תרופות לחץ דם: חוסמי תעלות סידן
דיהידרופירידינים וחוסמי סידן שאינם דיהידרופירידינים: על המנגנון, אופן הנטילה ותופעות הלוואי של התרופות השונות ללחץ דם מקבוצת חוסמי תעלות סידן

תרופות מקבוצת 'חוסמי סידן' ובשמן המלא 'חוסמי תעלות הסידן' (Calcium Antagonists או Calcium Channel Blockers) – חוסמות את תעלות הסידן הנמצאות בממברנה (קרום) של התאים ובכך מונעות את כניסת הסידן שנמצא מחוץ לתא – פנימה. מכיוון שהתכווצות התא תלויה בנוכחות סידן, כשלא נכנס סידן לתא התכווצות תאי השריר נמנעת.
הכתבה מפרטת על התרופות בקבוצת חוסמי תעלות סידן:
חוסמי הסידן גורמים להרפיית השריר החלק – שריר הנמצא בדפנות של כלי הדם בגוף. תהליך זה של הרפיית השריר מפחית את התנגודת לזרימת דם ולכן מוריד את לחץ הדם. בנוסף, חוסמי הסידן מקטינים את התכווצות שריר הלב ובכך מורידים את תפוקת הלב ואת לחץ הדם. כמו כן, הם תורמים להורדת לחץ הדם באמצעות הקטנת הפרשת האלדוסטרון, הנגרמת על ידי אנגיוטנסין 2 ולהגברת הפרשת הנתרן בשתן במידה קלה.
חוסמי הסידן נחלקים לשתי קבוצות גדולות: דיהידרופירידינים ותכשירים שאינם דיהידרופירידינים.
דיהידרופירידינים
הדיהידרופירידינים (Dihydropyridines) מתאפיינים בכך שהם פועלים בעיקר על תעלות הסידן המצויות בדופן כלי הדם. כאמור, תכשירים אלו אחראיים להרפיית השריר החלק המצוי בדופן העורקים, וכך מפחיתים את התנגודת ההיקפית בכלי הדם – ואת לחץ הדם.
תכשירים אלו כמעט שאינם משפיעים על תעלות הסידן המצויות בלב, ולכן אינם משפיעים ישירות על הדופק או על עוצמת ההתכווצות של שריר הלב.
התכשירים שנמצאים בשימוש בארץ:
ניפדיפין (NIFEDIPINE) – פרסולט, אוסמו-אדלט, ניפדיפין-טבע
אמלודיפין (AMLODIPINE) – נורבסק, אמלודיפין-טבע, אמלו
פלודיפין (FELODIPINE) – פנדיל
לרקנידיפין (LERCANIDIPINE) – וזודיפ, לרקפרס, לרקנידיפין טבע
למי מתאים הטיפול בדיהידרופירידינים?
התרופות מקבוצה זו יעילות מאוד בהורדת לחץ דם, בפרט באוכלוסייה המבוגרת.
תופעות לוואי של דיהידרופירידינים
תופעות הלוואי השכיחות בקבוצה זו הן בצקת קרסוליים, תחושת סומק בפנים וכאבי ראש והתעבות החניכיים. תופעות הלוואי של התכשירים הללו תלויות במינון וניתן להפחיתן על ידי שימוש במינונים נמוכים.
צורת נטילה: בכדורים, רובם אחת ליום.
סל התרופות: כל התרופות בקבוצה זו כלולות בסל הבריאות הממלכתי.
חוסמי סידן שאינם דיהידרופירידינים
התכשירים בקבוצה זו נקשרים יותר לתעלות הסידן בשריר הלב ופחות לדופן כלי הדם. לכן, הם גורמים להורדת לחץ הדם באמצעות האטת הדופק והפחתת עוצמת התכווצות הלב, בדומה לחוסמי קולטני בטא.
בקבוצה זו שתי תרופות:
דילטיאזם (DILTIAZEM) – דילאטם, אדיזם
וראפמיל (VERAPAMIL) – איקקור, וראקור, אפואקור, איקאפרס, וראפרס
צורת נטילה: בכדורים, פעם ביום.
סל התרופות: התרופות בקבוצה זו כלולות בסל הבריאות הממלכתי לרישום על ידי כל רופא.
למי מתאים הטיפול בחוסמי סידן שאינם דיהידרופירידינים?
התרופות מקבוצה זו חיוניות בעיקר לחולים שלא יכולים לקבל חוסמי בטא עקב אסתמה פעילה.
יש להיזהר משימוש בתכשירים ממשפחה זו בקרב חולים עם ירידה בתפקוד שריר הלב וחולים עם מחלות המתאפיינות בדופק איטי. מומלץ שלא לשלב את התכשירים הללו עם תכשירים ממשפחת חוסמי הבטא.
תופעות לוואי של חוסמי סידן שאינם דיהידרופירידינים
חוסמי הסידן מעכבים גם את תעלות הסידן המצויות בדופן מערכת העיכול, וכך מונעים הרפיה של שרירי מערכת העיכול ועלולים לגרום לעצירות, שעלולה להפוך לקשה במיוחד בחולים המטופלים במינונים גבוהים של ורפמיל (מעל 240 מ"ג ליום). תופעות לוואי אחרות כוללות כאבי ראש ובצקות בקרסוליים (בשכיחות נמוכה).
חוסמי הסידן גורמים להרפיית השריר החלק שבדפנות כלי הדם . תהליך זה מפחית את התנגודת לזרימת דם ולכן מוריד את לחץ הדם.
שילובי תרופות מקבוצות שונות להורדת לחץ הדם
מאחר והטיפול בלחץ דם גבוה מצריך לרוב שילוב של מספר קבוצות של תרופות, בשנים האחרונות עמלים בקהילה הרפואית לפיתוח תרופות חדשות ליתר לחץ דם המכילות שילובים של חומרים פעילים מקבוצות שונות. זאת במטרה לשפר את ההיענות לטיפול התרופתי ליתר לחץ דם ולהוביל לירידה בהיקף המטופלים ללא איזון בערכי לחץ הדם.
שילובים של חומרים פעילים משתי קבוצות שונות להורדת לחץ הדם כבר מצוי בשימוש נרחב, למשל תרופה המכילה חוסם של קולטן לאנגיוטנסין ARB עם משתן (למשל בתרופות אוקסר פלוס, לוסרטה פלוס, לוטן פלוס) או תרופה המשלבת חוסם קולטן לאנגיוטנסין ARB עם חוסם תעלות סידן (למשל בתרופות אקספורג' ודופלקס).
בשנים האחרונות מפותחים שילובים מורכבים יותר. כך, ביולי 2025 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את התרופה ווידפליק (Widaplik) המכילה שילוב של החומרים הפעילים טלמיריסטן (Telmiristan) המהווה חוסם של הקולטן לאנגיוטנסין 2, אמלודיפין (Amlodipine) מקבוצת חוסמי תעלות הסידן ואינדפמיד (Indapamide) מקבוצת המשתנים.
בספטמבר 2021 דווח בכתב העת Lancet על מחקר ה-QUARTET הבוחן את יעילותה של "הגלולה המרובעת", אשר טרם אושרה לשיווק, המכילה ארבע קבוצות של תרופות בכדור אחד: החומרים הפעילים אירבסטרן (Irbesartan) המהווה חוסם של הקולטן לאנגיוטנסין 2, אמלודיפין (Amlodipine) מקבוצת חוסמי תעלות הסידן, אינדפמיד (Indapamide) מקבוצת המשתנים והתרופה ביסופרולול (Bisoprolol) שמשתייכת לקבוצת חוסמי בטא סלקטיביים. הממצאים עד כה לגבי יעילותה של הגלולה המרובעת בהשוואה לשילובי תרופות אינם חד משמעיים – אך ההנחה כי תרומתה המרכזית בכך שהיא תאפשר נטילה של כדור אחד במקום מספר כדורים מדי יום, ובכך עשויה לשפר את ההיענות לטיפול המשולב ליתר לחץ דם ולשפר את איזון המטופלים.
בהנחיות החדשות לטיפול ביתר לחץ דם של איגוד הלב האמריקאי (AHA) והאיגוד הקרדיולוגי האמריקאי (ACC) שפורסמו באוגוסט 2025 מומלץ לטפל ביתר לחץ דם באמצעות תרופות משולבות הכוללות חומרים פעילים ממספר קבוצות בכדור אחד – בשאיפה לשפר את ההיענות לטיפול התרופתי.
- פרופ' אהוד גרוסמן הוא מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי שיבא ודיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב
- ד"ר אלון גרוסמן הוא סגן מנהל מחלקה פנימית ה' במרכז רפואי רבין
עודכן לאחרונה: ספטמבר 2025
























