דיכאון וחרדה

סובלת המון המון. סבל לא מוגדר

אני בת 36, לא חסר לי כלום בעולם ב"ה,יש לי כסף,בעל מקסים,משפחה טובה,חברות,אני אישה אמיצה,,,,, עד לפני שנה היו לי חיים בלי דאגות עד שהחרדות נכנסו לי לחיים,זה התחיל עם כאבי ראש וקושי לנשום והרופא הבהיל אותי שאם אני ימשיך להיות בלחץ אני יכנס ל"דיכאון".. המשפט הזה החליף את החיים שלי לענן שחור,מהיום הזה התחלתי להיות בחרדות מהמצב שלי,לא הרגשתי בחיים כזה סוג הרגשה רעה ,לא ישנתי ולא אכלתי ,חזרתי לרופא הוא אמר להתחיל לקחת אסטו אבל ההצעה הזאת הגביר את החרדות כי התחלתי לחשוב שאני חולת נפש ,מה אני הולכת לחיות על כדורים,,התחלתי גם טיפול פסיכולוגי ו

היי אשמח להכיר אנשים טובים מירושלים שמתמודדים עם חרדה ולצאת קצת לטייל לפרוץ את חומת הבושה והבדידות 

אין לי אינטרס רצון לצאת להליכות בשביל להתרענן ולהניע את הגוף כי מה הפואנטה בדיוק, 

בחוץ יש גם דברים שאתה לא רוצה לראות ולשמוע כמו אנשים כועסים ורבים, רעש של בנייה ושטחי בנייה, מכוניות צופרות ורוכבי אופניים שנוסעים על המדרכה והחום והשמש הבלתי נסבלת שתכף נגמר סוף ויש חורף אני מקווה,

אבל מה שהכי מפריע זה לראות חתולי רחוב פצועים חולים גוססים, גורי חתולים בלי עיניים איכשהו עדיין מסתובבים חצי חיים כאילו מה הפואנטה אם אפילו הלב שבור ובודד ואין פואנטה לצאת לנשום אוויר כי אין לי עם מי לצאת...

כתבתי לאבא מכתב, 

מכתב חמוד, מכתב מהלב, 

כזה שכותבים בין אבא לבן. 

כתבתי לאבא את ליבי ההומה, 

את חוויות האתמול, המחר והווה,

את כלללל מה שליבי שר.

כתבתי לאבא מחשבות שחשבתי.

ולפתע צצה שאלה בראשי.

אשתף אותכם, ככה... באישי.

החיים הם גדולים. 

סוערים, סוחפים, מפחידים. 

איך נוכל לחצות לבד את הים? 

בא אלינו אבינו הטוב, 

עוטף אותנו בחיבה אינסוף, 

ומנהל לנו את החיים עד הסוף! 

כמה טוב הוא אבינו, 

נותן לנו לשחרר,

לא צריך להחזיק הכל לבד. 

אך...

אבא ציווה עלינו לבחור, 

ציווה עלינו לבחור בטוב. 

הכל אני זורקת על אבא. 

את הפחדים, החששות, הסערו

מלחמה.

אני במלחמה,

מנסה לאחוז ראש.

אני במלחמה,

חציו עז רוח, חציו בוש.

אני במלחמה,

רוצה לזכות בחופה.

אני במלחמה,

שלא יתכסה במפה.

אני במלחמה,

מול צל וכיווץ.

אני במלחמה,

שלא יתפוס ביוץ.

אני במלחמה,

בין מה שיהיה להיה.

אני במלחמה,

משהו חשוב דיה.

אני במלחמה,

עושה צעדים בשקט.

אני במלחמה,

כל צעד – פוקט.

אני במלחמה,

שאוכל לעזור בנברא.

אני במלחמה,

אבל בדרך חזרה.

אני במלחמה,

עושה צעדים עם מאמץ.

אני במלחמה,

אך עוד ינקד בקמץ.

אני עדיין במלחמה,

ה' נותן כוח.

אני במלחמה,

אבל בוחרת לנסות לשמוח.

להצטרפות לערוץ שלי:

https://whatsapp.com/chann

היי לכולם,

אני מחפשת להגדיל את מעגל הידידים שלי והבנתי שבאתר זה לא הצליח לי.  

כל מי שכתב לי מפחד מהצל של עצמו או מתעניין רק בעצמו או לא מראה אכפתיות ו/או התעניינות בי. הקשר צריך להיות מבחינתם רק וירטואלי ואני סיימתי את השלב של חברים דרך המסך. הבנתי שזה אשליה וזה בעצם כלום. 

אני ירושלמית ובת 50 ושאלתי את עצמי האם יש פה מישהו שלא מפחד מהצל של עצמו? האם יש מישהו שמעוניין לתת ולא רק לקבל? האם יש מישהו שמעוניין להכיר את השני בגלל שהוא מתעניין בשני ולא בגלל שיש לו אינטרס כלשהו?

אז אם יש מישהו כזה אשמח להכיר ולראות אם יש חיבור בנינו.

ההודע

היי ❤️

אני רוצה לשתף במשהו שמעסיק אותי כבר תקופה ארוכה, ואשמח לשמוע מנשים שאולי חוו משהו דומה.

אני בת כמעט 30, בשנים האחרונות אובחנתי עם פוסט טראומה מורכבת ואני נמצאת בזוגיות בערך 3 וקצת שנים, ולפני שנה בערך עברנו לראשונה לגור יחד.

 למרות שיש לנו אפילו חדרים נפרדים, אני עדיין מרגישה הרבה פעמים תחושת חנק ודריכות בבית. אני מתמודדת עם חרדה מאוד גדולה סביב אינטימיות ומחויבות, ומרגישה לפעמים צורך לרצות, להתאים את עצמי, לא לאכזב ולהיות בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון. גם כשאני משתפת במה שעובר עליי, אני עלולה להרגיש אשמה על עצם התחושות שלי.

אמי עליה השלום נפטרה לפני חצי שנה והייתי ממש מחוברת אליה ואני ממש מתגעגעת אליה

אני חרד מנקבות איך אפשר לדבר איתם אפילו בלי מגע

שאפשר לדבר עם בנאדם לא רק ברשת?

כתבתי שיר במגינה של השיר דילן של אודיה .

שיר שמתאר מסע של בנ"א שהיה במקומות נמוכים וב"ה החליט שהוא קם על שתי רגליים, לא מקשיב להרגשות המנמיכות ונילחם על החיים שלו!

הייתי במקומות מאוד נמוכים בשנה האחרונה, וב"ה אני במסע עם עצמי.

אני מודה לאלוקים שזיכה אותי להגיע לרגע הזה בחיי 🥹 

אני אשמח שתיכנסו ותעקבו אחרי הערוץ שלי 🤗

במנגינה של דילן

הלב שלי משקר לי בעיניים 

גורם לי לפחד חזק

ולהרים ידיים 

חי בסרט, יוצא לו לשיט

אני נשארת מסכנה. 

הלב שלי עושה עלי משמרת 

אין לי כוח , אבל הלב שלי בטיילת

ההוא שותה לי וודקה, ואני המסוממת 

איזה מסכנה.