אירוע מוחי

כמוניאירוע מוחימדריכיםשיקום בית: כל הפרטים

שיקום בית: כל הפרטים

מהן מסגרות השיקום הקיימות? מה היתרונות של שיקום בית? אלו טיפולים מוצעים במסגרת שיקום בית? וכיצד תוכלו למצות את זכויותיכם בעניין? מדריך מקיף

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מדי שנה נזקקים אלפי ישראלים, מבוגרים וצעירים, לטיפול רפואי שיקומי. לפי סל הבריאות הממלכתי בישראל, לשיקום זכאי כל אדם שחלה או נפצע ואובחן כמי שסובל מירידה בתפקוד ונפגעה מידת עצמאותו.

 

שיקום נדרש בין השאר לאחר החלמה מפגיעת טראומה, למשל כתוצאה מתאונת דרכים או נפילה, לאחר ניתוח מורכב המלווה בירידה בתפקוד ולאחר מחלות שונות, לרבות אירוע מוחי ומחלות לב. לפי הגדרות משרד הבריאות, המפורטות בחוזר מינואר 2009, מטרת השיקום לשפר תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים שנפגעו כתוצאה מהפציעה או המחלה, להגדיל את רמת העצמאות האישית ולצמצם את התלות בזולת.

 

"מטרת השיקום לאפשר לנפגע לשפר ככל שניתן את מצב בריאותו ויכולת התפקוד שלו ולהשיבו לאורח חיים פעיל ולתפקוד מירבי ככל שאפשר", מסביר ד"ר יולי טרגר, מנהל מחלקת השיקום במרכז הרפואי 'סורוקה', יועץ רפואי למחלקת השיקום בבית ב'צבר רפואה' ולשעבר יו"ר איגוד רופאי השיקום.

 

כיום, רפואה שיקומית בבסיסה רב מערכתית ומציעה למטופלים מערכת של טיפולים לשיקום יכולות שונות, לרבות טיפול רפואי וסיעודי, ליווי עובדת סוציאלית, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור (קלינאות תקשורת) וכן דיאטנים ופסיכולוגים לפי הצורך. הצלחת השיקום מותנית בין השאר בשיתוף המטופל ומשפחתו בתהליך.

 

שיקום מתאפשר בישראל במתכונות שונות: בבתי חולים שיקומיים או במחלקות שיקומיות של בתי חולים כלליים, שלאחרונה קיים בהם מחסור במיטות אישפוז, במרכזי שיקום קהילתיים (מכוני יום שיקומיים רב מקצועיים), מכונים פרטניים – כגון מכוני פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק וכן במסגרות של שיקום בית שהפכו לנפוצות מאוד – על רקע הזדקנות האוכלוסייה והצורך הגובר במסגרות לשיקום מטופלים.

 

מהם סוגי השיקום הקיימים?

 

האחריות למתן טיפולים שיקומיים לאנשים הנזקקים להם בגין פגיעה או מחלה חלה על קופות החולים, לפי התוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפי נתוני משרד הבריאות, המחלות העיקריות המצריכות שיקום הן אירוע מוחי - כ-15,000-20,000 נפגעי אירוע מוחי מתאשפזים בשנה ויותר משני שליש מהנפגעים זקוקים לשיקום, וכן שברים בפרקי הירך, כ-7,400 חולים בשנה.  

 

שיקום הכלול בסל הבריאות כולל:

 

שיקום אורתופדי ניתן לאנשים הסובלים מירידה בתפקוד בתחום הניידות והעצמאות כתוצאה מחבלה, פגיעת טראומה או מחלה כלשהי, לרבות שברים – בין אם כתוצאה מפגיעת טראומה או על רקע מחלה כגון אוסטיאופורוזיס.

 

שיקום נוירולוגי ניתן לאנשים הסובלים מירידה בתפקוד כתוצאה מפגיעה מוחית, הן על רקע חבלה והן לאחר שבץ מוחי, גידול מוחי או דלקת במוח, הגורמים לירידה תפקודית ו/או קוגניטיבית. שיקום נוירולוגי ניתן גם לאחר פגיעות או מחלות בחוט השדרה, הפוגעות בשליטה על היציבה, בכושר ההליכה, בתפקודים אוטונומיים ובשליטה על הסוגרים.

 

שיקום בעקבות ירידה תפקודית: שיקום מיועד גם לאנשים שחוו כתוצאה מפגיעה או מחלה כלשהי ירידה תפקודית – מצב הקרוי בעגה הרפואית 'deconditioning', לרבות ירידה בכושר ההליכה ובעצמאות, במעבר משכיבה לישיבה, בעקבות ריתוק ממושך למיטה או מחלה ממושכת או אשפוז – על רקע מחלות לב, זיהומים חמורים, מחלות נשימתיות מורכבות, ניתוחים מורכבים או מכל סיבה אחרת. לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חולים שעברו התקף לב, ניתוח מעקפים בלב, השתלת קוצב דפיברילטור או חולים עם אי ספיקת לב בדרגה 2-3, זכאים לעבור 'שיקום לב' הכולל טיפולי שיקום לפי הצורך (בהתאם לירידה בתפקוד), החלמה בת 5 ימים לאחר שחרור מבית החולים וניטור קצב הלב למשך שישה שבועות לאחר ניתוח לב או אוטם חריף בלב.

 

"כל מחלה יכולה לגרום לירידה תפקודית. מעבר לשיקום הנוירולוגי לאחר אירוע מוחי, שהוא הנפוץ ביותר כיום, במקום השני נמצאים מטופלים הזקוקים לשיקום בגלל ירידה תפקודית, על רקע מצבים שבעבר לא היה להם טיפול וכיום בגלל השיפור ברפואה הם מטופלים והאנשים נותרים עם רמת תפקוד נמוכה שדורשת טיפול שיקומי", מסביר ד"ר טרגר.

 

מעבר למסגרת אלו, קיים גם שיקום ריאתי לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) שנכנס בשנת 2015 לסל הבריאות וניתן במסגרת סדנאות שיקום נשימתי ובו לא עוסק המדריך הנוכחי. גם הטיפול בהפרעות בליעה כרוך בשיקום בליעה המבוצע במסגרות אבולטוריות שאינן מפורטות במדריך זה.

 

מי זכאי לטיפול שיקומי?

 

ההחלטה על הזכאות לטיפול שיקומי ניתנת על ידי הצוות הרפואי בבית החולים, בתום אשפוז המטופל בגין הפציעה או המחלה. עם זאת, קופת חולים שאחראית לפי החוק על מתן הטיפול השיקומי צריכה לאשר את החלטת בית החולים. 

 

חוזר מינהל רפואה במשרד הבריאות מאוקטובר 2013 מפרט על החובה למתן המלצות לשיקום במכתב שחרור מאשפוז. חובה זו נקבעה על רקע סקר שערך המרכז לבקרת מחלות, שהעלה כי לעצם קיומה של המלצה מפורטת במכתב השחרור לגבי שיקום המטופל יש השפעה על קבלת הטיפול השיקומי בפועל ועל יעילותו. בחוזר נקבע כי מאושפז לאחר מחלה או אירוע חריף ישוחרר רק לאחר הערכה תפקודית מסודרת והיא תהווה את בסיס ההמלצה לשיקום. ההמלצה תכלול תיאור של תפקוד המטופל טרם אשפוזו והשינוי שחל בו, תחומי התפקוד הדורשים שיקום והפנייה למקצועות הבריאות המתאימים. בהעדר המלצה לשיקום – על מכתב השחרור לכלול הסבר מדוע אין המלצה שכזו ויקבע מועד הנדרש לביצוע הערכה מחודשת לאחר שחרור המטופל מאשפוז.

 

לפי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2012, בבדיקה שערך משרד הבריאות בשנים 2010-2009 נסרקו מאות מכתבי שחרור של חולים לאחר שבץ מוחי או שבר בצוואר הירך, ובשליש מתוכם לא הייתה התייחסות לשיקום, וכן ב-5% הייתה קביעה לא ברורה לגבי סוג השיקום הנדרש – באשפוז או בקהילה. "כך, למעשה, רופאי בתי החולים משאירים את ההחלטה לנציגי קופות החולים, שלא לפי הנחיות המשרד", קבע המבקר. 

 

מבקר המדינה, בדו"ח שפרסם במאי 2008, מתח ביקורת על פיצול האחריות הקיים במערכת הבריאות הישראלית, כשקופות החולים אחראיות לשיקום, אך אם חלה הרעה במצבם של המטופלים והם נהיים סיעודיים - האחריות להם, ובכללה האחריות למימון אשפוזם, עוברת למשרד הבריאות. אשפוז סיעודי כיום אינו באחריות קופות החולים וניתן לרוב הישראלים באופן פרטי או על ידי משרד הבריאות בהקצאות של קודים, על פי מבחני הכנסה. "בשל פיצול האחריות בין הגורמים השונים, לקופות החולים האחראיות לטיפול הרפואי בקשיש הסיעודי ולשיקומו אין תמריץ כלכלי להשקיע בשיפור מצב בריאותו ותפקודו של הקשיש ולמנוע את הידרדרותו למצב סיעודי - שלב בו עוברת האחריות מהקופות למשרד הבריאות.. יוצא שלכאורה אין לקופות החולים תמריץ כלכלי לשקם קשישים", קבע המבקר בדו"ח, וקרא לתיקון המצב. בדו"ח נוסף ממאי 2012 קבע המבקר כי אחיות הקשר של קופות החולים הפועלות בבתי החולים הכלליים מעבירות כיום מידע לקשישים על האפשרות לשיקום בעל פה ולא בכתב ולא תמיד בשפתו של הקשיש או בן משפחתו. גם אתרי האינטרנט של קופות החולים, לטענת המבקר, אינן מספקות מידע מקיף על אפשרויות השיקום השונות.

 

למרות שפיצול האחריות נותר בינתיים על כנו, חרף יוזמה של שר הבריאות יעקב ליצמן לרפורמה בתחום הסיעוד והכנסת הסיעוד לאחריות הקופות – שתמומן מהעלאה של מס בריאות, הרי שבפועל, לפי עדויות מהשטח, לרוב קופות החולים אינן מקשות על שליחת מטופלים למסגרת שיקומית בעת הצורך. "לקופות החולים אכפת מהמטופלים, ומעבר לכך, הן מבינות שחולה משוקם זול יותר. אם יש המלצה של בית החולים לשיקום, הקופה תקבל המלצה שכזו", אומר ד"ר טרגר.

 

במאי 2012 פרסם מבקר המדינה דו"ח נוסף שמתח ביקורת על שירותי השיקום שמספקות קופות החולים לנפגעים, המצביע על מחסור במיטות שיקומיות, חוסר תיאום בין המערכות הציבוריות וחוסר ידע לנושא השיקום מצד נפגעים המוביל לניצול נמוך של הזכאות לשיקום. גם סקר של משרד הבריאות שפורסם ביוני 2015 העלה כי נפגעי שבץ מוחי וחולים עם שבר בצוואר הירך לא מופנים לעתים לטיפול שיקומי בסל ומשוחררים לביתם מבלי לקבל את השיקום הנדרש שיוכל לשפר את תפקודם. הסקר אבחן פערים בין ההמלצות שנכתבו לנבדקים במכתבי השחרור מבית החולים לבין טיפולי השיקום שניתנו להם בפועל. 13.5% מנפגעי השבץ ו-12.1% מהחולים שאושפזו עם שבר בצוואר הירך והומלץ להם על טיפול שיקומי במסגרת אשפוזית – לא קיבלו את הטיפול המומלץ ומחציתם לא קיבלו כל טיפול שיקומי שהוא. 

 

מסגרות לטיפול שיקומי

 

שיקום רפואי יכול להינתן בכמה סוגי מסגרות טיפוליות לפי חומרת המקרה הרפואי:

 

אשפוז מלא

 

בבתי חולים לאשפוז כללי, בבתי חולים שיקומיים, בבתי חולים למחלות ממושכות, במוסדות סיעוד גריאטריים ובמרכזים גריאטריים. בבתי החולים ישנן מחלקות לגריאטריה שיקומית שמיועדות לקשישים בלבד, אך לפי הוראות משרד הבריאות, ניתן לאשפז חולה מעל גיל 65 גם במחלקה לשיקום כללי בתנאי שמצבו הרפואי הכללי מאפשר זאת.

 

השיקום האשפוזי ניתן באחד המוסדות המצויים בהסכם עם הקופה (בהתאם לאזור המגורים של המטופל), כשהמטופל זכאי לבחור את המוסד בהתאם להסדרי הבחירה של קופת החולים המפורסמים באתרי האינטרנט של הקופות: כלליתמכבימאוחדת ולאומית.

 

אשפוז יום

 

בדרך כלל במרכזים לשיקום יום של בתי החולים הכלליים. לפי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2012, פעילותם של מרכזים אלו לא מפוקחת דיה על ידי משרד הבריאות, ללא אמות מידה לפעילותם וללא הליך לרישוי המרכזים.

 

שיקום בקהילה

 

במרכזים לשיקום יום שמופעלים על ידי קופות החולים, במכונים במרפאות של קופות החולים או מכונים ומרפאות העובדים עם קופות החולים בהסכמים.

 

שיקום בית

 

שיקום בבית המטופל בעזרת יחידות לטיפולי בית של קופות החולים או על ידי חברות המספקות את השירות לשיקום בית להן הסכמים עם קופות החולים. המדובר באחד מתוך סך טיפולי הבית שמספקות קופות החולים, הכוללים חלופות לאשפוז בבית חולים, שירותים מרפאתיים לאנשים שאינם ניידים והוספיס בית לחולים הנוטים למות.

 

הצוות הרפואי בבית החולים הוא הקובע האם המטופל זקוק לטיפול שיקומי במסגרת אשפוזית או לשיקום בית, וגם המלצה זו, כמו הההמלצה הכללית לשיקום, דורשת את אישור קופת החולים. כדאי לדעת כי אם רופא שיקומי בבית החולים או גריאטר קובעים כי יש זכאות לשיקום ואת מסגרת השיקום הנדרשת – וקופת חולים מסרבת לאשר שיקום, או שמחליטה לאשר שיקום בית בלבד במקום שיקום אשפוזי או להפך – לחולה ולקרובי משפחתו שמורה הזכות לזמן רופא שיקומי נוסף במסגרת חוות דעת שנייה (שמכוסה לעתים דרך פוליסות ביטוח משלים או ביטוח פרטי, אם החולה מחזיק בכאלה), בתיאום עם צוות המחלקה – כדי לתת חוות דעת נוספת על הפוטנציאל השיקומי. בכל מקרה, לגבי חולים שנקבע על ידי הקופה כי מצבם אינו מאפשר שיקום והמשפחה מתעקשת כי קיים פוטנציאל כזה - חשוב שלא יצאו מבית החולים לביתם, כי במידה ושוחררו המערכת לא תוכל לקלוט אותם חזרה והם יתקשו להלחם על זכותם לשיקום מהבית.

 

במקרה של פגיעה במיצוי הזכויות לשיקום מצד קופת חולים, רשאים הנפגע וקרובי המשפחה להגיש ערעור על החלטות הקופה בפני ועדת חריגים של קופת חולים המחויבת לדון באופן ענייני בכל פנייה ולפרט את החלטותיה באופן מנומק, ומחויבת לחשוף בפני הפונה את כל המסמכים הקשורים לדיון בעניינו. הפנייה לוועדת חריגים יכולה גם להיעשות באמצעות עורך דין או מיופה כוח. אפיק נוסף במקרה של סירוב הקופה למימון טיפול הוא בפנייה לנציבות קבילות ציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות. לפני פנייה לנציבות, מומלץ לפנות לנציבות פניות ציבור בקופת החולים בה הנכם מבוטחים. הגשת קבילה למשרד הבריאות ניתן לשלוח באמצעות טופס מקוון באינטרנט, וכן באמצעות הדואר, טלפון או פקס, כמפורט באתר משרד הבריאות.

 

אם נתקלתם בסירוב לקבלת טיפול/ שירות – ניתן גם לפנות לעמותות המטפלות בחולים, למשל עמותת נאמן לנפגעי שבץ מוחי וכן לאגודה לזכויות החולה.

 

למי מתאים שיקום בית ומה יתרונותיו?

 

שיקום בית מתאים לכל חולה או נפגע עם ירידה תפקודית שנקבע כי הוא בר שיקום, שאינו חייב להימצא באשפוז. לדברי ד"ר טרגר, לצורך שיקום בבית צריכים להתקיים מספר תנאים במקביל:

 

* מצב רפואי מתאים: התנאי הראשון לשיקום בית הוא העדר צורך בטיפול רפואי אינטנסיבי במסגרת בית חולים. "אם חולה זקוק לאנטיביוטיקה שלוש פעמים ביום בעירוי לווריד או לחיבור למוניטור מיוחד או לבדיקות דם תכופות, הוא לא יוכל להיות בבית ויש למצוא לו מסגרת שיקומית מתאימה באשפוז", מסביר ד"ר טרגר.

 

* מצב סוציאלי מתאים: התנאי השני לשיקום בית, שנבדק על ידי העובדים הסוציאליים של בית החולים, הוא ביכולת לקלוט את החולה לשיקום בביתו בתנאים הולמים, לרבות האפשרות שבן משפחה או מכר יסייעו לו. "העובדת הסוציאלית בודקת האם בן משפחה יכול לעזור לחולה? האם הוא/היא גר/ה לבד או עם בן/בת זוג? האם יש לו בבית תנאים שמאפשרים שיקום בית? האם הוא יכול להגיע לדירה לבדו? (למשל, האם עליו לעלות מדרגות), האם יכול ללכת לשירותים לבד?" מפרט ד"ר טרגר. 

 

* יכולת למתן שירותי שיקום בבית: לאחר שהתקיימו שני התנאים הראשונים, שיקום בית אפשרי רק אם לקופת החולים יש את היכולת לספק את השיקום במסגרת ביתית. כך, למשל, מטופל שזקוק לשיקום אינטנסיבי הכולל טיפולים שיקומיים מדי יום – הוא יוכל לקבל שיקום בית רק אם לקופת החולים שלו יש באותו מחוז אפשרות לספק לו אנשי מקצוע שיבואו לביתו בתדירות הנדרשת לצורך שיקום הולם – באמצעות צוותי טיפולי הבית של הקופה או חברות המועסקות עמה בהסכמים. במידה ואין לקופה משאבים לכך – הטיפול השיקומי עשוי להינתן במסגרת חלופית - באשפוז או במרכז לשיקום יום.

 

* עמדת המשפחה: ברוב המקרים, מעבר לתנאים היסודיים להפנייתו של מטופל לשיקום בית, גם עמדת המשפחה משפיעה על ההחלטה. ישנן משפחות שלא מוכנות להתפנות מאשפוז לבית ויש לחילופין משפחות שלא מעוניינות במסגרות שיקום בבית חולים ורוצות להחזיר את המטופל לביתו בכל מחיר. עמדת המשפחה גם זוכה להתייחסות, אם כי ההחלטה בסופו של דבר נתונה בידי הצוותים הרפואיים של בית החולים ובקרי קופות החולים.

 

על רקע מחסור אקוטי במיטות שיקום בכל הארץ ובעיקר בפריפריה, טיפול שיקומי בבית הפך בשנים האחרונות לאופציה טיפולית יעילה. לשיקום בית מספר יתרונות מובנים. "תיאורטית, חולה שלא חייב להיות באשפוז – צריך להיות בבית. מי שניתן להימנע ממנו באשפוז – זו ברכה, כי בית חולים הוא מקום מסוכן להידבקות בזיהומים, אם אפשר לא להיות שם – עדיף", אומר ד"ר טרגר.

 

שיקום בית גם נמצא במחקרים כמיטיב יותר עם המטופל, מעלה את המוטיבציה שלו לשיפור במצב התפקודי וכך גם מעלה את אחוזי ההצלחה של שיקום. "אחד היתרונות הגדולים של אשפוז שיקומי בבית הוא מידת ההיענות הגבוהה של המטופל לתרגל ולהתאמן", אומר ד"ר טרגר, "צריך לדעת שבבית החולים הוא מתרגל לא פעם באמצעות אביזרים זרים לו, שאינם דומים במאומה למה שיש בביתו, ואז בשובו הביתה הוא לא ימצא בזה תועלת. כך למשל, אדם יתרגל מעברים ממיטה לכיסא שיש בבית החולים שיכולים להיות שונים מאוד ממה שיש לו בבית. לעומת זאת, בשיקום בבית הפיזיותרפיסט המלווה אותו יתרגל אתו תפקוד תנועתי על הרהיטים שלו, כניסה ויציאה בטוחה מהמקלחת בדירה שלו, מה שיכול להיות הרבה יותר יעיל במניעת נפילות". בדוגמה נוספת, כחלק מהשיקום הקוגניטיבי, בבית החולים מתרגלים בעזרת משחקי ילדים כדוגמת משחק הזיכרון או משחקי קלפים. "בבית הטיפול יכול להיעשות על המחשב הביתי בעזרת משחקים ותוכנות שהמטופל רגיל אליהם ושימושיים עבורו", מסביר ד"ר טרגר. "השיקום המוסדי, טוב ככל שיהיה, לא יכול להכין את האדם באופן מושלם לביתו. ולא פחות חשוב מכך - הטיפול בבית תמיד מלווה בנוכחות של בן משפחה או מטפל אחר, שמתבונן ולומד את התהליכים ובהמשך גם יכול להמשיך לתרגל עם המטופל ולסייע לו באותו אופן".

 

במידה וקרובכם עבר מחלה קשה או פגיעה ונזקק לשיקום בית, יש מספר נושאים שמומלץ לבחון כדי לוודא שהוא מקבל את הטיפול הרפואי המיטבי עבורו:

 

- האם קיימת נכונות שלו לשוב לביתו?

 

- האם יש נוכחות של אדם קרוב לטפל בו בבית ולתת סיוע?

 

- האם הבית מותאם עבורו ומאובזר כנדרש?

 

במצבים מסוימים כאמור שיקום בית אינו מהווה אופציה מתאימה ועל המטופל ומשפחתו להתעקש מול קופת חולים לקבלת מסגרת שיקומית הולמת. "חשוב לציין, שגם אם מתקיימים כל התנאים לשיקום בבית, לא בכל סוגי הפגיעה ניתן לקבל טיפול שיקומי בבית", מסביר ד"ר טרגר, "כך למשל אדם שעבר שבץ מוחי קשה, פגיעת מוח טראומתית, פגיעת חוט השדרה או כוויה בדרגה חמורה על שטח נרחב של הגוף, יעבור את השיקום האקוטי באשפוז בבית החולים. במקרים רבים חולים אלו בסיום השיקום באשפוז חוזרים לביתם כשהם לא מוכנים לגמרי לתפקוד סביר בבית. אנו רואים הדרדרות במצב תפקודי במקרים אלו עם חזרת המטופל לביתו. על-מנת לתת למטופל מסוג זה את הטיפול המיטבי יש צורך בשילוב של רופאים ממספר תחומי התמחות, טיפול אינטנסיבי והשגחה רפואית של 24 שעות ושימוש בטכנולוגיות מורכבות, ולכן לחולים אלה שיקום במסגרת אשפוזית מתאים יותר".

 

מהם הטיפולים המוצעים בשיקום בית?

 

שיקום נחלק למספר שלבים: 'שיקום אינטנסיבי' הוא שלב השיקום הראשוני, שבו נעשה ניסיון לשפר את מצב התפקוד של המטופל ככל האפשר. ככלל, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שיקום אשפוזי ניתן למשך שלושה חודשים ללא ההשתתפות עצמית באמצעות התחייבות המועברת מקופת החולים למוסד המשקם. ועדה מקצועית של קופת החולים רשאית להאריך את תקופת הזכאות מעבר לכך, בהמלצת הרופא השיקומי בבית החולים. "בפועל, לא נתקלתי במצבים בהם בית החולים המליץ על הארכת תקופת השיקום באשפוז וקופת החולים התנגדה לכך", אומר ד"ר טרגר. כיום, 90% מהחולים אינם זקוקים לשלושה חודשי שיקום בבית חולים וממוצע האשפוז במחלקות השיקומיות בבתי החולים עומד על חודש עד חודשיים.

 

בשלב השיקום האינטנסיבי מותאמת לכל חולה או נפגע תכנית שיקום אישית הכוללת אנשי מקצוע – טיפול שיקומי רפואי וסיעודי, ליווי של עובד סוציאלית, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, דיאטנים ופסיכולוגים, על פי הצורך האישי. בשלב זה אין מכסה המגבילה את כמות הטיפולים הניתנים ואלו מותאמים לכל מטופל בהתאם לפגיעתו ולמצבו.

 

השלב השני, שהוא שלב ביניים שמטרתו לשפר עוד יותר את היכולות התפקודיות של המטופל, נעשה לרוב מחוץ למסגרת אשפוזית, כשהמטופל נמצא בבית ומקבל טיפול פחות אינטנסיבי במסגרת אשפוז יום, שיקום בית או שיקום במכונים קהילתיים של קופת חולים.

 

בשלב השלישי, כשמוצתה היכולת לשפר את תפקודו של הנפגע, החולה השיקומי הופך ל'כרוני', והמטרה היא לשמר את היכולות התפקודיות שהושגו לאחר במהלך השיקום האינטנסיבי הראשוני. שלב זה – הקרוי גם 'שלב התרגול והתמיכה' מבוצע לרוב במסגרות קהילתיות ונהוגות בו מכסות לטיפולים השונים על פי סל הבריאות הממלכתי, וישנן הרחבות לטיפולים נוספים המוצעים במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים, שבהם מחזיקים כיום 74.2% מתושבי המדינה. בשלב זה ניתנים לעתים טיפולים שיקומיים קהילתיים. בשלב זה, הזכאות לטיפולים בסל הבריאות הממלכתי כוללת:

 

פיזיותרפיה והידרותרפיה: הזכאות בסל היא לטיפולי פיזיותרפיה עבור עד 12 טיפולים בכל שנה קלנדרית. חוזר משרד הבריאות מנובמבר 2013 מחייב לספק שירותי פיזיותרפיה לנפגעים תוך שלושה שבועות מיום ההפנייה ותוך יומיים במקרים דחופים. הזכאות לטיפולי פיזיותרפיה כוללת בתוכה גם טיפולי הידרותרפיה במים בבריכה יעודית, הנדרשים לעתים לחיזוק וייצוב ושיפור התנועתיות.

 

טיפול בדיבור: השיקום בדיבור אצל קלינאי תקשורת ניתן במסגרת זכאות לעד 20 טיפולים ברצף טיפולי אחד, ובאופן חד פעמי, עד שנתיים מיום האירוע שהוביל לפגיעה או למחלה, על פי שיקול קלינאית התקשורת.

 

ריפוי בעיסוק: טיפולי ריפוי בעיסוק במסגרת פרטנית או קבוצתית ניתנים במכסה של עד 25 טיפולים בכל שנה קלנדרית.

 

טיפולים נפשיים: הזכאות לטיפולים נפשיים בקהילה עבור נפגעים הזקוקים לשיקום ניתנת כיום, לאחר הרפורמה בבריאות הנפש, באמצעות קופת חולים וכוללת טיפול אצל פסיכיאטר הניתן כיום דרך הקופה בהתאם להיטל רבעוני, כמו כל רופא מומחה אחר; פסיכותרפיה ניתנת במרפאות הקופה ללא תשלום בהתאם למכסת טיפולים שנקבעת על ידי הרופא המטפל, ופסיכולוג עצמאי שבהסדר ניתן דרך הקופה בתשלום של עד 132 ש"ח לביקור.

 

יש לשים לב כי נפגעי שבץ וחוט שדרה עלולים לסבול מדיכאון נוירולוגי, דהיינו ממצב נפשי על רקע הנזק שארע למערכת העצבים המרכזית, וזקוקים לטיפולים של פסיכולוגים שיקומיים, שלא תמיד זמינים דרך קופות החולים ולעתים ניתן לעבור אצלם טיפול רק במסגרת בית חולים. במצבים המתאימים, על הנפגעים ומשפחותיהם לדרוש פסיכולוג שיקומי.

 

מיצוי זכויות

 

אביזרים לבית

 

שיקום בית דורש לעתים רכישה של אביזרים שיקומיים לבית והכנה מקדימה של הבית לשובו של המטופל מאשפוז. משרד הבריאות מסייע במימון מכשירי שיקום וניידות לנפגעי חוט שדרה ושבץ מוחי במסגרת הקרויה "התוספת השלישית", אולם המימון ניתן עבור תפקוד שוטף, ולא כשהמכשור נדרש לצורך שיקום בלבד. השירות לסיוע במימון מכשירי שיקום וניידות ניתן דרך המחלקות למחלות ממושכות ושיקום בלשכות הבריאות המחוזיות. כל נפגע הנזקק למכשיר שיקום וניידות לצמיתות על רקע נכות קבועה זכאי להגיש בקשה להשתתפות במימון המכשיר ממשרד הבריאות. נפגעים שפוצו בגין האביזר על ידי המזיק או גורם מבטח אינם זכאים למימון כפול מהמשרד. משרד הבריאות משתתף ב-75% ממחיר מכשירי השיקום וב-90% ממחיר מכשירי הניידות, בהתאם למחירון שנקבע על ידי המשרד. מימון מלא ניתן למקבלי קצבת זיקנה והשלמת הכנסה, גמלת שארים והשלמת הכנסה, גמלת נכות מלאה שקיומם מבוסס רק על קצבת הנכות ומשפחות עם הכנסה נטו בגובה גמלת זקנה והשלמת הכנסה. המשרד משתתף גם במימון תיקונים של מכשירי ניידות חשמליים, בתום תקופת האחריות שניתנת על ידי הספק. נפגעי צה"ל וכוחות הביטחון זכאים למימון מכשירי שיקום וניידות במסלול אחר דרך משרד הביטחון. (באתר משרד הבריאות ניתן לקרוא עוד על זכאות למכשירי שיקום וניידות). 

 

ישנם גם ארגונים שונים העוסקים במכשירי סיוע לאנשים עם מוגבלות ומאפשרים בין היתר סיוע מקצועי להתאמת אביזרי עזר, איתור אביזרים מתאימים והשאלה של מכשירים שאינה כרוכה בתשלום אלא במתן ערבות.

 

יד שרה - טלפון 6444*

 

מילבת - עמותה שבמסגרת פעילותה גם מפתחת אביזרים מיוחדים בהתאמה אישית במקרים בהם אין אביזר מתאים. טלפון: 07-222-30-007

 

עזר מציון - טלפון 03-5742742

 

עזרים - מאגר שמספק מידע על 17,600 אביזרי עזר שונים מהארץ והעולם

 

התאמת דירת המגורים

 

אנשים המוגבלים בתנועתם במסגרת שיקומית המשתמשים במכשירי ניידות שונים, זכאים להתאמת דיור, במידה ואין בבעלותם יותר מדירה אחת. ההפנייה לשירות נעשית דרך עובדת סוציאלית בלשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות בטרם ביצוע השינויים בדירה. אישור מימון התאמת הדיור ניתן בהמשך באמצעות ועדה בינמשרדית הכוללת נציגים ממשרדי הבריאות והשיכון. הסיוע ניתן עבור הוספת פתחים להכנסת מכשירי שיקום כגון כיסאות גלגלים, הרחבות פתחים, התאמת חדרי שירותים ומקלחת והתאמת מטבח. לדיירי שיכון ציבורי ניתן מימון מלא עבור התאמת דיור, ואילו לבעלי דירות פרטיות ניתן מענק והלוואה בהתאם לגובה ההכנסה, מספר הנפשות במשפחה וגודל הדירה.

 

הבקשה להתאמת דיור מוגשת על ידי מרפאים בעיסוק בקופת החולים ומועברת למשרד הבריאות, ועליה להיעשות לפני ההחלטה על שיפוצים. לדברי פנינה רוזנצוויג, מנכ"לית עמותת נאמן, "הרבה משפחות משפצות את בית הנפגע עוד לפני שהוא חוזר הביתה מאשפוז, ואז לא מקבלות את הכסף הזה חזרה. חשוב לפנות למיצוי הזכויות למרפאה בעיסוק בקופה או לעובדת הסוציאלית בבית החולים".

 

עוד על דיור מותאם לאנשים עם מוגבלות בקישור

 

החזרים עבור הסעות למרכזי שיקום יום

 

לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החזרים כספיים להסעת חולים ניתנים רק לחולי סרטן וחולי דיאליזה. אנשים המצויים במסגרת של שיקום בית או שיקום קהילתי אחר, הנזקקים לטיפולים שיקומיים במרכזים לשיקום יום של קופות החולים – מקבלים כיום החזרי נסיעות רק בקופת חולים מכבי, ורק עבור קשישים שמתקשים להגיע בכוחות עצמם למרכזים. מבקר המדינה קבע בדו"ח ביקורת בנושא כי "עניין זה שטרם הוסדר עלול ליצור חסם לקבלת השיקום דווקא עבור אוכלוסיות חלשות מהבחינה הכלכלית".

 

הצלחה של טיפול שיקומי

 

הטיפול השיקומי מסתיים עם השגת יעדי הטיפול שהוגדרו או לאחר שמוצו זכויות השיקום. לעתים תהליך השיקום נמשך לזמן רב ובמקרים מסוימים אף לכל החיים. ההצלחה בטיפול השיקומי נקבעת לרוב לפי מבדקים למדדים שונים, למשל באמצעות 'שאלוני שיקום' או בדרכים אחרות, בהתאם ליכולות התפקודיות שנפגעו אצל המטופל שעובר שיקום וכן על סמך התרשמות הצוות הרפואי-שיקומי הרב תחומי.

 

בתום הטיפול השיקומי האינטנסיבי מקבל לרוב המטופל ציון למצבו הרפואי, ציון למצבו התפקודי – הפיזי והקוגניטיבי, המלצות להמשך טיפול והמלצות לפנייה לגורמים נוספים לפי הצורך, לרבות שירותי רווחה ומוסדות סיעודיים. "באופן כללי, אם מטופל הולך בעקבות טיפול שיקומי טוב יותר, חזר לעלות במדרגות, חזר לדבר ולתקשר עם סביבתו, או שלא היה מסוגל לאכול לבד – ולאחר השיקום מצליח – ניתן להתרשם כי השיקום הועיל לו והצליח", מסביר ד"ר טרגר.

 

במצבים מסוימים, לאחר ניסיון שיקום של שבוע-שבועיים, מגיע הצוות הרפואי למסקנה כי המטופל אינו בר שיקום וכי יש להפנותו למסגרת סיעודית. בישראל פועלים כ-320 מוסדות סיעודיים בבעלויות שונות, ומאושפזים בהם כ-17,650 קשישים ותשושים, רובם (12,302) באמצעות קודים של משרד הבריאות (הקצאות למימון במוסד סיעודי, בכפוף למבחן הכנסה) וחלקם במימון גורמים אחרים, לרבות מימון פרטי.

 

ארגונים המסייעים בשיקום

 

מספר ארגונים יכולים לסייע לאנשים הזקוקים לשיקום בית ולשיקום בכלל – בהשגת הציוד הרפואי הנדרש לעבור תהליך שיקום ביתי ובמיצוי זכויות.

 

להלן רשימה של עמותות וארגונים הפעילים בתחום:

 

- השיקומון של יד שרה - מרכז לשיקום יום שמפעילה עמותת 'יד שרה', בקישור הבא.

 

- השיקומון 'רעות נאמן' של עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי, בקישור הבא.

 

- מרכז מידע רעות-אשל לרפואה שיקומית, בקישור הבא.

 

- עמותת עמדא לחולי דמנציה ומחלות דומות, בקישור הבא.

 

- עמותת מלבב לחולי אלצהיימר וקשישים, בקישור הבא.

 

 

בהכנת הכתבה סייע ד"ר יולי טרגר, מנהל מחלקת השיקום במרכז הרפואי 'סורוקה', יועץ רפואי למחלקת השיקום בבית ב'צבר רפואה'.

 

עדכון אחרון: יולי 2017

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: