דיכאון מאיץ התפתחות מחלות כרוניות גופניות
מחקר נרחב בבריטניה מצא כי דיכאון מוביל להאצת קצב ההתפתחות של מחלות כרוניות גופניות. מהם ההסברים? ומה ההשלכות?
בעשורים האחרונים מדווח על עלייה משמעותית בהיקף הדיכאון מסביב לעולם, ובעיקר במדינות מפותחות כמו ישראל. בשנים האחרונות גם דווח כי התפרצות מגפת הקורונה הובילה לגידול נוסף בהיקף המתמודדים עם דיכאון בעולם, ובישראל אירועי ה-7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" מלווה בעלייה תלולה עוד יותר בתסמיני הדיכאון באוכלוסייה.
לפי הערכות מהעולם, נכון לשנת 2019 התמודדו 280 מיליון איש עם דיכאון, ועד שנת 2030 יהיו מחלות נפשיות ובהן דיכאון וחרדה למחלות הכרוניות עם העומס הגדול ביותר על האוכלוסייה. בהתאם לחישובים העדכניים, לכל אדם יש סיכון של 15% עד 18% לסבול מתסמיני דיכאון בחייו.
בארץ, דו"ח מבקר המדינה מצא על סמך סקר שנערך לפני כשנה (אפריל 2024) כי בעקבות המלחמה הנוכחית פיתחו רבים מתושבי ישראל תסמיני מצוקה נפשית: בקרב גברים, רבע (25%) מתמודדים עם תסמיני דיכאון, ובקרב נשים מעל לשליש (38%) מתמודדות עם תסמיני דיכאון.
דיכאון אינו מסתכם במצוקה נפשית בלבד. מחקר חדש שבוצע בבריטניה מזהה קשר ברור בין דיכאון לתחלואה גופנית כרונית – כאשר מתברר כי דיכאון מאיץ התפתחות והתקדמות של מחלות כרוניות. איך אפשר לבלום את המגמה המדאיגה?
מחלת מפרקים ניוונית, לחץ דם גבוה וצרבת
ברקע למחקר מסבירים החוקרים מאוניברסיטת אדינבורו כי אין מחקרים רבים להערכת החשיבות של דיכאון כגורם סיכון אפשרי לתחלואה גופנית. במחקר הנוכחי נבחנו נתונים במדגם של 172,556 משתתפים ממאגר הנתונים UK Biobank בבריטניה, שהיו בגילי 40 עד 71 בהערכה הראשונית למצבם בין השנים 2006 עד 2010, במטרה לקבוע את ההשפעה של דיכאון על מחלות גופניות.
החוקרים זיהו 69 סוגים של מחלות גופניות לאורך מעקב של קרוב לשבע שנים אחר המשתתפים.
בתחילת המחקר, 18% מכלל המשתתפים במחקר אובחנו עם דיכאון, כאשר מספר המצבים הגופניים עמד על 2.9 מחלות כרוניות אצל המאובחנים עם דיכאון ו-2.1 אצל נבדקים ללא הפרעת מצב הרוח.
לאורך תקופת המעקב, מבוגרים עם דיכאון פיתחו בממוצע 0.2 מחלות נוספות בשנה, לעומת 0.16 מחלות בקרב אלו ללא דיכאון. לאחר נטרול משתנים מתערבים – גיל ומין, למבוגרים עם דיכאון היה קצב מהיר ב-32% לצבירת מחלות גופניות.
החוקרים מדווחים כי הקשר נחלש אך נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון למצב הרפואי הבסיסי ואורחות חיים, והיה גבוה ב-10% למבוגרים עם דיכאון.
המחלות הגופניות הכרוניות הנפוצות ביותר שהתפתחו בקרב המשתתפים במחקר לאורך המעקב כללו מחלת מפרקים ניוונית – אוסטיאואראריטיס (בתחילת המחקר 15.7% בקרב נבדקים עם דיכאון לעומת 12.5% בקרב נבדקים ללא דיכאון), יתר לחץ דם (12.9% לעומת 12%, בהתאמה) וצרבת (13.8% לעומת 9.6%, בהתאמה).
המחקר נתמך על ידי המועצה לחקר הרפואה בבריטניה (MCR) והמכון הלאומי לחקר הבריאות במדינה (NIHR), וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2025 של כתב העת PLOS Medicine.
מעגל קסמים אכזרי
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהתייחסות לדיכאון כאל מצב רפואי המשפיע על כלל מערכות הגוף ולא רק על הבריאות הנפשית. ללא התייחסות למשמעויות הנרחבות של הפרעות נפשיות, אלו עשויות להוביל לתחלואה כרונית נרחבת בעולם בשנים הקרובות שתהווה מעמסה גבוהה עד בלתי נסבלת למערכת הבריאות. החוקרים מציינים כי ישנם גורמי סיכון הפיכים, דוגמת עישון סיגריות ופעילות גופנית ירודה, שעשויים להשפיע אף הם על קצב צבירת מחלות כרוניות – ולכן ניתן להשקיע בפעילות מניעתית כדי לנתק את הקשר המסוכן שבין דיכאון לתחלואה גופנית.
ממצאי העבודה הנוכחית מלווים במחקרים נוספים שקושרים בין דיכאון לתחלואה כרונית – קשר שמהווה מעגל קסמים אכזרי, כאשר לא רק שתחלואה כרונית מצידה משפיעה על דכדוך ותסמיני דיכאון ואף מגדילה את הסיכון לחרדה ולמצוקות נפשיות נוספות, אלא שגם דיכאון מצדו ומצוקה נפשית בכללותה עשויים "לעודד" התנהגויות לא בריאות ותחלואה כרונית. יש הערכות כי מקור הקשר בין התופעות עשוי לנבוע ממנגנון פיזיולוגי משותף, למשל הפרעות בוויסות הגוף בהתמודדות עם לחץ ומתח מוגבר, באופן שמוביל הן לדיכאון והן להשפעות כרוניות של לחץ והתפתחות תחלואה כרונית גופנית.
לאור הקשר המשולב בין דיכאון למחלות כרוניות – בשנים האחרונות גוברים בקרב רופאים הקולות הקוראים לחזק את הטיפול הכוללני בתחלואה הפיזית והנפשית בקהילה אצל רופא המשפחה, בדומה למהלך שקודם בישראל ברפורמה בבריאות הנפש שנכנסה לתוקף ביולי 2015. במהלך זה, רופא המשפחה יכול להסתכל על התמונה בכללותה, לזהות נטייה לדיכאון והתנהגויות לא בריאות שעשויות להיגרם בעקבותיה ולהתריע מבעוד מועד כדי לצמצם את הסיכון להתפתחות תחלואה גופנית נרחבת.
