מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםהחלמה מניתוח לב: מה שצריך לדעת

החלמה מניתוח לב: מה שצריך לדעת

כמה זמן לוקח להתאושש מניתוח לב? מה חשוב לדעת על תקופת ההחלמה? לאלו סימנים מומלץ לשים לב? ואיך אפשר לשוב לשגרה באופן המוצלח ביותר? ריכזנו את כל המידע וההמלצות על ההחלמה לאחר ניתוח לב


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אלפי ישראלים עוברים מדי שנה ניתוח לב פתוח – ניתוח שכרוך בפתיחת בית החזה, בין אם בשיטה המסורתית דרך חתך מרכזי בעצם החזה (סטרנום) או בשיטה לפרוסקופית דרך חתך זעיר בעצם החזה וחתכים נוספים בצדי החזה.

 

לפי נתוני רשם ניתוחי הלב במרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשנת 2018 עברו  2,538 ישראלים ניתוחי מעקפים, 1,534 עברו ניתוחי מסתמים, 452 עברו ניתוח מעקפים ומסתמים משולב, 188 עברו ניתוח באבי העורקים (אאורטה) ו-46 עברו ניתוחי השתלת לב והשתלת לב מלאכותי.

 

בתקופת ההחלמה מניתוח לב נדרשת מהחולים תשומת לב יתרה לגופם, לסימנים שעלולים להעיד על סיבוכים, וכן הימנעות ממאמצים, אך לצד זאת גם חזרה מבוקרת לפעילות גופנית סדירה במטרה לשוב לחיי שגרה מהר ככל האפשר.

 

הבאנו את מה שצריך לדעת על התאוששות מניתוח לב:

 

התאוששות מהניתוח

 

הצלקת הניתוחית שנותרת לאחר ניתוח לב פתוח דורשת התאוששות. ניתוחי לב פתוחים, לרבות ניתוחי מעקפים, כרוכים לרוב בארבעה-חמישה ימי אשפוז בבית החולים לאחר הניתוח – יומיים ביחידה לטיפול נמרץ ו-3-2 ימים נוספים במחלקה פנימית/ קרדיולוגית, ובהמשך מומלץ על החלמה בבית למשך 6-4 שבועות – פרק זמן דומה לכלל ניתוחי הלב הפתוחים, לרבות ניתוחי מעקפים, ניתוחי מסתמים וניתוחים באבי העורקים.

 

ככלל, ההחלמה הראשונית של עצם החזה אורכת לפחות כשישה שבועות, כשהזמן להחלמה תלוי בין השאר בגיל המטופל, במצבו הרפואי ומחלות רקע ובמורכבות הניתוח שעבר.

 

עובדים שכירים נוהגים לקבל פטור מחזרה לעבודה למשך חודשיים לאחר ניתוח לב פתוח, ואילו עצמאים לרוב חוזרים לעבוד כעבור שבועות ספורים, אולם עם איסור על מאמץ בחלק העליון של הגוף.

 

בדיקות מעקב

 

לרוב מנותחי לב מתבקשים להגיע לביקורת במרפאה לכירורגית לב בבית החולים כעבור שבועיים מהניתוח לבחינת הצלקת הניתוחית וסיבוכים נלווים, ומופנים להמשך מעקב.  

 

פעילות גופנית

 

ההמלצה המרכזית לחולים לאחר ניתוח לב היא לשוב במהירות לפעילות גופנית – במטרה לחזור לשגרה ולתפקוד תקין מהר ככל האפשר, ובשלבי ההחלמה הפעילות המומלצת היא הליכה.

 

מטופל לאחר ניתוח לב לרוב מסוגל לקום ממיטתו ולהתיישב בכורסה בחדר האשפוז כבר למחרת הניתוח ומתחיל ללכת כבר כעבור יומיים, כשהוא משתחרר מהיחידה לטיפול נמרץ למחלקה הפנימית/הקרדיולוגית, ובמקרים מסוימים אפילו בחלוף יממה בלבד מהניתוח. לדברי פרופ' דן ערבות, מנהל המערך לניתוחי לב וחזה במרכזים הרפואיים בילינסון, שניידר וקפלן מקבוצת שירותי בריאות כללית, "הליכה היא המפתח להחלמה מניתוח לב, כי היא מונעת סיבוכים לאחר הניתוח, ובין השאר קרישי דם ברגליים שעלולים להיות מסוכנים ולהוביל לסיבוכים בכלי דם ואף להתקף לב וכן מונעת דלקת ריאות. כשהמטופל נייד ופעיל, הפעילות הגופנית מעודדת החלמה של הגוף כולו".

 

בחודשים הראשונים לאחר ניתוח הלב – מומלץ על הליכה בלבד, כשלמטופלים מומלץ להעלות בהדרגה את משך הפעילות הגופנית – עד להליכה של שעה במישור לאורך 7 ק"מ בכל יום.

 

הליכה זו היא הפעילות הגופנית היחידה המומלצת למתאוששים מניתוח לב, ולפי ההמלצות יש לדבוק בה למשך חצי שנה לאחר הניתוח, ובכלל זה גם מי שעברו ניתוחי לב והיו בעברם ספורטאים ואף מרימי משקולות. הסיבה לכך היא כי בחצי השנה הראשונה לאחר הניתוח אסור לבצע פעילות גופנית שכרוכה במאמצים לחלק העליון של הגוף, כל עוד החתך הניתוחי בעצם החזה טרם התאחה. כמו כן – בששת החודשים הראשונים לאחר הניתוח מומלץ להימנע מהרמת משאות כבדים – כדי שלא להפעיל מאמץ על פלג הגוף העליון.

 

לשחייה ניתן לשוב לרוב חודשיים לאחר ניתוח לב, בכפוף להיוועצות עם הרופא המטפל.

 

יצוין כי בחלק מהמרכזים לשיקום לב יש קרדיולוגים שאינם מודעים למגבלה זו, ומתאימים למטופלים בחודשים הראשונים לאחר ניתוחי לב תרגילי כושר שכוללים גם מאמץ לחלק העליון של הגוף, לרבות ריצה מהירה על מכשירים ותרגילים במתקנים שכרוכים במאמץ לידיים – ויש להיזהר שלא לאמץ את פלג הגוף העליון באופן שעלול לסכן את הצלקת הניתוחית, לעכב את החלמתה ולהעלות את הסיכון לזיהומים כגון דימומים וחדירת זיהומים.

 

מחקרים רבים מצביעים על כך שחזרה לפעילות גופנית לאחר ניתוח לב פתוח משפרת את איכות החיים ואת הסיבולת. יש לציין כי עבודות שונות מצביעות על כך שגם שמירה על פעילות גופנית בהכנה לניתוח לב פתוח מסייעת לשיפור וקיצור תקופת ההחלמה לאחר הניתוח.

 

טיפול בבצקות והקפדה על משקל תקין

 

למטופלים לאחר ניתוח לב מומלץ לעקוב גם אחר משקל הגוף: לרוב לאחר הניתוח משוחררים הביתה עם עלייה של כ-4 ק"ג בממוצע במשקל על רקע הצטברות בצקות נוזלים והימנעות מפעילות גופנית לתקופה ממושכת, אולם המשקל אמור להתאזן כעבור שבועות ספורים מהניתוח, בין השאר עם החזרה לפעילות גופנית וטיפול בתרופות מקבוצת המשתנים.

 

להקלה על בצקות ברגליים – מומלץ להרים את הרגליים בזמן ישיבה ושכיבה ולהסתייע בתחבושת אלסטית בחודש הראשון לאחר הניתוח, וכן להקפיד כאמור על פעילות גופנית סדירה (בהליכה). התחבושת האלסטית לוחצת את הדם הוורידי חזרה ללב ובכך מניעה את זרימת הדם בגוף ומובילה להורדת מצבורי הנוזלים והבצקת.

 

במידה ובתום תקופת ההחלמה הראשונית עדיין נצפה עודף משקל או תת משקל – יש לפנות ליעוץ רופא.

 

אורח חיים נכון

 

מעבר לפעילות גופנית סדירה ושמירה על משקל תקין – לאחר ניתוח לב פתוח מומלץ גם לאמץ אורחות חיים בריאים נוספים, לרבות הקפדה על תזונה בריאה עם צמצום כמויות השומן הרווי והמלח (נתרן) וכן גמילה מעישון סיגריות ושיפור איכות השינה.

 

באשר לעישון, מחקר בינלאומי (Syntax) שממצאיו פורסמו במארס 2015 בכתב העת JACC של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, העלה כי בעוד שבקרב מועמדים לניתוח מעקפים בלב מתועד כי 20% מעשני סיגריות, כמחצית מפסיקים לעשן על רקע הניתוח, ובמעקב אחר חמש שנים נמצא כי 10.8% מהמנותחים היו עדיין מעשני סיגריות, ומטופלים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים שונים לרבות סיכון גבוה ב-80% לתמותה, שבץ מוחי ו/או אירוע לב חוזר. גמילה מעישון תורמת לבריאות הכוללת וכן באופן ספציפי משפרת את ההחלמה לאחר ניתוח לב.

 

כחלק מאורח חיים בריא מומלץ למי שעברו ניתוח לב גם לשפר את איכות השינה שעשויה להיפגע כתוצאה מהניתוח. בין השאר, לשיפור השינה מומלץ:

 

- לקחת תרופות לשיכוך כאב כחצי שעה לפני השינה. תרופות אלה מסייעות בשלב ההירדמות בלילה.

- להניח את הראש בלילה על כרית כדי למנוע את הסיכון לתפיסת שרירי הצוואר/ עורף.

- להימנע מקפאין – בעיקר בערבים.

 

שיקום לב

 

לאחר ניתוח מעקפים והשתלת קוצב לב או דפיברילטור – בישראל כלולה בסל הבריאות הממלכתי תוכנית לשיקום לב אליה יש להפנות את המטופלים – תוכנית שמשפרת את ההחלמה לניתוח. לשיקום לב מספר מרכיבים:

 

מרכז החלמה

 

מעבר לארבעת ימי האשפוז לאחר ניתוח לב פתוח – בתוכנית שיקום לב שבסל הבריאות כלולה זכאות להחלמה של חמישה ימים נוספים במרכז החלמה/ הבראה לחולי לב – מרכזים הפועלים בחלק מבתי החולים במדינה. החלמה זו נדרשת בעיקר כ'צורך פסיכולוגי', כדי לספק למטופל ביטחון להמשיך בפיקוח צמוד רפואי וסיעודי לימים נוספים. במרכז ההחלמה ניתנים הסברים למנותחי הלב על חזרה יעילה לשגרה, נטילת תרופות וכן המטופל עובר הדרכה ראשונית מבוקרת לצורך חזרה לפעילות גופנית תוך הקפדה על מדדי דופק תקינים.

 

ביטוחי הבריאות המשלימים בקופות החולים אף מאפשרים להאריך את תקופת ההחלמה במרכז החלמה מעבר לחמישה ימים בהשתתפות עצמית סמלית.

 

מרכזי החלמה ללב מתאימים גם למטופלים מיישובי פריפריה שעוברים ניתוחי לב בבתי חולים במרכז הארץ. חלק מהמטופלים לאחר ניתוח לב מעדיפים לוותר על זכאות זו ולשוב לאחר הניתוח להמשך החלמה בביתם לכשמתאפשר.

 

ניטור רציף של קצב הלב

 

ניטור רציף של קצב הלב למשך שישה שבועות לאחר ניתוח לב פתוח.

 

שיקום רב תחומי

 

שיקום רב תחומי הכולל היוועצות עם רופא, אחות, דיאטנית, פיזיותרפיסט, מחנכת בריאות והתעמלות רפואית תחת פיקוח ובקרה.

 

השלב השיקומי הראשון מתחיל לרוב עוד בבית החולים בימים הראשונים לאחר הניתוח – בעיקר כדי לייצר אצל המטופל מחויבות לצורך להתמיד בפעילות גופנית לאחר שחרורו. בהמשך הזכאות היא להתערבות השיקומית במכון לשיקום לב למשך עד תשעה חודשים במהלך השנה הראשונה לאחר ניתוח הלב.

 

בתום תקופת השיקום שהותאמה למטופל – הוא יצויד בהנחיות לשמירה על תזונה נכונה והמשך פעילות גופנית באופן עצמאי בהתאם למצבו.

 

עוד על שיקום לב

 

שימוש בחגורת חזה

 

למטופלים לאחר ניתוח לב מומלץ לרכוש בבית המרקחת חגורה אורתופדית לחזה. המדובר בחגורה שנכרכת סביב החזה עם סקוץ' שתומכת בבית החזה, שומרת על היציבות ומקלה על הכאבים. ההמלצה להשתמש בחגורת החזה בחודשים הראשונים לאחר הניתוח, ולפחות עד לביקורת הרפואית הראשונה במרפאת כירורגית לב-חזה שהיא לרוב כעבור חודש.

 

את החגורה מומלץ לשים בשעות היום בלבד, ולא לישון איתה, וכן להצמיד אותה באופן שאינו הדוק מדי ולא יוצר כאב או קוצר נשימה.

 

נהיגה ברכב

 

ככלל, הנהיגה בתקופת ההחלמה הראשונית – בששת השבועות הראשונים לאחר ניתוח לב – איננה מומלצת, ובמיוחד בשבוע הראשון.

 

עם זאת, הנחיות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות מגבילות רק מטופלים שעברו השתלת קוצב לב קבוע - להם נאסר על נהיגה למשך שבוע מההשתלה, ובהמשך ניתן להשיב את הרישיון לאחר הערכה רפואית לתקינות פעילות הקוצב והעדר אירוע שמלווה בפגיעה בהכרה.

 

למושתלי דפיברילטור שעברו את ההשתלה למניעה ראשונית, שלא לאחר אירוע לב – נאסר על נהיגה בתקופת ההחלמה לאחר הניתוח ועד להערכה רפואית לתקינות הדפיברילטור. במידה והדפיברילטור הושתל למניעה שניונית – לאחר אירוע של דום לב, פרפור חדרים, הפרעת קצב לב או עילפון – נאסר על נהיגה למשך שישה חודשים לפחות, ועד למצב של חצי שנה רצופה לפחות ללא כל אירוע של הפרעה סימפטומטית בקצב הלב.

 

ככלל, לאחר השחרור מבית החולים של מטופל לאחר ניתוח לב פתוח – בנסיעה הביתה וכן בהמשך למשך שישה שבועות אסור להשתמש בחגורת בטיחות סביב החזה בנסיעה, כדי לאפשר החלמה תקינה של הצלקת הניתוחית בעצם החזה. בשחרור מאשפוז מקבלים המטופלים אישור רפואי המאשר כי הם מחלימים מניתוח לב ומתיר להם לא לחגור את חגורת הבטיחות סביב החזה, אולם הם מחויבים עדיין לחגור את חגורת המותן בעת הנהיגה.

 

תמיכה נפשית

 

ניתוח לב פתוח עשוי להוביל למצוקה נפשית – בין השאר על רקע תופעות לוואי וסיבוכים של הניתוח ושל תרופות ללב שהמטופל נדרש לקחת, לרבות ירידה בתיאבון ופגיעה קוגניטיבית.

 

מאמר בנושא מאוסטרליה, שפורסם ביוני 2012 בכתב העת Journal of Geriatric Cardiology העלה כי 15% עד 20% מהעוברים ניתוח מעקפים מפתחים דיכאון לאחר הניתוח – בדומה לשיעורי הדיכאון שנצפים באופן כללי בקרב חולי לב. לפי המאמר, הפרעות חרדה ופניקה שכיחות אף הן בקרב מטופלים שעברו ניתוח לב פתוח – אם כי לרוב רמות החרדה גבוהות בעיקר בשלב ההמתנה לניתוח ויורדות בהדרגה לאחר הניתוח עצמו. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שפורסם בחורף 2002 בכתב העת Psychosomatics מצא כי מטופלים שמדווחים על תסמיני דיכאון חודש לאחר ניתוח לב פתוח נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תסמינים של הפרעות קצב ואנגינה פקטוריס (תעוקת חזה) במעקב כעבור חמש שנים מהניתוח.

 

ברוב המקרים מצוקתם הנפשית של מנותחי לב קצרת טווח, וחל שיפור במצב הרוח כעבור שבועות ספורים, בתום תקופת ההחלמה הראשונית.

 

במידה ומתפתחים תסמינים של מצוקה נפשית – חשוב לחפש תמיכה נפשית, וכיום לאחר הרפורמה בבריאות הנפש – הטיפולים הנפשיים ניתנים לאוכלוסייה הכללית באמצעות קופות החולים, לרבות טיפולים תרופתיים ופסיכותרפיה. לעזרה מקצועית ניתן גם לפנות לעובדים סוציאליים/ פסיכולוגים בבית החולים בו בוצע הניתוח.

 

טיפול בפצע הניתוחי

 

כעיקרון אין צורך לחבוש את החתך החל מהיום הרביעי שלאחר הניתוח, ואין למרוח משחות על החתך הניתוחי. יש לשטוף ידיים בסבון לפני ואחרי טיפול בצלקת הניתוחית.

 

לאחר הסרת החבישה מהצלקת הניתוחית בעצם החזה, יש לרחוץ אותה במים וסבון מדי יום עד לאיחויה ולהקפיד שתהא חמימה ויבשה.

 

מקלחת לאחר ניתוח לב צריכה לארוך לא יותר מעשר דקות ולהיעשות במים חמימים אך לא חמים מאוד. יש להקפיד שאזור הצלקת הניתוחית לא נפגע ישירות מזרם חזק של מים.

 

יש להקפיד לבחון באופן תדיר את הצלקת הניתוחית, ולשים לב לתמרורי אזהרה שעלולים להתריע מפני זיהום, לרבות אודם, נפיחות, כאב, גרד, חום גבוה והפרשת נוזלים/מוגלה מהחתך הניתוחי. חום קל אינו אמור לעורר חשש, אולם שתי מדידות של חום בגובה מעל 38 מעלות דורשות פנייה לרופא.

 

איתור סיבוכים

 

ניתוח לב פתוח עלול להיות כרוך בסיבוכים שונים שעל המנותח להכירם, ובעת הופעת תסמינים חשודים – לפנות לטיפול רפואי.

 

מחקר רב מרכזי בארה"ב, שממצאיו פורסמו בינואר 2017 בכתב העת Annals of Thoracic Surgery, העלה כי לפחות 15% מהעוברים ניתוח לב פתוח מפתחים לפחות סיבוך אחד מתוך חמשת הסיבוכים המשמעותיים של הניתוחים הללו, במעקב ממוצע שלוש שנים (2011 עד 2014), כאשר 3.3% מהמנותחים סבלו משני סיבוכים ו-0.8% משלושה סיבוכים.

 

הסיבוכים המשמעותיים לניתוחי לב פתוח, כפי שהוגדרו על ידי החברה האמריקאית לניתוחי חזה (STS) כוללים שבץ מוחי, כשל כלייתי (עלייה פי 3 ברמות הקריאטינין בדם או צורך בדיאליזה), הצורך בפתיחת נתיב אוויר באמצעות בצנרור קנה (אינטובציה), הצורך בניתוח חוזר דחוף וזיהום עמוק של הפצע הניתוחי (DSWI, קיצור של Deep Sternal Wound Infection).

 

סיבוך נוסף שעשוי להופיע לאחר הניתוח הוא חוסר תיאבון – אם כי זה לרוב משתפר כעבור תקופת ההחלמה הראשונית.

 

עצירות עלולה להתפתח על רקע ירידה בפעילות הגופנית ושימוש במשככי כאבים, ויש להקפיד על שתייה מרובה וניידות, לרבות הליכה בהתאם להמלצות – למניעת עצירויות.

 

בין השאר מומלץ בשבועות הראשונים לאחר ניתוח לב להקפיד על מדידות קבועות של לחץ הדם בבית אחת לכמה ימים ולבדיקה עצמית של קצב הלב – ולפנות לרופא במקרים של חריגות בלחץ הדם (בערכים גבוהים/ נמוכים מדי).

 

שיכוך כאבים

 

התמודדות עם הכאבים שנלווים להתאוששות מניתוח לב פתוח דורשים לרוב טיפול בתרופות לשיכוך כאבים – להקלה ומניעה של כאבים בזמן מנוחה ופעילות, כדי להקל בתסמינים כמו שיעול, כדי לסייע בהליכה שמומלצת כאמור כפעילות גופנית בחודשים הראשונים לאחר הניתוח וכן במטרה לשפר את איכות השינה.

 

באופן מפתיע – ככל שמנותח הלב צעיר יותר – כך סיכוייו גבוהים יותר לסבול מכאבים לאחר הניתוח, וזאת מאחר ורקמות השריר בגוף מלאות יותר ופיזור העצבים טוב יותר.

 

ברוב המקרים מומלץ על שימוש במשככי כאבים המכילים פרצטמול (אקמול, דקסמול, נובימול וכיוב') ודיפירון (אופטלגין) הנמכרים ללא מרשם רופא. יש להקפיד להימנע משימוש במשככי כאבים מקבוצת NSAIDs לאחר ניתוח לב פתוח מחשש לסיבוך אפשרי של אירוע לב חוזר.

 

לעתים נדרשים מטופלים לאחר ניתוח לב למשככי כאבים חזקים מקבוצת האופיאטים שנמכרים במרשם רופא כגון טרגין, אולם ככלל יש ניסיון לצמצם ככל שניתן את החשיפה לאופיאטים עקב הפוטנציאל ההתמכרותי לתרופות אלה.

 

 

 

*פרופ' דן ערבות הוא מנהל המערך לניתוחי לב וחזה במרכזים הרפואיים בילינסון, שניידר וקפלן מקבוצת שירותי בריאות כללית 

 

 

עדכון אחרון: יוני 2020

eitan
17/06/14 17:17

אני עברתי נתוח מעקפים ועשר שנים אח"כ נתוח שסתומים

אחרי הנתוח הראשון נסעתי מיד הביתה והחלמתי אחרי שבועים לתפקוד מלא

אחרי הנתוח השני הלכתי להבראה,בבוקר למחרת נסעתי הביתה כי בבית טוב יותר,תוך שבועים חזרתי לתפקוד מלא