אני מרגיש שאני מתמודד עם משהו שגדול עליי אני מנסה להתגבר אני מנסה להיות אופטימי אבל קשה לי אין לי אנרגיות כבר אני עייף לכל אורך היום אני לא מצליח לעשות פעולות בסיסיות כי אין לי אין לי כוחות וזה שאין לי עם מי לדבר איתו רק מקשה עליי אני מקווה שזה ישתפר כי ממש נמאס לי אני סוחב את כל זה שנים ולפעמים מרגיש לי שזה רק מתעצם וזה מכניס אותי עוד יותר עמוק לבור ההרגשה ששום דבר לא השתנה ושום דבר לא השתפר
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית
פורום ער״ן – מרחב בטוח לשתף ולקבל תמיכה הפורום של ער״ן פתוח לכל אדם, בכל גיל, בכל שעה – 24/7. זהו מרחב מקוון דיסקרטי ובטוח, שבו אפשר לשתף חוויות ורגשות, לשחרר מחשבות, למצוא נחמה וחיבורים עם אנשים נוספים המתמודדים עם מצוקה. לצד התמיכה הקהילתית של הגולשים עצמם, מתנדבי ער״ן המנוסים נוכחים בפורום ומעניקים אוזן קשבת, הכוונה ותמיכה מקצועית – כדי שאף אחד לא יישאר לבד ברגעים הקשים.
קצת רקע: אני עובד כבר חצי שנה בתור מלצר באולם אירועים בתל אביב, לא העבודה שחלמתי עליה אבל העבודה הזאת היא ביי פאר הכי טובה שהייתה לי מבחינת תנאים ושכר אז אין לי שום סיבה לעזוב אותה כרגע.
לפני כמה שבועות קיבלתי התקף דיכאון באמצע חתונה, כנראה בגלל שהמוח שלי עוד לא התרגל ב100% לתרופות שאני לוקח ועוד כל מני דברים. הלכתי לפנות כוסות בשטיפת כלים כשפתאום הבחנתי בחתיכת זכוכית שבורה והתחילו לעלות לי מחשבות על להכנס רגע לשירותים ולעשות עם החתיכת זכוכית הזאת דברים שהשתיקה יפה להם.
אמרתי לעצמי שאני לא חוזר להרגלים הרסניים כל כך מהר, אני אעשה עו
-
2 תגובות
אני כותבת
וכותבת
וכותבת
וכותבת
לוחשת את המחשבות שלי
לתוך הדף הריק
מספרת סודות כמוסים
שלא ידעתי שקיימים
בתוכי
מחשבוֹתי נעלמות
חֶּרֵש
זורקת הכל על דף
צועקת
שוכחת
את מה שעובר עלי
לרגע קט
אחרי הכתיבה
נהיה שׁקט
שַׁם
במוח
כמו להטביל את הראש בתוך האוקיינוס
השמיעה מתעמעמת
הראייה מתערפלת
והמחשבות
המחשבות מתחדדות
כי בזמן שהחושים מעו
רפלים
המוח רק מתחיל לעבוד
-
5 תגובות
-
-
מדריכים בנושא
-1780778024-50x50.jpeg)
אחרי שנה וחצי אני הייתי השבוע בבית ליום אחד היה לאחותי בת מצווה והסכימו לי לבוא וואי חברים אני מישום מה היה לי כייף אבל רע לי אני בסערת רגשות חמורה לא מצליחה להירגע תעזרו לי קריטי
ויש לי מחשבות אובדניות אני מרגישה חרא
-
14 תגובות
-
אני בן 16 עברתי חמישה מסגרות אני בפנימייה עכשיו אחרי ששנה אני לא חוזר הביתה מרגיש שהחיים לוחצים עליי ומביאים אותי לקצה אין לי הורים או אחים שיתמכו בי מרגיש שאני סוחב הכל בעצמי
-
2 תגובות
אני לא יודעת אבל אני חייבת משהו לרגע אני לא רוצה עכשיו לפתוח פה הכל כי זה פתוח להכל אבל אני צריכה משהו שירגע אותי יש כזה דבר ?
-
3 תגובות
-
היי אני בן 18 תאמת שכואב לי לרשום את זה אבל אין לי חברים אין לי חברים כבר הרבה שנים אין לי עם מי לדבר כואב לי הלב לדעת שכולם בגילי נהנים צוחקים טסים לחול לאילת וכו כמובן מי שאין לו או לא היה לו חברים יודע מה זה להיות לבד ביום העצמאות ביום הולדת ( לא חגגתי מעולם יום הולדת ) ביום כיפור ובכל מיני דברים שמדגישים לך את העובדה שאתה פשוט לבד ואני לפחות מרגיש אפס שנכשלתי הקשר שלי עם המשפחה שלי קצת כואב מעולם לא היה אצלנו בבית שיתוף רגשות מעולם לא סיפרתי משהו שקרה או קורה להורים שלי תמיד הייתי שומר לעצמי ולא בגלל שאני כזה אלא בגלל שהם גרמו לי
-
3 תגובות
-
חדשות בנושא
אני באמת לא אדם כועס.
אבל נשבר לי ממשהו מסוים.
ובא לי לכעוס לרגע.
אז כן, כולם צודקים, יחי הנורמליות!
מי אמר שאין דבר כזה נורמלי?
ברור שיש.
וכל מה שהוא לא כזה, יכול להתנדף לכאורה.
די די די.
תנו לי להיות אני.
תנו לי להיות אני.
תנו לי להיות אני.
חחח זה לא ממש עובד.
אבל אל תדאגו.
אני אמצא דרך אחרת.
נ.ב. היי לכם אנשים יקרים.
-
6 תגובות
-
-
אני בודדה מבחוץ כולם חושבים שאני משתפרת בפועל הדיכאון רובץ מוקשה עלי. אני צריכה לתפקד עם 2 ילדים הסופש ( עם תמיכה משפחתית) ואני מלאת חרדות לגבי זה. למרות הרצון והגעגעוים
-
2 תגובות
אני אחרי תאונת דרכים קשה , ששינתה לי הכול , איבדתי המון דברים שמילאו אותי יום יום, אם זה התעסוקה ולהתפרנס בכבוד , הייתי בכושר ממש טוב , והייתי רוכב על אופנועים המון שנים עד שקרתה התאונה , ואני מרגיש שאיבדתי את מי שאני , שאני לא מזהה את החיים, ובין כול הסבל הפיזי לנפשי מה שקשה מאוד זה שאין לי עם מי לדבר כמעט , אין לי ממש משפחה , וחברים גם לא ממש בגלל שיש לי פוסט טראומה עקב דברים שעברתי בילדות עוד מלפני התאונה חייתי דיי בודד , אבל בגלל העבודה בתור שליח, ולפעמים הייתי במערכות יחסית , אז כן הייה לי משהו , ומאז התאונה אני גם לא עובד וגם ל
-
4 תגובות
-
אני לא יודעת למה אבל פתאום אני התחלתי לחשוב על סבא וסבתא שלי ז"ל וכאילו זה מעציב אותי כי אני אף פעם לא הכרתי אותם ואין לי מושג מי הם ויש לי כל כך הרבה שאלות לשאול וגם אני לא יודעת איך לקרוא להם כי הם לא סבא וסבתא שלי אלה אנשים שמתו לפני 30 שנה ואני לא מכירה אותם אבל כעיקרון בתאוריה הם אמורים להיות סבא וסבתא שלי ושאני מדברת עליהם אין לי מושג מה להגיד וגם סבתא של חברה שלי מתה והיא אמרה שהיא מקנאה בי שזה לא כאב לי שהם מתו שלא הכרתי אותם אבל מצד שני היא גם לא מקנאה בי כי אין לי זיכרונות מהם ואני לא הכרתי אותם ואמרתי לה שאני לא חושבת עליהם
-
1 תגובה