מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםפעילות גופנית אחרי אירוע לב: איזו? למה? וכמה?

פעילות גופנית אחרי אירוע לב: איזו? למה? וכמה?

פעילות גופנית חשובה לתהליך ההתאוששות מהתקף לב ומסייעת בהחלמה הגופנית והנפשית. אבל איך עושים את זה נכון? כל הפרטים במדריך שלפניכם

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: פרופ' דן צבעוני
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

פעילות גופנית סדירה מהווה מרכיב חיוני באורח חיים בריא, ובין השאר הוכח כי היא מפחיתה את לחץ הדם ומשפרת את תפקוד הלב וכן מסייעת במניעת מחלות לב וכלי דם.

 

גם לאחר התקף לב – חשוב להקפיד על משטר קבוע של פעילות גופנית, לשיפור בריאות הלב ולהורדת הסיכונים להחמרה בסיבוכים הלבביים ולהתקף לב חוזר ושבץ מוחי.

 

פעילות גופנית סדירה לאחר אירוע לב גם מקלה על היבטים נוספים של חזרה לחיים תקינים, לרבות הקלה בחזרה לעבודה, לחיי חברה, לנהיגה ברכב ולחיי מין.

 

פעילות גופנית מתונה ביותר מומלצת באופן מדורג כבר מתחילת ההתאוששות לאחר התקף הלב – עוד בבית החולים, ובהמשך באופן מסודר, תחילה במסגרת שיקום לב בקהילה ובהמשך באופן עצמאי.

 

 

מהן התועלות של פעילות גופנית לאחר התקף לב?

 

לפי מחקרים, לפעילות גופנית סדירה לאחר התקף לב יתרונות רבים:

 

  • חיזוק שריר הלב ושיפור תפקוד הלב.
  • שיפור האנרגיה.
  • שיפור מצב הרוח והפחתת הסיכון למצוקה נפשית, לרבות דיכאון וחרדה.
  • הפחתת הסיכון לסיבוכים לבביים, לרבות טרשת עורקים.
  • הפחתת הסיכון לאירוע לב חוזר ולשבץ מוחי.
  • שיפור בתפקודי הנשימה.
  • הפחתת בצקות בגפיים התחתונות.
  • שיפור באיכות החיים ובדימוי העצמי, בחיי החברה ובתפקוד המיני.
  • הארכת חיים. 

 

מחקר נרחב משבדיה, שפורסם בדצמבר 2018 בכתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי, בחן נתונים אודות 22,227 נבדקים שעברו אירועי לב, ובמעקב שנמשך 4.2 שנים בממוצע נמצא כי הסיכון לתמותה היה נמוך ב-71% בקרב נפגעי אירועי לב שהתמידו בפעילות גופנית קבועה, נמוך ב-59% בקרב נפגעי אירועי לב שהגבירו את הפעילות הגופנית לאחר האירוע, ונמוך ב-44% בקרב נפגעים שהפחיתו את הפעילות הגופנית לאחר האירוע, בהשוואה לנפגעי אירועי לב שלא היו כלל פעילים גופנית לאחר האירוע.

 

מחקר נוסף שנערך בארה"ב באוניברסיטת הרווארד וכלל מעקב במשך 14 שנים אחרי 1,500 גברים שעברו אירועי לב, שממצאיו הוצגו בנובמבר 2019 בכנס איגוד הלב האמריקאי (AHA), מצא כי גברים שהתמידו בפעילות גופנית בעצימות מתונה עד גבוהה, המשתווה ללפחות 2.5 שעות בשבוע של הליכה מואצת גם לפני וגם אחרי אירוע הלב היו בסיכון נמוך ב-39% לתמותה מכל סיבה, בהשוואה לגברים עם רמות פעילות גופנית נמוכות יותר. אף לגברים שלא היו פעילים גופנית לפני אירוע הלב, והחלו לעסוק בפעילות גופנית סדירה אחריו – היה סיכון נמוך בשליש לתמותה בהשוואה לגברים שלא היו פעילים גם אחרי האירוע. ככלל, גברים שהתמידו בהליכה חצי שעה ביום אחרי אירוע הלב הפחיתו בשליש את הסיכון לתמותה, ללא קשר לפעילות גופנית אחרת/ נוספת בהם עסקו, כאשר הליכה מהירה יותר הובילה להורדה גדולה יותר בסיכון לתמותה.

 

גם בישראל זוהו התועלות של פעילות גופנית לאחר אירוע לב. בין השאר, מחקר שנערך במרכז הרפואי קפלן שבחן 29 גברים לאחר אירוע לב, שממצאיו פורסמו בינואר 2018 בכתב העת PLoS ONE, העלה כי נפגעים שהופנו לתוכנית פעילות גופנית שכללה פעילות גופנית אירובית בשילוב עם תרגילי התנגדות (פעילות אנאירובית), בהשוואה לנפגעים שביצעו פעילות אירובית בלבד – הציגו בבדיקות אק"ג שיפור טוב יותר בתפקוד החדר השמאלי של הלב ואיכות חיים טובה יותר.

 

מחקר מעקב מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, שפורסם בפברואר 2011 בכתב העת European Journal of Epidemiology, בחן 1,521 מטופלים שעברו אירועי לב ושוחררו משמונה בתי חולים בין השנים 1993-1992. במעקב עד שנת 2005, נמצא כי פעילות גופנית סדירה הפחיתה ב-44% את הסיכון לתמותה ואף פעילות גופנית באופן לא סדיר הפחיתה את הסיכון לתמותה ב-29%, בהשוואה לנפגעי אירועי לב שנותרו לא פעילים גופנית לאחר האירוע.

 

לדברי פרופ' דן צבעוני, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שערי צדק ויועץ ארצי בתחום הצנתורים למכבי שירותי בריאות ובעבר יו"ר האיגוד הקרדיולוגי, "איננו מבינים לגמרי מה המנגנונים שבאמצעותם פעילות גופנית מועילה לבריאות הלב ולבריאות הכוללת, אבל הוכח שיש לה תועלות רבות, לרבות ירידה בדיכאון ואף מניעת סרטן. אני נוהג לומר לחולי לב משפט שאני מאמין בו בלב שלם – שפעילות גופנית שקולה בחשיבותה לתרופות שהם נוטלים, כחלק משמעותי בשמירה על אורח חיים בריא".

 

מתי מומלץ לשוב לפעילות גופנית לאחר אירוע לב?

 

כל נפגע מחלים מהתקף לב בקצב אחר, וביצוע פעילות גופנית לאחר האירוע צריכה להיעשות בצורה מדורגת, תוך הצבת יעדים מציאותיים.

 

לרוב היעד הוא הגעה ל-30 דקות הליכה רצופה תוך שבועיים מהיציאה ממרכז ההחלמה לאחר התקף לב או תוך שלושה שבועות לאחר ניתוח לב. בקביעת היעד האישי לחולה מומלץ להיוועץ בקרדיולוג.

 

ככלל, ככל שהפגיעה הלבבית בהתקף הלב הייתה קלה יותר – כך ניתן להתחיל בפעילות גופנית מהר יותר. כמו כן, ככל שהנפגע היה פעיל גופנית בטרם האירוע – כך הוא לרוב יוכל לשוב לפעילות גופנית סדירה מהר יותר.

 

מיד לאחר התקף הלב, כשהנפגע עובר עוד בבית החולים אקו לב – במידה ולא אובחנה פגיעה משמעותית בשריר הלב – ניתן לשוב לפעילות בהדרגה כבר כשבוע-שבועיים לאחר האירוע, באופן מתון ביותר.

 

לדברי פרופ' צבעוני, "אני נוהג להמליץ לחולים לאחר אירוע לב להתחיל ללכת עשר דקות במשך שלושה ימים, פעמיים ביום, ואחר כך להאריך את ההליכה בהדרגה לרבע שעה ובהמשך להתייצבות בהליכה חצי שעה ביום".

 

לאחר השחרור הביתה, תוך שבועיים מהתקף לב – רוב החולים לאחר התקף לב, כשהנזק לשריר הלב מצומצם – כבר יוכלו להתחיל בפעילות גופנית, גם אם עוד לא התקבלו לתחילת תוכנית שיקום הלב (כפי שיוסבר בסעיף הבא).

 

איזו פעילות גופנית מומלצת ביותר לאחר התקף לב?

 

שיקום לב

 

שיקום לב הכלול בישראל בסל הבריאות הממלכתי מתחיל עוד בבית החולים או במרכז החלמה – עד שבעה ימים לאחר השחרור מאשפוז, והוא כולל לרוב כבר מהשלב הראשון פעילות גופנית מתונה או המלצה לפעילות. "חשוב להתחיל בשיקום לב עוד בבית החולים, בעיקר כדי להדגיש בפני המטופלים את חשיבותה של הפעילות הגופנית ושילובה בחיי היומיום", מבהיר פרופ' צבעוני.

 

בהתאם לחוזר מנהל רפואה במשרד הבריאות מדצמבר 2006, שיקום לב בקהילה כלול בסל הבריאות במהלך השנה הראשונה לאחר אירוע הלב, למשך עד תשעה חודשים, כשמועד סיום התוכנית נקבע באופן אישי לכל מטופל בהתאם למצבו הרפואי.

 

תוכנית שיקום לב כוללת לרוב פעילות גופנית אירובית בהדרכת מאמן גופני ופיזיולוג מומחה בתחום המאמץ לחולי לב, בפיקוח רופא ואחיות. בשלב המוקדם הפעילות מתבצעת תחת ניטור אק"ג רציף "בעיקר לצורך הערכת הסיכון להתפתחות הפרעות קצב, וכדי לתת למטופלים ביטחון עצמי שהם תחת מעקב מסודר", מסביר פרופ' צבעוני.

 

התוכנית משלבת חימום ומתיחות קלות לגוף, ובעיקר פעילות גופנית אירובית במשך 40-20 דקות על מתקנים שונים, לרבות הליכה על מסילה, רכיבה על מתקני אופניים, מכשירי חתירה ועוד, ורוב התוכניות משלבות גם אימונים אנאירוביים לחיזוק שריר הגוף באמצעות הרמה מבוקרת של משקולות ומתיחות.

 

התאמת הפעילות הגופנית נעשית תוך התייחסות לנתוני המטופל לרבות רקע רפואי, טיפול תרופתי, תפקוד הלב כפי שהוערך בבדיקת אקו לב ו/או בבדיקת מאמץ, וכן תוך התייחסות לפעילות גופנית קודם לאירוע הלב, בעיות אורתופדיות ו/או נוירולוגיות והעדפות המטופל. ככל שהבדיקות מעידות על נזק חמור יותר לשריר הלב כתוצאה מהתקף הלב – כך יש לשוב לפעילות גופנית בצורה יותר מדורגת ולהקפיד על פעילות בעצימות נמוכה יותר.

 

פעילות גופנית בבית

 

בתום תשעת החודשים מותאמת למטופל תוכנית להמשך ביצוע פעילות גופנית בביתו, כחלק מהמלצות לשמירה על אורח חיים בריא. לפי הנחיות משרד הבריאות, "למרות שתוכנית זו כבר אינה כלולה בסל שירותי הבריאות (בשלב הזה), יש להפנות את המטופלים למסגרות המשך אלו". מקובל להמליץ למטופלים לאחר התקף לב שסיימו תוכנית לשיקום לב להקפיד על פעילות גופנית סדירה בביתם בעצימות מתונה במשך 150 דקות בשבוע, ברוב ימי השבוע, בדומה להמלצה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לאוכלוסייה הכללית הבוגרת.

 

המחקרים מצביעים על כך שהפעילות הגופנית החשובה ביותר לאחר התקף לב היא פעילות גופנית אירובית – פעילות הכוללת מאמץ גופני אשר מעלה את צריכת החמצן ומגבירה את קצב הלב כדי לספק את החמצן הדרוש לשרירים. בין הסוגים השונים של פעילות גופנית זו ניתן למנות הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה ואף זומבה.

 

מעבר לכך, לא קיימת הסכמה עדיין בקהילה המדעית בדבר היתרונות של שילוב פעילות גופנית אנאירובית – פעילות שנועדה לחיזוק השרירים, בין השאר באמצעות הרמת משקולות, תרגילי יוגה או פילאטיס.

 

עם זאת, לפי ההנחה הרווחת המבוססת על מספר מחקרים, שילוב פעילות אנאירובית עשוי לתרום ואינו מזיק, ולכן גם רוב תוכניות שיקום הלב בישראל מציעות כיום שילוב של שני סוגי הפעילויות.

 

מעבר לשני סוגי פעילות אלה, חשוב לאנשים לאחר התקף לב לבצע גם תרגילים לשיפור שיווי המשקל.

 

איזו פעילות גופנית אינה מומלצת לאחר התקף לב?

 

לאנשים לאחר התקף לב מומלץ עקרונית להימנע מספורט תחרותי וכן מספורט אקסטרים, מאחר והם עלולים לפתח בפעילות גופנית מאומצת מדי הפרעות קצב, זאת על רקע הפרשה מוגברת של הורמון האדרנלין בעת מאמץ גופני ניכר.

 

לדברי פרופ' צבעוני, "למי שלא עסק בענפי ספורט אלה לפני התקף הלב ברור שלא מומלץ להתחיל לעסוק בהם לאחר האירוע, וגם למי שנהג לעסוק בענפים אלה – מומלץ לאחר אירוע לב להפחית במאמץ, כשמידת ההפחתה הנדרשת בעוצמה משתנה ממטופל למטופל".

 

יחד עם זאת, קיימים מספר תיאורי מקרה על ספורטאים מקצועיים ששבו לעסוק בספורט תחרותי לאחר התקף לב. כך, למשל, בתקשורת האמריקאית סופר בשנת 2011 סיפורם של שני אתלטים מטקסס שעברו התקף לב שלוש שנים קודם לכן, ושבו להתאמן בספורט תחרותי: האחד ספורטאי טריאתלון בן 60 והשני מטיל כידון בן 44. גם בישראל דווחו חוקרים ממכון וינגייט על ספורטאי מרים משקולות ששב לעסוק בענף לאחר שעבר התקף לב בגיל צעיר, תוך בקרה צמודה.

 

מהן בדיקות המעקב שנדרשות למבצעים פעילות גופנית לאחר התקף לב?

 

בדיקות המעקב המומלצות לאחר התקף לב זהות לאנשים פעילים גופנית ולאלה שאינם פעילים גופנית וכוללות בעיקר את הצורך בביקור אצל קרדיולוג (רופא לב) לפחות פעם בשנה.

 

במקרה הצורך, הקרדיולוג מפנה את המטופל לבדיקות מאמץ ולבדיקות אקו לב אחת לכמה שנים.

 

מהם סימני האזהרה בפעילות גופנית לאחר התקף לב?

 

כשנפגעים לאחר התקף לב מבצעים פעילות גופנית, חשוב שיכירו בתמרורי אזהרה שעלולים להופיע ולהתריע על מאמץ גופני רב מדי, באופן שדורש הפסקת פעילות מיידית והיוועצות עם רופא. סימנים האזהרה כוללים:

 

 

לדברי פרופ' צבעוני, "במקרה שמופיעים סימנים אלה, חשוב לברר אם אין החמרה מהירה בתפקוד הלב שהובילה לתסמינים. אם הסימנים הללו מופיעים וחוזרים על עצמם בכמה ימים רצופים – חשוב לפנות לרופא לבירור. אם מדובר בשינוי קיצוני ופתאומי, למשל קוצר נשימה חמור במיוחד – יש לפנות למוקד חירום".

 

מה ההמלצות לפעילות גופנית לאחר דום לב?

 
למטופלים שעברו דום לב פתאומי, אשר במקרים מסוימים עשוי להוות ביטוי להתקף לב – גם כן מומלץ להקפיד לאחר ההתאוששות על פעילות גופנית סדירה בעצימות מתונה, בדומה להמלצות הנהוגות למטופלים שעברו התקפי לב.
 
רוב המטופלים לאחר דום לב עוברים השתלה של דפיברילטור מושתל (ICD) – אולם למרות זאת חשוב שיקפידו על פעילות גופנית סדירה בעצימות מתונה ולא בעצימות גבוהה מדי. יש לזכור כי דום לב הוא למעשה הפרעה בקצב הלב, ופעילות מאומצת מדי עלולה להוביל להפרעת קצב חוזרת.
 

11 המלצות לפעילות גופנית לאחר התקף לב

 
להלן מספר המלצות מרכזיות לחזרה לפעילות גופנית לאחר התקף לב:
 
1. לנפגעי התקפי לב – חשוב לבקש מקופת החולים להתקבל לתוכנית לשיקום לב הכלולה בסל הבריאות הממלכתי.
 
2. לאחר התקף לב, מומלץ לצד שיפור הפעילות הגופנית לבצע פעולות נוספות לאימוץ אורח חיים בריא, לרבות הקפדה על תזונה בריאה ומופחתת בשומן רווי וגמילה מעישון סיגריות.
 
3. מומלץ להתחיל בפעילות גופנית בצורה מדורגת: תחילה בהליכה איטית, ובהמשך להגביר את הקצב כל שלוש דקות – עד לקצב שמורגש כ'מתון', וזאת כשקצב הנשימה מעט מהיר יותר אך עדיין מאפשר דיבור בזמן ההליכה. במקרה של קוצר נשימה – יש להאט שוב את קצב ההליכה.
 
4. מומלץ לבצע הליכה בקצב מתון למשך 10 דקות בפעילות הגופנית הראשונה לאחר האירוע, ומדי יום לנסות ולהוסיף שתי דקות – עד שכעבור חודש מתחילת הפעילות – מומלץ להתייצב על הליכה למשך 30 דקות ביום, ברוב ימי השבוע.
 
5. בסוף הפעילות חשוב להאט את קצב ההליכה בהדרגה לפחות בשלוש בדקות האחרונות לפעילות.
 
6. בעת הליכה בחוץ – מומלץ ללכת עם אדם נוסף או בסמיכות לבית, כדי שלא להימצא במצב של הגעה למרחק רב מדי שמקשה על חזרה הביתה.
 
7. מומלץ לבחור פעילות גופנית סדירה שגורמת להנאה, למשל הליכה, אופניים, שחייה או חתירה.
 
8. יש להתמיד בפעילות גופנית לאחר התקף לב באופן סדיר, ברוב ימי השבוע – כדי להשיג את מירב התועלות לבריאות.
 
9. מומלץ לנסות ולהיצמד לסדר יום קבוע ולהתאמן בשעה קבועה בכל יום, באופן שמאפשר לתזמן גם את זמני הארוחות, נטילת התרופות והעבודה.
 
10. אם מופיעים תסמינים שעלולים להעיד על פעילות גופנית בעצימות גבוהה מדי, לרבות קוצר נשימה, כאבים בחזה, דופק לב מואץ שאינו יורד או עייפות מוגברת – מומלץ להפסיק את הפעילות הגופנית ולפנות לרופא לבירור.
 
11. לאלו שהיו פעילים גופנית לפני התקף הלב – חשוב להכיר בכך שהאירוע והטיפול התרופתי שנדרש אחריו משנים את רמת האנרגיה. לכן יש להציב יעדים אפשריים לפעילות הגופנית בתקופת ההחלמה מהאירוע.
 

 

*פרופ' דן צבעוני הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שערי צדק ויועץ ארצי בתחום הצנתורים למכבי שירותי בריאות ובעבר יו"ר האיגוד הקרדיולוגי

 

עדכון אחרון: מאי 2020

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: