מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

גמילה מעישון

מנהלי קהילה

ד
ד"ר יעל בר-זאב
רופאה, מומחית בבריאות הציבור, עם מיקוד בתחום קידום בריאות ורפואה מונעת.  אני יועצת לגמילה מעישון, ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל. במרץ 2019 סיימתי דוקטורט מאוניברסיטת ניו-קאסל באוסטרליה שהתמקד בשיפור הטיפול לגמילה מעישון שניתן לנשים הרות אבוריגיניות מעשנות. עם חזרתי לארץ השתלבתי כחוקרת ומרצה בכירה בבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית
נילי בראון
נילי בראון
מטפלת בהתמכרויות, יועצת ומנחת קבוצות מוסמכת לגמילה מעישון, מדריכה במיומנויות הראיון המוטיבציוני. עובדת במוקד הלאומי הטלפוני לגמילה מעישון של משרד הבריאות. בעלת תואר ראשון בלימודי התמכרות (BSc Addiction Studies) מאוניברסיטת לידס באנגליה. 

מובילי קהילה

מוג'ו
מוג'ו
מאובחן עם טרשת נפוצה אבל הוחלט ביני לביני לא לתת לזה להשפיע עלי. התחלתי לרוץ, הפסקתי לעשן (דבר שמתגלה כאתגר לא קטן) ובוחר בחיים. 
Yael Ya
Yael Ya
שלום, שמי יעל, ואחד הדברים שאני הכי גאה בהם בחיי הוא שהפסקתי לעשן לפני 8 שנים עישנתי קופסה וחצי ליום, עישנתי הרבה מעבר למה שבכלל רציתי ואפשר בהחלט לומר שהעישון השתלט לי על החיים- על הארנק, על מע' העצבים, על האישיות, ולמרבה הצער גם הרס בגופי מספר חלקות טובות לאחר מהפך בכל צורת החשיבה שלי- יום אחד הצלחתי לנתק את השלשלאות ולצאת לחופשי - וואוו- זה התגלה לי כדבר הכי טוב שאי פעם עשיתי עבור עצמי, ואני עדיין נהנית מהתגמולים הרבים של היותי לא מעשנת וחייבת לזה תחושת שפע, בריאות ושגשוג אז כן, יש כזה דבר להפסיק לעשן בהצלחה, מוזמנים להצטרף אליי. זה תענוג אמיתי :-)
כמוניגמילה מעישוןחדשותמיהם הישראלים שפונים פחות לגמילה מעישון?

מיהם הישראלים שפונים פחות לגמילה מעישון?

מחקר ישראלי נרחב מראה כי לצד העלייה בהיקף הנגמלים מעישון מאז הכנסת הטיפולים לסל הבריאות הממלכתי, יש עדיין קבוצות באוכלוסייה שפונות פחות לגמילה. מיהן?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

טיפולי גמילה מעישון באמצעות תרופות וסדנאות גמילה, שנכנסו בתחילת 2010 לסל הבריאות, נמצאים מאז במגמת עלייה מתונה, אולם עדיין רבים מהמעשנים אינם פונים לטיפולי הגמילה המסובסדים. וגם מקרב המשתתפים בסדנאות גמילה – רק 40% נשארים גמולים כעבור שנה מהסדנה ומוגדרים רשמית ככאלו שנגמלו מעישון.

 

מחקר נרחב שנערך בישראל ומתפרסם עתה חושף באילו קבוצות בחברה הישראלית קיימת עדיין רתיעה מסדנאות הגמילה, ולאן על ארגוני הבריאות לכוון את המשאבים, במידה וברצונם להרחיב את היקף הנגמלים.

 

במחקר שבוצע במסגרת קופת חולים כללית נאספו נתונים אודות 642,000 מבוטחי הקופה מעל גיל 18 שתועדו כמעשנים בהווה לפחות פעם אחת בתיק הרפואי האלקטרוני לאורך השנים 2010 עד 2014 – מספר המשיק לשיעור המדווח בשנת 2014 של 21.4% מעשנים באוכלוסייה הבוגרת. 

 

בבדיקת המגמות לאורך ארבע שנות המחקר, נמצא כי חלה עלייה של 27% במספר הנגמלים מעישון – משיעור של 11% מכלל המעשנים הפעילים בחמש השנים האחרונות שתועדו בשנת 2011 לשיעור של 14.1% מקרב אלו שתועדו בשנת 2014 כמעשנים בחמש השנים האחרונות. עם זאת, החוקרים מציינים כי רק אחד מכל שבעה מעשנים פעילים תועד בתיק הרפואי כמי שנגמל מעישון – שיעור שיש לטענתם להעלותו.

 

נשים נגמלות יותר

 

בבחינת הנטייה להיגמל מעישון בקבוצות אוכלוסייה שונות – נמצא כי נשים כלל פנו יותר מגברים לטיפולי גמילה עד גיל 55, ואילו בגיל המבוגר החל שיוויון בין המינים. אולם בבחינה מעמיקה התברר כי שיעורי הגמילה מעישון היו נמוכים בייחוד בקרב נשים צעירות בגילי 21-18 – כשרק 7.2% מבין סך הנשים בקבוצת גיל זו נגמלו מסיגריות, וכן בקבוצות הגיל 34-25 (רק 19.9% נגמלו), 54-45 (רק 13.8% נגמלו) ו-74-65 (רק 22.5% נגמלו). בקרב גברים נרשמו שיעורי גמילה נמוכים עוד יותר בגיל צעיר – פחות מ-5% מהגברים שתועדו כמעשנים פעילים בגילי 24-18 נגמלו מסיגריות.

 

כמו כן נמצא כי למרות שטיפולי הגמילה נכללים מאז שנת 2010 בסל הבריאות הממלכתי, עדיין שיעור הנגמלים מקרב המעשנים הפעילים במצב סוציואקונומי נמוך עמד על 11% בלבד, והיה נמוך ב-42.3% בהשוואה לשיעור המפסיקים לעשן במצב סוציואקונומי גבוה (19% מהמעשנים).

 

החוקרים קוראים לרכז מאמצים לפעילות המעודדת גמילה מעישון בקבוצות שזוהו עם שיעורי גמילה נמוכים – ובייחוד גברים, נשים צעירות ואנשים עם מצב סוציואקונומי נמוך.

 

במחקר השתתפו ד"ר עינב סרולוביץ' מבית הספר לסיעוד באוניברסיטת חיפה והכללית וכן ד"ר דיאן לוין-זמיר, ד"ר מאיה לבנטר רוברטס ופרופ' רן בליצר מהכללית. ממצאיו הראשונים הוצגו בנובמבר 2015 בכנס האירופי השנתי של החברה הבינלאומית לכלכלת תרופות ISPOR  שנערך במילאנו, ומדווחים בכתב העת Value Health.

 

ייקור הסיגריות מעודד גמילה

 

מחקרים נוספים בשנים האחרונות מנסים להתחקות אחר התייחסותן השונה של קבוצות שונות באוכלוסייה לגמילה מעישון. כך, למשל, מחקר שנערך במסגרת אוניברסיטת בן גוריון ומכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, שפורסם ביולי 2015 בכתב העת BMC Public Health והתבסס על מדגם של 735 מעשנים גברים באוכלוסייה הערבית, העלה כי 61.8% מתוכם אינם מביעים נכונות להיגמל מעישון. החוקרים טענו כי הכנסת טיפולי הגמילה מעישון לסל הממלכתי אינה בהכרח האסטרטגיה הטובה ביותר לעודד גמילה מעישון בקבוצה זו, וקראו לפתח תוכניות התערבות ייעודיות כדי להפחית את מימדי העישון בקרב גברים ערבים במדינה.

 

מחקר נוסף מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שפורסם ביוני 2011 בכתב העת European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation  העלה כי במדגם של 768 מעשנים פעילים שעברו אירועי לב, הנכונות להיגמל מעישון הייתה נמוכה יותר בקרב צעירים, אלו שעישנו סיגריות לאורך זמן, חולים ללא בן/ בת זוג קבועים, חולים שאושפזו בבית חולים לתקופה קצרה, חולים שאינם מאובחנים במקביל כסוכרתיים וכמו בעבודה הנוכחית – גם אנשים במצב סוציואקונומי נמוך עם רמת הכנסה נמוכה או רמת השכלה נמוכה.

 

מחקר אמריקאי מאוניברסיטת טקסס שפורסם בנובמבר 2015 בכתב העת Drug and Alcohol Dependence העלה כי גם בארה"ב, מעשנים במצב סוציואקונומי נמוך נוטים פחות להיגמל מעישון, ובייחוד עם הקהילה שלהם נתפסת כנוטה יותר לבעיות כגון פשיעה (Perceived Neighbourhood Disorder). ממצאים מתוך סקרים הנוגעים לגמילה מעישון של היוזמה הבינלאומית לשליטה על טבק (International Tabacco Control) המונה עשרים מדינות (לא כולל ישראל), שדווחו באוקטובר 2015 בכתב העת Drug and Alcohol Dependence, מצאו כי מחירי הסיגריות מהווים את המניע המרכזי לגמילה מעישון בקרב אנשים ממצב סוציואקונומי נמוך.

 

 

Value Health, doi: 10.1016/j.jval.2015.09.1389