דם.
• דלקתיות: טרשת עורקים עלולה להתפתח על רקע תהליך דלקתי שעשוי להתלוות למחלה כרונית אוטואימונית או דלקתית כגון דלקות מפרקים, דלקתיות במערכת העיכול או דלקת חניכיים, או על רקע זיהום או סיבה שאינה ידועה. כך, למשל, מטה אנליזה של חוקרים מאיטליה שפורסמה במאי 2023 בכתב העת International Journal of Cardiology מצאה כי מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית קשורים באופן עצמאי בעלייה בסיכון לטרשת עורקים ואירועי לב. מחקרים מדגימים גם סיכון גבוה לטרשת עורקים ואירועים קרדיו וסקולאריים אצל המאובחנים עם דלקות מפרקים כרוניות.
• העדר פעילות גופנית: פעילות גופנית מועטה מדי מלווה בעלייה בסיכון לטרשת עורקים. לפי מטה אנליזה של חוקרים מסין שפורסמה באוקטובר 2022 בכתב העת Frontiers in Public Health, אורח חיים יושבני מלווה בעלייה של 34% בסיכון לאירועי לב וכלי דם על רקע טרשת עורקים, ואילו פעילות גופנית סדירה לפרקי זמן ממושכים מלווה בירידה של 29% בסיון לתופעה.

• תזונה לקויה: תזונה לא בריאה נקשרת בעבודות רבות לטרשת עורקים. בין השאר, נמצא כי צריכת שומן טראנס מעלה משמעותית את הסיכון לתופעה. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות החלה במדינות המערב מגמה של איסור השימוש בשומן טראנס במזונות מתועשים. מזונות נוספים שנקשרו במחקרים לטרשת עורקים כוללים מזונות עתירי פחמימות פשוטות (סוכר) ושומן רווי, לרבות בשר אדום, חמאה ושמנת וכן מזונות אולטרה מעובדים, אשר מעבר לתהליכי העיבוד הרגילים של מזון הכוללים ייבוש, שימור, עישון, פסטור ועוד – מוחדרים לתוכם רכיבים מלאכותיים – מייצבים, משמרים וחומרי טעם, צבע וריח – כדי להפוך אותם אטרקטיביים לאכילה ולהאריך את חיי המדף. לפי מטה אנליזה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד, שפורסמה בספטמבר 2024 בכתב העת Lancet Regional Health – Americas, ניתוח של ממצאי מחקרי מעקב אמריקאים נרחבים (מחקר האחיות ומחקר עובדי מקצועות הבריאות) הדגים כיצד צריכה של מזונות אולטרה מעובדים בחמישון העליון מעלה באופן עצמאי ב-11% את הסיכון לאירועי לב וכלי דם על רקע טרשת עורקים, בהשוואה לחמישון התחתון של הצריכה.
• שינה ירודה: בשנים האחרונות מתחדדות ההשפעות של פגיעה באיכות השינה והפרעות שינה, ובכללן נדודי שינה ודום חסימה בשינה – על עלייה בסיכון לטרשת עורקים ואירועי לב וכלי דם. שינה קצרה מדי/ ירודה נקשרה בעבודות לעלייה בפעילות הדלקתית בגוף, פגיעה בתפקוד דופן כלי הדם – האנדותל וביכולת התרחבות כלי הדם, הפעלה מוגברת של המערכת הסימפטטית ועלייה בלחץ הדם, השפעה לרעה על רמות הסכר והשומנים בדם, עקה חמצונית ועלייה בקרישיות הדם. מחקר מסין שפורסם בנובמבר 2025 ומבוסס על בדיקות הדמיה מסוג סי.טי לב, מצא כי משך השינה ואיכות השינה קשורים באופן מובהק לטרשת בעורקים הכליליים המזינים את הלב.

סיבוכים אפשריים

מעבר לביטויים הקלאסיים של טרשת עורקים בתחלואה קרדיו וסקולארית, שתוארו קודם – מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי איסכמי ומחלת עורקים היקפיים – טרשת עורקים מלווה בעלייה בסיכון למספר מחלות ומצבים רפואיים:

• מפרצת (אנוריזמה): התרחבות מקטע בעורק שמגדילה את הסיכון לקרע פתאומי שלרוב מופיע ללא תסמינים ועלול להוביל לדימום מסכן חיים, כשהתופעה מסוכנת בעיקר להתפתחות מפרצת באבי העורקים הביטני – הסיבוך הקטלני שהוביל בשעתו בנובמבר 2013 למותו של הזמר אריק איינשטיין. בשנים האחרונות כלולה בסל הבריאות הממלכתי בדיקת אולטרסאונד בטן המיועדת לגברים מעשנים בהווה או בעבר בגילי 74-65 לאבחון מוקדם של מפרצת באבי העורקים הבטני.
• פגיעה בכליות: טרשת בעורקי הכליה עלולה להוביל להיצרות באספקת דם מחומצן לכליות ועם הזמן להוביל לפגיעה בתפקוד הכליות האמורות לסנן פסולת מהדם ולאי ספיקת כליות. ירידה בזרימת הדם לכליה עלולה גם לפגוע בתפקוד המערכת ההורמונלית רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון המווסתת את לחץ הדם. יש לציין כי גם בכיוון ההפוך – מחלת כליות כרונית מעלה את הסיכון לטרשת עורקים.
• פגיעה באיבר אחר: טרשת עורקים עלולה להוביל לדימום או איסכמיה באיברים נוספים מעבר ללב והמוח, לרבות המעי, הכבד, הטחול והרגליים. מחקר מדרום קוריאה שפורסם באפריל 2024 מצא כי טרשת עורקים קשורה בעלייה בסיכון להתפתחות פוליפים במעי הגס שעלולים להפוך עם הזמן לממאירים, ככל הנראה על גורמי סיכון מטבוליים משותפים (למשל עודף שומנים בדם, השמנה וסוכרת) ודלקתיות כרונית.

מניעת טרשת עורקים

אימוץ אורח חיים בריא, המהווה כיום את האמצעי הטיפולי הראשון במעלה במקרה של התפתחות טרשת עורקים – מומלץ גם למניעה של טרשת עורקים, בין השאר על ידי:

• גמילה מעישון סיגריות: מחקרים מדגימים כי גם אם לא ניתן למחוק לחלוטין את כל שנות הסיגריה, גמילה מעישון מלווה בירידה בסיכון לטרשת עורקים.
• תזונה בריאה: לפי המלצות משותפות לאיגוד הקרדיולוגי, עמותת עתי"ד של הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות משנת 2021, קיימות ראיות להפחתת הסיכון לטרשת עורקים ומחלות קרדיו וסקולאריות באמצעות העדפת מזונות טריים ללא תוספת מלח, סוכר ורטבים עתירי קלוריות, תוך העדפת שיטות בישול שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים כמו אידוי או הקפצה. מומלץ לשלב דגנים מלאים, קטניות, שומנים בלתי רוויים כמו שמן זית, 3-2 מוצרי חלב – רצוי מותססים ולפחות 5 פירות וירקות שונים ליום, 3-2 מנות דגי ים עתירי שומנים בלתי רוויים בשבוע, והקפדה על צריכת הסידן המומלצת. כן מומלץ לשתות מים ולהמעיט במשקאות ממותקים בסוכר או דיאטטיים ובמיצים טבעיים.  
• פעילות גופנית סדירה: להפחתת הסיכון לטרשת עורקים חשוב להקפיד על המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) המיועדות לכלל האוכלוסייה לביצוע פעילות בעצימות מתונה 150 דקות בשבוע, הפזורות ברוב ימי השבוע, או פעילות אינטנסיבית בעצימות גבוהה 75 דקות ברוב ימי השבוע.

• משקל גוף תקין: הורדת משקל עודף מהווה אמצעי מרכזי בהורדת הסיכון לטרשת עורקים. לפי מחקר שניתח נתונים מסקר הבריאות הלאומי בארה"ב, שפורסם באוקטובר 2023 בכתב העת Frontiers in Public Health, ירידה במשקל העודף מלווה בירידה בסיכון הקרדיו וסקולארי לטרשת עורקים, אם כי השפעה זו לא נצפתה בקרב מבוגרים מגיל 75 ומעלה ואנשים שמתמודדים כבר עם השמנה חולנית (BMI בגובה 35 יחידות ומעלה).
• שינה ערבה: הקפדה על שעות שינה מספקות בלילה ושיפור איכות השינה תורמים למניעת טרשת עורקים.
• הפחתת לחצים: מאחר ולחץ ומתח נפשי הוכחו כגורמי סיכון לטרשת עורקים, שיטות להפחתת לחצים נקשרו בירידה בסיכון לתופעה. איגוד הלב האמריקאי (AHA) פרסם בספטמבר 2017 הצהרה הממליצה לשלב גם מדיטציה ככלי למניעת טרשת עורקים ותחלואה לבבית. לפי נייר העמדה שפורסם, "מחקרים על מדיטציה מצביעים על תועלת אפשרית בהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, אולם איכותם הכוללת והיקף הנתונים מוגבלים. לנוכח העלויות הנמוכות והסיכון הנמוך בהתערבות זו, ניתן לשקול מדיטציה כתוספת להפחתת סיכון קרדיווסקולרי, תוך הבנה כי היתרונות בהתערבות זו דורשים ביסוס מחקרי נוסף".
• היגיינת השן: חוקרים אמריקאים מצאו בשנת 2013 כי גם צחצוח שיניים ושמירה על היגיינת הפה עשויים להאט תהליך של טרשת עורקים – בין השאר על רקע הקשר בין מחלות חניכיים לפגיעה בלב.

איך מאבחנים?

אבחון של טרשת עורקים מבוסס על הערכה קלינית, מדדים שנאספים בבדיקות דם וממצאי בדיקות הדמיה שונות. ההערכה הקלינית כוללת בירור גורמי סיכון והיסטוריה משפחתית למחלות לב וחישוב הסיכון לתחלואה לבבית באמצעות מדד SCORE האירופי. בדיקות דם התומכות בתהליך האבחנה כוללות בדיקות לרמות הסוכר והשומנים בדם, בדיקות תפקודי כליה ובדיקה לרמות החלבון הדלקתי CRP.

למרות שטרשת עורקים מתפתחת לרוב באופן שקט בשלביה הראשונים, במהלך הבדיקה הקלינית נוהגים הרופאים לבחון סימנים לכלי דם מוצרים, מורחבים או מעובים, כגון דופק לב מוחלש או לא ניתן להרגשה מתחת לחלק המוצר בעורק, לחץ דם נמוך בגפה שבה התפתחו תסמינים וכן קולות אוושה מהעורקים בבדיקה באמצעות סטטוסקופ.

צנתור אבחנתי

השיטה היעילה ביותר לבחון טרשת עורקים היא באמצעות צנתור אבחנתי – בדיקה פולשנית הכוללת הכנסת צנתר לעורקים. במהלך הבדיקה מוחדר הצנתר לכלי הדם, כיום לרוב דרך העורק הרדיאלי בשורש כף היד ולעיתים דרך המפשעה, בהרדמה מקומית. הצנתר הוא למעשה צינור פלסטיק דקיק בקוטר של כ-2 מ"מ המכיל בתוכו תיל קפיצי המאפשר לו גמישות, שמוחדר בעדינות עד לעורקי הלב. דרך הצנתר מוחדר חומר ניגוד לשלושה מעורקי הלב של המטופל, המאפשר לצבוע אזורים בהם מתפתחת חסימה של כלי הדם על ידי רובד טרשתי. בכשני שליש מהמקרים בהם מבוצע צנתור אבחנתי – מאובחנות היצרויות או חסימות בעורקי הלב שיש צורך לטפל בהן באמצעות צנתור טיפולי. במקרים אחרים מופנים החולים לטיפולים שמרניים – הכוללים טיפול בתרופות מדללי דם ונוגדות קרישי דם לצד אימוץ אורח חיים בריא, או שלחילופין מופנים במצבים מורכבים במיוחד לניתוח מעקפים.

סי.טי לב וסי.טי ציון סידן-"קלציום סקור"

לצד הצנתורים, בשנים האחרונות צברה תאוצה בדיקת סי.טי לב הקרויה גם 'צנתור וירטואלי' (ובלעז: CTA, דהיינו Cardiac CT Angiography), אשר איננה צנתור – ומהווה למעשה בדיקת הדמיה מסוג סי.טי של כלי הדם שביכולתה להדגים טרשת עורקים תוך שימוש בחומר ניגוד (לרוב יוד). יש לציין כי בדיקת סי.טי לב אינה מומלצת כיום כבדיקת סקר לאיתור יזום של טרשת עורקים באוכלוסייה הבריאה, מאחר ועשויים להיות מזוהים בה רובדים טרשתיים בעורקים שונים בגוף שהשלכותיהם על בריאות האדם עוד אינן ברורות, ואלה עלולים להעלות את מפלס החרדה של הנבדקים לשווא.

לפי האיגוד הקרדיולוגי הישראלי, בדיקת סי.טי לב מומלצת לחולים עם הסתברות של עד 50% למחלת לב כלילית הנובעת מסתימה בכלי הדם עקב הצטברות טרשת עורקים על רקע תסמינים שונים, לרבות כאבים בחזה ובדיקת אק"ג/בדיקת מאמץ ובדיקות מעבדה שיצאו תקינות, וכן בנוכחות גורמי סיכון למחלת לב, לרבות רמות שומנים גבוהות בדם, יתר לחץ דם, סוכרת, היסטוריה משפחתית של מחלות לב ועישון סיגריות. הבדיקה גם משולבת בחלק מבדיקות הסקר היחידניות המבוצעות למטופלים עם סיכון נמוך למחלת לב. כמו כן, הבדיקה מיועדת לאנשים שמאובחנים עם רמות גבוהות של סידן בעורקים, וכן בחולים הנזקקים להערכה לפני ניתוח מעקפים. 

לצדה יש כיום שימוש בבדיקת סי.טי נוספת במינון קרינה נמוך מאוד וללא צורך בחומר ניגוד, הקרויה 'בדיקת סי.טי ציון סידן' ("קלציום סקור", CAC Score, קיצור של Coronary Artery Calcium Score) – בדיקה הבוחנת באופן כמותי את כמות הסידן השקוע בעורקי הלב, כמדד לטרשת עורקים. ניקוד גבוה מהצפוי בבדיקה מצריך לרוב טיפול בסטטינים. לפי הנחיות האיגוד הקרדיולוגי, בדיקת ציון סידן היא המומלצת לזיהוי טרשת עורקים לבוגרים בגילי 40 עד 75 ללא תסמינים לבביים עם סיכון בינוני למחלות לב על רקע המצאות גורמי סיכון. עם זאת, חשוב להדגיש כי בדיקת ציון סידן תקינה אינה שוללת אפשרות לטרשת עורקים בלתי מסוידת, כלומר כשנוצר רובד טרשתי שאינו מורכב מסידן.

בדיקות נוספות

התהליך האבחנתי כולל לרוב בדיקות נוספות שעשויות לאבחן סימנים לטרשת עורקים, לרבות:

• בדיקות דם בצום לרמות גבוהות של כולסטרול בדם ולרמות גבוהות של סוכר בדם – המעלות את הסיכון לטרשת עורקים.
• בדיקות אולטרה-סאונד דופלר לקביעת לחץ הדם ומהירות זרימת הדם לאורך הידיים והרגליים. בדיקת אולטרה סאונד של עורקי התרדמה – הקרויה גם בדיקת 'דופלר צוואר' – מאפשרת להעריך את רמות החסימה (פלאק) בעורקי הצוואר המוליכים דם למוח. בדיקת ABI – קיצור של Ankle-Brachial Index – היא בדיקת אולטרה-סאונד המודדת את היחס בין זרימת הדם ברגל וביד כדי לזהות זרימה שנעצרה באופן חלקי או מוחלט באחד העורקים ההיקפיים בגפיים.
• בדיקת אק"ג/ מבחן מאמץ – ארגומטריה (אק"ג במאמץ)  – לאבחון חשד לאירוע לב.

• בדיקת  MRA (קיצור של Magnetic Resonance Angiography) המהווה בדיקת MRI לכלי הדם בגוף המאפשרת לזהות טרשת עורקים, ובהבדל מבדיקת סי.טי לב (צנתור וריטואלי) אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. בבדיקה זו מוזרק חומר ניגוד המכיל גדוליניום לווריד פריפרי, והיא מדגימה את זרימת הדם ועשויה לאתר טרשת עורקים בעורקי המוח, הכליות, הריאות, התרדמה (הצוואר), הרגליים ובאבי העורקים. בדיקה זו היא המבוצעת כיום לאבחון ומעקב של מפרצת באבי העורקים ומחלות נוספות בכלי הדם.
• מיפוי לב היא בדיקת הדמיה של הלב הקרויה גם MUGA (קיצור של MUltiGated Angiography) ובדיקת 'פרפוזיה של שריר הלב'. הבדיקה מבוצעת באמצעות הזרקה של חומר רדיואקטיבי מסוג תליום/ טכנציום לדם, כשהחומר הפולט כמות קטנה של קרני גאמא, מסמן את כדוריות הדם האדומות, נע דרך כלי הדם ונספג בשריר הלב, באופן המאפשר להעריך את זרימת הדם ללב ותפקוד שריר הלב.

כיצד מטפלים?

הטיפול המרכזי במקרה של זיהוי טרשת עורקים כולל אימוץ אורח חיים בריא, כפי שמפורט לעיל (תוך דגש על גמילה מעישון, פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה, הקפדה על משקל גוף תקין, שיפור איכות השינה והפחתת מתחים). לעתים יש צורך בשילוב של תרופות וטיפולים פולשניים במאבק בטרשת עורקים – להפחתת הסיכון לאירועי לב וכלי דם.

תרופות

תרופות שונות עשויות להאט ולעתים אף להפסיק לחלוטין תהליך טרשתי בעורקים. תמהיל הטיפול התרופתי מותאם לכל מטופל/ת בהתאם להערכה האישית לסיכון הלבבי. בין קבוצות התרופות המשמשות למצבים של טרשת עורקים:

• תרופות להורדת כולסטרול רע (LDL) בדם, הכוללים תרופות ממשפחת הסטטינים המשפיעות על הפחתת ייצור הכולסטרול בכבד, לעתים בשילוב התרופה אזטימיב שמשפיעה על עיכוב ספיגת הכולסטרול במעי. במקרים קשים של מטופלים בסיכון לבבי גבוה שאינם מגיבים לסטטינים – נדרשות תרופות ביולוגיות מקבוצת מעכבי PCSK9 המעכבות את יצור החלבון בשם זה, באופן שמפעיל מנגנון טבעי לסילוק כולסטרול רע מהגוף.
• מדללי דם ונוגדי קרישה מפחיתים את הסיכון להצטברות טסיות דם בעורקים מוצרים ולהצטברות קרישי דם מסוכנים.
• תרופות ליתר לחץ דם מקבוצות חוסמי בטא, מעכבי האנזים ACE וחוסמי תעלות סידן ניתנות לעתים להפחתת לחץ הדם והקלה על עומס הלב.
• תרופות נוספות למחלות כרוניות נלוות שולטות בגורמי סיכון לטרשת עורקים, למשל תרופות לסוכרת. לאחרונה הוכחה יעילותן של תרופות ההרזיה מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1 בהפחתת טרשת עורקים והסיכון הקרדיו וסקולארי. אחת התרופות בקבוצה זו, ווגובי, אף אושרה במארס 2024 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי כטיפול תרופתי ראשון לבוגרים עם מחלה לבבית בשילוב עודף משקל או השמנת יתר שמיועד להפחתת הסיכון לתחלואה ותמותה קרדיו וסקולאריים.

פעולות פולשניות

במצבים מסוימים נדרש טיפול פולשני בטרשת עורקים, לרבות כשיש היצרות מסוכנת או חסימה שמסכנת רקמות החיוניות להישרדות הגוף. בין החלופות הפולשניות נמנים:

• צנתורים טיפוליים הכוללים החדרת צנתר לרוב עם בלון זעיר, ניפוחו באתר ההיצרות, ולעיתים קרובות השתלת סטנט – תומכן מתכתי שמטרתו לשמר את פתיחות העורק. ישנם סטנטים שמאפשרים החדרה ישירה וללא צורך בטיפול מקדים לפתיחת החסימה בבלון. בעורקים ההיקפיים נהוג לבצע צנתורים באמצעות בלון מצופה תרופה וללא צורך להציב בהמשך סטנט. בשנים האחרונות ולאחר התקדמות משמעותית בתחום הסטנטים הכליליים לפתיחת עורקי הלב, נעשה שימוש גם בצנתורים להחדרת סטנטים קרוטידים לפתיחת חסימות בעורקי הצוואר (קרוטיד).

כיום במצבים של טרשת עורקים קלה עד בינונית שמזוהה בבדיקות הדמיה (למשל סי.טי לב) – לא מקובל לבצע צנתור טיפולי, ומקובל להמליץ על טיפול שמרני באימוץ אורח חיים בריא, סטטינים ואספירין לפי הצורך. צנתור מומלץ לרוב רק במקרים של טרשת עורקים המלווה בתסמין מחמיר של תעוקת חזה-אנגינה פקטוריס, או ממצא משמעותי בסי.טי לב שמעיד על היצרות משמעותית של מעל ל-70% מהיקף העורק עם עדות לאיסכמיה בבדיקת מאמץ. גם במקרים אלה נהוג תחילה להמליץ על צנתור אבחנתי, ורק בהתאם לתוצאות לעבור לצנתור טיפולי.

• ניתוחי אנדרטרקטומי (Endarterectomy) המבוצעים לפתיחת עורקים וניקויים מבפנים מהרובד הטרשתי – ניתוחים המבוצעים כיום בין השאר כטיפול חירום בעורקי התרדמה במקרים של שבץ מוחי ובמקרים מסוימים גם במצבים של טרשת בעורקים הפריפריים (למשל עורקי הרגליים).
• ניתוח מעקפים של העורק הכלילי (CABG) שבו כלי דם בריא – עורק או וריד – מחובר לצורך יצירת מעקף לעורק שנחסם ברובד טרשתי, כדי לייצר דרך חדשה לדם עשיר בחמצן לזרום לעבר שריר הלב.
• טיפול פיברינוליטי (Fibrinolytic Therapy) להמסה מקומית של קריש דם שהצטבר בעורק מבוצע כיום רק במקרים שהתפתח כבר התקף לב, שבץ איסכמי או תסחיף ריאתי מסיבי, והוא אינו מבוצע באופן שגרתי לאחר אבחון של טרשת עורקים.

• פרופ' ירון ארבל הוא רופא בכיר ביחידת צינתורים ומנהל המרכז למחקר קרדיווסקולרי (CVRC) במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומנהל קהילת מחלות לב באתר כמוני

עדכון אחרון: ינואר 2026