לפעמים אני מרגישה שאני יותר מידי.
יותר מידי לבנות שלומדות איתי במכללה.
לחברה שאני מנסה להפריד כוחות ממנה.
לאבא שלי.
לעצמי.
כאילו בהתחלה הכול טוב ויפה ואז מגלים את האישיות האמיתית שלי ואז עוזבים.
היתה חברה מהתואר שהתקרבנו ממש.וסיפרתי לה דברים שכאבו לי.
ובאתי אליה והיה לנו כיף והיא פשוט התרחקה.
רציתי לדבר איתה על זה אבל פחדתי שהיא תחשוב שאני חושבת יותר מידי.
אני תמיד חושבת. תמיד. אבל לפעמים קצת יותר מידי.
אני פשוט מאוד רגישה.
בקיצור אני יותר מידי ולא מצאתי את הבן אדם שמכיל אותי חוץ מאמא שלי. והכלבה שלי.
