החלטתי שזהו אני יעשה תוכניות אחרונות כמובן שזה לא יקרה היום
אבל אני לא יכולה לשאת יותר את הכאב והסבל
כואב לי ברמות זה פשוט בלתי נסבל
הלוואי לא הייתי נולדת לעולם הזה
הסיבה היחידה שאני נכנסת לממ"ד היא שאני מפחדת שאפצע בצורה שתמנע ממני להצליח ללכת מהעולם אם אחליט לעשות זאת
אני פשוט לא נכנס
כן אם רוב הפגיעות לא היו פציעות פשוט לא הייתי נכנסת גם. אבל כמו שכתבתי..
אפשר שאלה? זה מעניין שאת מפחדת מעכשיו אבל לא מאחר כך.
הי יקרה, אני יכולה להרגיש את התסכול , הכאב והכעס שמצטברים לחוויה של חוסר אונים שבה נראה לך (אולי ) שהבחירה היחידה שאת יכולה לעשות בחיים היא להחליט אם להישאר בהם או לחדול ומכאן אין סיכוי שתשאירי את זה ליד הגורל.
ובכל זאת שמעתי גם את ה״אם״.... ספרי לי יותר על הזמנים האלו שבהם לא בא לך להמשיך ? מאיפה הם הגיעו ? איזה רגשות שלא נתנו להם ביטוי אף פעם או שזכו לתגובות לא הולמות ״משתוללים״ שם ?
היי… סובלת מפוסט טראומה (אבל הייתי תפקוד גבוה) עד שהיה נפילה של טיל בעיר שאני גרה… משם חוויתי הידרדרות מהירה במצבי הנפשי. זה החל מחרדות שלא הניחו לי ואז לדיכאון…. במשך חודשיים ניסיתי לטפל בעזרת דברים טבעיים כמו: תיאנין, תוספי תזונה ומלטונין ללילה… כמו כן רמוטיב ששתיתי 3 פעמים… אחרי התלבטות אתמול התחלתי ציפרלקס… קשה לי מאוד אני מרגישה שאני מתפרקת מבפנים.. לא יודעת איך ממשיכים ככה
א. כוחות ב. מזדהה ג.אם תרצי שאחלוק איתך אתדרכי ההתמצודדות שלי כתבי לי כאן או באישי
3 שבועות ראשונים- תקופת הסתגלות, אז ההרגשה עדיין לא מאוזנת.
שווה להמתין.
אולי תוכלי להרגיש רגועה יותר אם תאמרי לעצמך שמה שעובר עליך הוא זמני ובהמשך התרופה תשפיע לטובה.
חברה שלי רוצה להיתאבד ממש
היא פגעה בעצמה כבר נורא וממש רוצה לשים סוף אני לא יודע איך לעזור ניסיתי לפנות להכל שום דבר לא עוזר לי בבקשה תעזרו לי!!
שלום לך יקר, כל הכבוד שאתה דואג לחברה שלך ואני בהחלט מבינה את הלחץ שבו אתה נתון. לא פשוט להיות ליד אדם קרוב שפוגע בעצמו ומאיים במוות.
אשמח לדעת יותר פרטים על החברה שלך, האם היא מוכרת בבריאות הנפש ? האם המשפחה שלה מעורבת?
בשלב הראשון אני מציעה שתערב אנשים שקרובים אליה ויכולים לסייע כמו משפחה ; הורים, אחים.
בנוסף, כדאי לגייס עוד חברים ולנסות להיות איתה.
כדאי לנסות לשכנע אותה להגיע למיון פסיכיאטרי ושם ייתנו לה אבחון וטיפול מותאם.
במידה והיא כבר מטופלת חשוב לערב את הגורמים המטפלים בה.
חשוב מאוד שאתה לא תישאר לבד.
ותדאג שאנשים נוספים
הי, מרגישה מצוקה נפשית מאוד גדולה עכשיו! ולבד עם זה... אפשר להתכתב איתי קצת?
עדן יקרה, מקווה שמצאת עם מי לדבר. איך את מרגישה עכשיו?
שלום לכולם,
אני נוטל ציפרלקס כמה שנים טובות ומזה שבועיים נמצא במינון של 15 מ"ג (לאחר שהעליתי מ-10 מ"ג). מאז העלאת המינון אני חווה תופעה קבועה ומוזרה: משעות הבוקר ועד הצהריים אני סובל מבחילות קשות, חוסר תיאבון אטום ותחושה "הפוכה" ומכווצת בבטן.
באופן עקבי, לקראת שעות הערב התחושה הזו חולפת כמעט לחלוטין, הבטן נרגעת והתיאבון שלי חוזר.
רציתי לשאול:
האם שבועיים לתוך העלאת המינון זה עדיין סביר לחוות תופעות לוואי כאלה במערכת העיכול?
ממה נובע ההבדל הקיצוני הזה בין הבוקר (סבל ובחילות) לבין הערב (הקלה משמעותית)?
מתי תופעות הלוואי של העלאת המינון אמורות
שלום לך יקר, אינני פסיכיאטרית ולכן חשוב (לא רק בגלל זה, כמובן) שתתייעץ עם הרופא המטפל.
מניסיוני התיאור שכתבת מתאים לטיפול בנוגדי דיכאון מן המשפחה של ציפרלקס - תופעות לוואי של מערכת העיכול כמו בחילה וחוסר תיאבון הן ידיעות . בעיקר בתחילת טיפול וגם עם העלאת מינון. למיטב ידיעתי יכולים להיות שינויים בריכוז התרופה בדם לאורך שעות היממה ולכן ההבדלים בין הבוקר לערב. יכול להיות שבבוקר כאשר הקיבה רק "מתעוררת" ועדיין ריקה נטילת התרופה גורמת יותר לבחילה. האם אתה נוטל את התרןפה על קיבה מלאה?. שוב, למיטב ידיעתי אחרי שבועיים אמור להיות שיפור מסויים
תודה על המענה
בגלל שאיו לי תאבון ויש לי בחילות קשה לי לאכול משהו עם התרופה
אני משתדל משהו קטן אבל זה לא הולך
כשלקחתי 10 הייתי תמיד לוקח על בטן ריקה(בגדול אני לא אוכל בבוקר אף פעם)
הפסיכיאטר שלי לא עונה לי כמה ימים
ואני קצת לא יודע מה לעשות
הרופא משפחה אמר לי לחזור ל10
אבל לא הוא לא יודע את ההיסטוריה הנפשית שלי כל כך
ביקשתי ממנו משהו להקל אמר שאין
הקטע שבערב אני מרגיש טוב התיאבון חוזר ואין לי חרדות בכלל
בבוקר הכל חוזר בחזרה
אני כבר לא יודע אם זה מהכדור או מחרדות או גם וגם
היי אני בת 25 מאובחנת בחרדה חברתית. אני עתידה להתחתן עוד יומיים ואני ממש ממש בלחץ שלא אקבל חרדה בחופה או ברחבה.
אני נוטלת ציפרלקס 15 מ״ג וכדור טבעי בשם ״לשיאה״
אך עדיין דופק לי הלב כשאני רק חושבת על החתונה שלי ואני מדמיינת את הנורא מכל.
הפחד הכי גדול שלי לקבל התקף חרדה בחתונה ובחופה ואני פשוט לא מפסיקה לבכות ובדיכאון.
אני אשמח לעצה בנושא או משהו שיוכל להרגיע אותי. חשבתי על לוריואן אבל מפחדת להיות רדומה
אני באופן אישי גם סובל בדיוק ככה מהמחשבה על חתונה ומעוד סיטואציות כאלה ואחרות ומה שאני חושב שיכול לעזור לי באופן אישי זה לשתות קצת אלכוהול אבל אני לא יודע אם זה אפשרי ביחד עם טיפול תרופתי
מה קורה זאת שוב אני והפעם מרגישה על הסף אני רוצה להיות במצב רוח טוב אני רוצה תמיכה אני רוצה אהבה ואני עכשיו נמאת במצב שההורים שלי לפני גירושים ובגללל זה הכל גרוע והכל מבולבל ואין לי כוחות לכולם הכי הייתי רוצה לא לחיות אבל בתוכי יש עדיין ניצוץ קטן שרוצה אני רוצה אהבה אני רוצה חיים טובים שאני יהנה בהם אני רוצה להצליח וכלום אני רוצה ולא רוצה אין לי כח וחשק לכלום יכול להיות דבר כזה דיכאון מוסווה אין לי כוחות ואני מאוד עצובה ויש לי כבר המון חתכים ביידים טוב יאללה אני צריכה תמיכה יש למישהו או למישהי לתת לי אני רוצה כח ועזרה ולצערי אין לי כל
לא יודעת היו לי תסמיני דיכאון והיה לי הערכה פסיכיאטרית ואמרו לי שאני סובלת מתסמיני דיכאון אבל בגלל שלא שיתפתי כי פחדתי לא ידעו איך לעזור לי היום אני פוצעת את עצמי המון ולאף אחד זה לא מזיז
יסכה יקרה, אני שומעת כמה קשה לך ומבלבל לך עכשיו. גירושין הן עניין נפוץ ושגרתי אבל כשהם מתרחשים במשפחה שלך ההרגשה לפעמים היא שהעולם קורס ואין אדמה תחתיך. התחושה הזאת שאת "על הסף" והכאב שמוביל לחתכים בידיים מראה עד כמה הכל מציף אותך.
חשוב לי להגיד לך כבר בנקודה הזאת, שלמרות התחושות הקשות עם הזמן הדברים מתנרמלים, הכאב חולף והחיים חוזרים ליציבות. חשוב היה לי לראות שמבעד להכל את מחזיקה בניצוץ חשוב ומשמעותי שרוצה אהבה, להינות מהחיים, ושהדברים ישתנו לטובה - הניצוץ הזה הוא הכוח שלך ואיתו אפשר יהיה להפוך עולמות.
בגלל שהכאב שלך כרגע הוא גדול
הי יסכה, מה קורה איתך? לא הגבת על התשובות... נשמח לשמוע ממך.
היי מה קורה אני רק היום חזרתי מהפנימיה ולכן לא הגבתי ודעתי בעניין החתכתים אני לא מצליחה לעצור את עצמי נגיד השבוע ליד חבירות שלי לקחתי כפית וקיסם חרטתי על היד לב וזה עדיין נשאר לי אני התחלתי לעשות את זה ליד בנות וזה ממש חבל ומתסכל אני יודעת שזה לא שווה את זה אבל אני מבינה בתת מודע ולא במציאות קיצר מורכב ולאף אחד זה לא מעניין אותו מה קורה
נשמע שחווה תחושות לא פשוטות.. אשמח להקשיב
אין לי כבר כוחות כי לאף אחד לא אכפת
לנו אכפת ואנחנו פה בשבילך
יסכה יקרה, אין בפנימיה יועצת?, פסיכולוגית? כואב לכולנו לקרוא צה שאת עוברת ולנו כן אכפת. אנחנו רוצים לעזור לך. האםצ את רוצה לכתוב לי היכן את נמצאת ובאיזו פנימיה את כדי שנוכל אולי ליצור קשר איתם? תיבת הדואר הפרטית שלי סגורה כי אינני יכולה לענות באופן פרטי אלא רק בקהילה. אבקש שיפתחו אותה ביותם ראשון לכמה שעות... מה דעתך?
אני כבר בראשון חוזרת לפנימיה וגם אני מפחדת שידברו עם הפנימייה שלי לא רוצה שידעו שאני מדברת כאן בפורום ואני כבר לא מבינה מהקורה לי כי עד עכשיו ניסתי להסגיר את הרגשות שלי בפנים ולאחרונה אני שומעת הרבה כמו היום יסכה מה קרה את כזאת שקטה או יסכה מה עובר עלייך או למה את לא רגועה המנהלת של התיכון רוצה להעיף אותי לא כי אני עושה בעיות היתנהגותיות אלא בגלל שלא מתאים לה שיש לה תלמידה לא רגועה ולהגדרתה ממורמרת [היא צעקה עלי שעה וחצי על זה שאחרתי בחמש דקות והיא האשימה אותי בדברים שלא היו ולא נבראו קיצר אני מנסה להראות שאני בסדר אבל לאחרונה מהררת ה
אני מזדהה עם התחושה, אם אין לך אם מי לדבר או שאת רוצה לפרט אשמח, אולי נמצא דברים משותפים
- 0
- שתפו
דווחוהי יקרה, ספרי יותר על בכאב והסבל הזה שאת מרגישה. האם תמיד היה ככה? מה גןרם לזה? אני מצטרפת לבקשה של דינה להבין יותר.... האם את מטופלת? מי נמצא איתך?
- 0
- שתפו
דווחוכרגע לא מטופלת הייתי באשפוז ביתי שלא צלח ניסיתי להתאבד פעמיים , איבדתי את הבן היחיד שהיה לו איכפת ממני אני לבד , לא יכולה יותר כל היום בוכה לא ישנה לא אוכלת
- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחואני בטוח שאם תחפשי טוב תמצאי בטח משהו אחד שבשבילו היית רוצה לחיות עוד קצת כדי להנות מהחיים... מניסיון...
- 0
- שתפו
דווחואוייי יקרה, אני עם דמעות
כל מילה שלך זועקת יותר ויותר כמה הסבל שלך לא הגיוני.
כ"כ מבינה את המקום הזה שרוצה לא להיות, פשוט להעלם. שהכאב יעלם. כי כמה אפשר.
אין לי מילות תקווה, כי אני באותו מצב, רק חיבוק לשלוח
- 0
- שתפו
דווחו