הכדורים בקושי עוזרים.
כנ"ל לגבי המחשבות הטובות והיפות, האופטימיות הרצינית עד כדי גיחוך, העיסוקים המהנים, העיסוקים המקדמים, הנתינה ורוחב הלב (ומה עם האהבה? אולי היא מתה מצער?)
ושאר הטיפולים? עוזרים, אבל רק כמה שאפשר.
כשאני בדיכאון.
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית
פורום ער״ן – מרחב בטוח לשתף ולקבל תמיכה הפורום של ער״ן פתוח לכל אדם, בכל גיל, בכל שעה – 24/7. זהו מרחב מקוון דיסקרטי ובטוח, שבו אפשר לשתף חוויות ורגשות, לשחרר מחשבות, למצוא נחמה וחיבורים עם אנשים נוספים המתמודדים עם מצוקה. לצד התמיכה הקהילתית של הגולשים עצמם, מתנדבי ער״ן המנוסים נוכחים בפורום ומעניקים אוזן קשבת, הכוונה ותמיכה מקצועית – כדי שאף אחד לא יישאר לבד ברגעים הקשים.
אני אחרי תאונת דרכים קשה , ששינתה לי הכול , איבדתי המון דברים שמילאו אותי יום יום, אם זה התעסוקה ולהתפרנס בכבוד , הייתי בכושר ממש טוב , והייתי רוכב על אופנועים המון שנים עד שקרתה התאונה , ואני מרגיש שאיבדתי את מי שאני , שאני לא מזהה את החיים, ובין כול הסבל הפיזי לנפשי מה שקשה מאוד זה שאין לי עם מי לדבר כמעט , אין לי ממש משפחה , וחברים גם לא ממש בגלל שיש לי פוסט טראומה עקב דברים שעברתי בילדות עוד מלפני התאונה חייתי דיי בודד , אבל בגלל העבודה בתור שליח, ולפעמים הייתי במערכות יחסית , אז כן הייה לי משהו , ומאז התאונה אני גם לא עובד וגם ל
-
2 תגובות
-
הדרך שלי כרוכה בהמון סבל. והסבל הזה בלתי נגמר בינתיים. ועייפתי. אלו הן העובדות. כנראה יש ניצוצות שחבויים בסבל הזה, אחרת החיים שלי כמעט חסרי משמעות. אני לא מתכוונת כרגע לחפש ניצוצות, כי באמת עייפתי, אבל אם הם יתחשק להם להופיע לנגד עיניי, לא אתעלם. ואם הסבל הזה מתישהו פשוט יעלם, זה יהיה טוב.
-
2 תגובות
-
מדריכים בנושא
אני בן 16 עברתי חמישה מסגרות אני בפנימייה עכשיו אחרי ששנה אני לא חוזר הביתה מרגיש שהחיים לוחצים עליי ומביאים אותי לקצה אין לי הורים או אחים שיתמכו בי מרגיש שאני סוחב הכל בעצמי
-
1 תגובה
- אני התאהבתי במישהו שאני לא יכולה לדבר איתו ואני נשרפת מבפנים ואין לי את מי לשתף
-
1 תגובה
מישהו שלח לי הודעה במייל הפרטי שלי והוא הגיע מפה
איך הוא יכול לראות מה המייל האישי שלי??
ואם יש דרך לתקן את זה???
תודה
-
1 תגובה
אין לי כוח יותר
כבר חשבתי שהכל בסדר
אבל שוב עוד סטירה
ואני מגלה את מה שהמציאות הסתירה
שלאף אחד לא אכפת ממני יותר
כולם רוצים שאשב בשקט ואוותר
אז אני שוב בוכה מתחת לשמיכה
מייבבת ומחניקה עוד צווחה
כבר חשבתי שהכל בסדר
ואז גיליתי שאני לא חלק מהעדר
שמאחורי הגב שלי מדברים
אותם אנשים שכשהם מסתכלים
ולתוך העיניים שלי מביטים הם עם חיוך על הפנים
והם אומרים שאני מוזרה
ושאני חייבת עזרה
ושאני מסכנה
ויש לי עוד מלא דוגמאות
אבל כבר נגמרו הדמעות
ועכשיו תורו של הדם
שיזלוג לי מהיד ממש כמותן
-
11 תגובות
-
-
חדשות בנושא
בפרידה מבן זוג ב 12 שנה האחרונים. זוגיות פרק ב רעילה ומגעילה. 3 שנים לקח לי לקבל החלטה לקום וללכת והוא עדיין לא מאמין שאעשה זאת.
יש כבר תאריך לעזיבה שלי, אבל בימים האחרונים עולים לי זכרונות וקשה לי ברמות למרות שאניניודעת שזו הבחירה הנכונה. זה הדבר היחיד שעשיתי עבוריייי בשנים האחרונות.
מפחדת שאתגעגע ואיך הוא יסתדר?
נשמע דפוק נכון....
נדפק לי כבר המוח
אני רק רוצה שקט
קשה לי כל כך
-
1 תגובה
יוצא שאני אף פעם לא מרוצה.
אולי לעולם לא אגיע לאיזשהו יעד נכסף.
זה מתיש ובלתי נגמר.
כאילו, מה בעצם אני עושה?
מה אני באמת רוצה מהחיים?
כאילו, מה באמת-באמת רוצה?
אולי אלו סתם מחשבות מבאסות
שנובעות מבאסה כללית שאני חווה.
או שאלו מחשבות לגמרי בסדר
ולגמרי מקורקעות.
או אולי גם וגם.
בכל מקרה, די נגמרתי בסך הכל.
-
2 תגובות
-
תוכן זה הוסר על-ידי כותב הפוסט