מחלות ריאה כרוניות: כך תתכוננו לחורף
סיכון גבוה לזיהומים, חשיפה לאוויר קר ויבש, חשש ממגע עם אלרגנים בבית וירידה בהיענות לתרופות – 11 אתגרים שהחורף מציב למתמודדים עם מחלות ריאה כרוניות. ומה מומלץ לעשות?
עונת החורף היא המורכבת ביותר עבור חולים כרוניים – ובייחוד למתמודדים עם מחלות ריאה כרוניות.
חשיפה למזג האוויר הקר והיבש ושהות ממושכת בחללים סגורים מציבים אתגרים למאובחנים עם אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD ומחלות ריאה נוספות, וזאת באופן המצריך הקפדה יתרה על כללי זהירות כדי למנוע החמרה והתלקחויות וסיבוכים המובילים לאשפוז.
ככלל, בעונת החורף גדל הסיכון של המתמודדים עם מחלות ריאה כרוניות לאשפוזים בבתי חולים ותמותה. חולי ריאה כרוניים מצויים בסיכון גבוה ביותר מ-50% להחמרה וסיבוכים בימי החורף, בהשוואה לקיץ.
מחקרים רבים מדגימים את הסיכון שטומן החורף למתמודדים עם מחלות ריאה. למשל, מחקר שאסף נתונים לאומיים בפינלנד על אשפוזים של תושבים בוגרים עם אסתמה, שפורסם עוד בשנת 1998, זיהה שיא בתמותה בחודש ינואר, שהוא הקר בשנה במדינה, בשיעורים הגבוהים ב-14.7% ביחס לממוצע השנתי. שיעור התמותה הנמוך ביותר תועד בשלהי הקיץ – בחודש אוגוסט, עם שיעורי תמותה הנמוכים ב-12.3% מהממוצע השנתי. מחקר אמריקאי שבחן מגמות במחלת ריאות חסימתית כרונית, ופורסם בשנת 2018, מצא כי התקלחויות המחלה מתרחשות בעיקר בחורף – בשיעור הגבוה ב-64% בהשוואה לקיץ. למרות זאת, יש לציין כי חומרת ההתלקחויות קשה יותר דווקא אצל אלו שחווים אותן בחודשי הקיץ. תמונה דומה התקבלה גם במחקר בצרפת שבחן נתוני אשפוז ותמותה של חולי ריאה במדינה על בסיס מאגר של מעל ל-1.7 מיליון קבלות למיון. במחקר זה, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2023 בכתב העת Lancet – Regional Health, Europe, נמצא כי שיעור האשפוזים של חולי ריאה היה הגבוה ביותר בחורף, אם כי שיעור האשפוזים של חולים קשים במיוחד שהסתיימו בתמותה היה גבוה יותר דווקא בקיץ.
בישראל, מחקר נרחב שהתבסס על נתונים שנאספו ממרפאות קופת חולים כללית, וממצאיו פורסמו באפריל 2014 בכתב העת Pediatrics, מצא כי התלקחויות של אסתמה אצל ילדים ובני נוער שכיחים יותר בחורף וכן בסמוך לתחילת שנת הלימודים בבתי הספר – אולי בהשפעת השינויים שמאפיינים תקופה זו והמתח הנפשי המוגבר הנלווה להם.
עונת החורף מסוכנת לחולים כרוניים מסיבות רבות: פיזיולוגיות, סביבתיות והתנהגותיות. בין השאר, על רקע צבר נסיבות, זיהומים נשימתיים פעילים יותר בחורף מאשר בקיץ. גם חשיפה לאלרגנים בחללים סגורים עלולה להחמיר תחלואה כרונית, וכך גם ירידה ברמות ויטמין D כתוצאה מהפגיעה בחשיפה לשמש. בנוסף, בחורף מורגשים ירידה בהיענות לביצוע פעילות גופנית סדירה. ואם לא די בכך, מצוקה נפשית שנוטה להחמיר בחורף עשויה אף היא להשפיע לרעה על הנכונות להקפיד על אורח חיים בריא ופעיל.
הכתבה להלן מונה את עשרת הסיכונים העיקריים שמציב החורף בפני המתמודדים עם מחלות ריאה, לצד שיטות להתמודדות הולמות שבאפשרותן להפחית הסיכון לסיבוכים ותמותה.
האתגרים וההמלצות:
(1) סיכון גבוה להתלקחויות
מחלות ריאה כרוניות מלוות בחורף בעלייה בסיכון להתלקחויות. הסיבה לכך מורכבת ממספר גורמים הנמנים בהמשך הכתבה, ובכללם חשיפה לאוויר קר ויבש שמייבש את דרכי הנשימה ומגדיל הסיכויים לפעילות דלקתית מוגברת והתכווצות דרכי הנשימה (ברונכוספאזם); עלייה בחשיפה לזיהום אוויר ולזיהומים ויראליים; חוסר פעילות וירידה בחשיפה לשמש ולוויטמין D.
כך, למשל, במחקר בינלאומי ב-42 מדינות שבחן דפוסי התלקחות של COPD ברחבי העולם, מחקר TORCH, שממצאיו פורסמו בשנת 2011 בכתב העת European Respiratory Journal, נמצא כי בכל העולם למעט במדינות טרופיות, במעקב של ארבע שנים, מתועדת עלייה של פי 2 בקירוב בשיעור ההתלקחויות של המחלה בחודשי החורף: במדינות חצי כדור הארץ הצפוני מדווחים 5% מהמטופלים עם COPD על התלקחויות בקיץ בהשוואה ל-10% בחורף, ואילו בחצי הכדור הדרומי מדווחים 7% על התלקחויות בקיץ לעומת 12% בחורף.
במחקר נוסף שבוצע על ידי צוות חוקרים מטאיוואן, אינדונזיה ובריטניה, שפורסם במאי 2025 בכתב העת Pediatric Research, זוהתה עלייה של כ-24% בהיקף התלקחויות של אסתמה מסוגים שונים אצל ילדים בחודשי החורף והסתיו.
עלייה בהתלקחויות בחורף מלווה גם בעלייה בסיכון לאשפוזים בבתי החולים. עוד בשנת 1996 מצא מחקר לאומי בפינלנד כי בחודש ינואר בחורף חלה עלייה של 13.4% בהיקף האשפוזים על רקע COPD בהשוואה לממוצע השנתי, ואילו בחודש יולי בקיץ מתועדת ירידה של 10% בהיקף האשפוזים מהמחלה.
כיום ניתן להצביע על חולים עם מחלות ריאה כרוניות שמצויים בסיכון גבוה יותר להתלקחויות בחורף, בהם בין השאר חולים קשים יותר שנדרשים לטיפול תרופתי יותר אינטנסיבי, חולים מבוגרים יותר הרגישים יותר לפגעי מזג האוויר ולהידבקות בזיהומים וכן אנשים שאינם פעילים גופנית.
מה מומלץ לעשות?
ככלל, על רקע ריבוי ההתלקחויות בחורף, מומלץ לחולי ריאה עם סיכון להתלקחויות לבחון עם הרופא המטפל את תמהיל הטיפול התרופתי המומלץ. כך, למשל, במחלת COPD המאופיינת במסלול בביולוגי של דלקת סוג 2 וכן בסוג של מחלת האסתמה שמאופיינת בריבוי אאוזנופילים בדם, אשר מושפע אף הוא מדלקת זו, פותחו בשנים האחרונות תרופות ביולוגיות שמאפשרות להפחית את הסיכון להתלקחויות, מעבר לטיפולים בקו ראשון במחלה הניתנים במשאפים סטרואידים ומרחיבי סמפונות.
מחקרים חדשים מדגימים כי הטיפול הביולוגי במחלות ריאה כרוניות משפיע על ירידה בסיכון להתלקחויות, כשהוא ניתן בשילוב עם הטיפול המשולש הניתן במשאפים המכילים סטרואידים ומרחיבי סמפונות משני סוגים (מקבוצת האגוניסטים לקולטן בטא 2 ואנטיכולינרגים), ובכך טיפול זה עשוי לשמש פתרון לעונת החורף הרגישה. במחקר שפורסם במארס 2025 בכתב העת Lancet Respiratory Medicine שמזהה במעקב שנמשך כשנה ירידה של 32% בסיכון להתלקחויות בקבוצת חולי COPD שטופלו בתרופה הביולוגית דופילומאב לצד הטיפול במשאפים עם סטרואידים ומרחיבי סמפונות משני הסוגים, בהשוואה לקבוצה שקיבלה את הטיפול המשולש במשאפי סטרואידים ומרחיבי סמפונות בלבד.
(2) סכנת הידבקות בזיהומים
בחורף מתועד בכלל האוכלוסייה, לא כל שכן אצל חולי ריאה, היקף גבוה יותר של הידבקות בזיהומים שעלולים לפגוע בדרכי הנשימה ואף לסכן חיים, ובכללם זיהומים בנגיפי השפעת וה-RSV ובחיידקים מחוללי דלקת ריאות – כמו חיידק הפנאומוקוק.
בעוד שהמזהמים פעילים לאורך כל השנה, השהות בחללים סגורים לצד אוורור לא מספק מגבירים את הנטייה לחשיפה והידבקות בחורף. מחקר מסין שבוצע בעכברים ופורסם ביוני 2025 בכתב העת Journal of Thoracic Disease, הדגים כי ההשפעה של זרימת האוויר על הנטייה להידבקות בזיהומים מושפעת מהטמפרטורה, כאשר בימים קרים, בהם זרימת האוויר קרירה ומתמשכת – השינויים בדרכי הנשימה נרחבים יותר ו"מעודדים" הידבקות בזיהומים.
קיימים מספר הסברים פיזיולוגיים לקשר בין קור לעלייה בשכיחותם של זיהומים פעילים: לפי מחקרים, חשיפה לאוויר יבש וקר בחורף עלולה לפגוע במערכות ההגנה הטבעית של הגוף מפני מזהמים, בין השאר תוך דיכוי ריריות הריאות כתוצאה ממגע עם אוויר קר, לצד פגיעה בריסניות המצפות את צינורות הריאה מבפנים (סיליה) שתפקידן לנקות את מערכת הנשימה מפתוגנים. מסלול ביולוגי נוסף תואר על ידי חוקרים מיפן, אשר הדגימו במסגרת מחקר בעכברים שפורסם בינואר 2015 בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, כיצד הורדת טמפרטורת תאי אפיתל האף המתרחשת בחשיפה לקור החורף, משפיעה על ירידה בייצור חלבוני אינטרפרון, שתפקידם להתריע מפני זיהומים ולהפעיל את מערכת החיסון. כך נגרמת ירידה בפעילות האנטי ויראלית בחלל האף והסינוסים והתרבות מהירה יותר של מזהמים.
מחקרים בחיות הדגימו כי אוויר קר גם עשוי להשפיע על שינויים מטבוליים בתאי מערכת החיסון – כגורם סיכון נוסף לסיכון להידבקות במחלות זיהומיות בחורף.
זיהומים נשימתיים בעונת החורף מסוכנים יותר לחולי ריאה מאשר לבריאים, מאחר והם מעלים משמעותית את הסיכון להחמרה נשימתית ולסיבוכים במערכות גוף נוספות. לפי מחקרים, חולי אסתמה ו-COPD שנדבקים בזיהומים כמו שפעת – מצויים בסיכון גבוה משמעותית לתחלואה ותמותה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. לדוגמא, במחקר נרחב מטאיוואן שפורסם בספטמבר 2022 בכתב העת International Journal of Chronic Obstructive Pulmonary Disease, התגלה כי לחולי COPD שנדבקו בשפעת סיכון גבוה ב-77% לפתח דלקת ריאות, סיכון גבוה ב-33% להתלקחויות של המחלה, וגם סיכון גבוה ב-13% לפתח שבץ מוחי איסכמי, בהשוואה לחולים שלא נדבקו בשפעת.
מה מומלץ לעשות?
חיסון: החיסונים מהווים כיום את הכלי המרכזי למאבק בזיהומי חורף בכלל האוכלוסייה ועל אחת כמה וכמה עבור המתמודדים עם מחלות ריאה כרוניות. ההמלצה המקובלת כיום על ידי כלל הארגונים הרפואיים המובילים קוראת לחולים כרוניים, ובכללם חולי ריאה, להתחסן מדי שנה בחיסון העונתי לשפעת וקורונה – חיסונים המוצעים כיום בישראל בחינם בקופות החולים, וכן לדאוג להתחסן כנגד דלקת ריאות בחיסון 'פרבנר 20' המותאם כנגד 20 זני חיידק הפנוימוקוק, אשר ניתן פעם בחיים למבוגרים מגיל 65 ומעלה דרך סל הבריאות.
כמו כן, יש לאחרונה ארגונים הממליצים גם על חיסון חדש כנגד נגיף ה-RSV שהוכנס בישראל לאחרונה לסל חיסוני הילדות בטיפות החלב, וניתן גם למבוגרים מגיל 60 ומעלה, כיום דרך הביטוחים המשלימים של הקופות. נגיף זה, הפעיל בעיקר בחורף, הוא אחד הגורמים לסיבוכים נשימתיים בגילי הינקות ובגיל המבוגר.
מעבר לאלה, מומלץ להקפיד על חיסונים נוספים מפני מזהמים הרלוונטיים לא רק לחורף, אלא בכל נקודה על לוח השנה, למשל החיסון למבוגרים כנגד שלבקת חוגרת.
הקפדה על היגיינה: כדי להפחית מהסיכון להידבקות בזיהומים, לצד החיסונים, מומלץ להקפיד על צעדי מנע לשמירה על היגיינה:
- רחצת ידיים במים וסבון – בעיקר לאחר שהות במתקן רפואי או בסמוך לאנשים עם תסמיני מחלות נשימה.
- שיעול והתעטשות לתוך המרפק, ולא לכף היד.
- אוורור חללים סגורים.
- שמירה על ניקיון משטחים – ידיות, שולחנות, טלפונים, מקלדת ועכבר מחשב.
- החלפת מגבות לעתים קרובות ומצעים אחת לשבועיים.
- הימנעות משיתוף בקבוקים ומוצצים אצל תינוקות וילדים.
- שמירה על ריחוק מאנשים שפיתחו תסמינים דמויי שפעת במקרה של מחלה פעילה.
- שימוש במסיכות להגנה לאוכלוסיות בסיכון.
(3) חשיפה לאוויר קר ויבש
אוויר קר ויבש בחורף מחולל שינויים בדרכי הנשימה המתבטאים בכיווץ סמפונות הריאה והגברת ייצור ריר. תהליכים ביולוגיים אלה עלולים להחמיר תסמיני מחלות ריאה כרוניות כגון קוצר נשימה, צפצופים בנשימה ושיעול.
בהיבט הפיזיולוגי, עבודות מתארות כיצד חשיפה לגירויי קור מובילה להפעלה של תעלות TRPM8 – תעלות יונים המצויות על גבי תאי עצב ותאי אפיתל, בין השאר גם בדרכי הנשימה, ופועלות כחיישנים של קור בגוף. הפעלת התעלות מובילה להיווצרות יתר של ריר, המתוּוכת באמצעות קור, ולגרום להיווצרות יתר של ריר עם הפרשה מוגברת של החלבון MUC5AC המצוי בתאי אפיתל של קנה הנשימה וצינורות הריאה הגדולים (ברונכים), ומהווה את אחד המרכיבים המרכזיים של הליחה. מעבר לסיכון להחמרת תסמיני מחלות ריאה, השפעות אלה פוגעות ב'מנגנון הפינוי המוקוציליארי' – אחד ממנגנוני ההגנה החשובים במערכת הנשימה שמתבטא בפינוי ריר ומזהמים ופתוגנים מדרכי האוויר החוצה מהגוף.
לפי סקירה בנושא של חוקרים מאיטליה וצרפת, שפורסמה בנובמבר 2018, גם חשיפה פתאומית לאוויר קר בתנאי לחות ממוצעת, ובאופן שמבטא ירידת טמפרטורה קלה של 3 עד 5 מעלות, משפיעה על עלייה בסיכון לפגיעה בדרכי הנשימה והחמרה בתסמינים של מחלות ריאה כרוניות מסוג אסתמה ו-COPD תוך שעות עד ימים בודדים.
במארס 2022 הדגימו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת ERJ Open Research כי טמפרטורות חוץ קרות עשויות לעורר תסמינים של שיעול וליחה בקרב מטופלים עם COPD. כל ירידה של 5 מעלות צלזיוס בטמפרטורת החוץ הייתה קשורה במחקר לעלייה של 25% בסיכון להחמרה בתסמיני ברונכיטיס.
מחקר מפינלנד שפורסם ביולי 2018 בכתב העת Scientific Reports הדגים באופן דומה כי כחמישית (20.3%) מהמאובחנים עם אסתמה וכעשירית (10.3%) מהמאובחנים עם נזלת אלרגית מתמודדים עם החמרה תפקודית בעקבות חשיפה לאוויר קר בחורף.
מה מומלץ לעשות?
בישראל אין ימים רבים שהטמפרטורות באופן משמעותי נמוכות. יחד עם זאת, כדי להפחית את החשיפה לתנאי קור קיצוני – חשוב להימנע ככל שניתן מיציאה החוצה בימי חורף שבהם הטמפרטורות קרות מדי באופן משמעותי, ולפי הצורך להגן על הגוף ועל הפנים מפני הקור באמצעות מעילים, צעיפים ומסכה שיש לעטות על הפה והאף.
(4) סיכון גבוה לסיבוכים לבביים
מעבר לסיכון לסיבוכים בדרכי הנשימה, עלייה בהיקף ההתלקחויות של חולי ריאה בחורף מעלה את הסיכון למצבים רפואיים נלווים – ובמרכזם סיבוכים במערכת הלב וכלי הדם שעלולים להתבטא בין השאר בהתקפי לב ושבץ מוחי, לצד מחלות לב נוספות. אירועים קרדיווסקולאריים מהווים סיבת מוות מרכזית של חולי ריאה בחודשי החורף.
בהיבט פיזיולוגי, קור מוביל לכיווץ כלי דם ולעומס על מערכת הלב והריאה, ומחקרים מזהים גם באוכלוסייה הכללית עלייה באירועי לב וכלי דם בעונת החורף בהשוואה ליתר עונות השנה.
אצל חולי ריאה כרוניים, הסיכון הלבבי בחורף בא לידי ביטוי בין השאר במחקרים שמזהים סיכון מוגבר לאירועי לב וכלי דם אצל מטופלים שחווים החמרה-התלקחות, בשילוב העבודות הקושרות בין החורף לעלייה בנטייה להתלקחויות.
כך, מחקר מצרפת שפורסם בפברואר 2025 בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology, מצא כי הסיכון לאירוע לב וכלי דם גבוה פי 3.03 אצל אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית חודש שלאחר אשפוז בבית חולים כתוצאה מהחמרה, בהשוואה לתקופות שגרה. מחקר לאומי מדנמרק שפורסם באפריל 2023, מצא כי הסיכויים לאירוע קרדיווסקולרי גבוהים ב-50% אצל אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית ומחלת לב יציבה שחווים החמרה.
גם אצל חולי אסתמה, מחקר מדרום קוריאה שפורסם במאי 2024 מצא כי אסתמטיים שחווים החמרה במחלה מצויים בסיכון גבוה יותר ב-29% להתפתחות מחלת לב איסכמית ובסיכון גבוה ב-68% לאי ספיקת לב.
מאמר בנושא מיפן שפורסם במאי 2023 בכתב העת Hypertension Research, עדכן כי עד לאחרונה הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים אצל חולי ריאה כרוניים נקשר בעיקר לחשיפה לגורמי סיכון קלאסיים למחלות לב כגון עישון והשמנת יתר, אולם בחלוף הזמן התברר כי קשר זה מורכב יותר ומופיע גם לאחר נטרול משתנים מתערבים אלה.
גם מחקרים בשנים האחרונות שנעשים במטרה לפתח תוכנות חדשות מבוססות אלגוריתמים ובינה מלאכותית (AI) המבקשות לנבא את הסיכון הלבבי של חולי ריאה כרוניים, מזהים עלייה באירועים קרדיווסקולאריים בחורף.
מה מומלץ לעשות?
לחולי ריאה מומלץ לבצע אצל הרופאים המטפלים הערכה של הסיכון הקרדיווסקולארי וכן להפחית גורמי סיכון קלאסיים למחלות לב, בין השאר באמצעות גמילה מעישון, הפחתת תזונה עתירת שומנים וסוכר, הימנעות משתייה מופרזת של אלכוהול, הקפדה על שינה סדירה והפחתת לחץ ומתח נפשי. במקביל יש צורך באיזון מיטבי של גורמי הסיכון הלבביים: איזון לחץ דם ורמות כולסטרול בדם, איזון סוכרת ככל שנדרש ואיזון מיטבי של אי ספיקת לב במצבים הרלוונטיים, לצד שימוש בתרופות המפחיתות אירועים לבביים אצל המאובחנים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD.
(5) סכנות בחימום הבית
חימום הבית בתקופת החורף עשוי במקרים מסוימים להציב אתגרים עבור חולי ריאה כרוניים, מאחר והוא נוטה לייבש את האוויר יתר על המידה. חשיפה ממושכת לאוויר יבש בחורף עלולה להחמיר תסמיני מחלות ריאה, כגון גירוי של דרכי הנשימה והתפתחות שיעול ו/או קוצר נשימה.
במחקר מקנדה שפורסם בדצמבר 2023 בכתב עת למחלות ריאה במדינה CJRT, נמצא כי המתמודדים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית סובלים מהחמרת תסמינים בתנאי יובש משמעותי שמאפיינים חללים סגורים בחורף, אם כי גם בתנאי לחות גבוהה בקיץ.
יש חשיבות גם לסוג החימום: מאמר סקירה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ייל שפורסם באוגוסט 2008, קבע כי חימום ביתי באמצעות שריפת דלקים שונים, למשל בקמין עץ או פחם (אח) או בתנורי גז, מעלה את הסיכון להתפרצות והתלקחות של אסתמה – בעיקר אצל ילדים. זאת מפני שהשריפה מייצרת חלקיקי גז שמגרים את דרכי הנשימה, בהם חלקיקי אוויר נשימים שחודרים את קנה הנשימה, חנקן דו חמצני, פחמן חד חמצני ותרכובות אורגניות נדיפות. מחקר מפולין שפורסם בינואר 2025 בכתב העת Scientific Reports מצא כי חשיפה בחורף לחלקיקי אוויר נשימים בקוטר של 2.5 מיקרון (PM2.5) שעלולים לחדור לעומק הריאות, וגם חשיפה לחלקיקים גדולים יותר בקוטר 10 מיקרון (PM10) שחודרים רק לדרכי הנשימה העליונות, מלווים בעלייה בסיכון להחמרות אצל המאובחנים עם COPD.
מה מומלץ לעשות?
לצורך חימום הבית בחורף, לחולי ריאה מומלץ להקפיד על טמפרטורה קבועה ושמירה על רמת לחות מאוזנת באוויר, כדי למנוע יובש, בין השאר על ידי שימוש במכשיר אדים או הצבת כלי עם מים בחדר. מומלץ להימנע מחימום מתמשך באח או בתנור הפועל על שריפת דלקים לאורך זמן.
מחקר מבריטניה שפורסם במארס 2008 בכתב העת European Journal of Public Health, מצא כי שמירה על חום בחללי מגורים בחורף, בטמפרטורה קבועה בגובה 21 מעלות צלזיוס במשך לפחות תשע שעות ליום, קשורה למצב בריאותי טוב יותר עבור חולי COPD. מחקר זה גם זיהה כי ירידה בטמפרטורה בבית מלווה בהחמרה בתסמינים אצל מטופלים עם COPD בעיקר אם המשיכו לעשן סיגריות לאחר אבחון המחלה.
יש לציין כי גם עלייה ברמות הלחות משפיעה לרעה על דרכי הנשימה ועלולה להחמיר תסמינים נשימתיים אצל חולי ריאה.
(6) היענות ירודה לטיפולים תרופתיים
היענות לטיפולים תרופתיים מהווה מרכיב חשוב בשמירה על איזון של חולי ריאה כרוניים ובמניעת התלקחויות.
יש מחקרים המרמזים על הנטייה לירידה בהיענות לטיפולים תרופתיים אצל חולים כרוניים בחודשי החורף – וזאת באופן שמגדיל את הסיכון להחמרה במצבם. כך, מחקר אמריקאי שפורסם במאי 2020 מצא כי בתקופת הקורונה ההיענות לטיפולים תרופתיים למחלות ריאה כרוניות מסוג אסתמה ו-COPD נמוכה בחודש ינואר החורפי, ובהמשך עד לחודש מארס באביב נרשמת עלייה של 14.5% בהיענות היומית הממוצעת לטיפול התרופתי (עלייה מהיענות בקרב 53.7% ל-61.5% מהמטופלים).
ההסבר לתופעה אינו ברור, אך ייתכן כי יש גם קשר לכך שמערכת הבריאות בחורף מתמודדת עם עומס רב ומצוקת כוח אדם קשה יותר, כתוצאה מריבוי זיהומים נשימתיים ותחלואה נרחבת, מה שעשוי להתבטא בירידה במעקב אחר חולים כרוניים, באופן שעשוי להשפיע לרעה על ההיענות לתרופות.
מאמרים מצביעים על הצורך להגביר התערבויות לשיפור ההיענות לטיפולים התרופתיים למחלות ריאה כרוניות בעיקר בחודשי החורף – ולו בגלל הסיכון הגבוה יותר להחמרה במחלות ריאה, התלקחויות ותמותה.
יש לציין כי יש עבודות שזיהו גם ירידה בהיענות לתרופות בחודשי הקיץ. במחקר אמריקאי שפורסם בספטמבר 2017, תועדה ההיענות הנמוכה ביותר לטיפולים תרופתיים לילדים עם אסתמה בחודש יולי – עם עלייה בהיענות בסתיו ושמירה על היענות גבוהה בחורף, וזאת אולי כתוצאה משבירת השגרה של ילדים ונוער בחופשת הקיץ לצד תחושה של שיפור במצב – תנאים שעשויים להוביל לירידה בנטילת תרופות חיוניות.
מחקרים רבים מדגימים כיצד היענות נמוכה לתרופות למחלות בדרכי הנשימה עלולה להוביל במהירות להחמרת המחלה. כך, למשל, מחקר מבלגיה שפורסם בספטמבר 2024 בכתב העת BMJ Open Respiratory Research, אשר מצא כי היענות ירודה לטיפולים תרופתיים ל-COPD מלווה בעלייה שך 40% בסיכון להמחרה במחלה והתלקחויות.
מה מומלץ לעשות?
למאובחנים עם מחלות ריאה כרוניות חשוב להקפיד על משטר הטיפול התרופתי כפי שהותאם על ידי הרופאים המטפלים, ובמיוחד בימי החורף – כדי למנוע החמרה במצבם.
(7) חשיפה לאלרגנים בחללים סגורים
השהות בחודשי החורף בחללים סגורים לאורך זמן לא רק מגדילה את הסיכון של מטופלים עם מחלות ריאה להיחשף לזיהומים חמורים, אלא גם מעלה את רמות החשיפה לחומרים אלרגנים בבית שעשויים לגרום את דרכי הנשימה ולהחמיר את התסמינים, כמו אבק, עובש ואלרגיה לחיות מחמד הגדלות בבית. גירויים אלה עלולים להשפיע על החמרה והתלקחויות של מחלות ריאה כרוניות.
כך, מחקר מצרפת שפורסם בינואר 2025 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology – Global, הדגים כי חשיפה לעובש – שצפויה להחמיר בימי החורף – קשורה לירידה בשליטה על מחלת אסתמה אצל ילדים ועלייה בסיכון להתלקחויות. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, דיווחו בנובמבר 2021 כי מצאו קשר בין חשיפה לאבק בחלל הבית – שעשויה להיות נפוצה יותר בחורף – לבין ירידה באיזון חולי COPD, ירידה בתפקוד הריאות ועלייה פי 2.31 בסיכון להתלקחויות.
מה מומלץ לעשות?
למאובחנים עם מחלות ריאה כרוניות מומלץ להקפיד ביתר שאת להימנע מחשיפה לאלרגנים ולדאוג לאוורור הבית בעיקר בחודשי החורף.
(8) ירידה בחשיפה לוויטמין D
בשנים האחרונות מתבהר תפקידו של ויטמין D במניעת תחלואה והחמרות אצל חולים כרוניים. המדובר בוויטמין שנספג ברובו בחשיפה ישירה לקרני השמש, וכן מתקבל ממקורות תזונתיים מסוימים, בהם דגים מהים הצפוני כמו סלמון, טונה ומקרל ושמן כבד דגים, פטריות ומוצרי מזון מועשרים בוויטמין כמו חלב ודגני בוקר. בחורף, הירידה בחשיפה לקרני השמש – מתבטאת אמנם בהגנה טובה יותר מפני סרטן העור, אך במקביל הירידה ברמות ויטמין D בגוף עלולה להתבטא בנזקים.
מחקרים קושרים בין מחסור בוויטמין D להחמרה במצבם של חולי ריאה כרוניים. כך, מחקר מהודו שפורסם בדצמבר 2020 מצא כי למאובחנים עם COPD סיכון גבוה פי 5.05 לסבול ממחסור בוויטמין D, ומצב זה מלווה בעלייה פי 3.51 בסיכון להחמרה, בהשוואה לחולים ללא חוסרים בוויטמין. כמו כן, מחקר מתורכיה הדגים באפריל 2017 כי מחסור בוויטמין D אצל חולי אסתמה משפיע על מחלה פחות נשלטת עם ריבוי התקפים וירידה בתפקודי ריאות.
בהתבסס על מחקרים בחיות, ההנחה כי ויטמין D תורם לדיכוי פעילותם של חלבונים-ציטוקינים מעודדי דלקתיות, ובכך משפר את מצבם של חולי ריאה.
מה מומלץ לעשות?
למרות שמחסור בוויטמין D נקשר להחמרה במצבם של חולי ריאה, תוסף ויטמין D לא הוכח עד כה בוודאות כהכרחי לשיפור מצבם של חולי ריאה כרוניים, ונכון להיום אין המלצה גורפת לנטילת תוסף וויטמין D בחורף בכדורים או טיפות, למעט במקרים פרטניים בהתאם לממצאי בדיקות דם.
לחולים כרוניים בכלל ולחולי ריאה בפרט מומלץ לנסות ולהגדיל בחורף את החשיפה לוויטמין D ממקורות טבעיים – באמצעות חשיפה מבוקרת לשמש ככל שניתן וממקורות תזונתיים.
(9) ירידה בפעילות גופנית
ימי החורף בהם ספונים אנשים בביתם מלווים בירידה בפעילות הגופנית הכוללת – כזו המהווה מרכיב מפתח באורח חיים בריא ופעיל. ירידה בכושר הגופני עלולה להוביל להחמרה במצבם של חולי ריאה כרוניים.
רבים המחקרים שמדגישים את חשיבות הפעילות הגופנית במניעת החמרה של מחלות ריאה. לפי מחקר שפורסם בנובמבר 2025 בכתב העת European Respiratory Journal, פעילות גופנית מלווה בשיפור מצבם של חולי COPD, ולמעשה כל תוספת של אלף צעדים ביום בעצימות בינונית מלווים בירידה של 21% בסיכון לאשפוז אצל המאובחנים במחלה. מחקרים מזהים גם קשר בין פעילות גופנית למניעת החמרה של אסתמה.
הקשר בין פעילות גופנית לשיפור מצבם של חולי ריאה קשור במספר מנגנונים, ובכללם חיזוק שרירי הנשימה ושיפור תפקודי ריאות; הפחתת דלקתיות כרונית במערכת הנשימה כתוצאה משיפור בתפקוד המערכת החיסונית וירידה בהפרשת חלבונים-ציטוקינים מחוללי דלקתיות; שיפור בסיבולת לב-ריאה המיוחס בעיקר לפעילות גופנית אירובית, כגון ריצה, רכיבה על אופניים ושחייה; שיפור בתפקוד השרירים המיוחס בין השאר גם לפעילות גופנית אנאירובית – למשל בתרגילי התנגדות או הרמת משקולות; השפעות של פעילות גופנית על שיפור הבריאות הנפשית, הפחתת לחץ ושיפור בתפקוד המערכת ההורמונלית; וכן השפעות של פעילות על צמצום גורמי סיכון נלווים להחמרות, כגון השמנה ועישון סיגריות.
מחקרים על חולים כרוניים רבים מזהים ירידה בפעילות גופנית בחודשי החורף. גם ביחס למחלות ריאה, מחקר שנערך בברזיל ובבלגיה ופורסם ביוני 2017 בכתב העת COPD מצא כי אנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית נוטים להפחית את הפעילות הגופנית בחודשי החורף.
מה מומלץ לעשות?
למתמודדים עם מחלות ריאה חשוב להכיר בחשיבות הפעילות הגופנית למניעת החמרה ולהמשיך להקפיד על פעילות סדירה גם בחודשי החורף לפי ההמלצות המקובלות על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) המיועדות לכלל האוכלוסייה ובכללה לחולים כרוניים: לפחות 150 דקות פעילות לשבוע הפזורים ברוב ימי השבוע בעצימות בינונית, או לפחות 75 דקות פעילות לשבוע הפזורים ברוב ימי השבוע בעצימות גבוהה, לצד תרגילי מתיחות.
גם בימי חורף סוערים יש סוגי פעילות גופנית שניתן להתמיד בהם, למשל אימונים בחדרי כושר, תרגולים אירוביים ואנאירוביים בבית, שחייה בבריכה מקורה, יוגה ופילאטיס, מתקני כושר ביתיים וכן הקפדה על הליכה מרובה ככל שמתאפשר, לצד מעקב במד צעדים.
(10) נטייה להשמנה
החורף שמתאפיין כאמור בירידה בפעילות גופנית – מלווה גם בעלייה בסיכון לצבירת משקל עודף והשמנה. עודף משקל מצדו מהווה גורם סיכון לסיבוכים של תחלואה כרונית – לרבות אצל המתמודדים עם מחלות ריאה כרוניות.
ככלל, השמנה מעלה את הסיכון לסיבוכים גופניים נרחבים, לרבות הסיכון להתפתחות והחמרה של מחלות ריאה.
אנשים עם השמנה עשויים לסבול מפגיעות במערכת הנשימה, לרבות הפחתת נפח הריאות ותפוקתן. הפגיעה משמעותית לתפקודי הנשימה בעיקר כשהשומן נצבר באזורי החזה והבטן, ובייחוד במקרה של השמנה ביטנית עמוקה (השמנה ויסרלית). מחקרים אף מצאו כי הפחתה במשקל בשיטות שונות מובילה לשיפור בתפקודי ריאות.
בהיבט פיזיולוגי, לפי סקירה של חוקרים מברזיל שפורסמה ביולי 2016 בכתב העת Multidisciplinary Respiratory Medicine, הצטברות רקמות שומן עלולה לפגוע בתפקוד שרירי הריאות ולהוביל להיחלשותם. כך עלול להיווצר עומס יתר על שרירי מערכת הנשימה, שמוביל לעלייה במאמצים לנשום, בצריכת החמצן ובהוצאת האנרגיה לצורך נשימה.
אסתמה המאופיינת בהתקפי קוצר נשימה נקשרה להשמנה, ולפי עבודות, בעוד ששכיחות המחלה עומדת על 7% בקרב בוגרים במשקל תקין, הרי שבקרב אנשים עם השמנה שכיחותה נאמדת בכ-11%, ככל הנראה על רקע היצרות דרכי הנשימה בעקבות מצבורי השומנים העודפים. כמו כן, יש עבודות ולפיהן השמנה עשויה לשבש את השפעתן המועילה של תרופות לאסתמה, לרבות סטרואידים. מחקר אמריקאי מצא בנובמבר 2011 כי ילדים שמנים החולים באסתמה סובלים יותר מהתלקחויות של המחלה. במחלת ריאות חסימתית כרונית, מספר מחקרים מצביעים על קשר בין השמנה למחלה, למשל מחקר מגרמניה שמצא בשנת 2014 כי השמנה ביטנית שמתבטאת בהיקף מותניים רחב מעלה ב-72% את הסיכון ל-COPD.
אחד ההסברים לקשר שבין השמנה להחמרה אפשרית במחלות ריאה קשור בחלבונים-ציטוקינים דלקתיים שמופרשים ביתר מרקמות שומן בגוף.
בחודשי החורף – הסיכון לצבירת עודף משקל והשמנה עולה, כאמור על רקע ירידה בפעילות, לצד סיבות נוספות – כמו דכדוך שעלול להוביל לאכילה רגשית. מחקרים רבים מדגימים את הנטייה לצבור שומנים עודפים בחורף. למשל, מחקר מאוסטרליה שפורסם ביולי 2023 בכתב העת JAMA Network Open מזהה נטייה להשמנה בקרב בוגרים תושבי המדינה בחורף בהיקפים גבוהים יותר בהשוואה לקיץ. מחקר מרומניה שפורסם באוקטובר 2025 בכתב העת Journal of Clinical Medicine מצא כי בעונת החגים בחורף סביב חג המולד, כשהפעילות הגופנית יורדת לרמה מינימאלית – צבירת משקל עודף מגיעה לשיאה.
מחקר בעכברים מארה"ב שפורסם באוקטובר 2025 בכתב העת Science הדגים כיצד חטיפים המכילים שומן רווי שנצרכים בכמות גבוהה יותר בחורף עשויים לספק את אחד ההסברים לקשר בין החורף להשמנה – כאשר הם משבשים את פעילות שעון הגוף הפנימי (השעון הצירקדי) באופן שמעודד צבירת משקל עודף.
יש לציין כי הקשר בין השמנה להחמרה של מחלת ריאה חסימתית כרונית מורכב, ויש מחקרים שמזהים בתנאים מסוימים דווקא השפעה מגנה של משקל עודף על מהלך המחלה.
מה מומלץ לעשות?
לאור הנטייה להשמנה בחורף – יש בימים הקרים חשיבות מוגברת להקפדה על תזונה בריאה המבוססת על עקרונות התזונה הים תיכונית, הכוללת אכילה מרובה של פירות וירקות, הפחתה בצריכת שומן רווי וסוכר פשוט ואכילת דגים המכילים חומצות שומן בריאות, שמן זית, אגוזים וזרעים ומוצרי חלב דלי שומן והעדפת עוף על פני בשר אדום.
(11) יותר דכדוך ותסמיני דיכאון
החורף מלווה לרוב בעלייה בנטייה לדכדוך ותסמיני דיכאון – וזאת כתוצאה משילוב נסיבות ביולוגיות, סביבתיות וחברתיות.
בין השאר משפיעים על דיכאון הירידה בחשיפה לאור השמש בחודשי בחורף; ירידה שתועדה בבדיקות מוח בפעילות המוליך העצבי סרוטונין בימי החורף; עלייה בהפרשת הורמון המלטונין שמשרה עייפות, שינה ודכדוך; וזאת לצד נטייה גבוהה יותר להימנע מיציאה מהבית בגלל הימים הגשומים וירידה במפגשים חברתיים ובפעילות גופנית, שביכולתם לרומם את מצב הרוח. גם מחלות חורף ועומס פיזי מוגבר, מחסור בוויטמין D ושינויים בהרגלי האכילה עשויים לעודד תסמיני דיכאון בחורף.
ברפואה כבר נתקבעה עם השנים האבחנה הייעודית של 'דיכאון חורף' – דיכאון עונתי שנוטה להתפתח ולהחמיר בחודשי החורף ולפוג בחודשי הקיץ. הנטייה לדיכאון חורף הודגמה בעבודות רבות מסביב לעולם. לפי מטה אנליזה שפורסמה בדצמבר 2025 בכתב העת Journal of Affective Disorders, עם תופעה זו מתמודדים כ-5% מהאוכלוסייה, ובעיקר המתגוררים במדינות מרוחקות מקו המשווה, בהן הלילות בחורף ארוכים יותר.
בתחום בריאות הנפש פותחו ברבות השנים טיפולים בחשיפה מבוקרת לאור בהיר באמצעים טכנולוגיים או בחשיפה יזומה לאור חיצוני שהוכחו במחקרים מצומצמים כמועילים לטיפול בדיכאון, ובעיקר בדיכאון חורף.
יש מחקרים שמזהים גם נטייה מוגברת להתקפי חרדה בחודשי החורף.
מצב רוח ירוד הוא גורם סיכון נוסף להחמרה במצבם של המתמודדים עם מחלות ריאה כרוניות – מסיבות שונות. בין היתר, אנשים עם דיכאון נוטים להיות פחות פעילים ומצויים בסיכון לירידה בהיענות לטיפולים תרופתיים. כמו כן, דיכאון מלווה בירידה בשמירה על אורח חיים בריא ופעיל. דיכאון גם מלווה לרוב בירידה באיכות השינה – שפוגעת מצדה באורח חיים בריא. בנוסף, מחקרים קושרים בין דיכאון לפעילות מואצת של חלבונים-ציטוקינים מחוללי דלקתיות.
מספר מחקרים מתארים את הקשר בין דיכאון להחמרה במצבם של חולי ריאה כרוניים. כך, מחקר מבריטניה שפורסם ביולי 2008 בכתב העת European Respiratory Journal מתאר קשר דו כיווני, בו דיכאון מעלה את הסיכון להחמרה במצבם של חולי COPD, וגם חולים עם נטייה להחמרה במחלה מצויים בסיכון גבוה להציג תסמיני דיכאון. מחקרים מזהים גם אצל חולי אסתמה עם דיכאון נטייה להחמרה במחלה.
מה מומלץ לעשות?
כדי להתמודד עם המצוקה הנפשית שמאפיינת את ימי החורף הקרים, אשר מעלה את הסיכון להחמרה במצבם של חולי ריאה, חשוב להכיר בקשר זה ולהיעזר בשיטות לשיפור מצבם הנפשי של המתמודדים עם מחלות ריאה.
בין השיטות המקובלות ניתן למנות תרופות נוגדות דיכאון; טיפולים נפשיים – בין השאר בשיטה קוגניטיבית-התנהגותית ובשיטות פסיכותרפיה; וטיפולים חדשים שמסייעים להתמודדות עם דיכאון עמיד.
ד"ר משה שי אמור הוא רופא מומחה למחלות ריאה ורפואה פנימית ומנהל השירות לפולמונולוגיה פולשנית במרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)
עדכון אחרון: ינואר 2026
