מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותסיבים עשויים להאריך את החיים לאחר התקף לב

סיבים עשויים להאריך את החיים לאחר התקף לב

מחקר: באנשים ששרדו התקף לב, צריכת כמויות גדולות של סיבים עשויה לשפר את סיכויי ההישרדות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

לאנשים ששרדו התקף לב יהיה סיכוי גבוה יותר לחיות זמן רב יותר אם הם יעלו את צריכת הסיבים התזונתיים שלהם – במיוחד סיבים מדגנים מלאים. כך לפחות עולה ממחקר חדש שמתפרסם במהדורה המקוונת של כתב העת bmj. 

 

כבר ידוע היטב כי אנשים בריאים שצורכים כמויות גדולות של סיבים תזונתיים מפחיתים את הסיכון שלהם לפתח מחלת לב כלילית. במחקר הנוכחי, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ביקשו לבחון מה קורה בקרב אנשים שכבר עברו התקף לב.

 

לשם כך הם ניתחו נתונים משני מחקרים גדולים: הראשון כלל נשים שהיו אחיות במקצוען והשני כלל גברים ממקצועות הבריאות. המשתתפים מילאו שאלונים מפורטים על אורח חייהם כל שנתיים.

 

החוקרים התרכזו ביותר מ-4,000 אנשים שהיו בריאים כשהצטרפו למחקר ושרדו התקף לב ראשון במהלך תקופת המעקב. המשתתפים היו במעקב במשך 9 שנים בממוצע לאחר התקף הלב – בתקופה זו 682 מהנשים ו-451 מהגברים מתו.

 

המשתתפים חולקו לחמש קבוצות שוות (חמישונים) בהתאם לכמות הסיבים שהם צרכו לאחר התקף הלב שלהם. בחישוב הנתונים החוקרים נטרלו גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על הסיכון למוות לאחר התקף לב בהם גיל, היסטוריה רפואית ומנהגי תזונה ואורח חיים אחרים.

 

מניתוח הנתונים עולה כי לאנשים בקבוצה שצרכה את כמויות הסיבים הגדולות ביותר היה סיכון נמוך ב-25% למות מכל סיבה במהלך 9 השנים שלאחר התקף הלב, בהשוואה לאנשים בקבוצה שצרכה את כמויות הסיבים הקטנות ביותר. כל עליה של 10 גרם בצריכת הסיבים ביום נקשרה לסיכון נמוך ב-15% למוות במהלך 9 שנות המעקב לאחר התקף הלב.

 

כאשר החוקרים בחנו את הסיכון למוות מסיבות הקשורות למחלות לב וכלי דם בלבד, נמצא כי לאנשים בקבוצה שצרכה את כמויות הסיבים הגדולות ביותר היה סיכון נמוך ב-13% בהשוואה לאנשים בחמישון התחתון.

 

כאשר החוקרים בחנו בנפרד שלושה סוגים של סיבים תזונתיים – סיבים מדגנים, סיבים מפירות וסיבים מירקות – נמצא כי רק רמות גבוהות של סיבים מדגנים העלו באופן משמעותי את סיכויי ההישרדות בטווח הארוך לאחר התקף לב. לאנשים שאכלו את כמויות הסיבים הגדולות ביותר שמקורם בדגנים היה סיכון נמוך ב-27% למות במהלך 9 השנים שלאחר התקף הלב בהשוואה לאלה שצרכו את הכמויות הקטנות ביותר.

 

עוד מצאו החוקרים כי העלאה של צריכת הסיבים התזונתיים לאחר התקף הלב בהשוואה לצריכת הסיבים לפניו, הפחיתה את הסיכון למוות מכל סיבה ב-31%.

 

הממצאים לא מוכיחים שסיבים בפני עצמם מאריכים את החיים של אנשים ששרדו התקף לב. ייתכן שלאנשים שאוכלים מזונות עשירים בסיבים תזונתיים יש מאפיינים נוספים שמפחיתים את הסיכון למוות, שהחוקרים לא לקחו בחשבון בניתוח הנתונים. עם זאת, המחקר מראה כי למרות השם הרע שיצא לפחמימות, ישנן פחמימות שיכולות להיטיב עם הבריאות כחלק מתזונה מאוזנת.

 

 

BMJ, 29 April 2014