מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםאשפוז בית – מה שצריך לדעת

אשפוז בית – מה שצריך לדעת

מהו אשפוז בית? איך הוא מתבצע? לאלו חולים זה מתאים? ולמה כדאי לשים לב? מדריך מקיף


אשפוז בית (צילום: shutterstock)
אשפוז בית (צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים על רקע התפרצות מגפת הקורונה, מתפתח משמעותית בישראל תחום אשפוזי הבית – החלפת אשפוז במוסד רפואי באשפוז תחת מעקב רפואי בבית המטופל.

 

 

מה זה אשפוז בית?

 

אשפוז בית כאמור הוא אשפוז תחת מעקב רפואי בבית המטופל במקום במוסד רפואי. "לא כל טיפול רפואי הניתן בבית הוא אשפוז בית", מבהיר ד"ר איתמר עופר, מנכ"ל צבר רפואה ומייסד הקונגרס הבינלאומי לקידום 'בית חולים בבית'. לדבריו, "באשפוז בית ישנה אחריות על המטופל המאושפז בביתו באופן רציף – 24 שעות ביום ו-7 ימים שבוע על יד צוות רב מקצועי של רופאים ואחיות שמכירים את האירוע בגינו מאושפז המטופל בביתו ומקבלים החלטות מיום ליום, מתחילת אשפוז הבית ועד לסופו".

 

אשפוז בית למטופלים רבים נוח יותר מאשפוז בבית חולים, ולמטופלים המתאימים לקבלת השירות הוא נושא עמו יתרונות הן בהיבטים רפואיים וסוציאליים – על רקע עבודות שמצביעות על סיכויים גבוהים יותר לשיפור במצב הרפואי, הפיזי הנפשי והחברתי בהשוואה לאשפוז בבית חולים, בין השאר על רקע אשפוז בסביבה הביתית המוכרת והפחתת הסיכון להידבקות בזיהומים צולבים, ואף בהיבטים כלכליים – על רקע המחסור במיטות אשפוז במוסדות רפואיים שצפוי להחריף בשנים הבאות, העומס במחלקות הפנימיות והחיסכון במשאבים בהשוואה לאשפוז במוסד.

 

המעבר לאשפוזי בית מקודם בעשורים האחרונים בעולם כולו על רקע הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתחלואה כרונית והעומס הגובר על מוסדות רפואיים באשפוז חולים קשים ומורכבים, לצד הרצון לחסוך בהוצאה הלאומית והציבורית על שירותי בריאות.

 

מדינות רבות השיקו בשנים האחרונות תוכניות שונות של אשפוזי בית, לרבות ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וקנדה, צרפת, הולנד, שבדיה, ספרד וברזיל וכן ישראל.

 

בארץ שירותי אשפוזי הבית ניתנים ישירות באמצעות צוותים ייעודיים בקופות חולים וכן על ידי חברות הפועלות בהסכמים עם הקופות כגון צבר רפואה, שרן, ערן מדיקל והומדיקל.

 

אחת התוכניות האמריקאיות החלוצות בתחום אשפוז בית בקהילה, שמפעיל המרכז הרפואי ג'ונס הופקינס כבר מאז שנת 1994, נחשבת כיום למודל מוביל – תוכנית שהובילה לפי נתונים שנאספו לקיצור של כשליש במשך האשפוזים במדינת מרילנד ולחסכון של 32% בעלות ההוצאות לטיפולים רפואיים. תוכנית נוספת שפועלת באוסטרליה משנת 1999 לאשפוז בית כחלופה לאשפוז במוסד רפואי כבר הקיפה כעבור עשור כ-5% מסך ימי האשפוז במחוז ויקטוריה במדינה, היקף דומה לפעילותו של בית חולים ממוצע הכולל 500 מיטות אשפוז. בנובמבר 2020 קיבל תחום אשפוז הבית בארה"ב זריקת עידוד דרמטית, על רקע משבר התפרצות הקורונה, כשארגון ה-CMS המפעיל ומממן את הביטוחים הרפואיים הציבוריים לתושבים עניים ומבוגרים בארה"ב (מדיקייר ומדיקייד) הכיר באשפוז בית כחלופה לאשפוז בבית חולים באותו מחיר יום אשפוז, ומספר המרכזים הרפואיים שמפעילים את השירות וזוכים להכרה מטעם הארגון לצורך קידום אשפוזי בית גדל מאז ההכרה באופן משמעותי.

 

גם בישראל מפותחים שירותי אשפוז בית מאז סוף שנות התשעים על אש קטנה, ומקודמים משמעותית בתקופת התפרצות הקורונה על רקע הסטת משאבי בתי החולים לטיפול בחולי קורונה קשים וחששם של מטופלים רבים להגיע למסגרות אשפוז כללי ולהידבק בנגיף במצבים רפואיים שניתן לטפל בהם גם בבית. עם זאת, חסמים כלכליים עדיין מונעים מבתי חולים להפנות מאושפזים למסגרות של אשפוז בית, באופן שעשוי לכאורה להביאם לכדי הפסד כלכלי.

 

משנת 2019 מעודד משרד הבריאות את קופות החולים לקדם אשפוזי בית בישראל באמצעות מבחני תמיכה, המאפשרים חלוקת תקציבים לקופות שמפנות מאושפזים למסגרות אלה.

 

למי מתאים אשפוז בית?

 

בוגרים: נכון להיום, אשפוזי בית מאושרים בישראל למטופלים בוגרים בלבד (מעל גיל 18), אך באחרונה נבחנת במשרד הבריאות האפשרות להרחיב את מערך אשפוזי הבית גם לילדים.

 

יציבים: לא כל המטופלים שנזקקים לאשפוז מתאימים למתכונת של אשפוזי בית. טיפול בבית כחלופה לאשפוז בבית חולים מתאים בעיקר למאושפזים שמצבם מוגדר 'יציב', ולפי הערכה רפואית אינם בסיכון גבוה להידרדרות במצבם לכדי סכנת חיים מיידית ו/או באופן שידרוש אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ו/או החייאה.

 

מטפל: מסגרת של אשפוז בית מתאימה בעיקר לחולים שבביתם יכול לשהות במהלך האשפוז מטפל עיקרי – קרוב משפחה או איש צוות סיעודי שביכולתו ללוות את החולה בביתו, להשגיח עליו ולטפל בו כל שעות היממה.

 

בקווים מנחים שפרסמו בנובמבר 2020 איגודי הרופאים הפנימאיים ורופאי המשפחה במסגרת המכון לאיכות ברפואה של הסתדרות הרפואית הוגדרו קבוצות מטופלים המתאימים לאשפוזי בית:

 

  • מטופלים יציבים מבחינה נשימתית ומבחינת לחץ הדם במידה שמאפשרת להם שחרור מהצורך בניטור פיזיולוגי רצוף.
  • מטופלים שעל פי הערכות רפואיות צפויים להשתחרר מאשפוז תוך שבעה ימים לכל היותר.
  • מחלות זיהומיות: ברוב המקרים ניתן להתחיל או להמשיך טיפול באשפוז בית בארבע המחלות הזיהומיות – דלקת ריאות נרכשת בקהילה, זיהום פשוט בדרכי השתן, זיהום פשוט של הרקמות הרכות ודלקת של מערכת העיכול (גסטרואנטריטיס) שמלווה בסיכון להתייבשות.
  • בחלק מהמקרים אשפוז בית מתאים לחולים כרוניים הסובלים מהחמרה הדורשת מעקב וזמינות גבוהה, אך ללא סכנת חיים מיידית, לרבות: החמרה של מחלת ריאות כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית, , החמרה של אי ספיקת לב, החמרה של אי ספיקת כליות, למשל התפתחות דלקת ריאות, טיפול בסיבוכי סוכרת, למשל פצעים קשיי ריפוי וכף רגל סוכרתית והחמרה של אי ספיקת כבד.
  • התלקחויות של מחלות כרוניות – כגון התלקחויות של מחלת מעי דלקתית, דלקת מפרקים או פסוריאזיס – עשויות אף הן להתאים למסגרת של אשפוז בית, אך מאחר ובמצבים אלה לרוב מטופלים כיום נוהגים להגיע לחדר מיון, בתי חולים כיום אינם נוטים להפנותם למסגרת של אשפוז בית, ולכן בפועל מספר מאושפזי הבית עם מצבים אלה בישראל עדיין מצומצם.
  • בחלק מהמקרים אשפוז בית מתאים גם למטופלים עם דמנציה. לדברי ד"ר עופר, "מטופלים אלה יכולים להרוויח משמעותית מאשפוז בית, מאחר ומצבם נוטה להידרדר כשהם מועברים מהסביבה הביתית לסביבה שאיננה מוכרת".

 

מתכונת של אשפוז בית דורשת גם זמינות מוגברת מצד קופת החולים לבדיקות מעבדה ותרופות תומכות במטופל בביתו, ומערכים מהסוג הזה פותחו בשנים האחרונות בישראל על ידי הקופות והחברות העוסקות בתחום.

 

למי לא מתאים אשפוז בית?

 

לפי הנחיות משרד הבריאות שנקבעו במסגרת מבחן התמיכה לאשפוז בית בקופות החולים ביולי 2019, מתכונת אשפוז הבית איננה מתאימה לחולים מסוימים, לרבות:

 

  • מטופלים עם מצב חדש של הכרה מעורפלת, מצבי דליריום ואי-יציבות נשימתית או בלחץ הדם (אי יציבות המודינמית). "אם יש חשש שמצבו של המטופל עומד להידרדר ביממה הקרובה, הוא צריך להתאשפז בבית חולים ולא בביתו", מדגיש ד"ר עופר. יש לציין כי יחד עם זאת, יש מאושפזי בית שמאובחנים בשלבים שונים של דמנציה, בכפוף להסכמת האפוטרופוס.
  • מטופלים הסובלים ממצב פסיכיאטרי שעשוי לסכן את המטופל, למשל פסיכוזה חריפה או חשש לאובדנות.
  • חולים שלא הגיבו לטיפול שניתן להם בחדר מיון או במסגרת אשפוז, כפי שמשתקף בבדיקה קלינית, בדיקות מעבדה ובדיקות דימות.
  • חולים הסובלים ממחלה חריפה, שלגביהם יש הערכה היא כי קיים סיכוי מהותי להחמרה במצבם הרפואי, כגון חולים הסובלים ממחלת לב כלילית חדה או מאי- ספיקה כלייתית חדה.
  • מטופלים שמתגוררים בגפם ונעדרים תמיכה משפחתית רציפה וצמודה, לרבות חסרי בית, עריריים ועובדים זרים המתגוררים לבד. לדברי ד"ר עופר, "בפועל, במקרים של מטופלים שמתגוררים לבדם, כל מקרה נבחן לגופו בהתייעצות עם הקופה לגבי ההתאמה למסגרת של אשפוז בית. ישנם מטופלים שגרים לבד ואינם במצב סיעודי אשר מאושר להם אשפוז בית על רקע תחלואה שאינה כרוכה בשינויים במצב ההכרה, למשל דלקת ריאות".
  • מטופלים נעדרי כישורים קוגניטיביים וטכניים מספקים מצדם או מצד המטפל העיקרי לצורך הפעלת הציוד שנדרש לאשפוז בית ושימוש בתקשורת מרחוק.

 

האם אשפוז בית כלול בסל הבריאות?

 

אשפוזי בית מכוסים כיום בסל הבריאות הממלכתי וממומנים על ידי קופת החולים במידה ואושרו.

 

מעבר לכך, באופן פרטני, אשפוז בית הכולל הנשמה ביתית, לרבות למטופלים הזקוקים לחיבור למכשיר הנשמה מסוג BiPAP, כלול בסל הבריאות הממלכתי בהתוויות מסוימות.

 

כמו כן, שירות הוספיס בית כלול בסל הבריאות הממלכתי לחולים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא מתקדמת הנדרשים לטיפול פליאטיבי.

 

כמו כן, סל הבריאות הממלכתי מאפשר קבלת שירותי שיקום בבית המטופל במקרים רלוונטיים, בהתאם להחלטות הצוות הרפואי בבית החולים ובאישור קופת החולים.

 

במערכת הבריאות במדינה אף נשמעות לאחרונה קריאות להסרת חסמים נוספים לאשפוזי בית, ובין השאר גם במתן רשת תמיכה כלכלית מטעם המדינה למטפלים העיקריים – קרובי משפחה ששוהים עם המאושפז בביתו, משגיחים עליו ומטפלים בו, ובכך חוסכים עבור מערכת הבריאות את הוצאות האשפוז במוסד רפואי.

 

איך מתבצע אשפוז בית – צעד אחר צעד

 

אשפוזי בית ניתנים בישראל כאמור באמצעות קופות החולים ישירות על ידי מחלקה ייעודית הפועלת במחוזות מסוימים של הקופה או באמצעות חברות החתומות עם הקופות על הסכמים למתן השירות, ובהן צבר רפואה, שרן, ערן מדיקל והומדיקל.

 

אשפוזי בית מאושרים רק לאחר קבלת הסכמה מדעת לאשפוז הבית הכוללת הסבר על תנאי האשפוז, הטיפול המתוכנן, יתרונות וחסרונות של אשפוז בית, סיכונים וחלופות טיפוליות.

 

קבלה לאשפוז בית

 

הקבלה לאשפוז בית יכולה להיעשות ממחלקה פנימית או מחדר מיון במוסד רפואי וכן ממרפאות הקהילה, דרך מוקדי קופות החולים או בהפניה מרופא משפחה, לפי המקרה.

 

בפועל, בישראל כ-90% מההפניות לאשפוזי בית ניתנות על ידי קופות החולים ממסגרות שונות בקהילה, וזאת על רקע חסמים כלכליים שמונעים מבתי חולים להפנות מאושפזים למסגרת של אשפוז בית באופן שלכאורה עלול להוביל להם להפסד כספי. בשנת 2020 ניסחו משרדי האוצר והבריאות בטיוטת חוק ההסדרים מנגנון שאמור לעודד גם בתי חולים להפנות מטופלים לאשפוזי בית, אולם נכון לתחילת 2021 חוק זה לא עבר בכנסת.

 

הקבלה לאשפוז בית נעשית על ידי רופא ואחות בסמוך להגעת המטופל לביתו, ובפרק זמן שלפי ההנחיות לא יעלה על ארבע שעות מהעברתו למסגרת של אשפוז בית.

 

בקווים המנחים של איגודי הפנימאיים ורופאי המשפחה שפורסמו בנובמבר 2020, נקבע עוד כי בעת הקבלה למסגרת אשפוז בית, על המטופל ומשפחתו לקבל "הדרכה והסבר על דרכי ההתקשרות עם היחידה המטפלת, אנשי הקשר ודרכי פנייה בעת הצורך לקבלת עזרה". כמו כן, נדרש מהרופא האחראי לאשפוז הבית לקבל גישה לתיקו הרפואי של המאושפז בקופת החולים כדי להתמצא באבחנות ולתעד את הדרוש תיעוד בתיק המטופל בהתאם להתפתחות מצבו במהלך האשפוז.

 

משך אשפוז הבית מתוכנן להיות קצר יחסית, ובהתאם להמלצות המקובלות עליו להיות מתוכנן לפרק זמן של עד שבעה ימים, כשהממוצע עומד על ארבעה ימים אשפוז, אולם בפועל ישנם מאושפזי בית שתקופת האשפוז מוארכת עבורם אל מעבר לשבוע, בהתאם להתפתחות בכל מקרה.

 

מעקב הרופא האחראי והצוות המטפל

 

במסגרת אשפוז בית ממונה למאושפז רופא אחראי שמרכז את מהלך האשפוז, אשר לפי הנחיות ההסתדרות הרפואית משנת 2020 נדרש להיות מומחה לרפואה פנימית או לרפואת משפחה. הרופא האחראי קובע את תוכנית האשפוז והמעקבים הנדרשים בבית על ידי צוותי אשפוז הבית – רופאים ואחיות.

 

לעתים מופנים מאושפזי הבית לרופאים מקצועיים לפי הצורך – בחלק מהמקרים לבדיקה המבוצעת בביתם או במסגרת ייעוץ מרחוק ובחלק מהמקרים נדרשת העברה של המטופל באחריות נותן שירות אשפוז הבית למתקן רפואי כלשהו (מרפאות הקופה או בית חולים) לצורך בדיקה של רופא מומחה.

 

בהתאם לנהלי ההסתדרות הרפואית, האחות המוסמכת המטפלת במאושפזי בית נדרשת להכשרה ייעודית בנושא, עם העדפה לניסיון קודם בעבודה במחלקה פנימית או במחלקות לטיפול נמרץ.

 

קופות החולים והחברות העוסקות בתחום מפעילות גם אנשי אדמיניסטרציה שאחראים לתחומים הלוגיסטיים-ניהוליים שנלווים לאשפוז בית, לרבות הפעלת מערכות טלה רפואה, שינוע המטופל לבדיקות הדמיה ושינוע דגימות ביולוגיות (דם, שתן, צואה) למעבדות לפי הצורך.

 

לפי נהלי משרד הבריאות, במהלך אשפוז הבית המאושפז נדרש להיבדק על ידי רופא ואחות בביתו מדי יום, כולל במהלך סופי שבוע וחגים. לדברי ד"ר עופר, "המינימום כולל בדיקה פעם ביום של רופא ושל אחות, אשר לרוב לא מגיעים יחד, כך שרוב המטופלים נבדקים בפועל לפחות פעמיים בכל יום". ישנם מאושפזי בית שזוכים לביקורים של רופא ו/או אחות גם מספר רב של פעמים ביום, בהתאם למקרה ולצורך הרפואי באבחון ו/או במתן תרופות ופיקוח רפואי.

 

שימוש בטכנולוגיות

 

הטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש במסגרת אשפוזי בית כוללות בין השאר:

 

רשומה רפואית ממוחשבת: נדרשת נגישות למידע הרפואי של המטופל בקופת החולים. נכון להיום, התיק הרפואי של המטופל באשפוז בית המסופק באמצעות חברה שבהסכם עם קופת החולים מועבר אוטומטית מדי יום לתוך התיק הרפואי של המטופל המנוהל בקופה.

 

בדיקות דימות: שתי בדיקות הדימות בשימוש הרווח ביותר הן צילומי רנטגן חזה ואולטרה סאונד המבוצעים בשגרה תוך העברת המאושפז למכון של קופת החולים. לאחרונה נבחנת על ידי קופות החולים יעילותה של בדיקת אולטרה סאונד חדשנית במכשיר ביתי נייד, באופן שעל פי התחזיות צפוי לאפשר בעתיד גם בדיקות חזה לדלקת ריאות ללא צורך בצילום רנטגן חזה ותוך צמצום הצורך בהעברת המאושפז למכון לבדיקת הדמיה.

 

טלה רפואה: מערכות למתן טיפול רפואי מרחוק באמצעות שיחות וידאו, שפותחו משמעותית על ידי קופות החולים על רקע התפרצות הקורונה.

 

עוד על הטיפול הרפואי מרחוק בעידן הקורונה

 

בדיקות מעבדה: ככלל בדיקות מעבדה משונעות על ידי החברה המספקת את שירותי אשפוז הבית למעבדת קופת החולים שבה מבוטח המטופל. בשנה האחרונה מוטמעות על ידי קופות החולים בדיקות שתן באמצעות סטיקים המאפשרות קבלת תוצאות מרחוק בבית המטופל באפליקציות ייעודיות, בין השאר עבור מטופלים עם מחלות כליה ונשים הרות, ובדיקות אלה אף הן צפויות להיכנס בעתיד למערכי אשפוזי הבית.

 

המוקדים הרפואיים שמעניקים שירות תמיכה למאושפזי בית, המופעלים על ידי הקופות והחברות העוסקות בתחום, הם למעשה מרכזי בקרה הפועלים 24 שעות ביממה. בהנחיות משרד הבריאות שנקבעו ביולי 2019 במבחן תמיכה לקופות בנושא נקבע כי על המוקד להיות מאויש סביב השעון באחיות שזמינות למענה טלפוני וכן להיתמך ברופאים מרחוק לצורך היוועצות והערכה רפואית מרחוק של מצב המטופל ומתן תמיכה לאחיות המוקד במקרים הנדרשים. לפי ההנחיות, המוקד יצויד באמצעים טכנולוגיים, המאפשרים תקשורת ויזואלית עם המטופל והערכת מצבו הרפואי באמצעות מדידה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים, כגון חום גוף, דופק, לחץ דם, מספר נשימות, רוויון חמצן ורישום א.ק.ג.

 

בנוסף, על צוות המוקד לקיים כוננות רפואית וסיעודית מתמדת שתאפשר הגעה בעת הצורך לבית המטופל, מעבר לשעות הפעילות הרגילות של הקופה, תוך שעה לכל היותר.

 

קבלת תרופות בבית

 

חולים כרוניים שנזקקים לעירוי של תרופות במסגרת הקהילה או באשפוז יום בבית החולים יכולים במסגרת אשפוז בית לקבל את העירוי בביתם.

 

עם זאת, שירות זה מוצע כיום רק לחולים העונים לקריטריונים ייעודים, בעיקר חולים בגיל המבוגר שהוגדרו על ידי הרופא המטפל כמרותקים לביתם, ובעקבות התפרצות הקורונה בישראל הוגדל טווח המטופלים שנכללים בהגדרה זו.

 

חשוב לציין כי באשר לחלק מהתרופות בעירוי לא מתאפשר מתן ביתי, אלא רק תחת השגחה במתקן רפואי – בקהילה או בבית החולים – בהתאם להתוויות התרופה ונהלי משרד הבריאות לשימוש בתרופה, למשל עירוי ברזל לסובלים מאנמיה קשה.

 

ככלל, התרופות הקבועות של המטופלים הניתנות על ידי הקופה – אינן מוגדרות כחלק מאשפוז הבית, ואילו תרופות שניתנות במסגרת אשפוז מסופקות למאושפזי הבית ללא תשלום, ממש כפי שניתנות במסגרת אשפוז בבית חולים.

 

סיום אשפוז בית

 

בתום אשפוז הבית, על הרופא האחראי להגיש למטופל ומשפחתו מכתב סיכום רפואי לצורך המשך הרצף הטיפולי בקהילה (במרפאות קופות החולים). לדברי ד"ר עופר, "מעבר למכתב הסיכום, במקרים מסוימים אנו עושים מאמצים לדבר עם הרופאים המטפלים בקהילה, למשל כשבעקבות אשפוז הבית יש צורך בשינוי כלשהו בתמהיל התרופות הכרוניות".

 

התועלת של אשפוזי בית

 

מחקרים רבים מדגימים את יתרונות אשפוזי הבית בהיבט של הפחתה משמעותית בסיכון להידבקות בזיהומים ובעיקר זיהומים עמידים לטיפול אנטיביוטי – סיכון שהוא גבוה יחסית בקרב מאושפזים בבתי חולים.

 

כמו כן, נמצא כי אשפוזי בית חוסכים סיבוכים נוספים שעלולים להתפתח במהלך אשפוז בבית חולים. כך, בספרות הרפואית הודגם כי לפחות 25% מהמאושפזים בבתי חולים מעל גיל 70 מפתחים חוסר התמצאות במקום ובזמן (דליריום) כתוצאה מאשפוז ו-41% מהמאושפזים בבתי חולים במחלקה פנימית לאשפוז קצר של עד חמישה ימים - שבים הביתה במצב תפקודי ירוד יותר.

 

במחקר אמריקאי, שבוצע בחלוקה רנדומאלית של חולים שפונו לחדר מיון הזקוקים לאשפוז למסגרת של אשפוז ביתי או אשפוז במוסד רפואי – מחקר שנערך על ידי חוקרים המרכז הרפואי בירהגאם אנד ווימנס ואוניברסיטת הרווארד שממצאיו פורסמו בינואר 2020 בכתב העת Annals of Internal Medicine – נמצא כי מטופלים שאושפזו בביתם בילו זמן קצר יותר באופן משמעותי בישיבה (12% לעומת 23% מהזמן בקרב חולים שאושפזו במוסד רפואי) או בשכיבה (32% לעומת 66% מהזמן), השתמשו באופן מובהק בפחות משאבים של מערכת הבריאות, לרבות בדיקות מעבדה ודימות וייעוצים אצל רופאים מומחים, וכל זאת תוך שיפור משמעותי יותר טוב במצבם, כשנמצא כי סיכוייהם להתאשפז שוב כעבור 30 יום נמוכים יותר (7% מהמאושפזים בבית לעומת 23% מקרב המאושפזים במוסד רפואי).

 

מחקר נוסף שבוצע על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי 'מאונט סיני' וכלל 507 נבדקים שחלקם הופנו למסגרת של אשפוז בית וחלקם לאשפוז בבית חולים, אשר ממצאיו פורסמו באוגוסט 2018 בכתב העת JAMA Internal Medicine, מצא כי מבין המטופלים שאושפזו בביתם רק 1.7% הופנו בהמשך למסגרת של אשפוז סיעודי ממושך, וזאת בהשוואה ל-10.4% מהמטופלים שאושפזו בבית חולים.

 

בישראל, בעבודה שבוצעה בקרב 280 חולים במכבי שירותי בריאות ובשיתוף "צבר רפואה", שתוארה ביולי 2019 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית, התברר כי מתכונת של אשפוז בית נמשכת 3.6 ימים בממוצע, בהשוואה לממוצע ארצי של 4.6 ימי אשפוז בבית חולים, ואף מלווה בסיכון נמוך משמעותית לאשפוזים חוזרים: מקרב מאושפזי הבית בעבודה רק 4% נזקקו לאשפוז חוזר תוך שבוע, בהשוואה ל-8% בקרב המאושפזים בבתי חולים. בעבודה גם דיווחו 80% ממאושפזי הבית על שביעות רצון גבוהה ממתכונת אשפוז זו.

 

מחקר נוסף שנערך במסגרת מכון ברוקדייל ופורסם בדו"ח עוד בשנת 1998 בחן את שירות פיילוט לאשפוז בית שהופעל בשעתו על ידי קופת חולים כללית במסגרת חברת "כללית בית". בבדיקה שהתבססה על מאפיינים בקרב 200 מאושפזי בית, כשני שליש מהמטופלים ושני שליש מהמטפלים בביתם מצאו את השירות כמיטיב עם המטופל בהשוואה לאשפוז בבית חולים ומצאו בו יותר יתרונות וחסרונות, כשליש מצאו יתרונות וחסרונות במידה שווה.

 

העברה לאשפוז במוסד

 

במסגרת של אשפוז בית עלולים להתפתח גם סיבוכים רפואיים שדורשים מענה מהיר. התרחישים העיקריים שדורשים את הפסקת אשפוז הבית והעברת המטופל לאשפוז במוסד רפואי כוללים:

 

הידרדרות רפואית של המטופל

 

לעתים מידרדר מצבו הקליני של מטופל המצוי באשפוז בית והוא נדרש לפינוי למוסד רפואי – למיון או למחלקה פנימית אליה משתייך הרופא שמנהל את אשפוז הבית.

 

סירוב המטופל להמשך אשפוז בית

 

יש מצבים בהם המטופל מסרב להמשך אשפוז הבית, לרוב על רקע תחושה סובייקטיבית של הידרדרות במצבו הרפואי, כאשר לעתים תחושה זו אינה מגובה בממצאים בפועל.

 

התארכות אשפוז הבית מעבר לשבעה ימים

 

במצבים חריגים מתארך אשפוז הבית מעבר לשבעה ימים, ובמצבים אלה לפי הנהלים המקצועיים של המכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית יש לבחון את האפשרות להשיב את המטופל למסגרת אשפוזית במוסד רפואי/ שיקומי/ סיעודי וכדומה.

 

שינויים בסביבת הבית

 

שינויים שונים בסביבה הביתית במהלך תקופת אשפוז הבית עשויים להעלות את צורך לפנות את המטופל להמשך אשפוז במוסד רפואי, לרבות מצב של עזיבת בני משפחה (מטפלים עיקריים) ושינוי בזמינותם של אמצעים לוגיסטיים שעומדים לרשות הצוות המטפל מסיבות שונות.

 

המטפל העיקרי באשפוז בית

 

במסגרת של אשפוז בית יש אחריות רפואית לצוות המטפל ובעיקר לרופא האחראי שמונה למטופל. יחד עם זאת, אשפוז בית דורש ברוב המקרים תמיכה יומיומית במאושפז בביתו, לרבות האכלה, הלבשה, רחצה, רכישת תרופות והכנתן למטופל, כשעל פעולות אלה לרוב אמון המטפל העיקרי – קרוב או מטפל סיעודי בשכר.

 

בשנים האחרונות נשמעות קריאות לביסוס רשת תמיכה כלכלית מטעם המדינה במטפלים עיקריים, שביכולתה לקדם משמעותית את תחום אשפוזי הבית.

 

באוקטובר 2017 פרסם מבקר המדינה דו"ח מיוחד שסקר את טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם ונקבע בו כי רשויות המדינה לא נתנו עד כה את דעתם כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו את בני המשפחה להתמודד לבדם עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים אלה.

 

עוד על הזכויות של המטפלים העיקריים

 

6 טיפים לאשפוז בית

 

  1. אם אתם מעוניינים באשפוז בית עבורכם או עבור קרובכם – מומלץ כיום לפנות לקופת החולים ולבקש מהרופא המטפל בקופה הפנייה לשירות. כיום בישראל הסיכוי להפניה לאשפוז בית גבוה משמעותית כשהוא ניתן מתוך הקופה בהשוואה להפניה מבית חולים.
  2. חשוב לדעת מיהו הרופא האחראי לניהול האשפוז.
  3. חשובה הנגישות למספר הטלפון למוקד הרפואי בעת הצורך. זכרו כי במקרה חירום על הצוות לאפשר הזעקת איש צוות רפואי/סיעודי לבית המאושפז בביתו תוך שעה לכל היותר.
  4. חשוב לדאוג לרשת אינטרנט ביתית ולמחשב שמאפשר חיבור לקבלת שירותי רפואה מרחוק (כיום יש חברות שמספקות בעצמן מחשב לצורך ייעוץ רפואי מרחוק במקרי הצורך).
  5. גם במהלך אשפוז הבית חשוב להמשיך ולדאוג להמצאות מלאי מספק מהתרופות הכרוניות שהמטופל נוטל (באמצעות מרשמים מהרופא המטפל בקופת החולים).
  6. חשוב להקפיד על חימום/ קירור הבית בו שוהה המאושפז, בהתאם לעונות השנה.

 

 

 

*ד"ר איתמר עופר הוא מנכ"ל צבר רפואה, חברה המפעילה מערך אשפוזי בית עבור קופות החולים בישראל ומייסד הקונגרס הבינלאומי לקידום 'בית חולים בבית' (World Hospital at Home Congress)

 

 

עדכון אחרון: ינואר 2021

 

 

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: