מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותתרופות נפוצות לצרבת עלולות לסכן את הלב

תרופות נפוצות לצרבת עלולות לסכן את הלב

מחקר מצא קשר בין תרופות לרפלוקס קיבתי מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) לבין התקפי לב


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

תרופות נפוצות למניעת צרבת מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) עלולות להשפיע לרעה על תפקוד כלי הדם וכך להגביר את הסיכון להתקפי לב. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One.

 

מעכבי משאבות פרוטונים (או מעכבי משאבות מימן) הם מהתרופות הנרשמות ביותר בעולם. התרופות מפחיתות את חומציות הקיבה וכך מונעות צרבת, המכונה גם רפלוקס קיבתי ושטי (Gastroesophageal reflux disease ובקיצור GERD).

 

המחקר החדש הוא "מחקר כריית מידע" (Data-mining study) שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד וכלל נתונים של כ-2.9 מיליון בני אדם, מתוכם אותרו כ-300,000 איש שסובלים מרפלוקס קיבתי ושטי. החוקרים מצאו כי לאנשים הסובלים מרפלוקס שנחשפו לתרופות מקבוצת ה-PPI סיכון גבוה ב-16% להתקף לב בהשוואה לאלה שלא נחשפו לתרופות. בעיבוד אחר של נתונים נמצא סיכון גבוה פי שניים למוות הנובע ממחלות לב וכלי דם עם השימוש בתרופות מסוג PPI. לעומת זאת, החוקרים לא מצאו קשר בין סוג אחר של תרופות לטיפול ברפלוקס קיבתי - תרופות חוסמות H2 - לסיכון מוגבר להתקפי לב. 

 

מחקר קודם שערכו לפני מספר שנים החוקרים הראה כי תרופות מקבוצת PPI עיכבו פעילות של אנזימים המייצרים חומר חשוב מאוד - גז שנקרא תחמוצת חנקתית, בתאי האנדותל המרפדים את פנים כלי הדם בגוף. מחסור בתחמוצת חנקתית משפיע לרעה על גמישות ותפקוד כלי הדם.

 

המחקר אומנם מצביע על קשר בין שימוש בתרופות מקבוצת PPI לסיכון ללב, אך הוא לא מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. ייתכן שאנשים שבריאותם פחות טובה מלכתחילה ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר להתקפי לב משתמשים יותר ב-PPI. כדי לאושש את ממצאי המחקר נדרש מחקר קליני מבוקר בו אנשים עם צרבת יחולקו לשתי קבוצות: האחת תקבל תרופות מקבוצת PPI והשנייה תקבל תרופות חוסמות H2 ולאחר מעקב ניתן יהיה לראות אם קיימים הבדלים בשיעור הסובלים ממחלות לב.

 

תרופות מקבוצת PPI נקשרו גם לשברים. בשנת 2010 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) פרסם אזהרה על סיכון מוגבר לשברים עם שימוש ב-PPIs, אך ציין כי נדרש מידע נוסף בנושא. מחקר שפורסם בכתב העת British Medical Journal בשנת 2012 מצא כי בהשוואה לנשים שלא השתמשו בתרופות ממשפחת ה-PPI, הסיכון לשבר בירך בנשים שהשתמשו בתרופות באופן קבוע במשך לפחות שנתיים היה גבוה ב-35%. שימוש ממושך יותר בתרופות נקשר לסיכון גבוה יותר. הסיכון לשבר בירך ירד לרמה הרגילה שנתיים לאחר שהמטופלות הפסיקו ליטול את התרופות. כשהחוקרים חילקו את הנשים לנשים שמעולם לא עישנו ונשים מעשנות או שעישנו בעבר, הסיכון המוגבר לשברים בקרב נשים לא מעשנות שנטלו את התרופות היה נמוך מאוד, אך בקרב נשים עם היסטוריה של עישון שנטלו את התרופות הסיכון המוגבר לשבר בירך עלה ל-50%. יש לציין כי הסיכון האבסולוטי לנשים שמשתמשות בתרופות עדיין נותר נמוך. בהסתמך על ממצאי המחקר, התרופה גורמת ל-5 שברי ירך נוספים בכל 10,000 נשים בשנה.

 

 

PLOS ONE. Published online June 10, 2015